![פרויקט ה-VR של בוגרת בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש זכה בקטגוריית Immersive](https://www.tau.ac.il/sites/default/files/styles/adaptive/public/noam%20karutchi1840.webp "הסרט "פיסות" של נעם קרוצ'י זכה בפרסי תחרות ה-BAFTA היוקרתית")
טכנולוגיה חדישה תאפשר ראייה וצילום של צבעים שהעין האנושית לא קולטת
חדשות
NEWS
מה מעניין אותך?
מחקר
12.10.2020
לראות את העולם בצבעים חדשים
- מדעים מדויקים
פיתוח חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב יאפשר לזהות בצילום רגיל צבעים שהעין האנושית וגם מצלמות רגילות לא מסוגלות לקלוט. בין השאר, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לצלם גזים כמו מימן, פחמן ונתרן, שלכל אחד מהם יש צבע ייחודי, או חומרים ביולוגיים שונים שנמצאים בטבע אך לא נראים בעין. את הטכנולוגיה החדשה ניתן יהיה ליישם בתחומים רבים בחיי היום יום כמו משחק וצילום, ובענפי תעשייה חשובים כמו ביטחון, רפואה ואף בלווייני חישה מרחוק בחלל.
מעבר למה שהעין רואה
לצבעוניות של תמונה חשיבות גדולה, שכן לחומרים רבים יש חתימת צבע ייחודית בתחום התת-אדום הבינוני. כך, למשל, לתאים סרטניים יש ריכוז גבוה יותר של מולקולות מסוג מסוים. "העין האנושית קולטת פוטונים באורכי גל של בין 400 ננומטר – הצבע הכחול, ל-700 ננומטר – הצבע האדום", מסביר ד"ר מרג'ן ממנהלי המחקר. "אבל זה רק חלק מזערי מהספקטרום האלקטרומגנטי, שכולל גם רדיו, מיקרו, רנטגן ועוד. מתחת ל-400 ננומטר יש קרינה על-סגולה, או UV, ומעל ל-700 ננומטר ישנה קרינה תת-אדומה, או אינפרה-אדומה, שבעצמה נחלקת לתת-אדום קרוב, בינוני ורחוק. בכל אחד מהמקטעים האלה של הספקטרום האלקטרומגנטי יש מידע רב של צבעים שעד כה היה סמוי מהעין".
הטכנולוגיות הקיימות כיום לגילוי אינפרא אדום יקרות ובעיקר מתקשות לשקף את אותם ״צבעים״. בהדמיה רפואית, נעשו ניסויים שבהם ממירים תמונות תת-אדום לאור הנראה כדי לזהות את התאים הסרטניים לפי המולקולות. עד היום, המרה זו נעשתה צבע אחרי צבע, ולשם כך נדרשו מצלמות משוכללות ויקרות מאוד, שלא בהכרח היו נגישות לאזרחים בחיי היום יום. במסגרת המחקר, החוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה זולה ויעילה, "שמתלבשת" על מצלמה רגילה ולמעשה מאפשרת בפעם הראשונה להמיר בבת אחת את הפוטונים של האור מכל תחום התת-אדום הבינוני לתחום האור הנראה, בתדרים שהאדם יכול לקלוט.
את המחקר פורץ הדרך ערכו ד"ר מיכאל מרג'ן, יוני ארליך, ד"ר אסף לבנון ופרופ' חיים סוכובסקי מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Laser & Photonics Reviews.
צבעים חדשים. הטכנולוגיה שתשנה את הדרך בה אנו רואים את העולם
טביעת ה(א)צבע של החומר
"בתחום התת-אדום הבינוני יש אינפורמציה חד-חד-ערכית על החומרים בעולמנו, בעיקר למולקולות אורגניות", מסביר פרופ' סוכובסקי. "כלומר, לחומרים שונים יש 'טביעת אצבע' שונה בצבע. אנחנו בני האדם רואים בין אדום לכחול. אם היינו יכולים לראות בתחום התת-אדום, היינו רואים שליסודות כמו מימן, פחמן ונתרן יש צבע ייחודי. לוויין סביבתי שהיה מצלם בתחום הזה היה רואה איזה מזהם נפלט עכשיו מאיזו ארובה, ולוויין ריגול היה רואה איפה מחביאים חומרי נפץ או אורניום. בנוסף, מאחר שכל עצם פולט חום בתחום התת-אדום, ניתן לראות את כל המידע הזה גם בלילה".
לאחר שרשמו פטנט על המצאתם, מפתחים החוקרים בימים אלה את הטכנולוגיה באמצעות מענק מפרויקט קמין של רשות החדשנות, ויש כבר מספר חברות ישראליות ובינלאומיות שהביעו בה עניין. "בעתיד נוכל להציע בעלות של כמה מאות דולרים מכלול שירותים המבוססים על הגביש הייחודי שלנו, שאותו ניתן יהיה להתקין בקלות גם על מכשיר סלולרי. כך יוכל המשתמש לראות בלילה בצבעים שלא הכיר עד כה ובעושר מידע חדש", מסכם פרופ' סוכובסקי.
מחקר
12.10.2020
בדרך לפטנט עולמי: קוקטייל נוגדנים טבעי כתרופה לקורונה
חוקרים פיתחו קוקטייל נוגדנים שיכול לשמש כתרופה לחולי קורונה וכתרופת מנע לאוכלוסיות בסיכון
- רפואה ומדעי החיים
הישג למדע הישראלי: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף אלפים של נוגדנים המיוצרים בתגובה להדבקה בחולי קורונה בישראל. כתוצאה מכך, החוקרים הצליחו לבודד ולאפיין שישה נוגדנים שנלקחו מדמם של שני חולים קשים, ולהוכיח כי קומבינציות של שלושה נוגדנים בכל פעם מהוות קוקטייל יעיל נגד קורונה – קוקטייל שיכול להעניק הגנה טבעית מפני הדבקה למשך של מספר שבועות, אולי אפילו של עד מספר חודשים.
לחוקרים התברר כי מקור יכולת הנטרול בדמם של החולים הקשים היא כמה סוגי נוגדנים התוקפים בו זמנית אזורים שונים על גבי נגיף הקורונה – וכי אותו קוקטייל יעיל מאוד בנטרול הנגיף. יודגש כי החוקרים הוכיחו את האפקטיביות של קוקטייל הנוגדנים בתרביות תאים, וכעת המחקר יעבור לשלב של ניסוי בבני אדם שצפוי לקחת מספר חודשים.
פריצת הדרך המחקרית נעשתה במעבדה לחקר נוגדנים אנושיים של ד"ר נטליה פרוינד, יחד עם הדוקטורנט מיכאל מור, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר נמצאות בתהליכי פרסום בכתב העת PLOS Pathogens.
הדוקטורנט מיכאל מור בפעולה
המחקר החל עם פרוץ המגפה בארץ, בחודש אפריל השנה. ד"ר פרוינד וצוותה גייסו 18 משתתפים מבין חולי הקורונה הראשונים בישראל – 10 מהם א-סימפטומטיים או בעלי סימפטומים קלים מאוד ו-8 מהם חולים קשים שנזקקו לאשפוז ואף להנשמה בבתי החולים איכילוב וקפלן. כל החולים במחקר הבריאו ממחלתם.
"ביקשנו להבין את התגובה הנוגדנית שמתפתחת בעקבות הדבקה בנגיף", מסבירה ד"ר פרוינד. "בין היתר, רצינו לראות אם יש הבדל בין החולים הקלים והקשים בפיתוח נוגדנים שיגנו עליהם מפני הדבקה שנייה – הן בכמות הנוגדנים והן באיכותם. לשם כך ריצפנו אלפי נוגדנים מדמם של כל המשתתפים, שיבטנו אותם במעבדה ובדקנו אילו נוגדנים יעילים בנטרול הנגיף. מצאנו הבדל סטטיסטי מובהק ביכולת הנוגדנים לנטרל את נגיף הקורונה בין שתי קבוצות המשתתפים במחקר: רק חלק קטן מהחולים הקלים פיתחו תגובה נוגדנית מנטרלת כנגד הנגיף, ובחלק מהמקרים לא פיתחו כלל נוגדנים. לכן ניתן לשער כי אנשים שנדבקו בנגיף ולא חלו, או חלו במחלה קלה ביותר, יכולים אולי להידבק שוב. לעומתם, בדמם של כל החולים הקשים נמצאו נוגדנים מנטרלים שכנראה יגנו עליהם מפני הדבקה שנייה – גם אם עדיין לא ברור כמה זמן הנוגדנים הללו נשארים בדם, כלומר האם ההגנה היא ארוכת טווח".
בשלב השני של המחקר, ד"ר פרוינד וצוותה לקחו את כל הנוגדנים שרוצפו וניסו לבודד את הנוגדנים הספציפיים שלא מאפשרים לנגיף להיקשר לתא ולהשתכפל בתוכו. צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לבודד שישה נוגדנים שונים, שנלקחו משני חולים קשים שהשתתפו במחקר, ולהוכיח שהם יעילים הן לטיפול בנגיף והן למניעת הדבקה.
צוות המחקר במעבדה
קוקטייל שפותח על ידי המערכת החיסונית של החולים
"מדובר בשישה נוגדנים שונים שנקשרים לאזורי מטרה שונים על גבי הנגיף", אומרת ד"ר פרוינד. "אין פה מנגנון אחד. יחד, הנוגדנים הללו מזהים נקודות תורפה שונות בנגיף, נקשרים אליו ומנטרלים אותו. את קוקטייל הנוגדנים בדקנו בתרביות תאים על הנגיף החי עצמו, וראינו שהנוגדנים נקשרים לנגיף באופן שלא מאפשר לו להיכנס לתא. הקוקטייל הזה יכול בעתיד לשמש כתרופה למי שכבר נדבק וחלה בקורונה, בדומה לקוקטייל הניסיוני שניתן לנשיא טראמפ, וגם למניעה של הדבקה ראשונית המיועדת לאוכלוסיות בסיכון ולצוותים הרפואיים – עד שיפותח החיסון המיוחל. צריך להבין שלא אנחנו פיתחנו את הקוקטייל – הוא פותח טבעית על ידי המערכת החיסונית של חולים, כך שהוא בטוח לשימוש. מאחר שנוגדנים אלה יציבים בדם, כל זריקת מנע כזאת יכולה לספק הגנה מפני הדבקה בקורונה לפרק זמן של מספר שבועות, אולי אפילו למספר חודשים". השלב הבא של המחקר הוא כאמור לבדוק את הקוקטייל בבני אדם.
"רמות" חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב, הגישה בקשה לפטנט על כלל הנוגדנים שנמצאו במחקר.
המחקר נעשה בשיתוף גורמים רבים: גיוס החולים נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר דוד חגין מהמחלקה לאימונולוגיה של בית החולים איכילוב וד"ר אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות מבית החולים קפלן. ריצוף התאים החיסוניים של החולים נערך בשיתוף עם הסטרטאפ הישראלי immunai וד"ר גור יערי מאונבירסיטת בר אילן. אפיון הנוגדנים נעשה בשיתוף עם פרופסור ג'וני גרשוני וד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב, מבחני נטרול של נגיף-הדמה נערכו בשיתוף עם ד"ר מיטל גל-תנעמי וד"ר משה דסאו מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן, ומבחני נטרול הנגיף החי נערכו בשיתוף עם ד"ר בן קרוקר מאוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו.
מחקר
11.10.2020
המצוקה הנפשית של תושבי הדרום בעקבות הקורונה חריפה יותר
מחקר שנעשה בגל הקורונה הראשון חושף ממצאים חדשים על השפעת הטראומה, שממנה סובלים תושבי הדרום ועוטף עזה
- רפואה ומדעי החיים
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שנעשה במהלך גל הקורונה הראשון, קובע כי לתגובות הפוסט-טראומטיות שמהן סובלים תושבי הדרום ועוטף עזה, עקב החשיפה המתמשכת לרקטות ולטילים, יש השפעה שלילית קשה יותר על מצבם בזמן הקורונה. זאת בהשוואה לאלה שחוו אירועים טראומטיים אחרים, כמו למשל תאונות דרכים, טראומת קרב, אובדן אדם קרוב, תקיפה פיזית או מינית וכדומה.
טראומה מתמשכת
על פי ממצאי המחקר שערכה ד"ר יעל להב מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים עקב אירוע טראומטי מהעבר לבין חרדה בהווה בזמן הקורונה, היה חזק יותר באופן מובהק בקרב תושבי הדרום (עוצמת קשר 0.69 – הנחשבת לגבוהה מאוד). זאת לעומת שורדי אירועים טראומטיים אחרים (עוצמת קשר 0.47). המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Affective Disorders.
המחקר בוצע במהלך חודש אפריל 2020, בעיצומו של הגל הראשון של מגפת הקורונה בישראל, וכלל 976 ישראלים, מתוכם 255 תושבי הדרום שדיווחו על חשיפה לירי טילים ורקטות, ו-793 (שאינם תושבי הדרום), שדיווחו על טראומות שונות בעברם. ממצא בולט נוסף שעלה במחקר קובע שאומנם, כצפוי, כל האנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים סובלים מיותר סימפטומים של דיכאון, חרדה וסימפטומים פרי-טראומטיים בזמן הקורונה, לעומת אנשים שלא נחשפו לאירועים טראומטיים. עם זאת, כאשר החוקרת השוותה בין תושבי הדרום לשורדי אירועים טראומטיים אחרים, עלה שתושבי הדרום, אשר נחשפים לטראומה מתמשכת, סובלים ממספר רב יותר של סימפטומים מסוג דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית אחרת.
שחיקת המשאבים הנפשיים
ד"ר להב מסבירה כי במסגרת המחקר היא ביקשה לבדוק את התגובות הפסיכולוגיות אל מול הלחצים שמייצרת מגפת הקורונה בקרב שורדי טראומה מסוגים שונים, וכיצד הם מתמודדים עם הקשיים הנלווים לקורונה. "מצאתי שהיסטוריה של חשיפה לאירועים טראומטיים מגבירה את הסיכויים לפתח חרדה וסימפטומים, שמשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה. זה כשלעצמו ידוע לחוקרי הטראומה ולא מפתיע. החידוש במחקר היא הפגיעות הגבוהה של תושבי הדרום. אותם תושבים חשופים לטראומה מתמשכת, שאין לה סוף ברור, והם חיים בדריכות יומיומית ששוחקת את המשאבים הנפשיים שלהם. התוצאה היא רמות גבוהות יותר של חרדה, של דיכאון ושל סימפטומים טראומטיים – גם בהשוואה לאנשים שחוו אירועים טראומטיים בחייהם".
ד"ר להב מציינת שככלל, לסימפטומים המשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה יש ארבעה מופעים מרכזיים: חודרנות, המשקפת חוויה מחדש של הטראומה כמו לדוגמה פלשבקים; עוררות יתר, כמו לדוגמה קשיי שינה, עצבנות ומתח; הימנעות, כלומר נטייה להימנע מגירויים הקשורים לטראומה; ושינויים בקוגניציות ובמצב הרוח, שבאים לידי ביטוי בתפיסות פסימיות, במחשבות שליליות על העצמי ועל העולם ובדומיננטיות של רגשות כמו אשמה, בושה, פחד וכעס.
לדברי ד"ר להב, למחקר החדש השלכות קליניות, והוא מצביע על הצורך לספק התערבות קלינית לתושבי הדרום ועוטף עזה במהלך מגפת הקורונה, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שניתן לבצע גם באופן מקוון.
מחקר
11.10.2020
חוקרים טוענים: הריחוק החברתי יעיל מסגר
מועד ההתחלה של הריחוק החברתי הוא המנבא הטוב ביותר לתמותה מקורונה
- רפואה ומדעי החיים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב השוו בין נתוני ההתניידות בטלפונים סלולריים (Apple Mobility Data), שנאספו ממכשירי הסלולר של משתמשי iPhone, לנתוני התמותה כתוצאה מנגיף הקורונה, ומצאו כי מועד תחילת הריחוק החברתי במדינות ה-OECD הוא המנבא הטוב ביותר לאחוז התמותה מהמגפה מכלל האוכלוסייה – כאשר עיכוב של 7.49 ימים מתחילת הצעדים הביא להכפלה במספר המתים. לעומת זאת, לא נמצא כל מתאם סטטיסטי בין מספר המתים למשך, לחומרת או אפילו לעצם הטלתו של סגר בכל מדינה ומדינה.
את המחקר ערכו פרופ' טל פופקו, ראש בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס בשיתוף פרופ' איתי מרוז והחוקרים גיל לוונטל, שירן עבדי, אורן אברם, קרן חלבי, נועה אקר ונתן נגר מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. המחקר עבר ביקורת עמיתים והתקבל לפרסום בכתב העת EMBO Molecular Medicine.
יישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי
"נתוני ההתניידות מראים שלא צריך להטיל סגר הרמטי, כזה שבו אף אחד לא יוצא מהבית, אלא פשוט להגיב כמה שיותר מהר עם צעדי ריחוק חברתי", אומרים פרופ' טל פופקו ופרופ' איתי מירוז. "אנחנו מראים שהמדינות שהצליחו לצאת מההתפרצות הראשונה במחיר הנמוך ביותר בחיי אדם לא היו אותן מדינות שהטילו את הסגר ההרמטי ביותר, אלא מדינות בהן ירדה רמת ההתניידות (ולו במעט) בשלב מוקדם. בימים אלה, כשישראל נכנסה לסגר שני והממשלה עוד שוקלת להחמיר את הסגר בהמשך, המשמעות של המחקר שלנו ברורה: לא צריך הגבלות קיצוניות, אלא יישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי".
במסגרת המחקר החוקרים אספו נתונים סלולריים שמשקפים את כמות התנועה ביום מסוים לכל מדינה ומדינה ב-OECD. את הנתונים הללו הם נרמלו לגודל האוכלוסייה ולאופן ההתניידות במדינה. למשל, בחורף אנשים במדינות קרות כמו שוודיה פחות יוצאים מבתיהם ביחס לאנשים בישראל. כך החוקרים הגיעו לנתון של התניידות בשגרה לכל מדינה: כמה אזרחים במדינה מתניידים ברכב ביום ממוצע. החל מחודש מרץ, החוקרים מצאו צניחה בכמות ההתניידות בכל המדינות, אלא שהירידה הזאת משתנה ממדינה למדינה בהתאם לצעדים שננקטו: מצעדי ריחוק חברתי כמו בשוודיה ועד לסגרים הרמטיים כמו באיטליה, בספרד ובישראל.
החוקרים אברם, עבדי ולוונטל מסבירים: "היה אפשר לצפות לראות פחות מתים מקורונה במדינות שהטילו סגר יותר הדוק, אבל מהנתונים עולה שזו אינה המציאות. מסתבר שישראל הייתה יכולה להגיע לאותם נתוני תמותה גם עם סגר פחות קטלני, מבחינה כלכלית וחברתית, בסבב הראשון וככל הנראה, גם בסבב הנוכחי".
כך, למשל, מנתוני ההתניידות עולה כי גם בישראל וגם בצ'כיה, זמן התגובה למגפה היה דומה וגם עוצמת הסגר הייתה דומה. עם זאת, למרות שהסגר בישראל היה ארוך יותר, צעד שהתבטא בהתניידות נמוכה לאורך זמן רב יותר בישראל מאשר בצ'כיה, התוצאה הסופית הייתה דומה מבחינת נתוני התמותה. גם הסגר הספרדי היה ארוך והדוק יותר מאשר הצרפתי – אבל בתום הסגר נתוני התמותה בספרד ובצרפת היו דומים.
"מצאנו כי מועד תחילת יישום צעדי הריחוק החברתי הוא הגורם המשמעותי ביותר, עם קורלציה גבוהה מאוד למספר המתים", מסבירים החוקרים. "מדינות שהגיבו מהר יותר בצעדי ריחוק חברתי – לאו דווקא בסגר הדוק – סיימו עם תוצאה טובה יותר. לעומת זאת, לא נמצאה קורלציה בין נתוני התמותה לבין חומרת הסגר ו/או למשכו. גם בשוודיה, שמעולם לא נכנסה לסגר, אנחנו רואים שהירידה המוקדמת בהתניידות מחודש מרץ – באה לידי ביטוי גם במספר המתים. המחקר שלנו מתבסס על תצפיות ואינו מניח הנחות יסוד של מודל אפידמיולוגי כזה או אחר. אנחנו מראים שניתן למנוע את התפשטות המגפה על ידי יישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי בסיסיים – ללא סגר הדוק".
שעה שהמחקר החדש מתייחס לנתוני התניידות ממדינות OECD השונות לפני, במהלך ואחרי הגל הראשון של התפרצות המגפה, בימים אלה, כשנתוני התחלואה נמצאים בעלייה ברחבי העולם, ניתן להסיק ממנו מסקנות רבות לגבי הסגר השני שהוטל על אזרחי ישראל.
מחקר
11.10.2020
משחק הזיכרון
חוקרים מעריכים כי תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה
- רפואה ומדעי החיים
מערכת החיסון שלנו מורכבת מאיברים, ממולקולות ומתאי דם לבנים מקבוצות שונות. בדומה למערכת צבאית מיומנת, לכל אחד מהם תפקיד ייחודי במערך ההגנה על הגוף שלנו מפני פולשים עוינים שמנסים לפגוע בו, והם עובדים יחד בסנכרון ובשיתוף פעולה. איך מתמודדת המערכת עם חזרתו של נגיף או גורם פוגע? באמצעות פיתוח זיכרון חיסוני, שלמעשה מקצר תהליכים ולא מאפשר לגורם העוין להיכנס שוב. לכך אחראים תאי B, ש'זוכרים' את חלבוני הנגיף. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו את דמם של 60 מחלימים מקורונה בבית חולים השרון, ומצאו כי תאי הזיכרון החיסוני מפני המחלה יציבים לאורך זמן, בעוד שהנוגדנים לנגיף דועכים בדם תוך חודשים ספורים. ממצא זה מעלה את האפשרות שבמקרה של הדבקה חוזרת - ייתכן שהתחלואה תהיה הרבה פחות משמעותית לעומת ההידבקות הראשונה, אך הדבקת אחרים עדיין עלולה להתרחש.
לא שוכחים כל כך מהר
מאחר שנגיף SARS-CoV-2 הוא חדש, עוד לא קיימים נתונים על הזיכרון החיסוני של המחלימים לאורך זמן. ממחקרים קודמים אנו יודעים כי הנוגדנים נגד החלבון הוויראלי של הנגיף, שאחראי על היקשרות לתאי המטרה בגוף המאחסן, מתפתחים מהר מאוד, אבל גם דועכים ממחזור הדם לאחר ההחלמה. לעומת זאת בתאי ה-B, שזוכרים את חלבוני הנגיף ויודעים לעבור ביעילות שפעול מחדש במקרה של הדבקה שנייה, לא נרשמה דעיכה אצל המחלימים למשך חצי שנה.
במחקר שנערך על ידי ד"ר יריב ויין מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס ובהובלת הבתר-דוקטרנטית אנה וייסמן-מנטש, ובשיתוף עם ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון וצוות המחלקה - בדקו החוקרים הן את רמת הנוגדנים והן את רמת תאי הדם הלבנים מסוג B בקרב קבוצת המחקר.
"מחלת הקורונה היא מחלה קשה ויש לה תופעות לוואי ארוכות טווח," מסביר ד"ר ויין. "לכן הוקמו מרכזי שיקום למחלימי קורונה, כמו בבית חולים השרון, וזה מאפשר לנו להמשיך לקבל דגימות דם ממחלימים גם חודשים רבים לאחר החלמתם. מתוך קבוצת המחלימים שהתנדבו למחקר אספנו דמים בנקודות זמן של שלושה חודשים לאחר תחילת המחלה, ופעם נוספת שלושה חודשים לאחר מכן. מתוך הנתונים שנאספו אנחנו יכולים להגיד שלפחות למשך חצי שנה המחלימים החזיקו ברמות קבועות של תאי זיכרון מסוג B, שהם ספציפיים לחלבון הנגיפי. המשמעות היא שאם אותם מחלימים יידבקו בפעם השנייה - מערכת החיסון שלהם יכולה להגיב במהירות: תאי ה-B יביאו לתגובה שניוניות ובכך עשויה להימנע תחלואה. מצד שני, עקב דעיכת הנוגדנים המחלימים, הם עדיין עשויים לשאת את הנגיף ואולי גם להדביק אחרים".
חשש לבעיה באמינות תוצאות סקרים סרולוגיים
מאחר שרמות הנוגדנים בדם של מחלימי קורונה דועכות עם הזמן, ובמקרים מסוימים נמצא כי הן דעכו אל מתחת לסף הגילוי תוך שלושה חודשים מההחלמה, ד"ר ויין וצוותו חוששים שהסקרים הסרולוגיים עלולים שלא לייצג נאמנה את התמונה המלאה לגבי התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה.
"בארגוני הבריאות ובכלי התקשורת מרבים לדבר על סקרים סרולוגיים שבודקים את רמת הנוגדנים בדם, כדרך לבדוק את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה", אומר ד"ר ויין. "יש חשיבות רבה לסקרים אלו, אך לאור הממצאים על דעיכת הנוגדנים אצל מחלימי קורונה, אנו עשויים לקבל תשובה שלילית בבדיקה הסרולוגית אצל נבדקים שחלו בעבר. אם הזיכרון הסרולוגי לא נשמר לאורך זמן, ואם מחלימים עדיין יכולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים - זה יהיה מאתגר לנתר את התחלואה באמצעות סקרים סרולוגיים".
ד״ר דיקר מוסיף כי אנו בלימוד מתמשך אחר התחלואה הקלינית של נגיף הקורונה, אשר במחלימים מסוימים נמשכת אף לאחר ההחלמה. ממצא ראשוני זה מהווה נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית של נגיף הקורונה ועשוי לשפוך אור על היכולת החיסונית העתידית של מחלימים אלו.
מחקר
11.10.2020
באר שבע היא בירת ההיי-טק של העולם העתיק
חוקרים חשפו בעיר סדנה בת 6,500 שנה לייצור נחושת
- רוח
מסתבר שבאר שבע, נושאת התואר 'בירת הנגב והדרום', שמרכזת סביבה את אוכלוסיית האזור ומתהדרת במרכזי הייטק וקניות, אזור תעשייה שוקק וקבוצת כדורגל בליגת העל, נחשבה כבר לפני אלפי שנים ללא פחות ממעצמה אזורית של ענף ייצור תעשייתי חדשני – הנחושת. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות חושף כי בשכונת נווה נוי בבאר שבע פעלה סדנה לייצור נחושת מהקדומות ביותר בעולם. כעת נבדקת ההשערה האם חרשי המתכת הבאר שבעים היו הראשונים להשתמש במתקן המהפכני – הכבשן.
הפתעה בהצלה ארכיאולוגית
מדובר במחקר שהתחיל בחשיפת הסדנה בשנת 2017, בחפירות הצלה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בעיר. את המחקר ערכו דנה אקרפלד, עומרי יגל ופרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ.אלקוב, בשיתוף עם ד"ר יעל עבאדי-רייס, טליה אבולפיא ודימיטרי ייגורוב מרשות העתיקות וד"ר יהודית הרלבן מהמכון הגיאולוגי לישראל. תוצאות המחקר פורץ הדרך התפרסמו בכתב העת היוקרתי Journal of Archaeological Science: Reports.
לדברי טליה אבולפיא, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירה נחשפו עדויות לתעשייה ביתית מהתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,500 שנה. מדובר בתקופת הנחושת והאבן, שבה חרושת המתכת כבר הייתה קיימת, אבל הכלים שבהם השתמשו היו עדיין כלי אבן. הממצאים המפתיעים כללו, בין היתר, בית מלאכה קטן להתכת נחושת ובו שברי כוריות - קערות קטנות עשויות טין שבהן הותכו עופרות הנחושת וכן סיגי נחושת רבים".
מומחים טכנולוגיים אזוריים
מניתוח איזוטופי של שיירי העפרה בשברי הכבשנים עולה כי חומר הגלם לייצור המתכת בשכונת נווה נוי הגיע מאזור ואדי פינאן בירדן של ימינו - מרחק של יותר מ-100 ק"מ מבאר שבע. בתקופה הכלקוליתית, שבה הופקה הנחושת לראשונה, יוצרה המתכת הרחק מהמכרות, בניגוד לשיטה הרווחת לאורך ההיסטוריה, אשר במסגרתה, מסיבות פרקטיות וכלכליות, נבנו הכבשנים בצמוד למכרות. החוקרים מעריכים, כי הסיבה לכך היתה שמירת הסוד הטכנולוגי.
"צריך להבין שהפקת נחושת היא ההייטק של אותה תקופה, ואין טכנולוגיה מתוחכמת מזו בעולם העתיק", מדגיש פרופ' ארז בן יוסף. "אם סתם נזרוק גושי עפרה למדורה – לא יקרה שום דבר. צריך ידע מסוים לייצור של כבשנים מיוחדים, שיוכלו להגיע לטמפרטורות גבוהות ובו בזמן - לשמור על כמות חמצן נמוכה".
כלי אבן שנחשפו בחפירה בנווה נוי. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
הרובע של יצרני המתכת
פרופ' בן יוסף מציין, שבארכיאולוגיה של ארץ ישראל ישנן עדויות לתרבות בשם התרבות הע'סולית, שנקראת כך על שם האתר הארכיאולוגי בירדן, תלוליות ע'סול, שבו זוהתה לראשונה. התרבות הזאת, שהשתרעה מבקעת באר שבע ועד דרום לבנון, היא יוצאת דופן בהישגיה בתחום האמנות והפולחן, ודי להביט בחפצי הנחושת המופלאים שנמצאו במטמון נחל משמר ומוצגים היום במוזיאון ישראל.
לדבריו, האנשים שחיו בערבה סחרו עם בני התרבות הע'סולית מבאר שבע ומכרו להם את העפרה, אבל הם עצמם לא ידעו לשחזר את הקסם. "גם בתוך היישוב הע'סולי לאורך נחל באר שבע, הופקה הנחושת בסדנאות מיוחדות על ידי מומחים, כאשר הניתוח הכימי של השיירים מלמד שכל סדנה שמרה את ה'מתכון' הספציפי לעצמה ולא שיתפה אותו עם האחרות. נחל באר שבע כנראה היה נחל זורם בזמנו, כך שהסביבה הייתה נוחה לסדנאות נחושת, שהכבשנים שלהן ושאר המתקנים עשויים חומר".
לדברי פרופ' בן יוסף, גם בתוך היישובים הכלקוליתיים, כלומר בתוך היישובים שהיו להם גם כלי אבן וגם כלי נחושת, היה שמור קסם החומר הנוצץ למתי מעט, בני האליטה. "בראשית המהפכה המטלורגית, מהפכת המתכת, סוד המתכת היה שמור בקרב 'גילדות' של מומחים. בכל העולם אנחנו מוצאים מעין רבעים של יצרני מתכת בתוך היישובים הכלקוליתיים, כמו הרובע שאנחנו מוצאים בבאר שבע".
מעמדות ברורים ואומנות לבני האליטה
במחקר מתקיים דיון ער בשאלה עד כמה החברה הזו הייתה היררכית, בעלת ריבוד חברתי, שכן עדיין לא מדובר בחברה עירונית אלא בחברה כפרית. החוקרים סבורים שהממצאים בנווה נוי מחזקים את תזת הריבוד החברתי, שגורסת כי מדובר בחברה מורכבת עם אליטה מובחנת בעלת התמחויות וסודות מקצועיים, ששמרה על כוחה על ידי ייצור החומר הנוצץ - נחושת.
"כלי הנחושת שיוצרו לא היו שימושיים, הם היו בעלי משמעות סמלית. גרזן מנחושת לא שימש כגרזן, הוא היה חיקוי אמנותי ופולחני של גרזן האבן. חפצי המתכת שמשו בפולחן, בעוד שביומיום נמשך השימוש בכלי אבן", מסביר פרופ' בן יוסף.
האם הכבשן הראשון יוצר בארץ ישראל?
בשלב הראשון של ייצור נחושת בעולם אנחנו לא מוצאים כבשנים, אנחנו מוצאים כוריות", מספר פרופ' בן יוסף. "זה כלי חרס קטן מחומר שנראה כמו עציץ, מעין כבשן נייד שמבוסס על פחם. כאן, בסדנת הנחושת של נווה נוי, אנחנו מראים שהטכנולוגיה הייתה מבוססת כבשנים של ממש. זוהי עדות קדומה מאוד לשימוש בכבשנים למטלורגיה, והיא מעלה את האפשרות שהכבשן הומצא באזור שלנו. יתכן גם שהכבשן התפתח במקום אחר, ובאופן ישיר ממטלורגיה מבוססת כוריות, שכן יש חוקרים הרואים בכבשנים הראשונים לא יותר מכוריות גדולות התקועות באדמה. את ההכרעה בעניין נשאיר לתגליות בעתיד, אבל אין ספק שלבאר שבע הקדומה הייתה תרומה חשובה לקידום מהפכת המתכת העולמית, ושבאלף ה-5 לפנה"ס היא הייתה מעצמה טכנולוגית של האזור כולו".
פרופ' ארז בן יוסף
