האדם: טוב או רע?

יצאנו למסע אמיץ בעקבות אחת השאלות הגדולות ומעוררות המחלוקת בכל הזמנים

להיות או לא להיות? מה זאת אהבה? מה קורה אחרי שמתים? מסי או רונאלדו? ואתה יכול בבקשה להעביר את המלח? בכל מאית השנייה, נשאלות מיליוני שאלות ברחבי העולם: חלקן רטוריות, חלקן מכוונות לתשובות קצרות וודאיות, וחלקן מבקשות להטיל ספק.

 

באוניברסיטת תל אביב אנחנו תורמים לעולם כמות מכובדת של שאלות משלנו ומנסים לענות על חלקן במסע בעקבות הלא נודע. לכבוד אותן מיליוני שאלות שכבר שאלנו ולכבוד אלה שעדיין לא, הקמנו השנה את זירת השאלות של אתנחתא. בזירה שלנו, לכל שאלה מספר תשובות, והכלל היחיד הוא שאנחנו לא חייבים להסכים על תשובה אחת. באירוע הפתיחה של סדרת אתנחתא של אוניברסיטת תל אביב יצאנו למסע אמיץ בעקבות אחת השאלות הגדולות ומעוררות המחלוקת בכל הזמנים: האדם – טוב או רע?

 

קובי אריאלי עדיין מחפש אחר בית כנסת קבוע שבו יוכל בשקט ובשלווה לממש את זכותו להיות אאוטסיידר. בין החלפת חיתול למשנהו, עוסקת נגה דאנג'ילו באופן קדחתני במחשבות על משמעות החיים, ומשתדלת לברוח ככל יכולתה מזרועותיהן האימתניות של קבוצות וואטסאפ. המשותף לשניהם הוא חוסר יכולתם להגיע להסכמה משותפת. צפו בדו קרב שלהם, שפתח באופן רשמי את זירת השאלות הגדולה.

 

 

האדם טוב או רע - שאלה של זיכרון המבול והקשת בענן

השאלה אודות טיב האדם העסיקה אנשי דת, פילוסופים ומדענים משחר ההיסטוריה, ועדיין קשה למצוא תשובה מובהקת לשאלה המורכבת הזו. למרצה הראשונה שלנו הערב, פרופ' ברברה מאייר, פרספקטיבה מרתקת אודות אינספור הטקסטים שהצטברו על השאלה. פרופ' מאייר היא מרצה ללימודי דתות באונ' ת"א. תחומי המחקר שלה הם בין השאר: תפיסת הרוע בהגות היהודית והנוצרית, ובחינה בין-דתית של תיאולוגיית החוק.

 

 

האדם הכלכלי והאדם המוסרי – האם שני "המינים" השונים אי פעם ייפגשו?

האם בעידן הנוכחי רדיפת בצע הפכה לנורמטיבית? והאם המניע לצבור רווחים הופך את האדם לרע? לאורח הבא שלנו, פרופ' מנואל טרכטנברג, תשובות מפתיעות בנושא. פרופ' טרכטנברג הוא בעל תואר דוקטור מ-Harvard, והוא מומחה בעל שם עולמי בכלכלת מחקר, חדשנות וצמיחה כלכלית. פרופ' טרכטנברג מוביל בימים אלה את "פרויקט 100 הימים – אג'נדה כלכלית-חברתית לממשלה הבאה", ובו הצעות למדיניות חדשנית בתחומי מפתח כמו תחבורה, מדיניות תקציבית, חופשת הלידה ועוד.

 

 

הטוב הרע והנורמה: איך משנים התנהגות חברתית?

מי מחליט מה נחשב לטוב ולרע? ואיך בדיוק הוא עושה זאת? ד"ר אהוד לם צבר שעות צפייה מרובות בקמפיינים שיווקיים ומציע ניתוח מעניין על היווצרותה של הנורמה החברתית. ד"ר לם הוא חבר סגל במכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות וראש התוכנית הבין אוניברסיטאית לתואר שלישי בתחום זה. נושאי המחקר העיקריים בקבוצת המחקר שלו הם הברירה הטבעית, היסטוריה של הגנטיקה, ושימוש בכלים מתחום האבולוציה התרבותית להבנת האבולוציה של האדם.

 

 

מוח או לב: מי אחראי לרגשות שלנו?

מה משפיע על המוסר שלנו – מצב הרוח או מבנה המוח? כדי לענות על שאלה זו הזמנו את פרופ' יחיאל לבקוביץ מהפקולטה לרפואה. פרופ' לבקוביץ הוא ראש החוג לפסיכיאטריה ולשעבר ראש בית הספר ללימודי המשך בפקולטה לרפואה. כמו כן, הוא כיהן כיושב ראש האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית, ובימים אלה מנהל את המרכז לבריאות הנפש "באר יעקב - נס ציונה".

 

 

זהירות ילדים בבית משפט - על ילדים ושקרים בהליך הפלילי

מדוע אנחנו משקרים וכיצד השקר משרת אותנו בעתות חירום? האם השקר הוא בהכרח רע? ד"ר כרמית כץ מביה"ס לעבודה סוציאלית היא חוקרת מובילה בתחום של התעללות בגיל הילדות, ובמסגרת מחקריה מפתחת מודלים לטובת ילדים נפגעים בהקשרים שונים, דוגמת ילדים בהליך הפלילי. ד"ר כץ מקפידה לחבר בעשייתה בין אקדמיה לקידום שירותים עבור ילדים נפגעי התעללות. עשייתה החברתית זיכתה אותה בפרס מדענית מעוררת השראה של אוניברסיטת תל אביב בשנת 2016, וכן בפרס ע"ש בוב שאפל לתרומה למדיניות חברתית בשנת 2017.

 

 

איך הפך הרע לכאורה בבעלי חיים לרע ביותר בבני האדם?

לסיום, האם יש רוע בהתנהגות של בעלי חיים? או אולי זו רק פרשנות שלנו? לפרופ' דוד עילם, נקודת מבט מרתקת על הסוגיה. פרופ' עילם מבלה את רוב זמנו בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב מאז היותו סטודנט לתואר ראשון ועד היום. הוא אוהב בעלי חיים ובני האדם וחוקר את התנהגותם. פרופ' עילם פרסם למעלה ממאה מאמרים בכתבי-עת מובילים.

 

 

באירוע הבא, שיתקיים ב-14 בינואר, נפשיל שרוולים וניכנס לזירה בעקבות שאלה מעוררת מחשבה במיוחד: האם יש צורך בגבולות?

 

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive