• ראשי
  • לא רק בט"ו בשבט

    על בעלי הבלורית הירוקה שעושים בשבילנו כל כך הרבה במשך כל השנה

    עצרו הכול והביטו לרגע מהחלון. אם אתם רואים צמרות עצים רוחשות ציפורים, אין ספק שהמראה עושה לכם טוב בלב, וזה אפילו מוכח מדעית. כולנו לומדים עוד בגיל הגן כמה גדולה תרומתם האקולוגית של העצים לחיים על פני כדור הארץ. חג האילנות הוא הזדמנות מצוינת לשמוע מהחוקרים שלנו על החשיבות האקולוגית של העצים עוד בימי קדם, על השפעת נוכחותם בעיר על בריאותנו ועל הפיתוחים המדעיים העתידניים, הקשורים בבעלי הגזע הנדיבים.

     

    תאורה ירוקה? יש חיה כזאת

    כיום יותר ויותר ענפי תעשייה עוברים לתהליכי ייצור ידידותיים לסביבה. רבים מנסים למצוא דרך לעשות שימוש גם בשאריות חומרי הייצור כדי לחסוך בעלויות ובמשאבים. פרופ' שחר ריכטר ותלמידת המחקר יוליה גוטה מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, הצליחו לעשות זאת כשפיתחו יחד עם פרופ' עודד שוסיוב ותלמיד המחקר טל בן-שלום מהאוניברסיטה העברית, ציפוי אורגני לנורות לד (LED), המבוסס על רכיבי פסולת מתעשיית העץ. הפיתוח המהפכני יכול להוביל לציפוי הראשון מסוגו שאינו מכיל מתכות ויוזיל לכולנו את עלויות החשמל.

     

    "נורות הלד הלבנות עשויות חומר כחול הפולט אור כחול, ועובר תהליך אימטרקציה עם ציפוי המכיל חומר זרחני. תהליך זה יוצר את האור הלבן", מסביר פרופ' ריכטר. "הציפוי בו משתמשים היום עשוי מתכות נדירות ויקרות, והן חלק מהסיבה למחירן הגבוה של נורות הלד. אנחנו פיתחנו ציפוי אורגני ידידותי לסביבה העשוי תאית וחומרים פולטי אור אורגניים בתהליך ידידותי לסביבה. התאית הינה המרכיב המרכזי בדפנות התאים של העץ ונחשבת לאחד החומרים החזקים בטבע. ניתן להפיקה אף מפסולת נייר.

     

    "הציפוי שיצרנו עשוי חומרים אורגניים בלבד, ובניגוד לציפויים ביולוגיים אחרים הוא עמיד לטמפרטורה, ללחות ולקרינת UV", מספר פרופ' ריכטר ומסכם "בימים אלה אנחנו עובדים על שיפור יעילות הציפוי. אני יכול לגלות שכבר ניתן רישיון לייצור מסחרי של הנורות החדשות".

     

    בקרוב - נורות לד בעלות ציפוי אורגני עשוי תאית

     

    צאו לפארק וחפשו משמעות

    מדוע חשוב לכלול כמה שיותר עצים בתכנון עירוני נכון? מה הם מעניקים לנו בגן הציבורי חוץ מצל? לפרופ' יצחק שנל, ראש היחידה לחקר הסביבה העירונית בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, יש הרבה מה לחדש לנו: "נוכחות עצים מקטינה תחלואה פיזית ומחלות נפש בצורה ישירה וגם עקיפה", הוא אומר ומרחיב "קודם כל, הם משמחים אותנו באמצעות החוויה האסתטית בנוף הירוק שהם מספקים, ומעודדים אותנו לצאת החוצה ולעשות פעילות גופנית, אשר תורמת כמובן לאורח חיים בריא. הם גם מצילים את המערכות שלנו, שעלולות לקרוס אם לא נצליח למצוא את האיזון בין העומס התמידי של החיים במסלול המהיר להתרגעות, באמצעות הפחתת זיהום אוויר ורעש".

     

    במחקר אחר שבדק את השפעת הביקור בפארק על תחושת הרווחה (Well Being), מצאו פרופ' שנל וצוותו שמי שמאמין בחיים בקרבה לטבע, מנצל את זמן הבילוי בשטחים הירוקים לחשיבה ולהתבוננות פנימית, נהנה יותר מחוויית חיפוש משמעות ומפיק מכך תועלת אישית רבה.

     

    "היום בכל העולם ובעיקר באירופה מתמסדת ההכרה בצורך להכניס כמה שיותר ירוק לעיר, כדי לשפר את איכות החיים", אומר פרופ' שנל. "בנוסף לגנים הגדולים והמטופחים ניתן לראות בערים האירופאיות הרבה גינות חמד נסתרות ואפילו גינות גג, שהשפעתן היא בעיקר על הטמפרטורה בדירה אליה היא צמודה. גם בישראל התכנון העירוני נמצא במגמת שיפור. אני סבור שממש כפי שמתכננים פה מסלולים ייעודיים לאופניים ולהולכי רגל בפארק ובעיר – יש למלא את הערים בעצים המתאימים מבחינת פוטנציאל מתן צל וצריכת מים", הוא מסביר ומסכם "אמנם תל אביב נחשבת לעיר ירוקה ומתקדמת, אבל אני יכול לומר כי נכון להיום ממומש פחות מחצי הפוטנציאל בשילוב עצים בשטח העירוני שלה".

     

    להרגע בשטחים הירוקים בעיר

     

    אקולוגיה מקראית

    מסתבר שכבר בימי התנ"ך הבינו את חשיבותם של העצים בערים הקדומות. "ממש כמו פרופ' שנל שחוקר את הסביבה העירונית ותכנונה, כך המחוקקים המקראיים חוקקו חוק אקולוגי מאוד שקורא לעם לא לכרות ולא להשחית עצי מאכל בערים שכבשו, מתוך חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך", מגלה פרופ' נועם מזרחי, ראש החוג למקרא בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין.

     

    "בספר דברים (פרק כ, פסוקים יט-כ) כתוב: 'כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃ רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַֽאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ'. מעבר להשוואה של האדם לעץ השדה, שהיא העלאת מעמדו של הצומח לרמה גבוהה מאוד, אפשר ממש לראות פה חשיבה פרקטית: אל תכרתו את מה שייתן לכם פרי בעתיד, ולשם בניית מצור על העיר שאתם מתכוונים לכבוש השתמשו רק בעצים האחרים".

     

    עצי זית עתיקים למרגלות הר הבית

     

    הקמפוס הירוק כל ימות השנה

    מי שמגיע לקמפוס שלנו לא יכול שלא להתפעל ממגוון העצים שהופכים אותו לריאה ירוקה. אפשר למצוא באוניברסיטה למעלה מ-1,000 עצים, בהם עצי תמר מצוי, זית, סיסם הודי, בוהיניה ורודה, כליל החורש וצאלון נאה, שפורחים בעתם ונותנים מפריים.

     

    בשנת 2011 הוסמכה האוניברסיטה כ"קמפוס ירוק" על ידי המשרד להגנת הסביבה, והיא ממוקמת בין האוניברסיטאות המובילות בעולם כקמפוס ירוק על פי דירוג ה-UI Green Metric העולמי. אז בהפסקה הבאה בין תרגול לשיעור, או לפני מבחן חשוב, אתם מוזמנים להישען על איזה גזע טוב, לנשום עמוק ופשוט להירגע. חג אילנות שמח.

     

    מנוחת לוחמים בקמפוס

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive