האם נשאיר את האפליה מאחורינו?

בתום מחקר מקיף שנמשך כעשור, מרכז קנטור פרסם מהדורת ספרים מיוחדת, שמאגדת את החקיקה הקיימת בכל מדינות העולם נגד אפליה וגזענות

פרופ' דינה פורת וארבעת הכרכים
פרופ' דינה פורת וארבעת הכרכים
סודות קטנים בין הדפים
  • המדינה החדשה ביותר שנכללת בדוח היא דרום סודן
  • במדינת סוואזילנד שבאפריקה אסור למכשפות לעוף על המטאטא שלהן בגובה נמוך מ-150 מ'
  • בצפון קוריאה אם תירדמו במהלך תהלוכה צבאית ותתפסו – תוצאו להורג
  • רק ב-25 מדינות מוזכרים בחוק נושאי הכחשת שואה או איסור שיבוח מעשיהם של משטרים דיקטטורים או פשיסטים

מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו השלים לאחרונה את כתיבתם של ארבעה כרכי חקיקה עבי כרס, שכוללים את כל החוקים הקיימים נגד אפליה על רקע של גזענות, דת והשתייכות אתנית בכל 195 ארצות העולם, בשם Legislating for Equality - a Multinational Collection of Non-Discrimination Norms. זוהי למעשה הפעם הראשונה בעולם שחוקרות וחוקרים ממפים את המידע הרגיש, תוך כדי בחינה והשוואה של מדיניות מיגור האפליה בכל מדינה ומדינה. עבודת המחקר החשובה, אותה הובילה עו"ד טליה נעמת ממרכז קנטור, כללה בין היתר בדיקה מעמיקה של החוקות במדינות השונות ושל אמנות והסכמים בינלאומיים, וזכתה לסיוע של אוניברסיטאות וחוקרים מכל העולם. מנכ"לית אונסקו היוצאת, הגב' אירינה בוקובה, שראתה בעבודה זו ערך לעולם כולו, כתבה את ההקדמה לכרכים שיצאו לאור בהוצאת בריל, ההוצאה החשובה בעולם לספרי משפט.

 

ממיפוי חוקי אנטישמיות למיפוי חוקי הגזענות כולם

"המחקר נולד מצורך פרקטי למאבק באנטישמיות", מספרת עו"ד טליה נעמת, העורכת הראשית של הכרכים. "התחלנו לעבוד עליו בשנת 2011, לאחר שבסמינר בינלאומי דו-שנתי בענייני אנטישמיות חוקרים פנו אלינו עם שאלות לגבי חקיקה נגד אנטישמיות. למשל, איפה מותר להכחיש שואה ואיפה אסור". משלימה את דבריה פרופ' דינה פורת, שעומדת בראש מרכז קנטור ונזכרת "אחד החוקרים סיפר על החוק שקיים במדינתו, וחוקר שני קפץ ואמר 'אבל אצלנו זה אחרת'. אז הבנו שעניין איסוף החוקים הוא מכריע והתחלנו למפות את החקיקה בנושא".

 

נפח המחקר התפתח די מהר לכיוונים רחבים יותר. "הבנו שאנחנו צריכים לסקור את המידע בצורה הרבה יותר רחבה, שנוגעת לכלל איסור אפליה ומאבק נגד גזענות על כל סוגיה, ומשם התחלנו להרכיב את קטעי החוקה הרלוונטיים לתחומים האלה, את החלקים מחוקי העונשין וגם חוקים ספציפיים", מספרת עו"ד נעמת.

 

הכרכים ממיינים את המדינות על פי יבשות, וכפי שניתן לדמיין, הקושי בהשגת המידע השתנה על פי אופי היבשת. באירופה המאורגנת והמרושתת אינטרנטית היה קל יותר לאסוף את המידע, וביבשות כמו אפריקה ואסיה היה צריך לזכות בשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות וגופים נוספים כדי לזכות בנתונים המבוקשים, לתרגם אותם מהשפות השונות לאנגלית ולקבל אישור על התרגום. עבור חוקים רבים מדובר בפעם הראשונה שפורסמו גם באנגלית.

 

ישראל והעולם

כמובן שחקיקה לא בהכרח מלמדת על המצב בפועל. בין היתר, דו"חות שנתיים של משרד החוץ האמריקני עזרו לצוות המחקר לאמוד את מצב שמירת הזכויות בכל מדינה. "ניסינו להתייחס לזה בהערות השוליים. למשל, אם החוקה במדינה מסוימת קובעת שלכל אזרח יש זכות להתארגנות פוליטית, אבל אנחנו יודעים שהמצב בפועל הוא קטסטרופלי ויש שם כרגע מלחמת אזרחים, התייחסנו לזה בהערות בטקסט", מציינת עו"ד נעמת.

 

ומה קורה אצלנו? "אנחנו אוהבים להשוות את עצמנו לאירופה, ובאמת יש בישראל סטנדרט גבוה של חופש ביטוי, בעוד שבאירופה האיסורים חמורים יותר, וממש אפשר לראות שכל השיח מתנהל פה אחרת", אומרת עו"ד נעמת, ופרופ' פורת מסבירה "למשל, לקרוא לאדם אחר 'נאצי' באירופה זאת עבירה שיכולה לגרור ענישה. בארץ לצערנו אפשר להשתמש במילה הזו מבוקר עד ערב ויש כאן מצב קצת אבסורדי, שבו אנחנו דורשים מהם, מהאירופים, שכן יאכפו את זה, ואצלנו אין אפילו חוק בנושא".

 

השיח הישראלי פתוח יותר מאשר באירופה, לטוב ולרע

 

פגיעה בזכויות המכשפות והלבקנים

לאורך המחקר התגלה שתרבות, אופי המשטר והיחס לדת משפיעים רבות על החקיקה. "הופתענו לראות שישנן מדינות עם מציאות קשה, אך עם חוקה טובה. החוקות של ערב הסעודית, לוב ואיראן נראות מאוד נאורות. מי שקורא את החוקה בלי להכיר את המדינה יכול לטעות שמדובר במקום שכולו שוויון ואחווה", אומרת פרופ' פורת.

 

גם מידת ההפרדה בין דת ומדינה משפיעה. "לדוגמא באיראן, שבה הוכנס חוק השריעה שהוא חוק דתי לחלוטין לתוך החוקים החילוניים של המדינה. אפשר לראות עקרונות דתיים נוספים, בהם אפילו התרת דמו של אדף שנאף או פגע באדם אחר".

 

גם בכרך של מדינות אפריקה ניתן לראות את האופן שבו דת ותרבות משפיעות על החקיקה, למשל ברדיפת מכשפות וציד לבקנים. "אנחנו מצפים שהחקיקה תהיה משהו שמייצג נטו את הצדק, אבל מסתבר שבפועל היא תלויה במה שאני ואת מאמינות ומאמינים בו. למשל, יש עקרונות דתיים שהם נגד זכויות אדם וחופש דת ופולחן. ראינו חוקים שאוסרים רדיפה אחר מכשפות ואיסורים על רדיפת לבקנים (יש מקומות שבהם החזקת איבריו של אדם לבקן נחשבת לברכה), ועלתה השאלה הבסיסית מתי צריך לאפשר פולחן דת ומתי הדת פוגעת בזכויות אדם", אומרות עו"ד נעמת ופרופ' פורת.

 

תנו לחיות בשקט. לבקנית במאה ה-21

 

החקיקה משתנה ומתפתחת ללא הרף

הבשורה הטובה היא שברוב מדינות העולם החוקים מתחדשים ומתעדכנים כל הזמן. יש כמובן נסיבות שונות לחקיקת חוקים חדשים. באירופה למשל, הודיע האיחוד האירופי בשנת 2008 כי כל מדינות האיחוד צריכות ליישר קו ולחוקק חוקים נגד אפליה, מה שהוביל לחקיקה נרחבת ברחבי היבשת.

 

פרופ' פורת ועו"ד נעמת מצביעות על תופעת ההגירה המתגברת בעשור האחרון כאחת המשפיעות העיקריות על שינויי החקיקה. "ראינו זאת בתחילת שנות ה-90, אז התחיל גל גדול של מהגרים. ברה"מ התפרקה, גרמניה התאחדה, גלי מהגרים שינו כיוון, ועל השולחן נחתו שאלות חדשות: מיהו מהגר? מיהו פליט? מיהו עובד זר? מה מגיע למי? החקיקה גדלה והציגה הרבה מאוד חוקים חדשים".

 

"ככל שההגירה עלתה - כך התגברו גם תופעות הגזענות, האפליה והביטויים הקשים. ההגירה ההמונית שקרתה בגרמניה גרמה לעליית הניאו-נאציזם והימין הקיצוני, שלמעשה נחשבת לתגובת נגד של אלה ששואלים 'מה אתנו? אתם דואגים למהגרים אבל מה יהיה אתנו?'", אומרת עו"ד נעמת.

 

לאן פנינו מועדות?

גם אם כרגע המצב בשטח לא נראה מזהיר במיוחד במקומות רבים, הספרים החדשים, שמנגישים את המידע לכל דורש ומציגים באופן גלוי את מה שקורה בכל העולם, יוכלו לשמש נקודת אור ולעשות מהפכות. "נתנו פה כלי שמאפשר למדינות להשוות את החוקים שלהן עם חוקי מדינות אחרות ולשפר אותם. זה כבר התחיל לקרות ממש עם הוצאת הספר. מזכיר הקהילה היהודית ביוון, שקיבל עותק ובדק את החוקים הקיימים באירופה נגד הכחשת שואה, עדכן אותנו שהמידע סייע לו בקידום חוק משופר במדינתו, וזה יקרה במקומות נוספים", אומרת פרופ' פורת.

 

הישג האקדמי שמוסיף ממד חשוב למלחמה בגזענות ובאפליה נגד עמים וקבוצות שונות בעולם. הענקת ארבעת הכרכים לנשיאת בית המשפט העליון

 

פרופ' דינה פורת התארחה בלשכתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, והגישה לה את ארבעת הכרכים החדשים. הנשיאה חיות בירכה את פרופ' פורת על ההישג האקדמי, שמוסיף ממד חשוב למלחמה בגזענות ובאפליה נגד עמים וקבוצות שונות בעולם.

 

במפגש השתתפו גם פרופ' יורם דינשטיין, נשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר, ששימש יו"ר הוועדה המדעית שליוותה את העבודה, המשנה לנשיאה בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין ושופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, שהיו חברים בוועדה המלווה, עו"ד טליה נעמת והזוג סליה וז'אק מיצ'וניק, שתמכו בעבודה בנדיבותם.

 

"תודה לך, כבוד הנשיאה, בשמם של כל הנוכחים, על הזמן שהקדשת לנו ועל העניין שגילית בעבודתנו. אנו מקווים שכרכים אלה יתרמו תרומה, ולו צנועה, למאבק באפליה בעולם על רקע של גזענות, שהיא רעה חולה במדינות ובחברות רבות, וזאת ברוח הערכים שבית המשפט העליון שלנו, עליו גאוותנו, מוביל בהנהגתך", אמרה בהתרגשות פרופ' פורת.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive