• ראשי
  • אנשי ונשות העולם הגדול

    קיץ חם

    להכיר לעומק ולרוחב את המקומות המסקרנים ביותר על פני הגלובוס

    הטמפרטורות בחוץ לא משאירות מקום לספק - הקיץ כבר כאן, שנת הלימודים הסתיימה מזמן. אמנם כמה סטודנטים עוד מחפשים את הכיתה למבחן במועד ב', אבל הנסיעות הנחשקות לחופשות כבר נכנסו ללו"ז. בין אם אתם טיפוסים של המזרח הרחוק, דרום אמריקה, ארה"ב, אירופה, אפריקה או כולם יחד, יש אנשים שעבורם התשוקה אל העולם הגדול לא מסתכמת רק בביקורים עונתיים, אלא הפכה לעיסוק מחקרי. אז מה חושבים על חו"ל החוקרים שעבורם זהו עיסוק יומיומי?

                                                                           

    יבשת העתיד - אפריקה על פי פרופ' אירית באק

     

    הכי מסקרן ומפתיע: אפריקה נמצאת בתנופה אדירה של צמיחה, ורואים בה את יבשת העתיד, למשל מבחינה כלכלית ואפילו פוליטית. זה ייקח עוד זמן רב, אבל זה בהחלט קורה. בנוסף, בהרבה מדינות שם מתרחש תהליך משמעותי של דמוקרטיזציה, שאמנם מגביר חוסר יציבות, אבל המגמה היא בהחלט של שינוי חיובי.

     

    כדאי לייבא לישראל: חיים במשפחה מורחבת עם דאגה רבה לקשישים 

     

    דעה קדומה וניפוצה: הדעה המרכזית היא שיש באפריקה רק קונפליקטים ובעיות, משברים ורעב, אבל יש שם גם תהליכי שינוי ממש מהירים, תוך שימור וכבוד למסורת.

     

     

    לכל המידע על לימודי אפריקה >

     

    חוויה רב חושית - הודו על פי רפי פלד

     

    מסקרן ומפתיע: בהודו כמעט כל דבר הוא מעניין, מסקרן ומאוד מפתיע. האחרות שלה מטלטלת בעוצמתה, ומפגש איתה הוא חוויה רב חושית, עמוסה מנטאלית ורגשית.

     

    לימוד מוקדם של התרבות הוא תנאי הכרחי להקלת תחושת הזרות וליכולת להתרשם ולהיתרם מעומקה ומגיוונה של תרבות זו. בלימוד על הודו ניתן להבין את המורכבות החברתית, פוליטית, תרבותית, במדינת לאום שבה אין שפת לאום, אלא לפחות שלוש משפחות של שפות עם עשרות שפות ומאות דיאלקטים, שבה החלוקה הפנימית למדינות מבוססת על שפות, ושהכתב בין מדינה אחת לשנייה עשוי להשתנות ללא היכר.

     

    מעניין ללמוד על הודו כדי להבין את הזיקה ההוליסטית בין תפיסות של גוף, של חברה, של טבע וסביבה, ושל אלוהות. הבנת הזיקה הזו מאפשרת לזהות, להבין ולהעריך את ביטוייה באומנות, בדת, בפוליטיקה ובמבנים החברתיים; את הפילוסופיה העמוקה והעתיקה של הודו שחיה ובאה לידי ביטוי גם היום, במאה ה-21, באינספור אופנים – דרך פרקטיקות רוחניות, פסטיבלים, ארכיטקטורה, ספרות, מוזיקה, ריקוד, תיאטרון ועוד; ואת עומק ההפריה ההדדית בין האיסלאם וההינדואיזם – שבאה לידי ביטוי בשפה, בארכיטקטורה, באומנות, בתיאולוגיה ובפרקטיקות הדתיות.  

     

    כדאי לייבא לישראל:

    1. מודלים תרבותיים שמבליטים ערכים כמו חמלה ואי-פגיעה, פרקטיקות של ריפוי מתפיסות עולם אנתרופוצנטריות (האדם במרכז)
    2. מודלים של תפיסות אלוהות שונות ואפילו סותרות, שיכולות להתקיים יחדיו תוך הפרייה הדדית ויצירת פלורליזם דתי
    3. בהודו כמעט כל האזרחים ייחשבו על ידינו כדתיים – באמונותיהם ובמעשיהם. ועם זאת, הודו היא מדינה חילונית, עם חוקה והפרדה פורמאלית בין דת למדינה
    4. לו רק תהיה מסעדה אחת אותנטית של אוכל דרום הודי בישראל...

     

    דעה קדומה וניפוצה:

    1. שההינדואיזם זו דת של עובדי אלילים, פרימיטיבית
    2. שגורואים הם בהגדרה נוכלים ומאחזי עיניים
    3. שבהודו אנשים מקבלים בשלווה את גורלם כי הם מאמינים בקארמה, ושקארמה משמעה גורל.
    4. שאנשים עם תרבוש על הראש הם סוג של מוסלמים
    5. שהקולנוע ההודי "בוליווד" הוא ילדותי ופשטני
    6.  שבזכות הבריטים, כל ההודים יודעים אנגלית ולכן לא חייבים ללמוד שפות מקומיות כדי לתקשר איתם
    7.  שמשמעות הכינוי "בודהה" הוא "המואר". המשמעות הנכונה היא "הער" או "זה שהתעורר"

     

     

    לכל המידע על לימודי מזרח אסיה >

     

    געגועים לנוטרדאם - צרפת על פי פרופ' נדין קופרטי

     

    מסקרן ומפתיע: מבחינה תרבותית, הספרות הצרפתית מפענחת מצד אחד את התמורות שחלות בתרבות ובחברה בצרפת בזמן אמת, כמו שאפשר לראות למשל ברומנים של מישל הואלבק על חדירת האיסלאם בצרפת). מצד שני, לתרבות הצרפתית יש מסורת מיוחדת של פילוסופיית האהבה, שמתחילה מימי הביניים המוקדמים עם האהבה החצרונית והאבירית, וממשיכה לעצב את היחסים בין המינים ומצמיחה שירים ורומנים על גילוי רגשי אהבה.

     

    מבחינה חברתית, כל בית קפה שכונתי מהווה מקום למפגשים קהילתיים עם המבקרים הקבועים שלו וניהול שיחות על סוגיות פוליטיות או חברתיות. כדי להילחם בניכור בערים הגדולות, דיירי אותה שכונה יוזמים ארוחות משותפות ברחוב, כאשר כל אחד מביא את התבשיל שלו. אנשים שחיו זה לצד זה מבלי להחליף מילה לומדים להכיר אחד את השני והניכור מתפוגג.

     

    כדאי לייבא לישראל:

    • עיתונות סטירית כפי שהיא מתפרסמת מאז מלחמת עולם הראשונה בצרפת במיוחד בדמות השבועון  Le Canard enchaîné
    • לימודים חינם מהגן ועד הדוקטורט!
    • תיאטרון עממי ותוסס
    • בחג נכסי המדינה ובכל יום א' הכניסה למוזיאונים הלאומיים חופשית ללא תשלום. בכל יום א' אפשר גם ליהנות מקונצרטים של עוגב בקתדרלת נוטרדם (לפני השריפה)

     

    דעה קדומה וניפוצה:

    צרפתית לא מדברים רק בצרפת, אלא גם בבלגיה, בחלקים של שוויץ, בלוקסמבורג, בקנדה ובמדינות רבות בצפון אפריקה ובאפריקה המערבית. מבחינת לימוד השפה, הסטודנטים לא תמיד יודעים עד כמה לימודי השפה הצרפתית מועילים. היות ואנגלית הפכה לשפה בינלאומית, דווקא למי שיודע צרפתית יש יתרון על האחרים בהשגת עבודה. בכתיבת תוכן לאתרי אינטרנט ובסקירה על העיתונות הזרה, שתמיד נחוצה בחדרי החדשות, לתלמידים שלנו יש יתרון ברור. 

     


     

    לכל המידע על לימודי תרבות צרפת >

     

    בין מסורת למודרניזציה - סין על פי ליאור רוזנברג

     

    מסקרן ומפתיע: המקום המשמעותי שיש עדיין בסין למסורת הסינית (בעיקר הקונפוציאנית, אך לא רק) בעיצוב החיים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים בסין כיום, בעידן של מודרניזציה, גלובליזציה ופיתוח כלכלי מהיר. תיירים יבחינו בהשפעת המסורת בהיבטים הוויזואליים שלה (מקדשים, לבוש, פארקים וכדומה), אולם להשפעת המסורת ישנם היבטים עמוקים הרבה יותר, שדורשים היכרות מעמיקה עם סין על מנת להבינם לעומק.

     

    דעה קדומה וניפוצה:  פעמים רבות יוצא לי לשמוע טענות כמו: "בעשורים האחרונים, המפלגה הקומוניסטית הסינית מקדמת רפורמות כלכליות מרחיקות לכת, אך עויינת כל רפורמה פוליטית". בפועל, זה כמובן לא נכון. למעשה, חלו וחלים כל הזמן רפורמות פוליטיות בסין בעידן הרפורמות, אולם לא מהסוג הרדיאלי של מעבר לבחירות כלליות של מפלגת השלטון ואימוץ דמוקרטיה ליברלית. למשל, חיזוק קידום על פי הישגים בתוך המפלגה והמגזר הציבורי, פתיחת המפלגה למגזר הפרטי, חיזוק השלטון המקומי, שינויים מבניים במערכת הפוליטית המרכזית והמקומית, חיזוק השלטון העצמי בכפרים, ועוד. למעשה, ניתן לטעון כי ללא הרפורמות הפוליטיות, קשה היה לסין לקדם את הרפורמות הכלכליות.  

     

     

    לכל המידע על לימודי מזרח אסיה >

     

    חירות, שוויון וצדק - ארה"ב על פי ד"ר יואב פרומר

     

    מסקרן ומפתיע: ההיסטוריה והתרבות האמריקאית היא מטמון של הפתעות, חלקן טובות וחלקן רעות, ורק באמצעות לימודי ארה"ב אפשר להכיר אותן. מצד אחד, סיפורי הצלחה בלתי רגילים של התעלות הרוח האנושית ומאבקה הבלתי מתפשר למען הצדק: מאבק שוויון הזכויות של אפרו-אמריקאים, הליך השתרשות הדמוקרטיה ההדרגתי והעיקש, בניית מוסדות שלטון שביקשו להבטיח צדק, חירות ושוויון. מצד שני, צד אפל של גזענות, אלימות וטרור נגד זרים, אפרו-אמריקאים, ילידים ("אינדיאנים") ,עבודה מאורגנת, נשים ולהט"בים. מה שמעורר השראה בניגוד הזה הוא שבסוף, דווקא לאחר הרגעים הכי חשוכים, תמיד הצליחה ארה"ב לתקן את עצמה ולמצוא את האור. במילים אחרות: הסיפור של איך הפכה ארה"ב לארץ המובטחת שעליה אנו מרבים לחשוב כיום, הוא אולי הסיפור המפתיע וחשוב ביותר שתייר מזדמן לעולם לא יצליח להכיר, או להעריך, מבלי ללמוד ולהתעמק בנושא ההיסטוריה והתרבות האמריקאית. 

     

    כדאי לייבא לישראל: כבוד לחוק. לא משנה מי או מה אתה - ראו ערך נשיאי ארה"ב - כולם שווים בפני החוק, והציות לחוקים ולמוסדות השלטון והמשפט שמשמרים ומגוננים עליו הינה מחוייבות שכל אמריקאי - ליברלי או שמרן, רפובליקני או דמוקרט - יכולים להסכים עליו. הלוואי עלינו.

     

    דעה קדומה וניפוצה: קיימת דעה קדומה כי ארה"ב "נולדה" עם אותן זכויות שבהן היא כה מתגאה, ובצדק - חירות, שוויון, צדק. אך במציאות, לא כולם מודעים למחיר האדיר - והכואב - שנאלצו אנשים לאורך ההיסטוריה של ארה"ב לשלם, על מנת להשיג ולהבטיח את אותן זכויות אזרח וחירויות שהאמריקאים לוקחים כיום כמובן מאליו.

     

     

    לכל המידע על לימודים אמריקניים >

     

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive