פרופ' ליאו קורי

"הנורה נדלקה לי בלילה, באוטובוס חשוך, בדרכי חזרה מהאוניברסיטה לקיבוץ בדרום. פתאום קפץ לי לראש הרעיון שיש פה איזשהו מתח ופער בין הרעיונות הפורמליים של התפיסה ובין הדרך שמציגים אותה", פרופ' ליאו קורי, חוקר את ההיסטוריה של המתמטיקה והפיזיקה מאז המאה ה-19, ומכהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח

פרופ' ליאו קורי
פרופ' ליאו קורי

המחקר הראשון פורסם בשנת 1992 במגזין .Synthese

 

מה היה נושא המחקר שלך?

"המאמר הראשון שלי התפרסם בשנת 1985, והוא עסק במתמטיקה עיונית. אבל הוא היה טכני לחלוטין, ואני רוצה לספר על המאמר הראשון שהיה משמעותי עבורי. המחקר המשמעותי הראשון שלי עסק במתח שבין המובן הפורמלי והלא פורמלי אצל גישת הסטרוקטורות של בורבקי (Bourbaki), בתפקיד החשוב שהמתח הזה יוצר בעבודתם, ובאופן שבו הם השפיעו על חלקים ניכרים של המתמטיקה במאה העשרים. מאחורי המחקר שלי יש סיפור מעניין שאני חייב לספר: למדתי לתואר שני במתמטיקה, אבל בלי שיכולתי אז לנסח זאת באופן מדויק, מה שתמיד עניין אותי במיוחד היה השאלות ההיסטוריות סביב המקצוע. איך נוצרו רעיונות? איך הם הופצו והתקבלו? האם היו כאלה שנדחו ולמה? באופן מיוחד עניין אותי הסיפור של קבוצת מתמטיקאים צרפתיים בשם בורבקי, שהעמידה במרכז העשייה המתמטית את רעיון הסטרורקטורה המופשטת, והפכו אותה לשפה המוכרת והמאחדת במגוון רחב של תחומי ידע מרכזיים במתמטיקה".

 

"ואז גיליתי שבאוניברסיטת תל אביב יש מכון חדש להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, והתחלתי לחשוב שאני צריך לעשות דוקטורט דווקא בתחום הזה. רציתי להבין מה המשמעות של זה, איך זה עובד, איך זה שינה ואיך קרה שהגיעו לזה. ידעתי שיש איזשהן הגדרות, שאמורות להניח את התשתית ל-13 הספרים שהוציאה אותה קבוצת בורבקי. אבל שמתי לב שלמרות ההגדרות המאוד מדויקות שלהם, בפועל הם מתעלמים מחלקן, כי לא תמיד צריך אותן ויש אפילו טובות מהן. התחלתי לשים לב שיש כאן למעשה מתח גדול בין מה שהיה כתוב בספר הראשון שלהם לבין מה שהם עשו בפועל".

 

"הבנתי שיש שם סיפור מעניין וגם חשוב להבנת ההשפעה האדירה שלהם, והנורה נדלקה לי בלילה, באוטובוס חשוך, בדרכי חזרה מהאוניברסיטה לקיבוץ בדרום, שבו התגוררתי מאז שהגעתי לארץ ב-1977. הייתי עושה את הדרך הזו הרבה, כך שהיה לי הרבה זמן לחשוב (או להאזין למוסיקה בווקמן). כמו בלש שמחפש קצה חוט, פתאום קפץ לי לראש הרעיון שיש פה איזשהו מתח ופער בין הרעיונות הפורמליים ובין דרך העבודה האמיתית".

 

איפה זה "תפס אותך" בחייך האישיים?

"עליתי לארץ בגיל 21, לאחר שלמדתי בוונצואלה חמש שנים של מתמטיקה עיונית. לאחר כמה שנים שבהן עבדתי בחלקאות וגם שירתתי בצבא, חזרתי באופן חלקי ללימודי תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר שסיימתי את התזה התחלתי לחשוב על הדוקטורט, והלכתי לכיוון ההיסטורי. התחלתי לחשוב על הנושא לדוקטורט כשהייתי בן 26. הרעיון להתמקד בבורבקי ובדרך שקדמה להם עלה בי בזמן שגרתי בקיבוץ נירים, בנגב, עם אשתי וילד קטן".

 

מה הרגשת בתקופת הפרסום?

"האמת היא שכל פרסום הוא מרגש, במיוחד פרסום ראשון. הנושא עליו כתבתי היה לי חשוב כי כל החינוך המתמטי שלי נעשה סביב הרעיונות של בורבקי, והיה בו הרבה עניין אישי, שמלווה אותי עד היום. עבורי קבוצת בורבקי היא "דמות" מרתקת, שסביב הסיפור שלה אפשר ללמוד הרבה על המתמטיקה במאה ה-20, גם בהקשר של כל הדרכים האחרות לעסוק בתחום, שהלכו בכיוונים שונים לזה שבורבקי ראה כיחיד בעל רלוונטיות".

 

"התחום שלי, ההיסטוריה של המתמטיקה, הוא חלק צר מאוד מתחום גדול יותר שנקרא ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע. התלבטתי מאוד לאן לשלוח את המאמר הראשון הזה: האם לכתבי עת מתמטיים או פילוסופיים. בסופו של דבר, ולאחר התייעצות והמלצה, שלחתי לכתב עת פילוסופי מאוד חשוב בתחומו. התהליך הרגיל של שליחת תיקונים ושינויים נמשך מספר חודשים, ואנחנו מדברים על התקופה שלפני האינטרנט. הכל בדואר."

 

"כשפורסם המאמר השמחה הייתה גדולה, וכמובן גם תחושת הגאווה. אי אפשר היה לחשוב על דרך טובה יותר לפתוח בקריירה, מאשר להעמיד במבחן הרעיונות של בורבקי, שגם מתמטיקאים צריכים לתת עליהם את הדעת. אבל התחזקתי בדעתי כאשר פגשתי בצרפת כמה מחברי הקבוצה שאמרו לי, כל אחד בנפרד, שאני צודק בניתוח שלי, ושהם שמחים שמישהו סוף סוף כתב דברים כאלה. זה עודד אותי מאוד".

 

טיפ ועצה לחוקר המתחיל

"התחום שלנו של הפילוסופיה של המתמטיקה הוא יחסית צר, וקהילת החוקרים לא גדולה ומאוד מקושרת. אנחנו מתייעצים בינינו וקוראים זה את כתביו של זה. ממני לסטודנטים: אתם צריכים לבחור משהו שממש ממש מעניין אתכם, מפני שכמות האנרגיה שתצטרכו להוציא כדי לכתוב דוקטורט ולהפוך למומחים ראויים בתחום שלכם, כדי שלמאמרים שתכתבו יהיה ערך ותרומה – גדולה, ומדובר בתקופה מאוד אינטנסיבית של 5-4 שנים, לפעמים יותר. אם אין לכם את ה'דרייב' שנובע מתוך עניין אמיתי, לא תוכלו לעשות את זה. רק חלק קטן מאלה שכותבים דוקטורט במדעי הרוח יגיעו לעולם האקדמי, שהוא המקום הטבעי לכך. לכן, יש בהחלטה על דוקטורט הימור בזמן ובאנרגיות, שלא תמיד ברור לאן יוביל. רק אהבה גדולה למושא המחקר יכולה להצדיק באמת את ההשקעה הזאת".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>