אוניברסיטת תל אביב מושיטה יד לתושבי חבל תיגראי שבאתיופיה

משלחת ישראלית בהובלת החוקרת ד"ר אירית בק, ראשת התוכנית ללימודי אפריקה בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, יצאה לאחרונה לאתיופיה, שבה מתקיימת בשנים האחרונות מלחמת אזרחים עקובה מדם, כדי לבצע הערכת מצב הומניטרית של התושבים באזור. במסגרת הביקור, מיפתה המשלחת הישראלית, שכללה גם חברי כנסת ובכירי מערכת הבריאות בישראל, את הצרכים הרפואיים המיידים וכן פעלה ליצירת שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות הישראלית לבין בתי חולים באזור המלחמה שנפגעו, וכן בין אנשי אקדמיה, פוליטיקאים וקובעי מדיניות שישראל ומאתיופיה/

"גם הפעם מדינת ישראל לא תעמוד מנגד"

המשבר החריף בחבל תיגראי נוצר בעיקר בשל מלחמת האזרחים שפרצה באזור בשנת 2018, בין החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) לבין צבא אתיופיה, תחת שלטונו ראש הממשלה אביי אחמד. אחמד אמנם קיבל פרס נובל לשלום על הצלחתו להביא לחתימת הסכם שלום ולסיום הסכסוך ארוך השנים שבין אריתריאה לאתיופיה, אך במישור הפנים מדיניותו הובילה להקצנת אופייה הפדרטיבי (מדינה ריבונית שמאופיינת באיגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי), של המדינה עד לפרוץ הקונפליקט האלים.

הסכסוך הביא למשבר הומניטרי חמור בעיקר בחבל תיגראי אשר עליו ועל אזורים סמוכים הוטל מצור, שבעקבותיו דווח על מיליוני פליטים ועקורים, ביצוע עינויים בניגוד לחוק הבינלאומי, אלימות מינית, חטיפות, רעב המוני, רציחות ועוד. בדו"ח משותף של האו"ם והסוכנות האתיופית לזכויות אדם שפורסם לאחרונה, צוין כי במקרים רבים העקורים והפליטים נחשפו לתנאים קשים וכי המדינה כשלה באספקת תנאים בסיסיים כגון מקלט, היגיינה, שירותי בריאות, תזונה וביטחון לעקורים.

חברות וחברי המשלחת הישראלית שהגיעו למקום קיימו סדרת פגישות עם נשיאת אתיופיה סאהלה–וורק זוודה , עם שר החוץ האתיופי תאוודרוס גברה-יסוס וכן עם נשיאי אוניברסיטאות ומנהלי בתי החולים מקומיים, במטרה לבחון את הקשיים היומיים ולהציע דרכים לסיוע וטיפול במגוון היבטים שונים, בהם יישוב סכסוכים פנימיים, וכן נושאים של רווחה, כלכלה, בריאות, סביבה ועוד.

המשלחת הישראלית לאתיופיה יצאה ביוזמתו של ח"כ הכנסת גדי יברקן, ראש אגודת הידידים ישראל-אתיופיה, ובהשתתפותה של של ד"ר אירית בק, ראשת התכנית ללימודי אפריקה וחברה בארגון 'סיד ישראל', האחראי לסיוע והפיתוח הבינלאומי ואשר השתתף בארגון המשלחת. במשלחת השתתפו גם חה"כ ולדימיר בליאק, יו"ר ועדת הכספים, סגנית יו"ר הכנסת חה"כ אמילי - חיה מואטי וקצין הרפואה של פיקוד הדרום, אל"מ (ד"ר) אבי יצחק ובכירי מערכת הרפואה בארץ.

^{המשלחת הישראלית עם שר החוץ האתיופי תאוודרוס גברה-יסוס. (צילום: דוברות גדי יברקן)}

"מדובר במשבר הומניטרי חריף ביותר. מנהלי בתי חולים מאזורי הקרבות דיווחו על מחסור חמור בציוד, במזון ובתרופות, בכוח אדם, כמו גם על הרס תשתיות ועל קשיים גוברים במתן מענה לאוכלוסיות נזקקות", אומרת ד"ר בק. לדבריה, עד היום היקף האסון ההומניטרי לא היה ברור וזאת בשל סיבות רבות: "ראשית, מדובר בארץ הררית שקשה להתנייד בה וליצור קשר עם תושביה. הדבר מקשה על הגעה למקום ועל סיוע לנזקקים ולפצועים. שנית, התקשורת נשלטת מלמעלה ורוב המידע שמתקבל מגיע מהפליטים עצמם. בנוסף, אין מספיק ארגוני סיוע בינלאומיים ומקומיים שיכולים לאמוד את היקף האסון, מה גם שכניסתם נאסרה למשך תקופה מסוימת".

"מלחמת האזרחים הממושכת באתיופיה גרמה למשבר משמעותי בכל מערכות המדינה, אשר גם קודם לכן התקשו לתת מענה לצרכים של האוכלוסייה במדינה ענקית זו, המונה כ-120 מיליון נפש. הדבר ניכר בעיקר בייחוד במערכת הבריאות. עשרות בתי חולים נהרסו וישנו מחסור גדול בתרופות ובציוד רפואי. אני מקווה שבזכות הסיוע ההומניטרי החיצוני המשבר החמור יטופל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. גם הפעם מדינת ישראל לא תעמוד מנגד", מסכמת ד"ר בק.