ועידת תל אביב: עתיד ישראל התקיימה היום בפעם השניה

ועידת תל אביב: עתיד ישראל שהתקיימה היום, 7.5.25, באוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר. משכה אליה קהל רב ומגוון. הועידה השנתית, ששואפת להרחיב ולהעמיק את השיח הציבורי, תוך הנגשת הידע המחקרי והפרספקטיבה הרב-תחומית המאפיינת את האוניברסיטה, הינה במה לשיח פתוח בהשתתפות נציגים מחלקי החברה הישראלית השונים והמנהיגות שלה על כל גווניה, ופתוחה לקהל הרחב.

רבים השתתפו במפגשי השולחנות העגולים, אותם הובילו מיטב החוקרות והחוקרים של האוניברסיטה, ונגעו בארבעה תחומים שרלוונטיים לחיינו בישראל: ביטחון וחברה, מערכות ציבוריות ושירותים חברתיים, סביבה וטכנולוגיה, וכן משפט, מדיניות ויחסים בינלאומיים. במליאת הועידה עצמה עלו על הבמה נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת, בנוסף לאנשי ציבור כגון יאיר לפיד, זאב אלקין,  גדי אייזנקוט, איילת שקד ומנסור עבאס. זאת לצד אנשי ונשות אקדמיה מתחומים מגוונים. יחד ניסו להציע גישות שונות ומגוונות לפתרון הדיונים והבעיות העומדות היום בפני החברה בישראל.

"האקדמיה צריכה לשמש מגדלור המאיר את הדרך לחברה כולה. אין לנו את החירות לעמוד מנגד ולקוות שיהיה טוב", פרופ' אריאל פורת

ראשון עלה לבמה ובירך את כל המשתתפות והמשתתפים פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב. "ישנם מספר תחומים שבהם קולה של האקדמיה וראשיה חייב להישמע, אך לא תמיד נשמע. התחום הראשון הוא מובן מאליו: חובה עלינו להגן בכל כוחנו על החופש האקדמי, חופש הביטוי, ועצמאותנו המוסדית ולא לאפשר לגורמים שלטוניים להתערב בנעשה בקמפוסים".

"תחום שני הוא הגנה על המדינה ועל אופיה הדמוקרטי. לפני השבעה באוקטובר חברו כל האוניברסיטאות בישראל ויצאו כנגד המהפכה החוקתית שהובילה, ועדיין מובילה הממשלה. זה היה צעד חריג שאני גאה בו. לצערי, לאחר השבעה באוקטובר, מורגש ריפיון ידים מסוים באקדמיה ולא תמיד מושמעת ביקורת נוקבת על מהלכים אנטי דמוקרטיים של הממשלה. עם זאת, לפחות בענין אחד הושג כמעט קונצנזוס בין ראשי האוניברסיטאות: אם הממשלה לא תציית לפסיקתו של בית המשפט העליון, ותהפוך בדרך זו לממשלה עבריינית, יושבתו לאלתר הלימודים בקמפוסים".

"תחום שלישי שבו נדרשת האקדמיה לפעול הוא הגנה על זכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות מיעוטים. למשל, אם הממשלה תנסה להפעיל את השב"כ כנגד אזרחי מדינת ישראל העוסקים בפעילות מחאה חוקית, המוסדות האקדמיים וראשיהם צריכים להיות הראשונים להשמיע קול זעקה גדולה ולעשות את כל שביכולתם כדי למנוע זאת".

הוא סיים בקריאה לכל נשות ואנשי האקדמיה בישראל: "עלינו להתריע יותר משעשינו עד כה, בקול רם וצלול, מפני ההרג הבלתי מכוון המתחולל לנגד עיננו של חפים מפשע בעזה, ובכלל זה הרג של ילדים. חמלה על חפים מפשע ועל ילדים בפרט, אינה סותרת את הכמיהה להשבת החטופים הביתה, היא אינה סותרת את אהבת ישראל, היא אינה סותרת את הציונות או את הערכים היהודיים, היא אינה סותרת את ערכי צה"ל, היא אינה סותרת את המטרה להגן על ארצנו. ההיפך הוא הנכון – חמלה על ילדים היא חלק מכל אלה. ולא רק חפים מפשע הם הנפגעים מהעדר חמלה, נפגעת אנושות גם דמותנו המוסרית בעיני העולם וחשוב עוד יותר – בעיני עצמנו. לא חיילינו הם הכתובת לדברים אלו, אלא מנהיגינו. אולם לא המנהיגים לבד. הכתובת היא אנחנו, החברה הישראלית כולה. שהרי ההשחתה המוסרית תדבק בסופו של דבר בכולנו.

בין אם בשל שקיעה בצער על אסון השבעה באוקטובר, בין אם מתוך עייפות או קהות חושים, החברה הישראלית אדישה ברובה למה שקורה בעזה. חובה עלינו, חברות וחברי האקדמיה הישראלית וראשיה להשמיע עוד את קולנו, לצאת ולהוציא אחרים ממתחם האדישות. אם לא אנחנו, מי יעשה זאת? האקדמיה צריכה לשמש מגדלור המאיר את הדרך לחברה כולה. אין לנו את החירות לעמוד מנגד ולקוות שיהיה טוב.

אני רוצה לסיים את דברי בהבעת דאגה עמוקה לגורל החטופים. אין מטרה חשובה יותר מהשבתם הביתה בשלום. אי נקיטת כל האמצעים הנדרשים על ידי מדינת ישראל לשם שחרורם מן השבי, הופכת אותנו לשותפים לעינוי הנורא שהם ומשפחותיהם חווים יום-יום, שעה-שעה, מזה יותר משנה וחצי. אל לנו לנוח ולשקוט עד שישובו כולם."

^{פרופ' אריאל פורת}

"עלינו לעמוד לא רק נגד הממשלה הנוכחית אלא גם נגד גל של פסימיות וייאוש", יאיר לפיד

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, תיאר את הקואליציה הנחוצה לדעתו למדינה בימים אלו: " עלינו לבנות וליצור קואליציה ישראלית מסוג חדש, כזו הכוללת אנשים מימין, ממרכז ומשמאל, שמבינים שתקווה היא פעולה".

"על הקואליציה הבאה לרשום על דגלה שוויון בנטל הלאומי. הפטור של המגזר החרדי משירות צבאי - שאושר על ידי הממשלה בזמן מלחמה - הופך אותנו למדינה שאינה מכבדת את ההקרבה של חייליה ואזרחיה. זה משהו שאנחנו לא יכולים לקבל. "

^{יאיר לפיד}

"הורים לא שמים מחיר על חייהם של ילדיהם - וגם המדינה לא צריכה", עינב צנגאוקר

הקהל קם על רגליו ומחיאות הכפיים נמשכו דקות ארוכות כשעינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, נשאה נאום עוצמתי ומרגש בכנס תל אביב - עתיד ישראל. קריאות "את לא לבד - אנחנו איתך!" הדהדו דקות ארוכות כשעמדה על הבמה.

עינב תיארה את תחושתה העמוקה של בגידה אישית ולאומית. "פעם האמנתי שיש חוזה בין המדינה לאזרחיה", אמרה, "אבל האשליה הזו התנפצה ב-7 באוקטובר". צנגאוקר ציינה כי הגיעה למסקנה שהנהגת הממשלה מתחמקת מאחריותה ומערערת באופן אקטיבי את המשא ומתן על בני ערובה. "הורים לא שמים מחיר על חייהם של ילדיהם - וגם המדינה לא צריכה", היא הצהירה.

היא מתחה ביקורת לא רק על הממשלה אלא גם על מי שנמצאים בעמדות השפעה שלא מדברים: "כל עוד אתה שותק מול מלחמה שמשרתת רק אדם אחד, אתה שותף". למרות שברון לבה, היא הביעה תודה עמוקה לציבור הישראלי על כך שקם לתמוך במשפחות ולעמוד באחדות. "אתם התקווה של מתן, ושלי", סיכמה.

^{עינב צנגאוקר}

בועידה חשף פרופ' יאיר בר-חיים מביה"ס לפסיכולוגיה מחקר המראה על עליה במספר המדווחים על תסמינים פוסט טראומטיים מרובים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. צוות החוקרים של אוניברסיטת תל אביב בדק לאורך שנים את שכיחותם של תסמינים פוסט -טראומטיים בקרב חיילים במהלך שירותם הקרבי ולאחר השחרור.

המחקר בוצע לפני המלחמה (תקופת שגרה) ובמהלך מלחמת חרבות ברזל ומראה עד כמה העמיקה המלחמה הקשיים הנפשיים, ומספר המשתתפים שדיווחו על סימפטומים פוסט טראומטיים משמעותיים עלה לכ- 12%.

"ישראל צריכה ממשלה אחרת רחבה יותר - הציבור חייב להצביע ולחולל שינוי", איילת שקד

גם איילת שקד, יו"ר קרדן נדל"ן ושרת המשפטים והפנים לשעבר, הביעה תקווה לשינוי: "ישראל צריכה ממשלה אחרת, רחבה יותר, שמשקפת את הרוב הציבורי. היינו צריכים ללכת לבחירות מיד אחרי ה-7 באוקטובר. הציבור חייב להצביע ולחולל שינוי". שקד הדגישה כי, "גם כשמבקרים את בית המשפט העליון, יש לכבד את פסיקותיו. אנחנו לא נמצאים כעת במשבר חוקתי, אבל אנחנו עלולים להיגרר לזה בעתיד אם לא תישמר היציבות. ברור שצריך למנוע אנרכיה".

^{איילת שקד}

^"לא תהיה ברירה אלא 'לכבות' את המדינה כדי להצילה", משה (בוגי) יעלון

משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר ורמטכ"ל צה"ל, מסר בוועידה הערכת מצב קשה על מצבה הנוכחי של ישראל. "מדינת ישראל חווה כיום את המשבר החמור ביותר מאז הקמתה, אולי משחר הציונות. הבנת המשבר הזה היא המפתח לצאת ממנו. אנחנו בצומת דרכים: או שנחזור להיות מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, או שנמשיך בדרך שהיא משיחית, גזענית, פשיסטית, מושחתת, מושחתת, פגועה ושונאית".

^{משה (בוגי) יעלון}

" את הכדור האחרון אני שומר למשבר חוקתי", ארנון בר דוד

ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, הדגיש בשיחה עם אשת התקשורת קרן מרציאנואת חשיבות השמירה על עקרונות דמוקרטיים ושלטון החוק, וקבע כי אם הממשלה אי פעם לא תעמוד בפסיקה כלשהי של בית המשפט העליון, תהיה זאת חצייה של קו אדום.

בר דוד התייחס גם לשביתת המורים המתמשכת, והביע דאגה מתחושת האנרכיה והכאוס שיצרה. הוא הכיר בלחצים ליזום שביתות רחבות יותר, אך חזר על החלטתו האסטרטגית שלא לערער את היציבות במדינה בזמן מלחמה, והדגיש את מחויבותו להגן על העובדים, הכלכלה והמדינה. בר דוד הביע ביקורת על פעולות הממשלה וקבע כי ההנהגה הנוכחית יוצרת שסעים עמוקים בחברה הישראלית. הוא קרא להקדים את הבחירות כדי להחזיר את אמון הציבור ואחדותו.

ארנון בר דוד

"עכשיו הגיע העת לוועדת חקירה ממלכתית. ללא טיוטת חוק משמעותית, המודל של 'צבא העם' יקרוס", זאב אלקין

ח"כ זאב אלקין מהליכוד טען בוועידה כי "הדרך היחידה להחזיר את החטופים הביתה היא בהגברת הפעולות הצבאיות בעזה," אלקין, השר במשרד האוצר ואחראי על מנהלת תקומה ושיקום הצפון, התייחס גם  לסוגיית גיוס החרדים ציין כי יש ללא שינוי חקיקה משמעותי, המודל של צבא העם עלול לקרוס. לדבריו, ניסיון לאכוף גיוס באמצעות שליחת צווי טיוטה בלבד ייכשל, וצה"ל לא יוכל לאכוף את החוק באופן שוויוני.

^{זאב אלקין}

^{"אני עדיין רואה פוטנציאל לשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי - זהו רגע של אמת", מנסור עבאס}

יו"ר רע"ם וחבר הכנסת מנסור עבאס, נשא דברים על יחסי ערבים-יהודים בעקבות ה-7 באוקטובר ועל האפשרות לחידוש שיתוף פעולה מדיני עם מפלגות האופוזיציה. "אני עדיין רואה את הפוטנציאל לשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי. אני אופטימי. זה רגע של אמת. ראשי המפלגות חייבים לקום ולומר מה יש להם להציע. כאופוזיציה, אנחנו אמורים להציג אלטרנטיבה למצב הנוכחי. אם לא נעשה את זה, אני לא חושב שנקבל תמיכה ציבורית רחבה. אנחנו חייבים לדבר את האמת לציבור, אבל קודם כל נלמד את זה בצורה לא נכונה. אם אתה מתמיד בתהליך הזה - חזון של שותפות אזרחית ומוסרית - אלה דברים שהציבור מחפש ורוצה שמישהו יבטא".

"אני רוצה לדבר על החזון שאיבדנו: אנחנו צריכים חזון כפול, גם ישראלי וגם פלסטיני. אנחנו חייבים לחבר את תהליך השלום המקורי עם תהליך הנורמליזציה של ערב הסעודית ומדינות ערב מתונות אחרות - מסגרת משולבת ליחסים. עלינו להציע תקווה - להתחיל תהליך מדיני המושרש בהכרה במדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית בלי ההכרה הזו, בסופו של דבר, לא תוכל לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית".

"אנחנו גם מתמודדים עם בעיות קשות בחברה הערבית, בעיקר אלימות - והממשלה הזו לא מטפלת בזה. יש לנו טענה מאוד חזקה שאנחנו יכולים להעלות. דווקא בגלל שכבר הוכחנו שאנחנו יכולים לעבוד יחד בממשלה מגוונת - אסור לנו להירתע משותפות או מהתמודדות עם האתגרים האלה".

הוא סיים בתפילה להשבת החטופים: "אנחנו נושאים זהות ערבית-פלסטינית, ועם זה באות שאלות וחששות - מתי תסתיים המלחמה, ומה עם החזרת החטופים. כמובן שהבעתי את הצורך להחזיר את החטופים כבר בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר".

^{ד"ר מנסור עבאס}