נימוסי שולחן
מנת השף של הגלריה האוניברסיטאית לחודשים הקרובים: שיח בינתחומי מרתק על אוכל, תרבות וחברה
הוא אחד מהצרכים הכי בסיסיים שלנו, הוא מלווה אותנו מיום לידתנו, בכל יום בחיינו, אנו תרים אחריו לפחות 3 פעמים ביום ומנהלים איתו מערכת יחסים מורכבת. משחר האנושות היה האוכל מוקד עניין מרכזי אצל האדם, הרבה מעבר לצורך הפיזיולוגי הבסיסי שלו, החל מציורי הקיר במערות שתיארו בין היתר את בעלי החיים שנהגו לצוד, המשך בכתבי הקודש ובמיתולוגיות המוקדמות ביותר, ועד הספרות, האמנות החזותית והקולנוע.
בימינו, הבישול הפך בפני עצמו לאמנות שאנו מעלים על נס, עד כדי כך שאנו סופגים הנאה מצפייה בשפים ובטבחים מבשלים בתכניות הריאליטי, ומתמוגגים מהמנות, כאילו הריח והטעם חוצים את מסך הטלוויזיה ומגיעים אל קיבותינו. מעבר לעיסוק הפרטי והאישי באוכל, העניין סביבו הוא גם מקור לאינטרקציות בינאישיות וחברתיות והוא נוכח כמעט בכל מפגש חברתי שלנו, בבית ומחוצה לו.
ב-8.3 נערך ערב הפתיחה לתערוכה יוצאת דופן, צלע אחת מפרויקט מרתק וחדשני המשלב בין אמנות, תיאטרון וקולינריה, שבעקבותיו הפכה הגלריה האוניברסיטאית לחדר אוכל ענקי, אבל כזה שמזין את הנפש, בשיח בינתחומי מרתק אודות אוכל, תרבות וחברה. פרויקט "נימוסי שולחן" הוא פרי שיתוף פעולה בין החוג לתולדות האמנות והחוג לאמנות התיאטרון של הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב. הפרויקט עוסק בביטויים אמנותיים הקשורים באוכל, בישול, אכילה וגוף, ובאופנים המגוונים שיצירות אמנות בוחנות ומשקפות התנהגות אנושית וחברתית דרך האוכל. מדובר בהפינינג אמיתי שפונה לכל החושים וכולל:
- תערוכת אמנות עכשווית של אמנים ישראליים ובינלאומיים שאצרה נירית נלסון
- הצגת תיאטרון של שניים ממחזותיה הקולינריים של המחזאית הצרפתייה ז'אנין וורמס, "המתכון" (La Recette 1983) ו"קפה ועוגה" (Le Goûter 1971), בביצוע תלמידות ולתלמידי החוג לאמנות התיאטרון
- אירועים קולינריים באוצרות רונית ורד
- סדרת הרצאות, הקרנות סרטים ומפגשים עם חוקרים מדיסציפלינות שונות בנושאי אוכל, חברה ותרבות.
את הפרוייקט הייחודי הגו ואצרו שני אוצרים ראשיים: ד״ר ספי הנדלר, ראש החוג לתולדות האמנות ומנהל הגלריה האוניברסיטאית, וד"ר שרון אהרונסון-להבי, ראש החוג לתיאטרון ומנהלת תיאטרון האוניברסיטה. התערוכה התאפשרה הודות לתמיכת בנק ״יוליוס בר״.
שולחן האוכל כזירה חברתית
כותרת הפרויקט - "נימוסי שולחן", רומזת לעמדה האירונית ולעיתים אף החתרנית של היצירות המוצגות, שבהן האוכל אינו רק נושא או דימוי, אלא משל למערכות יחסים בין בני אדם, מבנים תרבותיים ויחסי כוחות מעמדיים ומגדריים, כשאלו חורגים מגינוני הנימוס המקובלים. לצד ההיבטים המטאפוריים הללו, יצירות האמנות והצגות התיאטרון שנבחרו לפרויקט עוסקות בחומריות הממשית של האוכל. הפרויקט בוחן את המתח בין היצריות, הראשוניות, הגופניות והגסות הקשורים באוכל, לבין צורות העידון, העיצוב, התִרבות והאסתטיזציה של מזון. בפער הזה נחשפים יצרים אנושיים גלויים ומודחקים, חשק, תשוקה, הנאה, תסכול ואף ביטויי אלימות הנקשרים בהכנת מזון ובצריכתו.
פיסול בפרמזן, זהר גוטסמן, 2013 | צילום: תום בוקשטיין
מותר לשחק עם האוכל
במחזותיה הקולינריים של וורמס שנבחרו להמחזה במסגרת הפרויקט, האוכל אינו רק נושא, אלא אמצעי להעברת ביקורת חברתית בנושאי מגדר, מעמד והתנהגות בינאישית. מחזותיה עוסקים בנשים ובנשיות, אולם היא מבטאת בהם עמדה מורכבת ולעיתים אירונית כלפי הפמיניזם. במחזה "המתכון" אלו הן שתי נשים במעמד נמוך שעובדות כקונסיירז', דיירות בבניין משותף העובדות בתחזוקת הבית, וב"קפה ועוגה" אלו הן שתי נשים ממעמד בינוני-גבוה הנפגשות בפטיסרי לבילוי של אחר הצהריים. תוך שוורמס עוסקת בדילמות בחייהן של הנשים, היא אינה חוששת מלבקר בו-זמנית את ה"פמיניזם" ואת יכולתן של דמויותיה לממש את עצמן בתוך ההקשר החברתי, תרבותי ומעמדי שבו הן נתונות.
הנס אופ דה-בק, כולם ביחד עכשיו..., 2005, וידיאו באדיבות אוסף גץ, מינכן; אוסף FNAC, פריז; ואוספים פרטיים
תפריט בינתחומי עשיר
מרכזיותו של האוכל כדימוי וכפרקטיקה אנושית וחברתית היא הזדמנות לפריצת גבולות מולטי-דיסציפלינרית רחבה מאוד, תוך בחינת הנושא דרך תחומים כגון ביולוגיה, לימודי תרבות, משפטים, אנתרופולוגיה, ספרות, היסטוריה ועוד.
לדוגמא, האם תהיתם מה הופך צמחים מסויימים לטעימים ולראויים למאכל, ואחרים לפחות? מסתבר שצמחים מייצרים חומרי לוחמה כימית כהגנה, ואנחנו כבני אדם חושבים שזה טעים. על כך ירצה ד"ר יובל ספיר מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים, מנהל הגן הבוטני, שעוסק בצמחי הבר של ישראל ובאבולוציה ואקולוגיה של צמחים. ד"ר ספיר יסביר על אבולוציה של חומרי טעם וריח בצמחים ועל משפחות צמחים עיקריות שבני האדם מחבבים בשל כך, כולל דוגמאות מהצמחייה של ישראל.
ומה הקשר בין אוכל לבין עולם המשפט? בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של תחום שנקרא Food law and policy, או בקצרה: "משפט ואוכל". בהקשר האמריקני צמח התחום משני תחומים ותיקים יותר: דיני חקלאות, העוסקים באסדרת הייצור, השיווק והמכירה של מוצרים חקלאיים, ודיני מזון ותרופות, העוסקים בעיקר באכיפת החקיקה הפדרלית האמריקנית שמסדירה רגולציה של מזון ותרופות. בישראל התחום בהקשרו המשפטי עוד בראשית דרכו. פרופ' אייל גרוס מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, שערך ביחד עם ד"ר יופי תירוש את הספר "לחם חוק - עיונים במשפט ואוכל", וחוקר בין היתר את הזכות למזון ולביטחון תזונתי, ישתתף גם הוא בפרויקט. לדבריו, "העיסוק בממשק שבין משפט לבין אוכל הוא מתבקש, משום שאוכל הוא רכיב מרכזי בחוויה האנושית. מדובר בעיסוק מורכב בשל ריבוי הממדים, המשמעויות והתפקידים של מזון בחיינו, ובשל ריבוי המשתנים הכרוכים בייצורו, בשיווקו ובהכנתו טרם הגעתו לצלחתנו. האוכל חיוני להישרדות אך הוא גם נשא של תרבות, זהות וזיכרון, וגם מכונן של קהילה, משפחה, מעמד, לאום, עדה ומגדר. משמעות דואלית זו של האוכל - פונקציונלי ומטריאלי מחד גיסא, ופעולה סימבולית לשם הנאה וכינון משמעות מאידך גיסא - מאתגרת כל הסדרה משפטית של מזון."
התערוכה מחכה לכם בגלריה האוניברסיטאית עד סוף יולי 2018, והכניסה לשם חופשית בשעות הפעילות של הגלריה. ניתן גם להצטרף לסיורים מודרכים בתשלום. ההצגות מועלות במספר מועדים ויש להזמין מקום מראש. נתראה בגלריה!
מידע נוסף באתר הגלריה האוניברסיטאית לאמנות או בטלפון 03-6408860.