• ראשי
  • בעקבות החוש השישי של העטלפים

    מעבדת עטלפים ראשונה מסוגה בעולם תאפשר לחוקרים להתחקות אחר יכולות החישה של העטלפים ולמצוא פתרונות לבעיות עימן מתמודדים מכשירי סונאר ורדאר אנושיים

    החוקר מאחורי המחקר

    עטלף הבומבוס הוא היונק הקטן ביותר על פני כדור הארץ. למרות שמשקלו אינו מגיע לשני גרם, הוא מסוגל לעוף לאורך עשרות קילומטרים בחושך מוחלט כשהוא מתבסס על חוש הסונאר כדי לנווט, לתמרן ולמצוא מזון. כמו עטלפים אחרים, גם העטלף הזעיר הזה משדר אותות על קוליים ומנתח את ההדים החוזרים באמצעות המוח שלו. עטלפים מסוגלים לבצע משימות מורכבות ביותר בעזרת הסונאר שלהם כמו: איתור חרקים מזעריים ומעקב אחריהם במעבה הצמחייה, נדידה עונתית לאורך מאות קילומטרים ותנועה בלהקים של מאות אלפי פרטים מבלי להפריע זה לזה. בנוסף, הם מציגים יכולות קוגניטיביות גבוהות כמו קבלת החלטות, זיכרון ולמידה.

     

    "העטלפים הם אחת מקבוצות היונקים המצליחות ביותר, אך המידע עליהם מועט," אומר ד"ר יוסי יובל, ראש המעבדה, "הם היונקים המעופפים היחידים, ויחד עם דולפינים, הם היונקים היחידים שמפיקים אנרגיה כדי לחוש את הסביבה. היכולות שלהם קוראות תיגר על חוקי הפיסיקה ומעמידות את ההנדסה האנושית באור מביך, ולכן אני חוקר אותם".

     

    מעבדת עטלפים ראשונה מסוגה בעולם

    סונאר הוא החוש השישי של העטלפים. יכולות הסונאר של העטלפים עולות על אלה של מכשירים אנושיים דומים ואנחנו רחוקים מלהבין אותן. כדי לחקור את הסונאר של העטלפים, מוקם בימים אלה בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב חדר התעופה האקוסטי המתקדם מסוגו בעולם שיכלול מערך של יותר ממאה מיקרופונים על קוליים ויותר מעשר מצלמות וידיאו מהירות. הבנת החישה של העטלפים עשויה להמציא פתרונות לבעיות דומות עימן מתמודדים מכשירי סונאר ורדאר אנושיים ועשויה גם לקדם טכנולוגיה שתסייע למצוקתם של אנשים עיוורים.

     

    עטלף עם ג'י-פי-אס

    הלהקה היא צורת החיים החברתית של מרבית העטלפים. למעשה העטלפים הם אחת מקבוצות היונקים החברתיות ביותר. עטלפי הפירות שחוקר הצוות, חיים בלהקות של אלפי פרטים ושבים מדי לילה במשך כל ימי חייהם הארוכים (עד 40 שנה) למערה שבה הם נולדו. מכיון שמרבית חייהם מתנהלים בחשיכה, הם משתמשים בתקשורת קולית מפותחת כדי לזהות זה את זה. בימים אלה עובדים החוקרים על הקמת המושבה המוחתמת הראשונה בעולם שבה יחיו עטלפי בר במתקן מלאכותי, אבל יהיו חופשיים לצאת החוצה מדי לילה.

     

    כדי לעקוב אחרי העטלפים בסביבתם הטבעית פיתחו החוקרים את מכשירי הג'י-פי-אס הקטנים ביותר בעולם שיוצמדו לכל עטלף ויכללו גם מיקרופון להקלטת אותות על קוליים. כך יוכלו לעקוב אחרי התנועה, התקשורת והסונאר של כל הפרטים בלהקה לאורך שנים. מערכת זו תהיה הראשונה מסוגה בעולם המאפשרת מעקב אחר חברה שלמה של יונקים, ובעזרתה שואפים החוקרים להוציא לראשונה את תחום המחקר של מדעי המוח אל השדה.

     

    ללמוד על מוח האדם

    המוח של העטלף אחראי על כל היכולות שהוצגו לעיל. ניסויים התנהגותיים למשל מראים שמוח העטלף מודד זמן בדיוק של 100 ננו-שניות, יכולת שהיא בגדר פלא מוחלט. כדי להבין כיצד מקודד מוח העטלף את פעילויות הסונאר, את ההתנהגות בתוך הלהקה ואת שאר הפעולות שהוא מבצע, משתמשים החוקרים בהדמייה מגנטית פונקציונלית (fMRI) לראשונה בעולם עם עטלפים. היכולת לבחון פעילות של מוח עטלף בזמן שהוא ער תאפשר לענות לראשונה על שאלות מרתקות בתחומים רבים כמו למשל: האם העטלף מזהה את הקול של עצמו? האם הוא מזהה פרטים אחרים? האם הוא מבחין בין עטלף כועס לעטלף מרוצה? ועוד. מוח העטלף הוא מוח יונק רגיל ולכן ההבנה שלו תלמד אותנו גם על מוח האדם.

     

    "החזון שלי הוא לפענח התנהגות," מסביר ד"ר יובל, "להבין מדוע אנחנו מתנהגים שונה, איך התפישה החושית מעצבת את ההתנהגות ואיך היא מקודדת במוח שלנו. אני מנסה לחקור התנהגות בכל הרמות האפשריות – בשדה, במעבדה ובתוך המוח עצמו. כדי לעשות זאת אני משתמש בחיית מודל (העטלף) שההתנהגות שלה דומה באופנים רבים לזו של האדם, אבל פשוטה יותר להבנה. מושבת העטלפים למשל היא חברה של אלפי פרטים שיוצרים קבוצות קטנות ללא היררכיה ברורה. אני מאמין שמחקר של יונקים עם התנהגות פשוטה יגלה לנו הרבה על עצמנו".

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive