טיפסו על עץ גבוה: שתי גורילות בספארי יצרו ״סולם חי״ כדי להגיע לצמרת העצים

שיתוף פעולה נדיר של שתי נקבות גורילה בספארי חושף יכולות קוגניטיביות גבוהות

בקיצור...
  • יצירת ״סולם חי״: שתי נקבות גורילה תועדו משתפות פעולה בספארי ברמת גן, כאשר אחת מהן שימשה כבסיס יציב והשנייה טיפסה על גבה כדי להגיע לענפים גבוהים מעל הקרקע
  • שיתוף פעולה רצוני ועצמאי: הפעולה התבצעה באופן ספונטני ומתואם בין שתי אחיות למחצה הממעטות לבלות יחד ביום־יום, מה שמוכיח שעבודת צוות יעילה יכולה להתקיים גם ללא קשרים חברתיים קרובים
  • משמעות קוגניטיבית ואבולוציונית: הממצאים מעידים על יכולות פתרון בעיות מורכבות אצל גורילות, ושופכים אור חדש על השורשים של תמיכה חברתית ושיתוף פעולה באבולוציה

מה עושים כשמתחשק לנשנש משהו טעים, אבל המנה המושלמת נמצאת ממש מחוץ להישג יד ואי אפשר להגיע אליה לבד? זה בדיוק מה שקרה לאמליה ולישה, שתי נקבות גורילה בספארי ברמת גן, והן מצאו דרך מקורית כדי להתגבר על המכשול: תצפיות של צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חושפות שיתוף פעולה חוזר ומרתק בין השתיים, שמילאו תפקידים משלימים כדי להגיע לעלים שהיו על ענפים גבוהים מעל הקרקע. הן יצרו ״סולם חי״, טיפסו אחת על השנייה, ואז נהנו מארוחת ביניים כלבבן. המחקר נערך בהובלת מיכאל לויצקי ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי ומרכז דן דוד לחקר האבולוציה של האדם באוניברסיטת תל אביב, ופורסם בכתב העת Primates.

 

איך בונים ״סולם חי״ בגובה 4.5 מטרים?

האירוע המפורט ביותר מתעד רצף פעולות מדויק שהתרחש בספטמבר 2024, לאחר שהמטפלים שמו לב ששתי הגורילות נהנות מקליפה ומעלות מענף גדול שקודם לכן לא היה נגיש להן. הם בדקו את צילומי מצלמות האבטחה במקום, שם ציפתה להם הפתעה: מהתיעוד עלה כי אמליה טיפסה תחילה על סלע מתחת לעץ שלטית מקומטת. מיד לאחר מכן הצטרפה אליה לישה, שעמדה ביציבות על ארבע על גבי הסלע. אמליה טיפסה על גבה של לישה, הזדקפה ונמתחה כלפי מעלה עד שהצליחה לאחוז בענף בגובה של כ-4.5 מטרים ולשבור אותו. השילוב המושלם בין הסלע, היציבות של לישה וטווח ההגעה של אמליה עקף בקלות מחסום חשמלי שמנע טיפוס ישיר על גזע העץ.

 

סרטון נוסף מיוני 2025 חיזק את הממצאים והציג התנהגות מתוכננת להפליא: לישה ניגשה מיוזמתה אל אמליה והתמקמה כשגבה מופנה אליה כדי לתמוך בטיפוס, ללא כל שימוש בכוח מצד אמליה או ניסיון להזיז אותה. שיתוף הפעולה בין השתיים היה רצוני לחלוטין ומכוון למטרה משותפת.

 

שיתוף פעולה גם בלי להיות חברות טובות

נקודה מסקרנת במיוחד במחקר היא שהקשר בין השתיים אינו צמוד ביום-יום: אלו אחיות למחצה שאינן מרבות לבלות יחד, ממעטות לטפח זו את פרוותה של זו וישנות בתאי לילה נפרדים. הדבר מלמד שעבודת צוות יעילה וחלוקת תפקידים יכולה להתקיים גם בין פרטים שאינם מפגינים קרבה חברתית שגרתית.

 

בנוסף, החוקרים גילו שחלוקת משאבים ושת"פ בהשגתם הם שני דברים נפרדים לחלוטין: בעוד שבאירוע ב-2024 תועדה אכילה משותפת ושלווה, ב-2025 אמליה אכלה את הצמחייה לבדה.

 

"לעיתים, ההפתעה שלנו מלמדת יותר על הציפיות שלנו מבעלי חיים מאשר על היכולות האמיתיות שלהם"

 

יהונתן סמוכה, מנהל מחלקת הקופים בספארי ברמת גן, משתף: ״בספארי ברמת גן אנחנו צופים לאורך שנים בהתנהגויות של בעלי החיים... במיוחד אצל קופי האדם, ובהם הגורילות, אנחנו נחשפים שוב ושוב להתנהגויות שמעידות על אינטליגנציה גבוהה, יכולת למידה, פתרון בעיות, תקשורת מורכבת ושיתוף פעולה. לכן, שיתוף הפעולה בין אמליה ללישה מרגש אותנו מאוד, אבל לא בהכרח מפתיע. אנחנו מכירים את היכולות שלהן ויודעים עד כמה הן חכמות, סקרניות ומסוגלות ללמוד זו מזו ולפעול יחד. החשיבות הגדולה של המחקר היא בכך שהוא מעניק לתצפיות ולהתנהגויות שאנחנו פוגשים בשגרת העבודה תיעוד וניתוח מדעי, ומאפשר להרחיב ולהעמיק את הידע על הגורילות, על עולמן החברתי ועל יכולותיהן הקוגניטיביות".

 

פרופ' ישראל הרשקוביץ: ״התצפיות שלנו מראות כיצד שתי גורילות מסוגלות לשלב כוחות ולמלא תפקידים משלימים כדי לפתור בעיה שאחת מהן אינה יכולה לפתור לבדה. תצפיות הללו חשובות להבנת האבולוציה של האדם משום שהן מציעות הסבר, גם אם חלקי, לעובדה ששרדנו את החיים בסוואנה: תמיכה חברתית ורמה גבוהה של שיתוף פעולה שיכולה להתבצע גם ללא שפה ותכנון מוקדם".

 

מיכאל לויצקי, יוזם ומוביל המחקר: ״מה שמרתק בעיניי הוא שלישה לא שימשה רק כ'מדרגה' עבור אמליה. נראה שהיא השתתפה באופן פעיל ורצוני בפתרון הבעיה, ניגשה מיוזמתה והתמקמה בדיוק במקום הנכון. במשך שנים נחשבו הגורילות פחות מתוחכמות מבחינה קוגניטיבית משאר קופי האדם, וככל שיצטברו תצפיות כאלה, נוכל להעמיק ולדייק את ההבנה שלנו לגבי היכולות החברתיות והקוגניטיבית שלהן".

 

* פרופ' ישראל הרשקוביץ הוא פלאו-אנתרופולוג, חוקר אנטומיה ופרופסור בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, הוא מוביל מחקרים בתחום אבולוציית האדם ועומד בראש מרכז דן דוד לחקר האבולוציה של האדם באוניברסיטה. כחוקר מוביל בתחום האבולוציה והאנתרופולוגיה, פרופ' הרשקוביץ מחבר בין חקר האדם הקדמון לבין הבנת הבסיס האבולוציוני להתנהגות חברתית ולשיתוף פעולה.

 

* מיכאל לויצקי הוא חוקר במחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי ומרכז דן דוד לחקר האבולוציה של האדם באוניברסיטת תל אביב. מחקרו מתמקד באנטומיה ובאנתרופולוגיה, ובפרט בחקר ההתנהגות החברתית והקוגניטיבית של קופי אדם ובאבולוציה של האדם.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>