• ראשי
  • תואר במדעי הבחירות

    הבחירות מעניינות אתכם? חשבתם פעם איזה בחירות עשו המתמודדים לכנסת בדרכם להיות פוליטיקאים? אותנו זה סיקרן, אז יצאנו לבדוק בשבילכם

    בחירות 2019 בפתח, ונראה שאין נושא חם מזה ברשת, במהדורות החדשות, בתור בסופר ובארוחות משפחתיות. חשבתם פעם מה יקרה אם נהפוך את התמונה? במקום לחשוב באיזה פוליטיקאים לבחור, נבחן רגע את הבחירות שהפוליטיקאים עושים ועשו בחייהם? אולי אנחנו משוחדים (לכאורה!), אבל בעינינו אין בחירה חשובה מבחירת תחום הלימודים באקדמיה.

     

    מתחקיר קצרצר שערכנו גילינו שהתארים האקדמיים הפופולריים בקרב נבחרי הציבור שלנו הם משפטים, מדעי המדינה, מנהל עסקים ויחסים בינלאומיים, אבל הופתענו למצוא בקהל גם אנשי חינוך מיוחד, היסטוריה, רפואה, אדריכלות ואפילו מהנדסת אחת, עם תואר משולב בהנדסת חשמל ומדעי המחשב. שאלנו את המרצים הבכירים שלנו, וגם פעילה חברתית אחת, שלמדה פה ורצה שוב בבחירות הקרובות, מה לדעתם לקחו איתם המתמודדים מתחום הלימוד שלהם, והאם לימודים אקדמיים בכלל חשובים לקריירה פוליטית.

     

    המחשמלת

    "במקרים רבים האוניברסיטה מעניקה לסטודנט יכולת לחשיבה חדשנית ולהובלת תהליכים פורצי דרך, שתשרת אותו בדרכו המקצועית", אומר פרופ' דוד מנדלוביץ' מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. "קחו לדוגמא את שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, שהיא בוגרת הפקולטה להנדסה בהנדסת תוכנה, וכיום מובילה מהפכה של ממש בעולם המשפט הישראלי".

     

    "הנדסת תוכנה היא תחום הדורש חשיבה מערכתית והבנה עמוקה של תהליכים, ואלו תכונות שאפשר ליישם בתחומים רבים. בדור ה-X, בדור ה-Y ובוודאי בדור ה-Z שילובים כאלו הופכים ליותר ויותר נפוצים. למשל, תחומים כמו פינטק (Fintech), שהוא למעשה טכנולוגיה פיננסית, מובלים היום על ידי פיזיקאים ומתמטיקאים, ולא על ידי אנשי כלכלה וחשבונאות. בתחומי למידת מכונה ניתן לפגוש יותר ויותר אלגוריתמאים, שבהכשרתם הם בכלל פסיכולוגים. כבר שנים שמעצבי אתרים ומפתחי אפליקציות משחק הם בכלל לא מתכנתים, אלא אנשי אומנות ואף מדעי רוח".

     

    לדברי פרופ' מנדלוביץ', המגמה הזו של הסרת גבולות וטשטוש ההגדרות היא מגמה חיובית וחשובה. "היא מבטיחה שהחשיבה שלנו בעתיד תהיה עשירה יותר, רחבה ותמיד מחוץ לקופסא. אנו באקדמיה מעניקים לתלמידים כלים לחשיבה חדשנית, והכלי המרכזי הוא היכולת הרב תחומית, שהפכה לליבת היתרון היחסי של האוניברסיטה בעולם שמתפתח כל כך מהר".

     

    מהנדסת חשמל ושרת המשפטים. איילת שקד (צילום: איציק בירן)

     

    עוסקים מורשים

    מה משותף לקלינט איסטווד, לבנימין נתניהו, לטייגר וודס, לקייט בלאנשט, לארנולד שוורצנגר ולאבי גבאי? לכולם יש תואר MBA במנהל עסקים. אין ספק שניהול הוא מקצוע שנרכש תוך כדי עבודה, השאלה היא לאן כל אחד מחליט לקחת את הידע שהוא צובר, בין אם הוא שר בממשלה, מנהל תאגיד, שחקן או ספורטאי.

     

    "כמו בהנדסה, בשיווק או בכל מקצוע אחר, גם תואר שני במנהל עסקים יש לעשות לאחר צבירת ניסיון מעשי", אומר פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לניהול קריירה בפקולטה לניהול ע"ש קולר. "תואר ה-MBA במנהל עסקים מעניק כלים רוחביים וידע מעמיק במגוון רחב מאוד של תחומים. ההבנה הזו נדרשת באתגרים רבים מתחומי תוכן שונים לכל מי שמתכוון לעסוק בניהול, גם של מדינה", הוא מוסיף. וזה מסביר לנו מדוע ישנם שחקנים, שבשיא הקריירה בחרו לשנות מסלול לכיוון הפוליטי ולהביא לידי ביטוי את כושר המשחק והניהול שלהם שם, ולהיפך.

     

    דע את המדינה

    במקום הראשון בין תארי המדינאים שלנו נמצאים התארים במדע המדינה וביחסים בינלאומיים, שמעניקים לסטודנטים ולסטודנטיות כלים אנליטיים להבנת המערכת הפוליטית, על ההיסטוריה שלה, מוסדותיה, הסוכנים המרכזיים בה, האידיאולוגיות המרכזיות בה ועוד.

     

    ד"ר אהוד זומר, מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, מונה את הכלים הרבים בהם יוכלו להשתמש מדינאי העתיד: "בנוסף לידע על מערכת המוסדות והמערכות השלטוניות בארץ ובמדינות נוספות, התואר מפתח את ההבנה של ואת הרגישות כלפי זכויותיהן של קבוצות מיעוט ואת המשמעות וההשלכות של אפליה על רקע מגדרי, מיני, גזעי, אתני ועוד".

     

    "כמו כן, לומדים הסטודנטים את המשמעות של חירויות פוליטיות, שהן נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואת המשמעות של היעדר זכויות מעין אלה בשיטות שלטון אחרות, כמו התיאוקרטיה האירנית או מערכות אוטוריטריות מסוגים שונים. הסטודנטים גם מבינים את הרעיון של חוקה, החשיבות שלה והמשמעות שלה בהקשרים פוליטיים שונים. זהו נושא חשוב במיוחד במקרה הישראלי".

     

    "יש לנו קורסים שונים, המעניקים כלים משמעותיים למי שמתכנן להיכנס למערכת הפוליטית בהמשך, כמו סוגיות יסוד בדמוקרטיה בישראל ובעולם, החשיבות של חלופה מחזורית בשלטון כולל הפוליטיקה של בניית קואליציות, מערכות אידיאולוגיות שונות בישראל ובעולם והשורשים הרעיוניים שלהן ועוד". 

     

    סיים את התואר בהצטיינות. גדעון סער בוגר מדעי המדינה באוניברסיטה (צילום: איציק בירן)

     

    לפעמים כל מה שצריך זו מחאה טובה

    את סתיו שפיר פגשנו במסדרונות האוניברסיטה, בין שידור חי בפייסבוק לישיבת וועדה. היא הדוגמה הקלאסית לאנשי העולם החדש, שמוכיחים שכדי להיות פרקטיים כדאי ללמוד את מה שאוהבים.

     

    סתיו, מה חלמת לעשות כשתהיי גדולה?

    "חלמתי להיות אסטרונאוטית ולגלות כוכבים חדשים, וגם להיות מורה ולהקים קיבוץ בנגב. גדלתי בנתניה לזוג הורים צעירים ועצמאיים, שדחפו אותנו לחלום ולשאוף הכי גבוה ותמיד להילחם על הצדק. את הילדות שלי ביליתי בטיולים והיכרות עם כל שביל בארץ, בהדרכה בנוער העובד והלומד ובהתנדבות בשלל מסגרות לסיוע לאנשים עם מוגבלות, לניצולי שואה ולקשישים. לפני הצבא הקמתי גרעין לשנת שירות בטבריה. ידעתי שכל עשייה שאבחר תהיה קשורה לרצון לחולל פה שינוי ולבנות חיים טובים יותר לאנשים שחיים כאן."

     

    דמיינת את עצמך בפוליטיקה?

    "לא. חשבתי על המערכת הפוליטית כמועדון סגור ולא מעט מושחת. אבל את הפעילות החברתית שלי התחלתי מאד מוקדם, או ליתר דיוק מהרגע שנולדה אחותי הקטנה, שמתמודדת עם אוטיזם. שם נחשפתי לעובדה שהחוזה שיש בינינו, האזרחים, לבין המדינה - הופר. הבית שאמור להיות לכל אזרח במדינה הזו מתערער, ורק מי שיש לו הרבה מאד כסף וקשרים פוליטיים יכול לשרוד."

     

    "המטרה המרכזית של המחאה החברתית שהובלנו ב-2011 הייתה לבנות מחדש את החוזה הזה עם המדינה, כדי לקבל פה דיור בר השגה, מערכת בריאות מעולה ומערכת רווחה שבאמת משרתת את האזרחים, גם את החלשים ביותר. כשראיתי שהממשלה לא מקבלת את הדרישות שלנו, הבנתי שאני חייבת להמשיך את המאבק במקום שבו מתקבלות ההחלטות."

     

    כיצד הלימודים הגבוהים באים לידי ביטוי בקריירה שלך?

    "אני משתדלת תמיד להמשיך ללמוד, לקרוא ולהתעדכן, וגם להקיף את עצמי באנשים לומדים. הלימודים שלי בלונדון, במסלול שעסק בפתרון סכסוכים ובסכסוך הישראלי פלסטיני יצרו אצלי תובנות עמוקות גם על המחויבות לפתרון מדיני ואיך ניתן להוציא אותה לפועל. בהמשך, בתואר באוניברסיטת תל אביב במכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות, נהניתי מכל רגע מלימודים, והייתי שמחה להמשיך אותם."

     

    יצאה להוביל מחאה ונכנסה לפוליטיקה. סתיו שפיר (צילום: עדי אורני, מגזין "את")

     

    איך שלא תסתכלו על זה, הבחירות שאנחנו עושים הן בסופו של דבר מי שאנחנו. תבחרו את מה שמרגיש לכם נכון בקלפי ולכו בעקבות הלב כשאתם נרשמים ללימודים.

     

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive