חדשות

פרויקט גרעין רביה והשבה לטבע של דו חיים בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב הגיע לשיאו המרגש, בשיתוף רשות הטבע והגנים, כאשר כ-400 טריטונים בוגרים שוחררו באזור נחל בית לחם, לאחר שניצלו לפני כשנה בפרויקט הצלה מיוחד. 

באביב 2013 הצילו חוקרי אוניברסיטת תל-אביב מהגן הזואולוגי טריטונים (טריטון פסים, Triturus vittatus) וחפריות (חפרית עין החתול, Pelobates syriacus), שני מינים המצויים בארץ בסכנת הכחדה חמורה. הטריטונים היו בשטח בו מצויה שלולית החורף המכונה "שלולית צומת הצ'קפוסט" מצפון לחיפה, שבה נבנה בימים אלו מתחם קניות 'ביג'.

שלולית זו היוותה בית גידול לח ייחודי, והאתר היחיד והאחרון המוכר מעמק זבולון בו מצויים הטריטונים. מחקר גנטי של אוכלוסיית החפריות במקום העלה כי מדובר בהאפלוטיפ ייחודי, המצוי באתר זה ובאתר נוסף אחד בלבד. כמו כן, זהו האתר בו תואר המין לראשונה, והמהווה את ה-type locality של המין.

הגן הזואולוגי באוניברסיטת תל-אביב נרתם להקמת גרעין רבייה של טריטונים וחפריות בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור והסטודנטית יעל בלון ובשיתוף עם חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים הלאומיים וד"ר שריג גפני ממכללת רופין. לצורך הקמת הגרעין נאספו משלולית צומת הצ'קפוסט כ-400 ראשני חפריות וכ-100 ראשני טריטונים. 

הגלגול - גרסת הטריטונים

באשר לטריטונים, פרופ' נגה קרונפלד מספרת, כי לקראת סוף חודש ינואר החלו בכמחצית הפרטים לשנות את צבעם, צורתם והתנהגותם, הופיעו נקודות והתפתחות רכס בגב אצל הזכרים ושהייה ממושכת של פרטים רבים בכלי המים - שינויים המעידים על פעילות רבייתית. לכן, בתחילת פברואר הועברו 35 פרטים, שנראו עם פוטנציאל רבייה (זכרים ונקבות) לאקווריומים עם  בית גידול מתאים לרביה - גישה למים, צמחיית מים ויציאה ליבשה. לאחר קצת יותר משבוע החלו להופיע ביצים בתוך הצמחייה בשני האקווריומים, ובמרץ הופיע ראשן טריטון ראשון שוחה במים. אליו הצטרפו כ-400 טריטונים נוספים, צאצאי הגרעין. טריטונים אלו עברו גלגול, והיו מוכנים לשחרור.

בעתיד גם החפריות ישובו לטבע

פרופ' קרונפלד מציינת עוד, כי למרות שנסיון העבר מלמד שגידול ממושך והרבייה של  דו-חיים אלה בשבי קשה ביותר, הרי שלמרבה השמחה, במהלך השנה שחלפה הייתה תמותה נמוכה מאד של פרטים משני המינים, וכל הפרטים עברו גלגול. כיום יש בגרעין כ-400 חפריות שעברו גלגול, אך עדין לא הגיעו לבגרות מינית. פרטים אלו צפויים להגיע לבגרות בתוך שנה עד שנתיים, אז ניתן יהיה לשחרר גם חפריות.

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומחברת Tracense, בראשותו של פרופ' פרננדו פטולסקי מבית הספר לכימיה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, פיתח גלאי כימי המסוגל לזהות מולקולות של חומרי נפץ. הפיתוח החדש, שכבר מעורר עניין רב בגורמי ביטחון בארץ ובעולם, מתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Communication.

פרופ' פטולסקי מסביר כי הגלאים הקיימים לזיהוי חומרי נפץ הם יקרים, מגושמים ותהליך הפענוח של ממצאיהם אורך זמן רב ומצריך מומחים אנושיים ומעבדות חיצוניות. "קיים צורך במתקן קטן וזול, שאפשר יהיה לשאתו ביד, ויאפשר זיהוי מהיר, אמין ויעיל של חומרי נפץ", אומר פרופ' פטולסקי.

רגיש יותר מאפם של כלבים

הגלאי שפיתחו פרופ' פטולסקי וצוותו, מורכב משבב שעליו התקן של ננו-סיבים העשויים סיליקון. הסיבים יוצרים התקן חשמלי בעל רגישות גבוהה לסביבתו החשמלית, ואילו הננו-סיבים מצופים בשכבה של 144 קולטנים כימיים. כאשר מולקולה של חומר נפץ באה במגע עם הקולטנים, היא נקשרת אליהם ומגיבה לכל אחד מהם בנפרד ובו-זמנית. הגלאי מנתח מתמטית, ובזמן-אמת, את התגובה המולקולרית של הקולטנים השונים לחומר, וכל זאת במהירות, באמינות וביעילות שאין להן תחרות – אפילו לא מצד הכלבים.

"זה בדיוק מה שקורה באף או בלשון", אומר פרופ' פטולסקי. "הגלאי שלנו הוא בעצם אף מלאכותי למולקולות של חומרי נפץ, כאשר הגלאי שלנו רגיש בערך פי 3000 יותר מאף של כלב. בדרך כלל, ככל שהגלאי רגיש יותר כך הוא פחות סלקטיבי, אבל הקולטנים שלנו סלקטיביים עד לריכוזים של אחד לקוודריליון – רגישות חסרת תקדים. הגלאי הזה מזהה ממרחק גדול מאוד כמויות מזעריות של מולקולות שגלאים אחרים לא יכולים לזהות, כאשר כל הגלאי כולו בגודל לפטופ, וזה רק אב הטיפוס. אנחנו כבר עובדים על בניית מערכת עוד יותר ניידת, שתהיה בגודל אייפון". 

שימושים מבצעיים ואזרחיים

הגלאי החדש, המבוסס על גלאי קודם שפיתחו פרופ' פטולסקי וצוותו לפני 3 שנים, מסוגל להבדיל בין מולקולות של חומרי נפץ שונים, וכן לזהות חומרים ללוחמה ביולוגית וכימית. חברת Tracense, שותפתה של אוניברסיטת תל-אביב, השקיעה מיליוני דולרים בפיתוח אב הטיפוס, שכבר נמצא בבדיקה של גורמי ביטחון ישראליים כמו השב"כ.

בעתיד, מסביר פרופ' פטולסקי, הגלאי יוכל לשמש כוחות מבצעיים, ואף להחליף את מערכות האבטחה הקיימות בשדות תעופה, בכניסה לקניונים, בתחנות רכבת וכדומה. "הוא יעבוד אפילו על מזל"טים", אומר פרופ' פטולסקי. "הטווח תלוי בריכוז, כמובן, אבל מעבדה של חומר נפץ מייצרת מספיק מולקולות של T.N.T, כך שמעל כל הבית יש ענן מולקולרי של חומר נפץ. המזל"ט שואב את האוויר מעל הבית והגלאי מגלה את חומר הנפץ".

בנוסף, פרופ' פטולסקי וצוותו מפתחים גלאים גם לשימושים אזרחיים. "זו אותה ליבה טכנולוגית. על בסיס אב הטיפוס הביטחוני אנחנו מפתחים גם גלאים לשימושים אחרים, כמו, למשל, גלאים לחומרים נרקוטיים".