• ראשי
  • חבילה עוברת

    שאלנו את החוקרות והחוקרים שלנו מה היו רוצים לחקור, אם לא היו מתמסרים לתחום המחקר שבחרו, והתגלגלנו למקומות לא צפויים...

    קריירה אקדמית דורשת התמקצעות ומומחיות בנושא מאוד מסוים. החלטנו להציע לחוקרות וחוקרים מרחבי הקמפוס תרגיל בדמיון מודרך – מה היה קורה אם הייתם בוחרים בנושא מחקר אחר? לאיזה מקומות החיים האקדמיים היו לוקחים אתכם? מסתבר שלכל אחד ואחת יש חלומות רדומים על השבילים האקדמיים שבהם עוד לא צעדו.

     

    פרופ' שרון טוקר - הפקולטה לניהול

    את העטיפה הראשונה במשחק החבילה שלנו פותחת פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, מנהלת תוכנית ה-MBA עם התמחות במינהל מערכות בריאות. שרון חוקרת לחצי עבודה, תפיסות לחץ והשפעתן על רווחה נפשית ופיזית, התערבויות לקידום בריאות עובדים בארגונים ונדידת מחשבות (mind wandering).

     

    "אחת האהבות הגדולות שלי היא ארכיאולוגיה," אומרת שרון, "אם לא הייתי חוקרת את תחום הלחץ, זה תחום המחקר שהייתי בוחרת. כילדה, הושפעתי מספרים מופרכים והזויים לחלוטין של אריך פון דניקן ("מרכבות האלים" וכו') וביליתי שעות בחפירות. הרצון לדעת מה יש מתחת לכל השכבות האלה נשאר גם כיום. אני אוהבת לבקר באפולוניה ולחפש בחול חתיכות זכוכית כחולה, שנשארו כשריד מכבשן זכוכית עתיק שהיה שם."

     

    פרופ' שרון טוקר

     

     

    ד"ר עידו קוך - החוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום

    החבילה שלנו עברה לד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום בפקולטה למדעי הרוח. עידו מתמחה בארכאולוגיה של דרום הלבנט באלף השני והראשון לפנה״ס. מחקריו עוסקים באמנות ובדימויים החזותיים שרווחו בלבנט בתקופה זו, כמו גם במפגשים קולוניאליים בין האוכלוסייה המקומית לאימפריות ששלטו במרחב, בעיקר במסגרת שני פרוייקטים: משלחת החפירות הארכאולוגיות בתל חדיד (אתר השוכן בתחומי יער בן-שמן), ופרויקט במימון הקרן השוויצרית הלאומית המתמקד בחקר חותמות בעת העתיקה.

     

    אז מה ד"ר קוך היה רוצה לחקור, אם לא היה ארכאולוג? ״במהלך לימודי התואר הראשון מצאתי את עצמי מתעניין בהיסטוריה של תקופת המקרא, ובלימודי התואר השני התאהבתי בארכאולוגיה של הלבנט בעת העתיקה. אך אלמלא שרשרת האירועים שהובילה לכך, החלום שלי היה להיות היסטוריון החוקר את שלהי העת העתיקה. בבית הספר היסודי התמכרתי לשתי סדרות טלוויזיה: הראשונה היתה ׳היה היה׳, שאמנם מתחילה במפץ הגדול אבל עיקרה היסטוריה מנקודת מבט אירופוצנטרית; לכן קל להבין את ההתמכרות שהגיעה אחריה, ׳אני קלאודיוס׳ המבוססת על ספריו של רוברט גרייבס על אודות קלאודיוס קיסר ומשפחתו הלא-יציבה."

     

    "בבית הספר התיכון מילאתי מחברות שלמות עם מפות של פרובינקיות רומיות, ובמהלך השירות הצבאי למדתי באוניברסיטה הפתוחה והתמקדתי בהיסטוריה קלאסית (וגם רכשתי את ספרי צבי יעבץ על אותה שושלת יוליו-קלאודית), אך בעיקר רציתי ללמוד עוד ועוד על קריסת האימפריה והסדר החדש שצמח במקומה. וכך, ולמרות ״הסבת המקצוע״, איטליה היא היעד המועדף עלי לטיול, ובכל ביקור ברומא אני משתהה לנוכח השרידות של המונומנטים, מרותק מהתמורות שחלו בהם בתקופה הבתר-אימפריאלית, ונהנה לבקר כל פעם מחדש בפנתאון - שבעיני הוא המרשים מכולם.״

     

     

    ד"ר נעמה כהן הנגבי  - בית הספר להיסטוריה

    החבילה נשארה הפעם בתחומי מדעי הרוח ועברה במסדרונות בניין גילמן בחיפושיה אחר היסטוריון או היסטוריונית, עד שנחתה בידייה של ד"ר נעמה כהן הנגבי מבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, שחוקרת את ימי הביניים המאוחרים בהיבטים הכורכים תרבות, גוף, בריאות, ידע, אמונה ושייכות דתית.

     

    "עבורי מחקר ההיסטוריה הוא אמצעי ללמוד על בני אדם ועל העולם שהם יוצרים ומספרים לעצמם, ואכן, עד שלב יחסית מאוחר בלימודיי, לא הייתי בטוחה אם אני חוקרת היסטוריה או ספרות. במהלך התואר הראשון נגלה לפני העולם של הרפואה הקדם מודרנית, ומצאתי בו סיפורים מרתקים על הדרכים שבהן בני אדם הבינו (ועודם מבינים) את גופם."

     

    "השקפה מרכזית לרפואה הקדם מודרנית המערבית היא החיבור המתמיד בין הנפש לגוף. לפי התיאוריה הרפואית, חיבור זה מתקיים, בין היתר, באמצעות חומרים בגוף עצמו, למשל, באמצעות ארבע ליחות המצויות באיברים השונים ומשפיעות על תפקודיהם, ובה בעת על תפקוד הגוף כולו."

     

    "ככל שאני קוראת בחיבורים רפואיים אלו, אני חושבת כמה מזכיר הדיון בליחות את פעולת ההורמונים. בחיים מקבילים הייתי רוצה להיות אנדוקרינולוגית החוקרת את השפעתם המרובדת של ההורמונים על פעולות הגוף והנפש. לקחת חלק בכתיבת סיפור הביולוגיה והרפואה העכשוויים."

     

     

    פרופ' נועם שומרון - הפקולטה לרפואה

    החבילה עברה בין שבילי הקמפוס אל בניין הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בדרכה אל חוקר או חוקרת שלוקחים חלק בכתיבת סיפור הביולוגיה והרפואה, ונחתה בידיו של פרופ' נועם שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית. בקבוצת המחקר הנוכחית שלו, ביולוגים וביו-אינפורמטיקאים מפענחים את תפקודם של רצפי הגנום האנושי ומשלבים מידע גנטי ואפיגנטי, כדי ליצור תמונה מלאה בזמן בריאות ומחלה. אבל האם יש תחום נוסף שהיה שמח לעסוק בו, אם לא היה מתמסר לתחום הגנומיקה היישומית?

     

    "ברור, קולנוע," הוא משיב בלי להתלבט. "בתחום הביולוגיה, אנחנו רק צופים מהצד על העולם שמסביבנו. האנשים שפועלים ויוצרים בתחום הקולנוע, ממציאים את העולם שלהם (הבמאי, התסריטאי, התפאורן, התאורן וכו'). הם יכולים להציג את העולם כפי שהם רואים אותו, ולהשפיע על הקהל שלהם בצורות שונות. למעשה, אם אני חושב על זה, גם צורת ההצגה שלנו היא סובייקטיבית למרות שהממצאים הם (כביכול) אובייקטיבים. אבל בביולוגיה וברפואה, אנחנו מסתכלים מהצד, וההתערבות היא מינימלית לעומת כוחות הטבע. הבמאי, לעומת זאת, הוא היוצר העליון של התוצר שלו."

     

     

    מיכל ויניק - בית הספר לקולנוע

    החבילה שלנו קפצה מהפקולטה לרפואה היישר לידיה של מיכל וויניק, במאית, תסריטאית ומרצה בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש  בפקולטה לאמנויות. ב-2015 יצא "ברש", סרטה העלילתי הראשון באורך מלא, שאותו כתבה וביימה. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל סן סבסטיאן, ובישראל זכה בשלושה פרסים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. הסרט השתתף בלמעלה מ-80 פסטיבלי סרטים ברחבי העולם, והופץ מסחרית בישראל, באוסטרליה, באנגליה, בארצות הברית, בגרמניה, בניו זילנד ועוד. בימים אלו מיכל נמצאת בהכנות לצילומי סרטה השני.

     
    אז מה הייתה בוחרת לחקור אם לא הייתה יוצרת בתחום הקולנוע? "אני מעבירה את החבילה לתחום הפסיכולוגיה," היא משיבה. "שם, כמו בכתיבה ובבימוי לקולנוע וטלוויזיה, חוקרים את נפש האדם ותוהים על קנקנן של דמויות אנושיות."
     
     
     
    ד"ר ענבל בן-עמי ברטל - בית הספר לפסיכולוגיה
     
    מבית הספר לקולנוע עברה החבילה אל ידיה של ד"ר ענבל בן-עמי ברטל, מרצה בכירה בבית הספר לפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח. המחקר במעבדה של ענבל מתמקד בהבנת המנגנונים המוחיים בבסיס התנהגות פרו-חברתית, אמפתיה ועזרה לאחרים. מחקרה על התנהגות עוזרת בחולדות התפרסם בעיתון המדעי Science, והוצג בעיתונים רבים כגון National Geographic ותוכניות טלוויזיה מדעיות. במעבדה, צוות החוקרים משתמש בשיטות חדשניות במדעי המוח וממפה פעילות מוחית בזמן שחולדות מחליטות אם לעזור או לא לחולדה אחרת, בכל מיני מצבים חברתיים. בנוסף, נחקרת גם השפעה של טראומה על התפתחות האמפתיה והקשר בין אמפתיה למערכת החיסון.
     
     
    ואיזה תחום מפקולטה אחרת מצית את סקרנותה? "תמיד התעניינתי בהרבה תחומים. בתור סטודנטית בתכנית הבין-תחומית בתחילת דרכי באוניברסיטה, השתתפתי בשלל קורסים מרתקים מפילוסופיה, ביולוגיה, ספרות וכמובן פסיכולוגיה." היא אומרת. "היום המחקר שלי מתמקד בהבנת המנגנונים הפסיכוביולוגים המניעים אותנו ויונקים אחרים להתנהג באופן מסוים. תחום שנראה לי קסום ומרתק ושהייתי רואה את עצמי צוללת אליו בגלגול הבא הוא אסטרונומיה. הייתי עוברת ממחקר שמסתכל פנימה, על יחידות של נוירונים ורשתות מוחיות, למחקר שמסתכל החוצה, להבנת מבנה העולם, הגלקסיות והיקום המקיף אותנו."
     
     
     

    פרופ' רנן ברקנא - בית הספר לאסטרונומיה

    מבית הספר לפסיכולוגיה עברה החבילה שלנו אל פרופ׳ רנן ברקנא, ראש החוג לאסטרופיזיקה בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה. רנן חוקר את היווצרות והתפתחות הכוכבים הראשונים ביקום המוקדם. הוא בונה מודלים על מנת לנבא את תכונות הכוכבים הראשונים, וחוקר דרכים לצפות בהם, בעיקר באמצעות קרינת רדיו ממימן. מחקריו התפרסמו מספר פעמים בעיתון המדעי Nature, לאחרונה ב-2018 כאשר רנן הציע להסביר תצפית מפתיעה של גלי רדיו כסימן לכך שהחומר האפל קירר את המימן ביקום המוקדם. אם תגלית זו תוכח ע״י תצפיות נוספות, היא תהיה אבן דרך בפיזיקה: הגילוי הישיר הראשון של החומר האפל המסתורי שמרכיב את רוב החומר ביקום. מחקר זה הוצג בעיתונים רבים כולל ה-New York Times, ונבחר כאחת מ-10 פריצות הדרך בפיזיקה לשנת 2018 ע״י המגזין Physics World.
     
     
    איזה תחום מפקולטה אחרת מצית את סקרנותו? ״את התואר הראשון עשיתי בארה״ב, שם הרעיון היה לקבל השכלה כללית לפני שמתמקדים בתחום מסוים. כך זכיתי לקחת קורסים בתחומים רבים, שבהם נפתחה סקרנותי, אבל לא היה לי זמן להמשיך איתם, כולל כלכלה, מדעי המחשב, מוסיקה ומדעי המוח," הוא אומר. "אם הייתי צריך לעבור לתחום אחר, הייתי בוחר לשלב את מדעי המחשב ומדעי המוח, ולחקור בינה מלאכותית. בניגוד למה שאנו לפעמים שומעים, אני חושב שרובוט שנוכל לתקשר עימו כמו עם בן אדם זה עוד בעתיד הרחוק (מאוד), אבל כנראה שבקרוב תפותח בינה מלאכותית שתעבור את היכולת האנושית בתחומים ספציפיים, כמו נהיגה, ראיית חשבון ורפואה (בהתחלה דיאגנוזה ואולי ניתוחים בהמשך). זוהי תקופה שבה עומדים להיות פיתוחים מרתקים בתחום הזה״.
     
     

    פרופ' דן רביב - הפקולטה להנדסה

    את העטיפה האחרונה במשחק שלנו פתח פרופ' דן רביב, חוקר בבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שעוסק במערכות לומדות עם גוון גאומטרי. מחקרו של דן מתמקד בבעיות בראייה ממוחשבת של אובייקטים גמישים בניסיון להבין את התנועה לאורך ציר הזמן תחת שינויי צורה. עבודה זו קשורה באופן הדוק לרובוטיקה, דימות רפואי ועולם המכוניות האוטונומיות. דן פרסם מאמרים רבים בנושא וזכה בפרסים יוקרתיים על מחקרו, כאשר האחרון מטעם  Society of Industrial and Applied Mathematics על המחקר בשמורות מטריות.

     

    "את מיטב השנים האחרונות השקעתי בבניית מערכות נבונות, שמנסות לפתור בעיות מבוססות ראייה, וכל פעם מחדש אני מופתע מהיכולות של המוח האנושי לפתור בעיות מסוג זה יחסית בקלות ועם יכולת הכללה מדהימה." אומר פרופ' רביב. "אם הייתי צריך לבחור תחום אחר, ועדיין לא מאוחר לשלב וללמוד, אזי הייתי משקיע את זמני במדעי המוח."

     

    פרופ' דן רביב

     

    החבילה שלנו עברה בכל רחבי הקמפוס, החל בפקולטה לניהול, דרך מדעי הרוח, רפואה, אמנויות ומדעי החברה והגיעה עד למדעים מדויקים, הנדסה ומדעי המוח. הקמפוס שלנו מכיל עולם ומלואו שמורכב מפסיפס של תחומי עניין ומחקר המחוברים זה לזה כמו חוליות בשרשרת אינסופית. כאן הסקרנות היא תכונה הכרחית, ומותר לגמרי לפזול לתחומי עניין אחרים, כי הכול נשאר במשפחה. אז מה הסתתר מתחת לעטיפה האחרונה בחבילה? נשאיר אתכם סקרנים!
     
     
     
    אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive