החוקרות והחוקרים שלנו פותחים שולחן

מה אפשר לגלות על החוקרים והחוקרות שלנו מהחפצים שמונחים להם על שולחן העבודה?

לכל אחד ואחת מונחים על שולחן העבודה פריטים מגניבים, חלקם פונקציונליים וחלקם בעלי ערך רגשי. מאחורי רבים מהם יש סיפור מעניין או זיכרון מצחיק. בצעד חריג החלטנו לתת דרור לצד החטטני שבנו ולשים את הזרקור על שולחנות העבודה של החוקרים והחוקרות שלנו. הנה האוצרות שמצאנו:

 

ד"ר תום שונברג - מדעי המוח

 

 

תחום המחקר שלי: אני חוקר את הבסיס המוחי של שינוי התנהגות, וכיצד אנו מקבלים החלטות בין אפשרויות שונות.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי:

אני סנוב של קפה וכמעט תמיד יש לי שוקולד מריר (של לפחות 70%) להציע לאורחים לצד הקפה. על השולחן יש לי שתי תחתיות לכוסות. כל מי שמתיישב מקבל את שתי התחתיות כניסוי קבלת החלטות. אני כמעט תמיד בוחר ב-"Small steps everyday", אבל מצפה מכל סטודנט/ית שיבחרו את ה-"Make it happen".

 

קשה לפספס:

במדף מאחוריי יש לי מכונת מזל שקניתי ב-Garage sale בסנטה מוניקה כשעברנו לפוסט דוקטורט. עבדו עלי שהיא פריט עתיק, ובתמימותי לא התמקחתי. כשיצאתי גיליתי שהיא משנת 1984. להרצאות פופולריות על הבסיס המוחי לקבלת החלטות בתנאי סיכון, אני לוקח את דגם המוח ואת המכונה, כדי להמחיש את הבינתחומיות של חקר קבלת החלטות במוח.

 

 

 

פרופ' הדס ממן - הנדסה

 

 

תחום המחקר שלי: אני חוקרת דרכים יעילות למנוע זיהום של מים למשל מתשטיפים של מזבלות פתוחות במדינות מתפתחות ומפתחת טכנולוגיות שמטהרות מים מזיהומים של שפכי תעשייה. המחקר שלי הוא מחקר מעשי ומגיע ממקום רגשי ואישי. לתחושתי, נולדתי בשביל לטהר מים, זה הייעוד שלי, ואני מאמינה שהתפקיד של האקדמיה הוא לייצר אימפקט בעולם.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי:

מנורה עשוייה צינורות ביוב מברזל, שקיבלתי מהסטודנטים שלי לרגל קבלת הפרופסורה. המחקר שלי בודק איך ניתן בעזרת קרינה לחטא מים בצורה פיזיקלית, מבלי להכניס כימיקלים למים (חומרים מזהמים), במיוחד במקומות מרוחקים שלא ניתן להביא אליהם כלור. הנורה מסמלת את קרינת השמש.

 

קשה לפספס:

הספר "Water treatment - principles and design" שהוא התנ"ך של פיתוח טכנולוגיות לטיהור מים; ממברנה של אולטרהפילטרציה שיש לה יכולת לסנן וירוסים; תמונה של בוב ספוג שכתוב עליה "Students got class", שמזכירה לי תמיד שהמרצים צריכים לבוא לקראת הסטודנטים בדרכים חדשות וללמוד מהם, כי צורת ההוראה משתנה ואי אפשר להתעלם מזה.

 

מאחורי השולחן שלי אפשר לראות צלחת מהודו, שקיבלתי במתנה מסטודנט שהדרכתי שם במסגרת שנת שבתון. אני מאוד אוהבת את הצבעוניות הזאת, וזה נותן לי הרגשה טובה. אפילו העציץ מייצג את הקשר בין אנרגיה ומים במחקר נוסף שאנחנו עובדים עליו, בו לוקחים את הפסולת הצמחית ומייצרים ממנה דלק. טוב, נו, לא העציץ הספציפי הזה, אבל הבנתם את הכוונה.

 

 

 

פרופ' יוסי יובל - מדעי החיים

 

 

תחום המחקר שלי: אני חוקר סונר של עטלפים כדי לחקות את יכולותיהם המרשימות, למשל לצורכי ניווט של רובוטים חקלאיים.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי:
לוח שנה עם איורים של עטלפים ומודל של ראש עטלף, שהודפס במדפסת תלת ממד. מה שמיוחד בעטלף הספציפי הזה הוא האוזניים העצומות שלו, שאנחנו חוקרים את התפקוד שלהן. המודל מאפשר לנו לעשות סימולציות, כמו להכניס מיקרופון לאוזן, שקשה לעשות עם עטלף חי.

 

קשה לפספס:
צנצנת עם משקה עשוי מקן של ציפור. נסעתי עד תאילנד כדי לחקור ציפור ממשפחת הסיסיים שחיה במערות. זו ציפור מעניינת מאוד מפני שהיא חיה במערות חשוכות ולכן פיתחה יכולת להשתמש בסונר (כמו עטלף). המקומיים מגדלים אותן במגדלים שמיועדים להן ומתפרנסים מזה. מהקינים הם גם עושים מרק שנמכר לסינים, וגם משקאות שידועים אצלם כמעניקי מזל וסגולות נוספות. את המשקה קיבלנו במתנה מהמקומיים ששיתפו איתנו פעולה וסייעו לנו במחקר, ואפילו לקחנו את הסיכון ושתינו את זה.

 

 

 

פרופ' יעל שטיינהרט - ניהול

 

 

תחום המחקר שלי: התנהגות צרכנים. אני חוקרת מה משפיע עלינו כאשר אנחנו מקבלים החלטות רכישה, במגוון מצבי צריכה, כגון: רכישה מקוונת, השקעה במוצר דרך אתר למימון המונים, ותשלום למוצר במכירה פומבית (למשל eBay); וכאשר אנחנו נחשפים למידע ממקורות שונים, כמו פרסומות או ביקורות של אנשים אחרים.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי: פתקי ממו כדי לא לשכוח כלום.

 

קשה לפספס:
הרצועות הכתומות הזוהרות שעל השולחן שלי היו חלק ממחקר מעניין שבו בדקנו השפעת מדיניות "שובה" של חברות על צרכנים (מלשון שבי, כמו אפקט שטוקהולם). הזמנו שני ספרים מקצועיים לאוניברסיטה, והנבדקים הוזמנו להסתפר בתשלום. בתנאי אחד של המחקר, המסתפרים נקשרו לכיסא בזמן התספורת בעזרת הרצועות הכתומות, ובתנאי השני של המחקר המסתפרים לא נקשרו. מצאנו כי אלו שהיו בתנאי ה"שבי" אהבו יותר את התספורת וגם נטו יותר להמליץ על הספר לאחרים! הניסוי הזה היה חלק מסדרת מחקרים שערכנו גם בתנאי מעבדה מבוקרים, וכאן הוצאנו את זה לשטח כדי לבחון התנהגות צרכנית "אמיתית".

 

 

ד"ר מיכל גרונטמן - מדעי הסביבה

 

 

תחום המחקר שלי: אני חוקרת אקולוגיה של צמחים, בעיקר איך צמחים מגיבים לסביבה משתנה, לדוגמא, כשמופיעים מתחרים או אוכלי צמחים, או כשיש שינויים של נוטריינטים או זיהום בקרקע, האם הם משנים את האסטרטגיות שלהם בעקבות זה.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי:  בקבוק מים ירוק (תרתי משמע) שקיבלתי בכנס "אקולוגיה של צמחים" הישראלי.

 

קשה לפספס: שורשים של חרדל לבן, שאנחנו רוצים לבדוק האם הם אוגרים בתוכם מתכות כבדות, כדי להשתמש בהם בהמשך לתהליך שנקרא פיטורמדיאציה, שזה ניקוי קרקעות מזוהמות באמצעות צמחים. אספנו גם זרעים שלהם, ואחר כך נוכל להשתמש גם בהם בניסוי.

 

מאחוריי יש עציצים, בהם גם צמח מאוד מעניין, ליפיה זוחלת, שגדל בטבע בארץ ליד מקווי מים ועמיד להצפות, ואנחנו רוצים לראות האם הוא משנה את התגובות שלו בהתאם לגובה ההצפה.

 

 

 

ד"ר פרידה בן עמי - מדעי החיים

 

 

תחום המחקר שלי: אני חוקרת את הקשרים האקולוגיים והאבולוציוניים בין טפיל ופונדקאי. אני מתמקדת בחלזונות מים מתוקים ובדפניות (שהם סרטני מים קטנטנים) וטפיליהם. בנוסף אנחנו חוקרים רבייה א-מינית של חלזונות ומנסים לענות על השאלה "בשביל מה בכלל צריך סקס?". אם רבייה א-מינית אפשרית, אז בשביל מה זקוקים לרבייה מינית? אחת הסברות היא, שמשום שהטפיל מתאים את עצמו לפונדקאי שלו, רבייה א-מינית שבה הפרט משכפל את עצמו, תאפשר לטפיל סביבת גידול נוחה יותר, מאשר רבייה מינית שתערבב את הגנים ותגרום לשינויים שיפעלו לרעת הטפיל.

 

תמיד תמצאו על השולחן שלי: היצורים שאני חוקרת מקיפים אותי מכל עבר: יש לי כוס שתייה עם איורי דפניות; תחתיות לכוסות שהכין סטודנט שלי עם צילומי דפניות שצילם בעצמו; ותחתית של כוס שכתוב עליה: "השבלול הוא חיה חכמה. כאשר הוא פוגש בשכן לא רצוי, הוא עוזב את המקום כשביתו על גבו". המשרד שלי מלא בפסלוני שבלולים, שסטודנטים וחברים מביאים לי במתנה מכל רחבי העולם.

 

קשה לפספס: אקוואריום גדול שבתוכו דפניות, חלזונות מים מתוקים ואצות. מאחוריי יש ציור של דפניה של האמן טוביה קורץ, מבכירי מאיירי הטבע בארץ, שקיבלתי במתנה מהמנחה שלי בדוקטורט, פרופ' יוסי הלר. על הקיר תלויות תמונות נוספות שטוביה צייר עבור המחקר האחרון שפרסמנו. בין הספרים שעל המדפים, תוכלו למצוא ספרים עתיקים מהמאה ה-19, שבהם איורים של דפניות, תולעים ואורגניזמים אחרים, עם הסברים אנטומיים מפורטים ומדויקים להפליא. מדהים לראות שכבר אז הידע היה ברמה כל כך גבוהה. הפעמון האדום משמש אותנו באירועי ספיד דייטינג בין מנחים לסטודנטים לתואר שני, שאנחנו מארגנים במסגרת המדרשה לתארים מתקדמים. גם השנה יתקיים אירוע דומה באוקטובר, וכל מי שמתעניין בלימודי תארים מתקדמים במדעי החיים מוזמן בחום.

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>