כשהחל"ת יוצאת לחופשה

במהלך משבר הקורונה, דמי החל"ת אפשרו למאות אלפי מובטלים ומובטלות להתפרנס ולהישאר עם הראש מעל המים, אבל בסוף חודש יוני, הם יופסקו. לפי החלטת שר האוצר, אביגדור ליברמן, מובטלים בני 45 ומעלה ימשיכו לקבל דמי אבטלה, בעוד שמבוגרים מעל גיל 67, לא יקבלו יותר דמי אבטלה ויישארו עם דמי הביטוח הלאומי והפנסיה. הצעירים יותר כמובן מקבלים דחיפה לשוב ולהשתלב בשוק העבודה בהקדם האפשרי. 

"הרבה דיברו על מודל החל"ת – האם הוא מוצלח או לא, אבל בעיני, במצב הנוכחי שבו אנשים מחוץ לשוק העבודה קיבלו תמיכה והקצבה שלהם עומדת להסתיים, השאלה האם המודל היה חכם או לא, כרגע כבר לא רלוונטית. אנשים רבים פשוט לא יודעים אם יש להם עבודה לחזור אליה." אומרת ד"ר אפרת הרצברג-דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, שעוסקת בין היתר באי שוויון בשוק העבודה ובפרט באי שיוויון מגדרי.

"התקשורת אוהבת להראות צעירים שיושבים בחוף הים ומספרים על לקיחת עבודות לצד החל"ת, עליהן משלמים להם "בשחור", אבל זה לא בהכרח מייצג. יש נשים וגברים שנמצאים בסיטואציה מאוד מורכבת, שעבדו בענפים שלא חזרו לעצמם, כמו תיירות חוץ שמגיעה לישראל, מורי דרך ועוד. החלטה גורפת של ביטול החל"ת, שלא בודקת לגבי כל אדם באיזו עבודה עבד והאם יש לו לאן לחזור, היא בעייתית. אני הייתי ממליצה  לבחון עיסוק קודם, תחום, מה קרה למקום העבודה, לפני שמחליטים להפסיק את התמיכה מהמדינה."

"בהיבט המגדרי, ברור לנו שנשים נפגעו יותר," אומרת ד"ר הרצברג-דרוקר. "מלכתחילה, יותר נשים הוצאו לחל"ת מאשר גברים, והתנודתיות וחוסר היציבות בתקופת הקורונה החמירו את המצב. מישהו היה צריך להישאר עם הילדים בסגרים, בבידודים, ולרוב היו אלה הנשים, כי במקרים רבים הן מרוויחות פחות. גם במצב רגיל, מחקרים מראים שאימהות עם ילדים קטנים מופלות על ידי מעסיקים ומתקשות יותר במציאת עבודה, בגלל המחשבה שהזמינות שלהן נמוכה יותר. לכן, ההחלטה הגורפת של ביטול החל"ת, עשויה לפגוע יותר בנשים, שיישארו מחוץ למעגל העבודה." 

​

לדברי ד"ר לילך לוריא מהחוג ללימודי עבודה, שחוקרת ומלמדת דיני עבודה, יחסי עבודה, פנסיה ופרישה, "יש לא מעט מחקרים שמראים שככל שאדם נמצא תקופת זמן ארוכה יותר מחוץ לשוק העבודה, כך הסיכוי שלו לחזור לשוק העבודה יורד. בנוסף, גם הסיכוי שלו לחזור לעבודה באותה רמת שכר יורדת. באוגוסט 2020 שירות התעסוקה הישראלי פרסם דו"ח שהתריע על הסכנות הגלומות בתקופה ארוכה של אבטלה. אחת הסכנות היא שברגע שיופסקו דמי האבטלה, במקום לחזור לשוק העבודה, נמצא את מקבלי הקצבאות מקבלים קצבאות אחרות, כמו הבטחת הכנסה וקצבת נכות. לחילופין, במקרה של קיצוץ גם בקצבאות אחרות ניצבת כמובן סכנה של עוני."

חשיבות הרווחה במדינה

אז מה צופן לנו העתיד? האם התקופה הזאת תשנה את שוק העבודה, או שתוך זמן קצר הכול יחזור לקדמותו? "קשה כמובן לדעת מה העתיד צופן, אך אני מאמינה שהרבה מהשינויים שהתרחשו יישארו איתנו, ושבהרבה מובנים יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה," משיבה ד"ר לוריא. "משבר הקורונה הביא להאצה של תהליכים קיימים הן בעולם העבודה והן בדיני העבודה והרווחה. שינויים משמעותיים בעולם העבודה כוללים את ההאצה בכניסתה של טכנולוגיה למקומות עבודה רבים, תוך חידוד שאלות וסוגיות שנוגעות להחלפת עובדים על ידי טכנולוגיה וסוגיות של טכנולוגיה ופרטיות. אלו אינן סוגיות חדשות, אך הן בהחלט הואצו כתוצאה ממשבר הקורונה. גם סוגיית העבודה ההיברידית או הגמישה המשלבת עבודה מהבית ומהמשרד הואצה באופן משמעותי, כאשר יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה.”

"משבר הקורונה חידד בעיני גם את החשיבות של המעורבות של המדינה בעולם העבודה והרווחה ואת חשיבותה של מדינת הרווחה. כך למשל, ראינו במהלך הקורונה את החשיבות בסיוע של המדינה למעסיקים ולעובדים בדרכים שונות, כמו השתתפות של המדינה במימון ימי הבידוד של העובדים. גם כאן, מדובר בתהליכים אשר עשויים להמשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות."