מקום לאופטימיות: מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות וברדיקליזציה ברחבי העולם

לאחר שנתיים שבהן תועדה עלייה באנטישמיות ברשת, מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין מפרסם לראשונה סקירה מקיפה על מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות וברדיקליזציה ברחבי העולם. בדו"ח מוצגים תקדימים משפטיים במאבק באנטישמיות, הקצאת משאבים להגנה על קהילות יהודיות, הרחבת הפעילות לשימור בתי קברות יהודיים, התגייסות של מועדוני ספורט מובילים למאבק באנטישמיות ואפילו תערוכה ראשונה מסוגה להנצחת השואה במוזיאון של מדינה ערבית. המסמך הוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג בטקס שנערך במשכן הנשיא בירושלים, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה החל מדי שנה ב-27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1945.

להכיר טובה למי שכבר עושה ולדרבן לפעילות

על פי הדו"ח, בזירה המשפטית נקבעה במהלך שנת 2021 שורה של תקדימים מעודדים במאבק באנטישמיות, שצמצמו את היכולת של מפיצי תעמולת שנאה לפעול בחופשיות. הבולטת בהם היא פסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם נגד חבר פרלמנט בולגרי שהפיץ תעמולת אנטישמית בספריו.

בזירה הפוליטית והחקיקתית הגדילו ממשלות ברחבי העולם את המשאבים המוקצים להגנה על קהילות יהודיות, מינו נציבים למאבק באנטישמיות ואימצו את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.

בזירה התרבותית התחזקה במזרח אירופה הפעילות לשימור בתי קברות יהודיים ובמערב היבשת ובצפון אמריקה הפך המאבק באנטישמיות לדגל של התאחדויות ומועדוני ספורט מובילים, בהם צ'לסי, בורוסיה דורטמונד ופיינורד רוטרדם.

^{הגדלת התקציב לשימור בתי קברות יהודיים, כמו זה שבאוקראינה. צילום: Rohatyn Jewish Heritage (RJH)}

ואילו בזירה המזרח תיכונית זכתה לראשונה שואת יהודי אירופה לדיון משמעותי במוזיאון ציבורי במדינה ערבית שבאיחוד האמירויות. זאת לצד צעדים מעודדים נוספים שנקטו השלטונות באמירויות וכך גם בבחריין.

"בדיון על האנטישמיות בכלל, ומגמות של רדיקליזציה בפרט, נהוג בדרך כלל להתמקד בתופעות השליליות והמדאיגות. אנחנו החלטנו שראוי לפרסם גם דו"ח שנתי שעניינו התפתחויות ופעילויות חיוביות ומעודדות וזאת משלושה טעמים: להכיר טובה למי שכבר פעילים; לדרבן ממשלות וארגונים נוספים ברחבי העולם ליזום פעולות דומות; ולקדם דיון בהצעות פעולה קונקרטיות לחיזוק ולשיפור התוכניות הקיימות", אמר פרופ' אוריה שביט, ראש מרכז קנטור.

אריה צוקרמן, יו"ר הוועד המנהל של המרכז, חיזק את דבריו ואמר כי "חשוב ביותר לציין את הצעדים החיוביים שננקטו השנה במסגרת המאבק באנטישמיות, לא רק כדי להוקיר את עושיהם אלא בעיקר כדי ישמשו מודל לחיקוי עבור אחרים. לפני פחות מעשור, כשאירופה רצתה לקדם בצורה משמעותית את המחקר והפיתוח הטכנולוגיים ביבשת היא יצרה תוכנית עתירת משאבים בשם 'הורזיין 2020', שתמכה בתוכניות ובפרויקטים טכנולוגיים. ואכן, תוכנית זו הצליחה לשנות בצורה דרמטית את ההתפתחות הטכנולוגית ביבשת. העולם זקוק כעת לתוכנית דומה למאבק באנטישמיות וגזענות ביבשת. כזו שתתמרץ ממשלות, חברות, איגודי ספורט, אומנים ועוד ליזום ולפעול בצורה אפקטיבית כנגד התופעה שמסכנת לא רק את אזרחיהן היהודים אלא אותן עצמן".

^{עשה היסטוריה. אחמד אל-מנסור, יוזם תערוכת השואה הראשונה מסוגה בדובאי. צילום: Crossroads Of Civilizations Museum (CCM)}

"חיזוק האור חשוב לא פחות מהמאבק בחושך"

כל פרק בדו"ח המפורט מסתיים בסדרת המלצות לארגונים ולממשלות המבקשים להגביר את המאבק באנטישמיות. כך, למשל, המחברים ממליצים לפעול להקמת אתר אינטרנט אחד, שירכז מידע והדרכה באשר לשיקום בתי קברות יהודיים באירופה, לפעול לקידום הוראת שואה בעולם הערבי במנותק מהקשרים אקטואליים, לכונן מנגנונים שיפקחו על האופן שבו ממשלות מיישמות התחייבות באשר למאבק באנטישמיות ולעודד מועדוני ספורט במזרח אירופה להצטרף לתוכניות למאבק בחוסר סובלנות דתית.

את הדו"ח חיבר צוות של שבעה מומחות ומומחים מובילים בתחומם, בהם ד"ר אינה שטסקר (שיקום בתי הקברות במזרח אירופה), ד"ר אופיר וינטר וד"ר ג'ובאני קאר (התפתחויות מעודדות במפרץ), פרופ' דינה פורת (התפתחויות פוליטיות וחקיקתיות), ד"ר תומר פדלון (ספורט), ועו"ד טליה נעמת (התפתחויות משפטיות). הצעות המדיניות שמועלות בו נדונו בסדרה של מפגשי סיעור מוחות.

"משבר האנטישמיות בעולם מתעצם, אך המאבק העולמי נגדו מתעצם גם הוא. אנו עדים ליוזמות רבות בעולם הנלחמות באנטישמיות, ועלינו לעודד ולטפח את המגמות החיוביות הללו. חיזוק האור חשוב לא פחות מהמאבק בחושך. אני מודה למרכז קנטור על המחקר המסור ועל עבודתו הנאמנה בניטור מצב האנטישמיות", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג במעמד קבלת המסמך.

^{דו"ח של אופטימיות. מימין לשמאל: פרופ' אוריה שביט, נשיא המדינה יצחק הרצוג ואריה צוקרמן. צילום: רפאל בן מנשה}