• ראשי
  • דארווין כאן כדי להישאר

    אבי תורת האבולוציה עדיין מעניק השראה לדורות של חוקרים, שמקווים לתקן את הנזק שגרם האדם לתהליכי ההישרדות של המינים

    הידעת ש...

    מכירים את זה שאתם חושבים על רעיון מבריק, אבל מישהו עולה עליו בו זמנית, מפרסם אותו לפניכם וזוכה בתהילת עולם? זה בדיוק מה שקרה לוואלאס, שהגה תיאוריה על מוצא המינים ממש במקביל לדארווין. דארווין היה זריז יותר, פרסם את התגליות שלו ראשון, ולכן השם שלו מוכר לכל ילד בבית הספר היסודי, והשם וואלאס... פחות. בכל מקרה, מביני העניין מעריכים את שניהם באותה המידה, והתיאוריה שהגו, כל אחד בנפרד, היא התיאוריה המובילה במאה ה-21 לגבי היווצרות והתפתחות עולם החי.

     

    ספרו של דארווין "מוצא המינים", או בשמו המלא: "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית או השארת גזעים מועדפים במאבק החיים", פורסם ב-1859, ונחשב עד היום לאחד מספרי המדע החשובים ביותר שנכתבו אי פעם. לפי התיאוריה שמוצגת בספר, מוצאם של האורגניזמים על פני כדור הארץ הוא מאב קדמון משותף, והם התפתחו וממשיכים להתפתח לאורך הדורות, באמצעות שינויים קטנים והדרגתיים, במנגנון של ברירה טבעית. באמצעות מנגון זה, השינויים המועילים לאורגניזם במאבקו להישרדות ולהעמדת צאצאים חזקים ובריאים, הם אלו שיישמרו וימשיכו להתפתח, על חשבון פרטים שלא "בורכו" בתכונות המועילות הללו.

     

    לא רק "איך" אלא גם "למה"

    קשר בין תכונות בעלי חיים לאקלים, בין צורה ופונקציה, בין קרבה אבולוציונית לבין התפתחות עוברית, מירוצי חימוש בין טפילים לפונדקאיהם - הם רק חלק קטן ממגוון התחומים של מחקר האבולוציה המודרני באוניברסיטת תל אביב. מחקרים אלו עוסקים במגוון אדיר של מינים, החל מיצורים חד תאיים ועד היונקים הגדולים ביותר. לרגל יום הולדתו של דארווין, המתקיים ב-12.2, שאלנו את פרופ' שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה האם ואיך דארווין והתיאוריה שלו השפיעו עליו, בתור סטודנט בעבר ובתור חוקר כיום.

     

    "אולי הושפעתי יותר מוואלאס שגילה את האבולוציה יחד עם דארווין." אומר פרופ' שי מאירי, "רעיון האבולוציה קסם לי מאז ששמעתי עליו לראשונה כילד. הדבר שעניין אותי יותר מכל בניסיוני להבין את העולם (שזה מה שאנו עושים כמדענים) תמיד היה איך ומדוע קיבלנו שפע כזה של בעלי חיים, בצורות, בגדלים ועם "תפקידים" שונים."

     

    "כנער התחלתי לקרוא ספרי מדע פופולרי שעסקו באבולוציה, ובפעם הראשונה בה נקלעתי לאנגליה, עוד לפני האוניברסיטה, רכשתי את "מוצא המינים" וקראתי אותו. מאז שהתחלתי ללמוד ביולוגיה, אבולוציה היה הנושא שמשך אותי. זה הנושא אותו אני חוקר ומלמד. דארווין והתיאוריה שלו, שאנחנו, הביולוגים האבולוציוניים, אימצנו, מלמדים לשאול לא רק "איך" אלא גם "למה", כלומר - לאסוף ראיות ממגוון וטווח רחבים ככל האפשר, כדי להבין מה הייתה ההיסטוריה של עולם החי ומה גרם לו להיות מה שהוא כיום."

     

    מה גורם לזוחלים להיכחד?

    במעבדתו של פרופ' מאירי בודקים מה מאפיין זוחלים שנכחדו, על מנת להבין בהמשך מי המינים שנמצאים היום בסכנת הכחדה ואילו מינים צפויים להיות בסכנה בעתיד, בתקווה שיוכלו להתריע על כך מראש. "יצרנו בסיס נתונים של כל הזוחלים שנכחדו ב-50,000 השנים האחרונות, ובדקנו מה מאפיין אותם," מספר פרופ' מאירי. "בחרנו תכונה עיקרית שאנו יודעים מקבוצות בעלי חיים אחרות, שמשפיעה על קצב ההכחדה - גודל הגוף: חיות גדולות ניצודות על ידי בני אדם ומתרבות לאט, ולכן בעלי חיים כאלה מהווים את רוב המינים שנכחדו בגלל פעילות אדם. הממצא העיקרי שלנו היה שלמעלה מ-90 אחוזים ממיני הזוחלים שנכחדו, נכחדו דווקא באיים. ביבשות נכחדו מעט מאוד. גם גילינו שבחלק מהמינים יש קשר לגודל, למשל בצבים ובלטאות, אך בזוחלים לא. לגבי תנינים למשל - דווקא הקטנים יותר נכחדים."

     

    "אפשר להסיק מזה שכמעט כל המינים נכחדו בגלל פעילות אדם. ההכחדה תמיד הגיעה לאחר שבני האדם הגיעו לאזור הספציפי, וברגע שהגיעו לאיים - התחילה ההכחדה. זה קורה בגלל ציד ישיר וגם בגלל מינים פולשים - חתולים, חולדות, נימיות וכדומה, שהגיעו עם בני האדם במעבר לאיים והתרבו שם. הזוחלים שעד אז לא היו להם טורפים, לא ידעו להתמודד עם הסכנה ולא סיגלו יכולת להגן על עצמם."

     

     

    "אנו עובדים גם עם מאגרי המידע של הגוף IUCN, שמסווג את כל מיני בעלי החיים בעולם לפי רמת סכנת ההכחדה בה הם מצויים, אך הם טרם הספיקו להעריך את כל הזוחלים. מדובר בתהליכים שלוקחים שנים, והם החלו את פעילותם ב-2006. לפי מינים שהם כבר העריכו, אנו מנסים לבדוק מה הגורמים לסכנה ולהשליך את זה על מינים שטרם מופו על ידם. אם אנחנו יודעים למשל שמי שבסכנה הוא מין של זוחל עם גוף גדול, צמחוני וכו', אז סביר להניח שמינים בעלי מאפיינים דומים, אף הם יהיו בסכנת הכחדה, וכך ניתן לנסות ולהגן על מינים כאלה גם בטרם הוערכו פורמלית."

     

    החוקרים בונים בסיסי נתונים מתוחכמים, אך לדברי מאירי, גם על ידי תצפית פשוטה בשטח, ניתן להבחין בהיעלמות מינים. "מקומות שביקרתי בהם עם סטודנטים לפני חמש שנים, ושהיה מצוי שם למשל מין של זוחל שקיים רק בישראל, ניתן ממש לראות את ההתמעטות עד להיעלמות מוחלטת לאורך השנים. אחראיים לכך אותם תהליכים שאנו קוראים להם "פיתוח": בנגב למשל הקמת ישובים חדשים, בסיסי צבא, פארקים מוטוריים ואפילו חוות סולאריות שהאדם בונה. במקומות אחרים מינים פולשים העלימו מינים אחרים. שממית החומות שפולשת כעת בקיבוץ עין גדי ומתפשטת לסביבתו הקרובה, שינתה לחלוטין את בית הגידול. היא אוכלת כל דבר מחרקים ועד גרבילים, וכבר לא ניתן למצוא כמעט באזור שממיות אחרות."

     

    בעידן שבו מינים רבים מדי הולכים ונעלמים מהשטח, עובדים החוקרים בשלל שיטות - תיאורטיות ומעשיות, כדי למנוע הכחדה, לשמר מינים קיימים ואף להשיב אל הטבע מינים שעברו את הקו האדום. בתוך המצב האירעי והמשתנה הזה, יש תיאוריה מדעית אחת וותיקה שכנראה לא צפויה להיכחד לעולם, ותמשיך להשפיע על דורות של חוקרים בכל רחבי העולם. נראה כי דארווין, "אבי תורת האבולוציה", ממשיך להיות "האב הקדמון" של חוקרי האבולוציה גם במאה ה-21.

     

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive