אוכל למחשבה

הדרך לפתרון משבר האקלים עוברת בצלחת שלכם

עד שנת 2023 צפויים לחיות בכדור הארץ 8 מיליארד איש ואישה, ולנו, כאנושות, יש אתגר לא פשוט: אנחנו צריכים להאכיל את כולם. דיברנו עם כמה מומחים אצלנו באוניברסיטת תל אביב, כדי להבין איך הבחירה שלנו מה לשים בצלחת יכולה להשפיע על כריתת יערות גשם בקצה השני של העולם.

 

אנושות במשבר

המושג ביטחון תזונתי אומר כי לכל אדם הזכות לקבל ולהשיג מזון, שיאפשר את קיומו הבריא לאורך זמן. אבל כבר היום הכדור הכחול שלנו נאנק תחת העומס, ומכל מקום אנחנו שומעים דיווחים על פגיעה ודלדול של משאבים בסיסיים כמו מים טריים, שטח ואנרגיה. אז איך נאכיל בעוד כעשור 9 מיליארד בני אדם? "משבר הביטחון התזונתי נחשב לבעיה גלובלית", מסביר פרופ' ניר אוהד, ראש מרכז מן לאבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב. "במקומות רבים בעולם לא מתקיימים שלושת התנאים הבסיסיים לאבטחת מזון, והם זמינות, ייצור ונגישות. גם אצלנו בישראל היו תקופות צנע, שבהן מדפי החנויות היו ריקים ומוצרים נרכשו בתלושים. היום לשמחתנו המצב כבר לא כך, אך קחו מדינה כמו וונצואלה, שהיא עשירה במשאבים, ועומדת היום בפני קריסה כלכלית וסובלת מבעיות מזון קשות".

 

מה גורם למשבר בסדר גודל כזה? לדברי ד"ר חגית אולנובסקי, מבי"ס פורטר ללימודי הסביבה, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה וממייסדות הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, הסיבות רבות: "חקלאות יעילה דורשת משאבים סביבתיים: קרקע, מים, אור השמש, דישון ועוד. אבל כאן לא מסתיים תהליך ייצור המזון. הוא ממשיך בשינוע ובשיווק, שדורשים משאבים רבים נוספים. תהליכים אלו משפיעים על הסביבה באופן שלילי: בירוא יערות באמזונס, שחיקת קרקעות והפיכתן ללא-פוריות, זיהום הסביבה בדישון עודף ובחומרי הדברה, שימוש במים רבים, ופליטת גזי חממה בכמויות משמעותיות, ממש כמו של מגזרי התעשייה, התחבורה או האנרגיה".

 

לאחרונה עלו לכותרות שריפות ענק ביערות האמזונס, הנחשבים "הריאה הירוקה של העולם", שנגרמו בעיקר בשל הדרישה הגוברת בעולם לבשר. אזורי יער נרחבים בוראו כדי לפנות מקום לגידול בקר, והשריפות יצאו בכלל שליטה וכילו יערות שלמים.  "המחיר הסביבתי של גידול בעלי החיים למאכל הוא עצום", מסבירה ד"ר אולנובסקי. מה שעוד יותר עצוב הוא, שזה גם לא כדאי. "המחיר הסביבתי הגבוה נובע מ'יעילות המרה' נמוכה. לדוגמה: על כל 100 קלוריות שאוכלת התרנגולת, נקבל כ-15 קלוריות בביצה שתטיל. על כל 100 קלוריות שתאכל הפרה, נקבל כ-3 קלוריות בלבד! לאן הלכה שאר האנרגיה? לקיום תהליכי החיים של הפרה: נשימה, עיכול, תנועה וכד'. לעומת זאת, אם נגדל על אותה קרקע ועם אותם מים מזון המתאים לבני אדם במקום המזון לבעלי החיים - הרי שנוכל לאכול 100 קלוריות ולקבל מהן אנרגיה של כ... 100 קלוריות".

 

להפסיק מהר, לפני שייגמר. תהליך בירוא ושריפת יערות גשם לצורך הקמת חוות גידול בקר למאכל

 

ד"ר אולנובסקי ממשיכה: "לאור שינויי האקלים ההולכים וגוברים, ובהתאם למצב זיהום הסביבה המחמיר בכל העולם ובמיוחד בישראל, עולים חששות לחוסר ביטחון תזונתי לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה הלאומית: אירועי מזג אוויר קיצון יפגעו בתוצרת החקלאית, זיהומי הקרקע והמים נספגים לתוך הירקות שאנחנו אוכלים, מחלות צמחים חדשות תוקפות את השדות והמטעים. אסון בצד השני של העולם ישפיע מאוד על הביטחון התזונתי שלנו פה בארץ, מפני שרוב המזון שאנו אוכלים מיובא מחו"ל, ולכן הפחתה בייצור בארגנטינה או באוקראינה לא רק תעלה את המחירים, אלא עשויה למנוע ייצוא מזון לישראל", היא מסכמת.

 

כך נוצר מעגל קסמים שקשה להיחלץ ממנו: צריכת הבשר בישראל גורמת לביקוש, שמאיץ את תהליך הגידול והייצור במדינות רחוקות כמו ארגנטינה ואוסטרליה, והמחיר הסביבתי של תעשיית הבשר עולה ועולה. אז איך יוצאים מהלופ? אחד הפתרונות אותם מציעים ומלמדים פרופ' אוהד וד"ר אולנובסקי בקורסים שלהם באוניברסיטת תל אביב הוא שינוי לתזונה בת קיימא.

 

אין מספיק לכולם. קערות מזון ריקות באפריקה

 

הפיתרון: פחות בשר

הדבר הראשון שאפשר לעשות הוא לבחור בדיאטות תזונתיות חכמות. "לכל אחד מאתנו יש יכולת להשפיע לטובה על מערכת המזון הישראלית ואפילו העולמית", מסבירה ד"ר אולנובסקי. "אנחנו צריכים לעשות ככל יכולתנו לשמור על המשאבים הסביבתיים, כדי לאפשר המשך ייצור מזון בריא. הדבר חשוב במיוחד במדינת ישראל הצפופה והקטנה, שקצב הריבוי הטבעי בה גבוה במיוחד. ישראל מוכרת בכל העולם כאומת הסטארט-אפ, אבל לא כולם יודעים שהיא גם המדינה המובילה בעולם בהנחיות התזונה המעודכנות ביותר, מבחינה בריאותית, אבל גם מבחינה סביבתית".

 

ההמלצה של ד"ר אולנובסקי היא להתחיל בצעד פשוט – לבחור נכון מה להכניס למטבח ולצלחת. "בבחירה הזו יש לנו כוח רב ויכולת להשפיע לטובה. הנחיות התזונה החדשות שהוציא משרד הבריאות בישראל כוללות שיקולים בריאותיים, וגם מציגות את הפן הסביבתי של הבחירות התזונתיות של כל אחד מאיתנו", היא אומרת.

 

מסתבר שבריאות והגנה על הסביבה הם מושגים חופפים כשזה מגיע לבחירות קולינריות. "ישנן גישות שונות לקביעת תזונה בריאה, והרווחת ביותר המותאמת לאזורנו היא הדיאטה הים-תיכונית עליה ממליץ משרד הבריאות, שבה מרבים באכילת ירקות ופירות ומוסיפים מוצרי חלב ובשר באופן מאוזן", מתאר פרופ' אוהד. " גם דיאטות צמחוניות וטבעוניות, המשמרות את אותו מאזן תזונתי בתחליפי בשר, חלב וביצים, מסייעות לשימור על אורח חיים בריא ועל חקלאות וסביבה מקיימות. דיאטות אלו  תופסות מקום הולך וגדל, ודבר זה מבורך".

 

תזונה בריאה שגם שומרת על הסביבה - דיאטה עשירה בירקות, בפירות ובקטניות

 

"טבעונות היא התזונה הטובה ביותר עבור הסביבה, והיא מתאימה ובריאה עבור רוב בני האדם, אם כי מומלץ לקבל ייעוץ תזונתי מקצועי בתהליך המעבר אליה", מסבירה ד"ר אולנובסקי ומוסיפה "עם זאת, להרבה אנשים קשה לוותר על מוצרים מן החי, ולא לכולם יש את היכולת לבצע את השינוי כולו. אבל אם כל אחד מאתנו יתחיל בקטן ויעשה שינוי הדרגתי, נצליח ביחד להשפיע על הסביבה לטובה. אם בעזרת חינוך לתזונה בריאה וגם אקולוגית נצליח להפחית בהדרגה את צריכת הבשר, בדגש על בשר בקר, שהנזק שלו לסביבה הוא הגדול ביותר, כולנו נרוויח".

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>