בחזרה לשגרה?

קורונה, מלחמה, משבר האקלים. האנושות זקוקה לאירועים מטלטלים באמת כדי לעצור ולבחון את מסלול השגרה שהיא צועדת בו. השנתיים האחרונות הובילו ללא מעט שינויים התנהגותיים ותפיסתיים בכל העולם. החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב יוצאים מהשגרה ומדברים על הנושא בהקשר של תחום המחקר שלהם ועוד.

שגרה של שינויים

יש מחקרים שבהם שנתיים נחשבות לחלקיק זמן קצרצר, אפילו לא למצמוץ. האבולוציה הביולוגית היא תהליך של שינוי גנטי באוכלוסיות שנמשך על פני דורות רבים. אלו מובילים ליצירה של מינים חדשים ולשינויים (לטוב או לרע), בתכונות של מינים קיימים. לרוב, התהליך הזה איטי. אז אולי אפשר לומר שבזכות שגרה של שינויים שמתקדמים בעצלתיים הגענו לאן שהגענו, אם כי יש גם חוקרים שטוענים שהאבולוציה מתרחשת דווקא ב״קפיצות״ ובפתאומיות. במעבדה של ד״ר יואב רם מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, משתמשים במודלים מתמטיים, סטטיסטיים וחישוביים כדי לחקור שאלות באבולוציה, אקולוגיה ואבולוציה תרבותית.

"במחקר התיאורטי על אבולוציה מבדילים בין סביבות קבועות (שגרה), שבהן מתרחשות בעיקר מוטציות שליליות שפוגעות בהתאמת הפרט לסביבה, לבין סביבות משתנות, שבהן ישנם שינויים מעת לעת. בסביבות אלה יכולה להתרחש אבולוציה אדפטיבית, כלומר הופעה של מוטציות חיוביות שמעלות את הכשירות של הפרט והתאמתו לסביבה החדשה. לכן אותן מוטציות יתפשטו במהלך הזמן באוכלוסייה, לפחות בחלק מהמקרים", מסביר יואב.

"אנחנו ואחרים הראינו, בעזרת מודלים מתמטיים, שאם השגרה מתמשכת זמן רב, הברירה הטבעית תעדיף צאצאים שדומים  להורים שלהם (התפוח הרי נופל קרוב אל העץ), ולכן גם תעדיף מנגנונים מולקולריים והתנהגותיים מתאימים, כמו תיקון שגיאות במנגנון העתקת הד-נ-א או שמרנות תרבותית. לעומת זאת, אם שינויי הסביבה מספיק תכופים, הברירה הטבעית תעדיף שלפחות חלק מהצאצאים יהיו שונים מההורים שלהם (לא לשים את כל הביצים בסל אחד), ולכן גם תעדיף מנגנונים שמייצרים שונות גנטית והתנהגותית, כמו מוטציה, רבייה מינית, חדשנות ולמידה חברתית". 

^{להשתנות עם הסביבה כדי לשרוד. עשים שעשו התאמה.}

שגרה של לחץ

המחקר של הדר פריידין, בוגרת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים ודוקטורנטית במסלול הישיר בתוכנית להתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול ע"ש קולר, עוסק בהגדרות של לחץ במקום העבודה. ביחד עם פרופ' שרון טוקר, מומחית ללחץ ושחיקה בעבודה, היא התחילה לאסוף נתונים ממעל אלף עובדים ולבחון את מושג הלחץ באור חדש.

"יש הנחה שכולנו חווים ומגדירים לחץ באותו האופן. האמנם? כשרובנו נשאלים מהו לחץ מבחינתנו, הרבה פעמים התגובה הראשונה היא 'בכלל לא חשבנו על כך עד עכשיו'. אני חשבתי שאנשים ייטו להגדיר לחץ כריבוי משימות ועומס יתר, כלומר 'יש לי יותר מדיי דברים לעשות ביחס לכמות הזמן שיש לי כדי לעשות אותו', ואולי אפילו אפשר לקרוא לזה סוג של שגרה. שגרת לחץ. במחקר שלנו ביקשנו מלמעלה מאלף איש להגדיר מהו לחץ עבורם, ואז עשינו השוואות בין סקטורים ודרגים שונים".

בשלב תכנון המחקר שקלו החוקרות לעשות השוואות בין תרבותיות בהגדרות הלחץ, ואז הגיעה הקורונה, שהפכה את גורם הלחץ לאוניברסלי. "פתאום כולם סבלו מאותו גורם לחץ, וממש התבקש לבחון כיוון מחקר נוסף - הגדרות לחץ בקונטקסטים שונים. התחלנו לבדוק כיצד אנשים מגדירים לחץ כעת, בזמן המגיפה, והאם משהו השתנה".

הדר ושרון אספו את הנתונים לאורך תקופת הקורונה מספר פעמים. לאורך כל המחקר הן דבקו בחיפוש אחר ההגדרות של לחץ במקום העבודה. התוצאות היו מפתיעות. "אפשר היה לצפות שיופיעו קטגוריות חדשות המייצגות מהו לחץ, אבל למרבה ההפתעה לא נרשמו כאלה. אותן קטגוריות חזרו על עצמן (בשכיחויות שונות), למרות המצב החדש שאנשים נקלעו אליו בעקבות המגפה. זה מדהים בעיניי. גם עכשיו אני כבר לא חושבת שיש הגדרת לחץ חדשה שתפתיע אותי".

מצד שני, הדר מצביעה על שינוי השגרה שהגיע בעקבות הקורונה. "המצב הראשוני של הסגרים ובהמשך המודל ההיברידי שמתחזק היום, הובילו ליצירה של שגרות חדשות, קטנות אך בעלות עוצמה רבה: פתאום אנשים יכלו לעבוד מהבית, לשלב ביום העבודה שלהם ארוחת צוהריים עם הילדים, אולי סיור בחוץ, בטבע, או אפילו אימון ספורט. בעוד שבתחילת המגפה אנשים חששו לאבד את משרתם, היום הכוח נמצא בידיים של העובדות והעובדים. הם אלו שמכתיבים את הכללים והתנאים, לאחר שהתרגלו למודל עבודה שונה, גמיש יותר. אני חושבת שהרבה דברים טובים נבעו כתוצאה משינויי השגרה, אלו שאנשים אימצו ולא מוכנים לוותר עליהם עכשיו, למשל השינוי במודל העבודה והמקום של העבודה בחיים. יחד עם זה, גל העזיבה הגדול שמתרחש עכשיו בארה"ב, וכנראה יגיע גם אלינו, ישפיע על המשק ועל תנאי ההעסקה בעתיד".

^{יצירה של שגרות קטנות חדשות}

כובע חדש לאוסף הכובעים

קשה לומר שהקורונה שברה את שגרת העבודה של ד"ר אלה סקלן מהמחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. היא חוקרת נגיפים כמו צהבת, אבולה ואפילו קורונה כבר שנים רבות, והמגפה שהתפרצה לפני כשנתיים ועוררה מהומה סיפקה לה עניין וחומרי גלם מגוונים למחקרים עתידיים. מה שכן, בזכות התמחותה בנושא היא נקראה לדגל ההסברה והפכה למסבירה מדעית, תחום שלא התנסתה בו באופן כה אינטנסיבי עד כה, וזו הייתה מבחינתה שבירת שגרה.

היא השתתפה בסרטוני הסברה שונים שהופקו כאן, באוניברסיטת תל אביב, לטובת הקהל הרחב, ולקחה חלק בראיונות באמצעי התקשורת השונים. ההתרחשויות והצורך להנגיש לציבור המבוהל ידע בנושא הובילו ליצירת סדרת וובינרים בשם 'חפירות וירולוגיות' בהשתתפותה. יחד עם פרופ' ערן בכרך וד"ר אורן קובילר, גם הם וירולוגים מהפקולטה לרפואה, דנו השלושה בנושאים שעל סדר היום בנושא הקורונה, ואירחו בכל פרק מומחית או מומחה בתחומם. לאור ההצלחה, המשיכה הסדרה ונגעה בנושאים וירולוגיים נוספים כמו מחלות טרופיות, צהבת, כלבת ועוד, והיא זמינה לצפייה.

"במחקר אין כזה דבר שגרה", אומרת ד"ר סקלן. "הכי מעניינות הן התוצאות שלא מאששות את ההנחות שלנו. תוצאות המחקר הלא צפויות, הן אלו שבדרך כלל יכולות להיות פתח לתגליות מדעיות חדשות. אני שמחה לקחת חלק בתחום ההסברה לצד המשך המחקר שלי. במידה ונצטרך, נמשיך לעשות זאת גם בעתיד".

^{נקראה לדגל ההסברה. ד"ר אלה סקלן בסרטון שצולם בתחילת מגיפת הקורונה}