שומרי הסף ושוברי הסטיגמות: כיצד דוקטורנטית להוראה משנה את שיח התלמידים סביב בריאות הנפש

בני ובנות נוער בישראל עברו בשנים האחרונות תקופה של טלטלות מתמשכות.

לדברי ליטל אריה – מורה לכימיה ודוקטורנטית בהוראת המדעים בביה"ס לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר – אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה העצימו עוד יותר את הדחיפות לסייע לבני ובנות נוער לזהות מצוקה נפשית, לשתף בה ולבקש עזרה, "והפכו את נושא בריאות הנפש לחלק בלתי נפרד מהמציאות." 

"תמיד הרגשתי שבריאות הנפש היא נושא מרתק, משמעותי ורלוונטי, אך במקביל גם כזה שכמעט ואינו מקבל מקום בתוכניות הלימודים הפורמליות."

לדוגמה, לאחר תקופת הקורונה, ליטל הייתה עדה לתלמיד שחווה התקף חרדה: "אני זוכרת שפתאום הבנתי שגם אני לא באמת יודעת לזהות או להבין מה מתרחש מול העיניים שלי."

זו הייתה הנקודה שבה ליטל החליטה לשנות את השיח של התלמידים סביב בריאות הנפש - "כזה שלא מבוסס רק על סרטוני טיקטוק או מידע לא מבוקר ברשת, אלא על ידע, הבנה ואמפתיה."

מהאקדמיה לכיתה: שיתוף פעולה רב־מערכתי

מחקרה של ליטל עוסק בפיתוח והערכה של תכנית חינוכית לקידום בריאות הנפש בבתי ספר, תוך בחינת השפעתה על עמדות, נורמות והתנהגויות של תלמידים ותלמידות. לדבריה, "קיוויתי שהתלמידים יהיו ביקורתיים יותר למה שהם קוראים ברשתות, וסבלניים יותר כלפי אנשים שמתמודדים עם קושי נפשי."

כחלק מהמחקר, ליטל מתמקדת בבניית שותפות חינוכית, בתוך התיכון בו היא מלמדת ומחוצה לו.

מרכיב מרכזי במחקר הוא שיתוף הפעולה של ליטל עם ד"ר עידית אדלר, ומסתמך על חיבור בין הידע התיאורטי מהאקדמיה לבין הניסיון העשיר של ליטל בכיתה.

ביחד עם קהילת בית הספר – יועצות, פסיכולוגיות, צוות מורות הכימיה ומדעי החברה – ומרכז שניידר לרפואת ילדים, פיתחו השתיים מודל חינוכי שאינו רק מבוסס תיאורטית, אלא גם מותאם למציאות הבית ספרית, למורים ולתלמידים. 

^{ליטל אריה}

לומדים, חוקרים ופועלים: יישום המודל בבית הספר

"בשביל הנפש" – המודל החינוכי אשר פותח על ידי ליטל – התחיל כיוזמה חינוכית שיצרה שינוי בשיח התלמידים סביב בריאות הנפש, אך היו חסרים בה רכיבי חקר, ביסוס תיאורטי והערכה של השפעתה.

המודל החדש מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות להבנת מצבים נפשיים, זיהוי מצוקה ופנייה לעזרה; בנוסף, הוא מהווה חלק פעיל מהלמידה בבית הספר, ואף מחליף חלק משמעותי מההערכה בבגרות בכימיה ובמדעי החברה. 

תהליך מרכזי במודל הוא הכשרת קהילת בית הספר כשומרי ושומרות סף: אנשים שתפקידם לזהות מצבי מצוקה, להגיב אליהם באופן מותאם, ולעודד פנייה לעזרה מקצועית.

בתהליך משתתפים תלמידי מגמות כימיה, מדעי החברה; מועצת התלמידים אשר מובילה יוזמות קהילתיות;  ויועצות ביה"ס, המשמשות כגורם טיפולי-מקצועי וכתובת להפניה במצבי מצוקה.

"בלי תרגול ושיח מתמשך על הנושא, סדנה להכשרת שומרי סף עלולה להפוך לעוד הרצאה מרגשת ששמענו."

בשיעורים, התלמידים מתמקדים באחת מעשר התמודדויות נפשיות (כמו דיכאון, OCD, סכיזופרניה ופוסט-טרואמה) שנבחרו בשיתוף פעולה עם מערך בריאות הנפש במרכז שניידר, המלווה את הפרויקט מבחינה מקצועית-פסיכיאטרית.

כחלק מתהליך הלמידה, מגמת כימיה בוחנת היבטים פיזיולוגיים ותרופתיים של התמודדויות נפשיות, כולל תכנון ניסויים הקשורים לפעילות חומרים במערכת העצבים; מגמת מדעי החברה מנתחת גורמי סיכון וחוסן; ומועצת התלמידים מובילה מחקר פעולה שמטרתו שינוי תרבותי בקהילה הבית-ספרית.

כך נמדד השינוי: עמדות, נורמות והתנהגות

בסוף שנת הלימודים, הקבוצות השונות מציגות את תוצרי החקר שלהם ואת התובנות המרכזיות אליהן הגיעו, תוך שילוב היבטים כימיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

ההצגה נעשית בפני קהילת בית הספר - מורים, מדריכים, הורים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, וכוללת פעילויות כמו ניסויים כימיים והצגת מקרים ודרכי התמודדות שנבנו בעזרת כלי בינה מלאכותית.

באמצעות הפעילויות הללו בוחנת ליטל האם חל שינוי אמיתי בעמדות, בנורמות ובתחושת המסוגלות של התלמידים, כפי שנמדד במסגרת המחקר.

"בחינוך, הדברים המשמעותיים קורים כשנכנסים לכיתה, פוגשים תלמידים, ובודקים מה עובד בפועל."

^{תלמידי י"ב מציגים את הפרויקט בערב סיום בפני הורים, מורים, מדריכים ומפקחות מרכז כימיה ומדעי החברה}

בפועל, המחקר של ליטל מתעד את השינוי הממשי של מודל "בשביל הנפש," ובסוף שנת הלימודים תשפ"ז יוצגו נתונים כמותיים מבוססים לאחר העברת שאלונים וניתוח הממצאים.

נכון לעכשיו, השינוי שניתן לזהות מתבסס בעיקר על שיחות, משובים ורשמים מתלמידים, מורים והורים; כל אלו מעידים על שינוי בשיח, בעלייה במודעות ובנכונות לדבר על בריאות ורווחה נפשית. 

"היום אני כבר מרגישה שזה קורה, בעיקר בשיחות בכיתה, בדרך שבה תלמידים מדברים על חרדה, דיכאון , OCD, תרופות, תוספי מזון וכו'. בשנת הלימודים הבאה, כחלק מהמחקר, גם אבחן באופן שיטתי האם השינוי הזה אכן מתרחש."