קינמון מוסיף המון

תרופות סבתא? מחקר חדש הרחיק עד לימי המקרא, ומצא כי הקינמון, ששימש כנראה את הכוהנים במקדש להגנה מזיהומים, צופן בתוכו חומרים המסוגלים לעכב ואולי אף לתקן את פגעי מחלת האלצהיימר.

החוקר.ת מאחורי המחקר

מהכוהנים במקדש אל המאה ה-21

הרעיון לחפש תכונות רפואיות בקינמון נולד אצל פרופ' מיכאל עובדיה בעקבות אזכורה בספר שמות של משחת הקודש אותה היו מורחים הכוהנים, שאחד ממרכיביה היה קינמון. אזכור זה העלה בו את הסברה, שהמשחה נועדה להגן על הכוהנים מפני זיהומים שונים, שמקורם בבעלי החיים ובדם שניגר מסביב, בעת הקרבת הקורבנות. ואכן, פרופ' עובדיה גילה בעבר כי למקטע של חומרים, המצויים בקליפת צמח הקינמון, יש יכולת לעכב פעילות של וירוסים בעלי מעטפת, כדוגמת זנים שונים של וירוס השפעת ושל וירוס ההרפס.

 

במחקר מאוחר יותר הראתה קבוצת החוקרים, שאותו מקטע של חומרים (בעלי בליעה גבוהה של קרינה אולטרה-סגולה), מעכב גם את ההתחברות של מולקולות חלבוניות עמילואידיות קצרות לשרשרות ארוכות או לסיבים עמילואידים, היוצרים משקעים בלתי מסיסים סביב התאים. השרשרות ו/או הסיבים העמילואידים ממיתים את התאים וזורעים הרס במוח האנושי או בלבלב ומצויים בבסיסן של מגוון מחלות ניווניות כגון אלצהיימר ופרקינסון וסכרת מסוג 2.

 

לא רק מעכב, אולי גם מרפא

קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של פרופ' מיכאל עובדיה, ביצעה את המחקר בשני שלבים. השלב הראשון בוצע במבחנה ובתרבית תאים ובמהלכו הוכיחו החוקרים את יכולת החומרים שמוצו מהקינמון לעכב את יצירת מולקולות הביניים העמילואידיות הרעילות ואת יצירת הסיבים במבחנה, וכן את יכולת מיצוי הקינמון להגן על התאים בתרבית. להפתעתם, אף הסתבר שאותו מקטע של מיצוי הקינמון גם מפרק את מולקולות הביניים ואת הסיבים שכבר נוצרו במבחנה. לפיכך, חומרים אלה מתקנים את המצב רטרואקטיבית, כך שאם מקטע הקינמון יהפוך בעתיד לתרופה מונעת התפתחות אלצהיימר, יש רמז לכך שהוא יוכל אולי גם לסייע בתיקון פגעי המחלה.  

 

בשלב שני, ניסו החוקרים את החומר על מודלים של חיות ניסוי המשמשות במחקר אלצהיימר - זבובים המכילים גן הגורם לאלצהיימר, ועכברים טרנסגניים שיש להם חמש מוטציות הגורמות להתפתחות אגרסיבית של תופעות האלצהיימר. בשני סוגי בעלי החיים גורמים הגנים של האלצהיימר, שהושתלו בחיות, לקיצור תוחלת החיים ולהפחתת הפעילות של בעל החיים או לפעילות אגרסיבית שלו. מתן קינמון לזבובים במזון ולעכברים במי השתייה, עיכבה את התפתחות תופעות האלצהיימר, והתנהגות בעלי החיים הייתה דומה לזו של בני מינם הבריאים, הן מבחינת אורך החיים והן מבחינת הפעילות.

 

אז כמה קינמון מומלץ לאכול כדי לזכות בהגנה מפני אלצהיימר? לדברי פרופ` עובדיה: "יש כאן בעיה, כי בתוך הקינמון הגולמי יש גם חומרים הרעילים לכבד, ולכן ניתן לצרוך ממנו 6 עד 10 גרם ליום, מבלי לפגוע בכבד. ואולם, כדי ליהנות מהיתרונות הרפואיים, צריך לצרוך כעשרים גרמים ליום, והדבר מתחיל להיות מסוכן. לכן פיתחנו שיטה למצות את המקטע הפעיל מתוך הקינמון בתוך נוזל מימי ולהפרידו מן החומרים הרעילים."

 

תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת PLoS ONE. אוניברסיטת תל-אביב הגישה בקשת פטנט על החומר ופעילותו באמצעות חברת 'רמות'.

 

במחקר היו שותפות מספר מעבדות בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז באוניברסיטת תל-אביב:

פרופ' מיכאל עובדיה - המחלקה לזואולוגיה, פרופ' אהוד גזית ופרופ' דני סגל- מהמחלקה לביוטכנולוגיה , ד"ר דן פרנקל מהמחלקה לנוירוביולוגיה, ותלמידי המחקר ענת פרידמן-מרום ואביעד לווין.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>