• ראשי
  • בעקבות הגיבורים

    וונדרוומן, ספיידרמן, ג'סיקה ג'ונס, אקס-מן, פתאום יש גיבורי על בכל מקום. למה הם הופיעו דווקא עכשיו ומה עומד מאחורי התופעה?

    מתוך הסרט "קפטן אמריקה" (צילום: יח"צ)

    כל מי שמעודכן בתרבות הפופולרית של השנים האחרונות אינו יכול להתעלם מתופעת גיבורי העל, שהשתלטו על מסכי הטלוויזיה והקולנוע. חברת מארוול מוציאה סרט אחרי סרט בכיכובם של  דמויות כגון "הנוקמים", "קפטן אמריקה" ושלל המוטנטים מסיפורי X-Men. חברת DC Comics מככבת עם "וונדר וומן", "יחידת המתאבדים" ו"בטמן נגד סופרמן" שזכה לביקורות פחות נלהבות, אך יצר הרבה 'הייפ' תקשורתי. על המסך הקטן דמויות כגון ג'סיקה ג'ונס ולוק קייג' של מארוול וסופר-גירל והפלאש של DC מלהיבים את הדמיון פרק אחר פרק. נדמה שגיבור וגיבורת העל הם אכן גיבורי השעה בתרבות הפופולרית, וקהל היעד של הסרטים והסדרות האלו אינו רק נערים ונערות חובבי חוברות קומיקס. אותנו עניין לשאול, מדוע הז'אנר הזה כל-כך מצליח ולמה דווקא עכשיו?

     

    טכנולוגיה – בעדנו או נגדנו?

    ארז דבורה, דוקטורנט בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב כותב בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "חוויות נשגב בסרטי מדע בדיוני". ארז מסביר שהפופולריות של ז'אנר הסרטים והסדרות מושפעת מהתפתחויות טכנולוגיות, ששינו את חיינו. קצב החידושים הטכנולוגיים וההשפעה שיש להם על חיינו גורמים לעיתים לחרדה מהעתיד.

     

    "ז'אנר סרטי גיבורי העל הופך להיות צומת משמעותי לבחינה ולהגדרה של היחס בין האדם והטכנולוגיה," אומר ארז. "לא רק בתכני עלילות הסרטים (אם כי בחלק מהם זה בוודאי מרכיב בולט – בעיקר ביחס לדמותו של איירון מן), אלא בעיקר בעצם החוויה החושנית של טכנולוגיה, אותה מציעים הסרטים לצופים. כל צופה חווה את הכניסה המאסיבית של טכנולוגיות ממוחשבות לחיי היום יום שלו, והסרטים מעוררים מודעות לאופן שבו הטכנולוגיה מציבה אופק חדש של הבטחה ומנגד של איום על המין האנושי. ז'אנר גיבורי-העל הוא, לכאורה, אמביוולנטי: בעודו "מתריע" מפני הטכנולוגיה וסכנותיה, הוא מהווה חגיגה חושנית של מה שהיא מאפשרת."

     

    "למרות האמביוולנטיות כלפי הטכנולוגיה, שבאה לידי ביטוי בעלילות הסרטים, מבחינה טכנולוגית-הפקתית, סרטי גיבורי העל הם היישום האופטימאלי של האפשרויות הטכנולוגיות החדשות בתחום הצילום והעיבוד הממוחשב", מסביר ארז. "החל מתחילת שנות ה-90 הקולנוע מבצע מעבר הדרגתי ממדיום של חומר (פילם) למדיום דיגיטאלי. השכלול הטכנולוגי מוביל לסדרת קפיצות מדרגה באנימציה ממוחשבת, המאפשרת לטשטש את הגבול בין הגוף האנושי הממוקם במרחב "ממשי" לבין הגוף והמרחב הווירטואלי. האפקטים מאפשריים לייצר סרטי גיבורי-על שיהיו מסעירים מבחינה חושית יותר מכפי שהיה ניתן אי פעם – בתנועה של גיבורי העל (ואיתם הצופים) במרחב, בהמחשה של כוחות העל השונים וכו'."

     

     את דבריו של ארז ניתן להדגים בקלות על ידי בחינת ההתפתחות של סרטי "סופרמן" במשך השנים. השכלול הטכנולוגי ניכר בברור, לדוגמה, בסצנה בה לואיס ליין, אהובתו של סופר מן, צונחת מגובה בעוד הגיבור נזעק לעזרתה.

     

    סופרמן הצליח להציל את לואיס ליין גם בלי אפקטים ממוחשבים (סופרמן, 1978)

     

    האפקטים הממוחשבים מאפשרים לנו לעוף עם סופרמן ולהרגיש גיבורים בעצמנו (בטמן נגד סופרמן, 2016)

     

    "ליכולות הטכנולוגיות שיש היום בחברות ההפקה ההוליוודיות אין אח ורע באף תעשיית קולנוע בעולם, והן מהוות (באופן מקביל לדומיננטיות של טכנולוגיה צבאית) בסיס לדומיננטיות התרבותית של הוליווד בקולנוע הגלובלי העכשווי", מסכם ארז.

     

    עקבו אחר הכסף

    ד"ר בועז חגין מהחוג לקולנוע מתייחס גם הוא לווירטואוזיות הטכנולוגית של ז'אנר סרטי גיבורי העל. טענתו היא שסרטים אלו, עם שלל האפקטים הממוחשבים והיקרים שלהם, נועדו לחזק את הדומיננטיות של הקולנוע ההוליוודי. "סרטי גיבורי העל הם חלק מהאופן שבו הוליווד העכשווית פועלת במסגרת תאגידי מדיה ענקיים, שעוסקים לא רק ביצירת סרטים, אלא גם ביצירת סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב, פארקי שעשועים, הצגות בברודווי ובווסט אנד והוצאות ספרים, עיתונים וקומיקס.

     

    גיבורי העל הם מותג נהדר לתאגידים כאלה, כי אפשר להשתמש בהם במגוון סוגי מדיה,  והם במידה רבה כבר pre-sold – יש להם קהל מעריצים פעיל ונאמן, שכבר מכיר אותם, ולכן עשוי בהסתברות גבוהה יותר להגיע לסרטים, לצפות בסדרות ולהיות פעיל במשחקי מחשב ובאינטרנט, ולמעשה גם לעזור לקדם את הסרטים."

     

    טובים מול רעים

    פרופ' ז'רום בורדון מהחוג לתקשורת מציין שגיבורי על זוכים לפופולריות כבר עשרות שנים, בייחוד בתרבות האמריקאית, ולמעשה אף פעם לא נעלמו. אך כשאנחנו מבקשים ממנו להסביר את האינפלציה בתופעה לאחרונה, הוא מזכיר את האקלים הפוליטי העולמי, שמלא באי וודאות. "את העולם של היום אי אפשר לחלק בקלות ל"טובים" ול"רעים" עם אידיאולוגיות ברורות. בעולם כזה גיבורי-על מספקים סוג של נחמה: הם בעצם אינדיבידואלים שניתן לסמוך עליהם שיביאו צדק לעולם, שיצילו אותנו מהרעים".

     

    פרופ' בורדון מציין שהגיבורים עצמם בסרטי גיבורי העל הופכים אמביוולנטיים יותר - הם שבריריים יותר, כבר לא כל-יכולים ואפילו בודדים. כדוגמא אפשר להביא את המוטנטנים מסרטי x-men, שלהם יכולות מדהימות, אך הם לא מרגישים שייכים לשום מקום. האנשים ה"רגילים" בעולם שלהם מתרחקים וחוששים מהם. דוגמא מובהקת נוספת היא דמותו של לוק קייג' של מארוול, בסדרה שיצרה חברת נטפליקס. הוא חי ופועל בהארלם, בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית, שהיא עצמה נחשבת לתת-תרבות מופלית לרעה בחברה האמריקאית. אפילו בקרב קהילה זו הוא דמות שולית, ולא ברור האם הוא מביא יותר תועלת או נזק לאנשים סביבו. במקביל, האויבים של גיבורי העל, או ה"רעים" בעלילה, גם זוכים להערצה - למשל דמותו של הג'וקר בסרטי בטמן והמקרה המצער של פיגוע הירי באורורה ב-2012.

     

    מתוך הסרט "ד"ר סטריינג'" (צילום: יח"צ)

     

    מ"סתם אדם" לעל-אדם

    ד"ר כרמל וייסמן, מהתכנית הרב-תחומית למדעי הרוח, מציינת את הירידה במעמדו של הגיבור האנושי כאחד הגורמים שהפכו את גיבורי העל למושאי הערצה של מיליוני אנשים ברחבי העולם. "אנו חיים בעידן פוסט-אנושי, בו השאיפות והחלומות שלנו כחברה הן לפרוץ את מגבלותינו הביולוגיות והפסיכולוגיות, להרחיב ולשדרג את יכולותינו, ואנו נושאים עיניים אל המדע ואל הטכנולוגיה ככלים לטרנספורמציה הזו. גיבורי העל, לצד דימויים כמו הסייבורג או הערפד, הם גילום של הדמיון הקולקטיבי שלנו, מי נהיה כשנהיה על-אדם, פוסט-אנושיים. לפיכך סיפורי המקור של גיבורי העל מרמזים לנו על האופנים שבהם אנו מצפים שזה יקרה - תאונת טבע או תאונה מדעית (כמו בעלילת ספיידרמן והפלאש), מוטציה אבולוציונית (האקס-מן) או שילוב קסום של טכנולוגיה והון (באטמן ואיירון מן). בעיני הסוג האחרון מעניין במיוחד, כי זה אדם שלקח את גורלו בידיו וקידם את עצמו אל מעבר לאנושי, לא חיכה שיקרה לו שינוי פסיבי. החינוך המדעי-רפואי-טכנולוגי כיום הוא לאקטיביות כזו, השילוב הסייבורגי של אדם רגיל וטכנולוגיה מייצר סוג של גיבור על שכל אחד מאיתנו יכול היה להיות (אם יש לו את ההון לכך), ולכן קל יותר לחלום אותו ולהזדהות איתו. הרי זה מי שאנחנו, אנשים רגילים שחולמים להשתדרג באמצעות המדע והטכנולוגיה.

     

    אנו חולמים על קפיצה קוונטית ממצב של "סתם" אדם לעל -אדם, התעלות בלחיצת כפתור, שמייתרת את ההשקעה הנדרשת עבור מסע התפתחות מאומץ. הפופולריות העולה של גיבורי העל היא התגלמות החלום הזה. הציבור מקווה בסתר ליבו שכפי שהמרחק בין מדע למדע בדיוני הולך ומצטמצם, אולי גם הפער בין מציאות לזא'נרי פנטזיה כמו גיבורי על, ייסגר יחד עימו."

     

    חיקוי עלוב

    לא יכולנו לכתוב כתבה על גיבורי-על בלי לפנות לד"ר יוסי יובל, זואולוג בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, שחוקר את חייהם של עטלפים, ומכונה ה"בטמן של אוניברסיטת תל אביב". התגובה של ד"ר יובל הפתיעה: "לבושתי אגיד שמעולם לא ראיתי סרט של בטמן, אני לא חובב גדול של גיבורי-על, וכשמספרים לי על קטעים מתוך סרטים שאני אמור להכיר אני מחייך בהבנה. ממה שאני קורא, בטמן אינו מתהדר בתכונות עטלפיות כלשהן. אין לו סונר, הוא לא חי בקבוצה, ויכולות התעופה שלו חלקיות בלבד. כלומר, אם להיזהר בלשוני, בטמן הוא חקיין עלוב, שמנצל את מאפייניה המרהיבים של קבוצת העטלפים כדי לייצר סקס-אפיל."

     

    את תגובתו של בטמן על דבריו של ד"ר יובל לא הצלחנו להשיג.

     

    צילום: ד"ר יוסי יובל

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive