• ראשי
  • המעבדות שמשנות לכם את המציאות

    מסע מרתק בלב הג'ונגל הפראי? טיסת הוריקן במהירות של 200 קמ"ש? קבלו הצצה לכמה סביבות מחקר בקמפוס שמדמות מציאות אחרת ומפתיעה

    החממה הטרופית, הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. צילום: יורם רשף
    החממה הטרופית, הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. צילום: יורם רשף

    מי מאיתנו לא חולם לפעמים לברוח מהכל, להתנתק מהלחצים ומהבעיות ופשוט למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי? בשנים האחרונות מתפתח תחום המציאות המדומה במהירות שיא, ויש לו כבר יישומים רבים גם בעולם המחקר. חברות הייטק עובדות כיום על פיתוח של משקפי מציאות מדומה מתקדמות ומשקיעות בטכנולוגיות צילום ייחודיות.

     

    אבל עד שהטכנולוגיה הזאת תהיה זמינה בכל בית ותאפשר לנו לצאת למסעות בעולם ולשנות את הנוף בלחיצת כפתור, קיבצנו עבורכם ארבע סביבות מחקר מפתיעות, שנמצאות כאן בקמפוס, ממש מתחת לאף, ומציעות אלטרנטיבה מרעננת למציאות שבחוץ.

     

    חממה קטנה ומטריפה

    מה דעתכם לצאת לטיול קצר באמזונס, באוסטרליה או במרכז אפריקה? החממה הטרופית (גן דפנה קרסו לצמחיה טרופית) שבגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב מציעה לכם חוויה חושית מרתקת: כאן תהלכו בסבך של ג'ונגל טרופי, לאורך שבילים עם צמחייה ירוקה, עצים ומטפסים, לצלילי קרקור צפרדעים וזמזום חרקים. אם רק תתגברו על החום, על הלחות ועל תחושת המחנק הקלה (שמזכירה סאונה רטובה), תזכו לפגוש עולם צבעוני ומרהיב של סחלבים נדירים וצמחים טורפים.

     

    הגן הבוטני הוקם בשנת 1973 ומשמש כמרכז להוראה, למחקר ולמקלט למיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. החממה אוצרת אוסף גדול של צמחים מאזורים טרופיים בעולם, הזקוקים לאקלים מאוד ייחודי: טמפרטורה של כ-25 מעלות ומשקעים ולחות גבוהים מאוד. תנאי הגידול בחממה מחקים את תנאי הגידול הטרופיים: מתזי מים שמופעלים באופן קבוע שומרים על לחות גבוהה באוויר, והאוורור והחימום מופעלים בהתאם לעונות השנה. בחודשי הקיץ נצבע גג החממה על מנת לצמצם את כמות האור החודרת לחממה, כמו שבג'ונגלים, שם הצמחייה הסבוכה מסתירה את אור השמש.

     

    ומה תוכלו למצוא כאן? אוסף גדול של שרכים ואוסף גדול של צמחים ממשפחת הברומליים - שהבולט בהם הוא האננס. אוסף נוסף, מרשים וצבעוני, הוא אוסף הסחלבים, שמשתנה כמעט מדי יום: סחלב הווניל (שממנו מופק הווניל), סחלב דארווין המיוחד, שבתחתית הדורבן הארוך שלו חבוי צוף. דארווין, אבי תורת האבולוציה, הניח שבטבע קיים חרק בעל התאמה מיוחדת, שמסוגל להגיע לצוף של אותו סחלב, ומסתבר שצדק. שנים אחרי מותו - חרק זה התגלה. 

     

    בחממה הטרופית תוכלו לפגוש גם מנגרובים - עצים שיודעים להתקיים במים מליחים (מי-ים). כשתגיעו לטרריום תפגשו כאן את הדיונאה והכדנית – צמחים טורפים שעשויים להגיע לממדים גדולים מאוד, וניזונים מחרקים ואפילו מזוחלים ומיונקים קטנים.

     

    החממה הטרופית שבגן הבוטני נמצאת בימים אלה בשיפוצים, אבל שווה לכם לחכות לפתיחה המחודשת שלה.

     

    דיונאה טורפת. הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. צילום: גברי שיאון

    דיונאה טורפת בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. צילום: גברי שיאון

     

    לילה במערת העטלפים

    אנשי הלילה וכל מי שמתקשה לפקוח את העיניים בבוקר - אם אתם לא נרתעים מקצת לחות ורעש, קבלו את חוויית המציאות המדומה המושלמת עבורכם: המקום החשוך ביותר בקמפוס - מערת העטלפים שבגן למחקר זואולוגי באוניברסיטת תל אביב. בעלטה מוחלטת, בין מקקים וחולדות, לצלילים רמים של קריאות וציוצים, שוכנת לה מושבת עטלפי הפירות של אוניברסיטת תל אביב. זוהי המושבה היחידה מסוגה בעולם שבה כל הפרטים מנוטרים סביב השעון מיום היוולדם. אם תרצו, מעין בית האח הגדול של העטלפים.

     

    "מושבת עטלפי הפירות של האוניברסיטה מונה כמה עשרות פרטים", מתאר פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייזומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "העטלפים גרים במושבה אבל חופשיים לצאת ולמצוא מזון בחוץ. בתוך המערה מתבצע המעקב אחריהם באמצעות סנסורים שונים כמו הקלטות וידיאו ואודיו. המעקב אחרי הפעילות שלהם בחוץ נעשה באמצעות מכשירי GPS זעירים, שכוללים גם מיקרופון שהם נושאים על הצוואר. המערכת מאפשרת לנו לחקור ניווט של יונק מעופף, התנהגות קבוצתית, תקשורת קולית בין פרטים ושאלות נוספות הקשורות לקבלת החלטות של בעל חיים חברתי בטבע".

     

    "למעשה מערכת העטלפים משמשת אותנו למחקר העוסק בקבלת החלטות של בעלי חיים בסביבה האמיתית שלהם. אנחנו שואלים איך עטלף מחליט לעוף למקום אחד ולא למקום אחר, ואיך זה מושפע מהפרטים האחרים במושבה, מהתקשורת איתם ומהניסיון שלו בלילות הקודמים".

     

     
    עטלף במושבת העטלפים שבגן הזואולוגי. צילום: יאנס ריידל
    עטלף במושבת העטלפים שבגן הזואולוגי. צילום: יאנס ריידל

     

    הוריקן במנהרת הרוח

    מכירים את התחושה הזאת ששום דבר לא זז? רוצים לשנות אווירה עם איזה הוריקן קטן? מנהרת הרוח שבמעבדה לאווירודינמיקה, היא פרוזדור במעגל סגור שאורכו מגיע לכדי 30 מטרים, ומהירות הרוח שבו משמעותית ועוצמתית ועשויה להגיע אפילו לכ-200 קמ"ש - בדומה לסופת הוריקן בדרגה שלוש (לפי סולם ספיר-סימפסון).

     

    "מנהרות רוח נועדו לדמות תנאי טיסה שונים באופן אופטימלי ולאפשר בידוד ובקרה של פרמטרים לצרכי מחקר", מסביר פרופ' אבי זייפרט, ראש המעבדה לאווירודינמיקה בבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. "אחד העקרונות החשובים במדעי ההנדסה הוא ניסוי מבוקר שניתן לחזור עליו באותם התנאים - מהירות, טמפרטורה ולחץ. כשטסים באטמוספירה חופשית, אין בקרה על תנאי מזג אוויר חיצוניים. היתרון במנהרת הרוח הוא שניתן לשחזר בה את אותם התנאים שוב ושוב, ולחקור השפעה של כל פרמטר בנפרד".

     

    במנהרת הרוח בודקים החוקרים, בין השאר, השפעת חרקים על כלי טיס באוויר, השפעת אבק, גשם והצטברות קרח על כלי טייס, ובמקביל כיצד ניתן למנוע בעטיים סכנות לטיסה. מחקרים נוספים שנעשים במעבדה מיועדים לשיפור חלקי כלי טייס, כלי רכב ואפילו טורבינות רוח. לצורך כך נעשה שיתוף פעולה עם חברות כמו איירבוס, כל התעשיות האווירונאוטיות בארץ ואפילו צבא ארה"ב, וכמובן עם אוניברסיטאות מאירופה ומארה"ב, כמו למשל אוניברסיטת סטנפורד.

     

    פרופ' זייפרט במנהרת הרוח, המעבדה לאווירודינמיקה

    פרופ' אבי זייפרט במנהרת הרוח, המעבדה לאווירודינמיקה

     

    הכניסה לגרגרי אבק אסורה

    אלרגים לאבק? מתעטשים? מצאנו את המציאות האידיאלית עבורכם. זהו אחד המקומות הנקיים ביותר בקמפוס, וכאן הכניסה לגרגרי אבק - אסורה. לבשו את החלוק הסטרילי, את כיסויי הנעליים והשיער, הרכיבו את משקפי המגן ובואו למעבדת המחקר ללייזר בעוצמה גבוהה בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיהשבפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר.

     

    התנאים המיוחדים ב"חדר הנקי" הזה כוללים טמפרטורה קבועה העומדת על 20 מעלות, 50 אחוזי לחות, ומסנן עוצמתי מאוד המונע כניסת גרגרי אבק אל חלל המעבדה, ואחראי על יצירת סביבת עבודה סטרילית. תנאים אלה הכרחיים במעבדת המחקר הזאת, משום שכאן מופעל הלייזר החזק ביותר במזרח התיכון, שמשמש להאצת חלקיקים ולמחקר בסיסי על האינטראקציה בין אור וחומר.

     

    "המערכת מייצרת פולסים של לייזר בעלי עוצמה של 20 טרה וואט. כאשר הם פוגעים בחומר, הם מאיצים ממנו אלקטרונים ויונים", מסביר ד"ר ישי פומרנץ, ראש מעבדת המחקר ללייזר בעוצמה גבוהה. "כדי שלייזר יגיע לעוצמה מקסימלית, כל אחד ממאות הרכיבים האופטיים שמרכיבים אותו (מראות ועדשות) מתפקד קרוב מאוד לעוצמה המקסימלית שהוא יכול לשאת מבלי להינזק. כלומר שאם יגיע אור חזק יותר, הוא בוודאי יגרום לו לנזק. כאשר גרגר אבק נוחת על אחת המראות הוא גורם למיקוד מקומי של האור, וכשיגיע אליו פולס לייזר, המראה לא תעמוד בעוצמת האור ותינזק. נזק שכזה כמובן ישפיע על תוצאות המחקר. לכן, כדי שהכל יעבוד כמו שצריך, אסור שיהיה אבק בחדר".

     

    ד"ר ישי פומרנץ בחדר הנקי של מעבדת המחקר ללייזר בעוצמה גבוהה

    ד"ר ישי פומרנץ בחדר הנקי של מעבדת המחקר ללייזר בעוצמה גבוהה

     

    אז כמו שהבטחנו לכם - לא צריך לנסוע רחוק מדי. עולמות של חושך ועטלפים, ג'ונגלים וצמחים טורפים, סופות הוריקן וכלי תעופה ועולם אחד סטרילי - נמצאים גם כאן, אצלנו.

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    Developed by
    UI/UX Basch_Interactive