ביה"ס לעבודה סוציאלית מייסד סדרת ימי עיון שנתית על מיניות בטיפול

מיניות היא מרכיב מרכזי יום יומי בחיי האדם, ועדיין, בישראל, מיניות עולה בטיפול בעיקר על רקע בעיה תפקודית או טראומה ולא כחלק אינטגרלי משגרת הטיפול. בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב החליט לשנות זאת ולייסד לשם כך מסורת שנתית של ימי עיון על מיניות בטיפול. יום העיון הראשון ייערך כבר ב-2 בפברואר הקרוב.

להרים את מסך המבוכה

אז מסתבר שגם בחדר הטיפול, מיניות מעוררת מבוכה? "גם מבוכה וגם חוסר ידע," אומרת ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו, מומחית להדרכה בתחומי מגדר ומיניות בקרב צוותי טיפול וחינוך וזוכת פרס "תמר" לקידום מוגנות בקרב נערות לשנת 2022. "עד כדי הפניה של מטופלים/ות למטפל/ת מיני/ת – גם כשלא צריך, שזה תחום עיסוק מוכר, שעניינו פתרון בעיות בתפקוד המיני, אבל זה אבסורד ששאיפה לבריאות מינית, לתשוקה והנאה תהיה מקוטלגת כבעיה בתפקוד המיני. לכן כותרת סדרת ימי העיון היא מיניות בטיפול ולא טיפול במיניות. אלו שני דברים שונים".

הכנס יחקור את הנושא מזוויות שונות ומגוונות. לדברי ד"ר תמר גיטליץ', גרונטולוגית ומטפלת מינית, אשר חקרה בפוסט-דוקטורט את הקשר בין גילנות ומיניות: "לצד פיזור מסך המבוכה בחדר הטיפול, אנחנו מציעים נקודות הסתכלות על מיניות בטיפול באוכלוסיות ספציפיות כמו בני ובנות הגיל השלישי, בני-נוער, שנמצאים מטבעם על התפר בין חינוך מיני וטיפול מיני, מיניות כחלק משיח גברי, מיניות בהקשר של נערות שגדלו בחברה החרדית, מיניות בקרב מכורים לחומרים פסיכו-אקטיביים, מיניות בקרב בני נוער בפנימיה ייעודית לנוער להט"בי, ומיניות בקרב בעלי/ות מוגבלויות פיזיות".

באקדמיה קיימים כבר לימודי מגדר ולימודים קוויריים, שעוסקים מן הסתם גם במיניות, אבל לטענת פרופ' גיא שילה, חוקר של מין, מגדר ונטייה מינית, הכנס נושא בשורה חדשה. "זה נכון שבאקדמיה קיימים לימודים כאלה, אבל מזווית מאוד מסוימת ובכל מקרה לא כחלק מטיפול - שזו הבשורה של הכנס, לצד הרצון לייצר המשכיות ולייסד מסורת לתחום שהוא מאוד מפותח בעולם ובארץ פחות, כלומר שיח על מיניות ותשוקה בחדר הטיפול – לאו דווקא בהקשר של עבודה סוציאלית בלבד, ולראייה שבכנס ירצו גם פסיכולוגים, מטפלים באמנות ואף רופאת נשים – ובמקביל, יצירת בסיס ידע למטפלים ולמטפלות על איך לגשת לנושא".

"אני חייבת קודם כל להבהיר שמיניות היא לא רק סקס. היא האנרגיה שדוחפת אותנו לקשר, לחום, לאינטימיות ולמגע," אומרת ד"ר תמר גיטליץ. "זה מודגש בפרט בגיל השלישי, אותו אני חוקרת, שבו בדידות היא תופעה שכיחה, אם כי בריאות מינית היא סטייט אוף מיינד, כלומר נניח אדם בגיל השלישי עם מחלה שמגבילה אותו אבל עם תפיסה עצמית של חוסן, הבריאות המינית שלו תהיה גבוהה יותר משל אדם עם סטייט אוף מיינד של 'זקן'."

פרופ' גיא שילה: "מיניות יכולה לעלות גם בהקשר של טיפול באמצעות תנועה ומחול, או בטיפול באמנות. כשעבדתי עם ילדים ונוער בבריאות הנפש למשל, היו מקרים שבהם ילדים ציירו אנשים עם איברי מין. המטפל/ת חייב/ת לדעת איך לגשת לנושא. דווקא בשיח קל יותר להסתתר מאחורי המבוכה, ואז המטופל/ת מיוזמתו/ה לא יעלו את נושא המיניות, ואם המטפל/ת לא ת/יציף את זה, זה לא יעלה בכלל".

ההיענות לכנס גדולה מאוד, ומוכיחה את היקף הצמא שיש בשטח לשיח מבוסס ידע על מיניות בטיפול. "אני שמחה שבית הספר לעבודה סוציאלית הכיר בחשיבות הרבה של הנושא, ואף יזם, בהמשך ליום העיון, סדנאות להכשרת מטפלים בשיח על מיניות, במסגרת היחידה ללימודי המשך והשתלמויות, כך שהמאמץ לחולל שינוי בתחום המיניות בטיפול מוצא כמה וכמה ביטויים, שהמשותף לכולם הוא בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב," מסכמת ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו. 

לפרטים נוספים ולהרשמה ליום העיון >