המיזם שמחזיר את הפלסטיק למצבו הטבעי

השימוש בפלסטיק הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. הוא זול לייצור, עמיד ובמקרים רבים ניתן לעשות בו שימוש חוזר. אבל הצריכה הזו הפכה לבעיה עולמית: מדי שנה מיוצרים 350 מיליון טונות של פסולת פלסטיק, שמתוכם ממוחזרים רק 8%. כל השאר מוטמן או זולג לסביבה הטבעית, וכפי שכבר ידוע לנו - פלסטיק לא מתכלה ומזהם את המים, האוויר והאדמה בחלקיקי מיקרו-פלסטיק, שאותם אנחנו נושמים, שותים ואוכלים. כדי להתמודד עם הסכנה הסביבתית, נחקקים ומיושמים ברחבי העולם חוקים ותקנות שמעודדים הפחתת הטמנה והגברת המיחזור. אבל זה לא מספיק. כדי להציל את העולם מלטבוע בים של פלסטיק יש צורך בפתרונות מעשיים וירוקים. Plastic Back, הסטארט-אפ של טל כהן, בוגר תואר שני במנהל עסקים בפקולטה לניהול ע"ש קולר, מחזיר את הפלסטיק למצב הצבירה המקורי שלו, נפט, ומאוד יכול להיות שזו הבשורה שחכינו לה.

המושיע שהפך לאויב

כשהמדע הכיר לנו לראשונה את הפלסטיק, לפני 70 שנה, האמונה הרווחת הייתה שהנה, נמצא לנו חומר שמציל את הסביבה. "הוא החליף את השימוש בחומרים מן החי כמו חטי פילים, שריוני צבים ואלמוגים, ובעלי חיים רבים יכלו לנשום לרווחה. אבל עם הזמן הפלסטיק הפך ממושיע לאויב הסביבתי מספר אחד", אומר טל כהן. מאז המצאתו, 8.3 מיליארד טון של אשפת פלסטיק הצטברו ברחבי העולם.

ואיך מייצרים פלסטיק? "לאחר שהתפתח במשך מיליוני שנים במעמקי לאדמה, נקדח ומופק הנפט הגולמי. לאחר מכן הוא נשלח לזיקוק על ידי התעשייה הפטרוכימית, ואז ניתן להשתמש בו למטרות שונות, כגון דלק למכוניות ולייצור פלסטיק", מסביר טל. במילים אחרות, הפלסטיק מיוצר משמן, שהוא מקור אנרגיה בלתי מתחדש.

 
לשלב עסקים ואהבה לטבע

טל מכיר היטב את הפלסטיק. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון במדעי הים והסביבה במרכז האקדמי רופין, עבד כביולוג ימי חוקר במעבדה ובחוות דגים. במרחק שלושה קילומטרים מהחוף, מצא את עצמו מוקף בדגים וב... ניחשתם נכון - בפלסטיק. לאחר מספר שנים המשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים בפקולטה לניהול ע"ש קולר. "רציתי ללמוד לפתח ולשלב טכנולוגיות ועסקים שמתמקדים בפתרונות אקולוגיים. במהלך לימודי יזמות וניהול טכנולוגיות חדשנות עבדתי גם בקרן הון סיכון, וטיפלתי בתיקים של עשר חברות אנרגיה מתחדשת. זה לימד אותי הרבה על הצרכים של חברות הזנק בתחום הזה", הוא מספר.
 

את הרעיון למיזם, קיבל טל בזמן שעבד עם אחת מחברות ההזנק. "ברגע שהרגשתי שלמדתי מספיק על עולם הסטארט-אפים ובמה כרוכה הקמת חברה כזו, יצאתי לחפש טכנולוגיות". הוא מצא אותן באוניברסיטה העברית ומייד התחבר אליהן, היות והן עסקו בפלסטיק, שאותו הוא הכיר מקרוב מהמים בהם עבד מתחת למים כביולוג ימי, וידע שתחום האנרגיה המתחדשת מתפתח.

^{טובעים בים של פלסטיק}

להחזיר את הגלגל לאחור מבלי לפגוע בסביבה

המיזם של טל, Plastic Back, מציע פתרון מעניין: "באמצעות 'הנדסה הפוכה' (Reverse Engineering), אנו יכולים להפוך פסולת פלסטיק בחזרה לצורות המקוריות של שמנים, שעוות ושאר כימיקלים יקרי ערך. באמצעות כימיקלים ייחודיים, יחסי כמות ותזמון מדויקים, הטכנולוגיה שלנו מפרקת את הקשרים הכימיים פחמן-פחמן של הפולימר הפלסטי לשברים נוזליים, שיכולים לשמש (מחדש) את התעשייה הפטרוכימית". מבריק, לא?

"אמנם הפיכת הפלסטיק בחזרה לשמן באמצעות שריפה כבר נעשית היום, אך מתקיימת בטמפרטורות גבוהות מאוד, בין 1,000-600 מעלות צלזיוס, שמהוות נטל סביבתי וכלכלי. החידוש האמיתי במיזם שלנו, הוא שאנחנו מצליחים להפוך את הפלסטיק לשמן באמצעים כימיים בלבד, ובטמפרטורת החדר. זה מוביל ליתרון סביבתי שמתבטא כלכלית וגם אנרגטית. המטרה היא להציע חלופה לקידוחים המסורתיים של נפט נוסף, שאינו מתחדש".

היות והטכנולוגיה הייתה קיימת, החליט טל לברר אם יוכל למצוא לה מתעניינים עסקיים. "בשנת 2019 השתתפתי בתחרות של Shell בהולנד, שהיא תחרות האנרגיה הגדולה ביותר באיחוד האירופי. במהלך 10 ימים התחרו בה למעלה מ-250 חברות בתהליך אימות עסקי וטכנולוגי (Validation). סיימנו במקום השני. ידענו אז שיש ביקוש לנפט הגולמי שאליו הצלחנו להפוך בחזרה את הפלסטיק". חברת Shell הייתה מוכנה להשקיע ולשלם קצת כסף מראש, וכך נוצר הון התחלתי שאיפשר לטל להקים את החברה. "מאז מצאנו משקיע פרטי (Angel), שהשקיע בנו סכום מסוים, ומאז החברה קיבלה הכרה מהנציבות האירופית ולוקחת כיום חלק בתוכנית האקסלרציה לחברות הזנק  בתחומי ה-SDG של האיחוד האירופאי (Sustainable Development Goals), שבו החברות נחשפות לתכנים, מנטורים, וגישה למענקים".

^{טל כהן מציג את הסטארט-אפ שלו בתחרות היזמים של קולר, שהתקיימה השנה ביולי 2021}

לחדש את הבלתי ניתן לחידוש

מי המרוויחות והמרוויחים הגדולים של היוזמה המבורכת של טל? "החברה שלנו מאפשרת לעבור מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית, על ידי סגירת המעגל בין התעשייה הפטרוכימית (כולל חברות כגון Shell), שתלויה היום בקידוחי נפט גולמי ופועלת תחת רגולציה ולחץ כבד יותר ויותר, לבין מטפלי הפסולת, שמקבלים מיליוני טונות של פסולת פלסטיק מיצרני פסולת, כגון חקלאים, מפעלים, בתי חולים ועוד, אשר רובם מגיעים להטמנה. מטפלי הפסולת מחפשים אלטרנטיבות, במיוחד מכיוון שחלה עלייה של פי חמישה במחיר ההטמנה מאז 2019. יצרני הפסולת מצידם, יזכו באפשרות לטפל בפסולת שלהם באתר קרוב, לחסוך הוצאות על דמי פינוי וטיפול ואפילו ליצור רווחים מפסולת הפלסטיק שלהם".

טל לא מתכנן לנוח בשנים הקרובות, "שלב המחקר והפיתוח של הפרויקט שלנו מסתיים בקרוב. בשנה שעברה הוכחנו בהצלחה שיש ביקוש למה שאנחנו מציעים. קיבלנו מענק ממשרד האנרגיה להקמת מתקן הפיילוט הראשון שלנו, יחד עם שותף תעשייתי בדרום ישראל בשנת 2022. אנחנו מתכוונים להקים את המתקנים הראשונים במהלך השנה וחצי הקרובות. בעוד חמש שנים מהיום, אמורים להיות לנו שניים או שלושה מתקנים פעילים, בתקווה שאחד מהם כאן בישראל והשאר באירופה”.