מדוע אנו רוצים לדעת ש"אכלנו אותה"? לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות, אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה


מחקר
מדוע אנו רוצים לדעת ש"אכלנו אותה"? לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות, אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה

המידע שמאחורי ההחלטה
מקובל לומר כי אנשים עושים שימוש בידע על מנת לשפר תהליכי קבלת החלטות. אכן, החלטות המבוססות על ידע הן בדרך כלל החלטות טובות ומושכלות יותר. עם זאת, בסדרת מחקרים, הראה ד"ר יניב שני מהפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי, כי בני אדם מחפשים במקרים רבים מידע לא רלוונטי, ככלי לוויסות תחושותיהם לגבי החלטות שכבר קיבלו. יתרה מזאת, מדובר בעיקר בחיפוש מידע בעל אופי שלילי, אשר מוכיח בסופו של יום שההחלטות שקיבלו לא היו הטובות ביותר.
רוכשים במבצע מחפשים מידע על מבצעים טובים יותר בהם יכלו לרכוש את המוצר, משקיעים במניות בוחנים את התנהגות המניה גם אחרי שמכרו אותה כדי לגלות אם עלתה, ואפילו בני זוג ממשיכים להתעדכן בנוגע לבני זוג קודמים, גם אחרי שנפרדו דרכיהם, למרות שהמידע כבר אינו רלוונטי עבורם והפוטנציאל להיפגע ממנו הוא גבוה. יתרה מכך, המחקר הראה כי אנשים נוטים לחפש את המידע דווקא כאשר הם חושדים שימצאו אינפורמציה לא נעימה. למעשה, חיפוש האינפורמציה לרוב נפסק בעיקר כאשר נחשפת האינפורמציה הלא נעימה (לדוגמא, כאשר אני מגלה שיכולתי לקנות מוצר במחיר מופחת) ולא כאשר נחשפת אינפורמציה נעימה יחסית (קניתי את המוצר במחיר טוב).
חוסר וודאות
לחוסר הוודאות תפקיד משמעותי בהגברת התחושה הלא נעימה הקשורה במחשבה ש"מצבנו יכול היה להיות טוב יותר". בסדרת המחקרים הוכח כי עצם המחשבה שהחמיצו הזדמנות לרווח נוסף לו השקיעו במניה אחרת, שצלם החתונות רימה אותם או אפילו שהאקס\ית מאושר\ת במערכת היחסים החדשה שלו\ה, הרבה פחות נעימה לאנשים, לעומת הרווח הרגשי שקיבלו מאישור חשדותיהם.
אז למה אנו בכל זאת מתעקשים לגלות דברים שאנו יודעים שיגרמו לנו לעוגמת נפש? הצורך להקטין את תחושת חוסר הוודאות חזק במיוחד כשאנשים מצפים ל"גרוע מכל", ומוביל לחיפוש אינפורמציה ודאית גם במחיר מציאתה, מהסיבה הפשוטה שעצם הידיעה "סוגרת" את הנושא ומאפשרת "להמשיך הלאה".
אחרי החגים
המחקר האחרון בסדרה עסק בהימנעות ממידע ובדק מתי אנשים מעדיפים להימנע מאינפורמציה, גם כשמדובר במידע חשוב ומשמעותי. מחקר זה מצא כי יש סיטואציות בהן אנשים מעדיפים להתעלם ממידע רלוונטי וחשוב שיכול להשפיע על התנהגותם והחלטותיהם, ושהם סקרנים מאד לגבי תוצאותיו. המשותף לאותן סיטואציות הן שבכולן מדובר על פעילות נעימה צפויה, הגורמת לנו לוותר על מידע ולדחות את קבלתו עד לאחר סיום הפעילות.
לדוגמא, סביר שאנשים יעדיפו לדחות קבלת תוצאות של בדיקת איידס לקראת חופשה מתוכננת בתאילנד ולקבל את המידע רק לאחר חזרתם. זאת, אף על פי שמדובר בבדיקה שהם יזמו. לידיעה האם המצב הבריאותי האישי תקין או לא תקין השלכות על התנהגותם במהלך החופשה. מבחינה אינטואיטיבית, הרצון "לא לקלקל את החופשה" עם מידע לא נעים נשמע מאד הגיוני. אך מדובר ביותר מכך - ידע פירושו וודאות, וודאות משפיעה על בחירותינו לכאן או לכאן. יציאה לחופשה במצב של חוסר וודאות לגבי המצב הבריאותי, מעניקה תחושה כי ניתן לעכב את שינוי ההתנהגות, ולהמשיך לפעול כפי שפעלנו עד כה, אולי אף בחוסר אחריות מסוים, עד שתתקבל הידיעה.
לפעמים עדיף לא לדעת
בהימנעות ממידע לקראת מאורע נעים יש הימנעות מחרטה, מדילמות, מרגשות מורכבים. מדובר במנגנון נוסף של וויסות הרגשות – הפעם באמצעות הימנעות ממידע. הבעיה מתחילה כשלאינפורמציה ולהיעדרה יש השלכות על הביצועים, ההתנהגויות והפעולות בהמשך, לאדם עצמו ולסובבים אותו. הדבר ניכר במיוחד בהקשר של ניהול מידע רפואי, אבל לא רק. ניהול מידע פיננסי וקבלת החלטות כלכליות גם הן מושפעות ממידע שהאדם בוחר להימנע ממנו. קבלת החלטות עסקיות מושפעת מניהול האינפורמציה, ולא פעם, במודע או שלא במודע, אנחנו נמנעים מחשיפה למידע שעלול "לקלקל" לנו את החוויה החיובית, בין אם מדובר בסגירת עסקה חשובה, רכישת מוצר, או הפקת אירוע.
אין ספק כי מודעות לנטייה זו והכרה בעובדה כי כשאין לנו מידע אנו נוטים לסכן ולהסתכן יותר, היא חשובה ונדרשת כפועל יוצא יישומי של ממצאי המחקר, בין אם מדובר בבריאות, בעסקים ובשאר תחומי החיים. חשוב אם כן לזכור, כי לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות (לא משנה כמה נאמין בכך), אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה. לעיתים אנשים יימנעו מאינפורמציה כאשר ירגישו ש"אין זה הזמן הנכון" להתמודד עמה. במקרים אחרים, יחפשו את האינפורמציה, כאשר יחושו ש"הציפייה לגרוע מכל" גרועה הרבה יותר "מהגרוע מכל".

מחקר
מכוניות חשמליות, תאים פוטו-וולטאיים (תאי שמש) ותחנות כוח תרמו-סולאריות - כל אלה עתידים להזין את השקע החשמלי בביתנו בעוד מספר שנים, אם נשכיל לנהל ולתכנן היטב את המחקר, הפיתוח וההפעלה של הטכנולוגיות הנדרשות

זיהום האוויר שנגרם מפליטת פחמן דו-חמצני וגזים אחרים בעקבות השימוש בדלקים מתכלים מהווה בעיה אקוטית בישראל", מסביר פרופ' אשר טישלר, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש ליאון רקנאטי, שחוקר את נושא כלכלת האנרגיה כבר יותר מ-30 שנה. "מעבר לנזק הסביבתי, יוצר הזיהום נזק תדמיתי לישראל כחברה ב-OECD (הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), הדורש מהמדינות החברות בו דיווח על צעדיהן לקידום השמירה על הסביבה. אם לא נקדם בקרוב את השימוש באנרגיה נקייה, אנו עלולים להיקלע לבידוד כלכלי, כצעד תגובה מצד הארגון. במגבלות הקיימות בישראל, הפתרון טמון בעיקר במעבר לשימוש באנרגיה סולארית ובמכוניות חשמליות. אך רצוי ככל שיהיה, תהליך זה אינו פשוט משתי סיבות עיקריות: ראשית, כיום הטכנולוגיה אינה מפותחת דיה ויקרה מאוד לתפעול. שנית, המבנה של רשת חשמל, המסתמכת בחלקה על מקורות אנרגיה מתחדשים, טרם התגבש, והוא מורכב מאוד לניהול".
סוף מעשה בתכנון תחילה
במחקריו כיום שואף פרופ' טישלר לתת מענה מושכל לסוגיה הקריטית של תכנון מערכת החשמל הישראלית לשנים 2050-2015. באמצעות מודלים מתמטיים הוא בוחן כיצד נכון לנהל מערכת חשמל המשלבת מקורות אנרגיה מתחדשים, ומהי הדרך היעילה ביותר להקים מערכת כזאת.
המסקנה הגורפת ממחקריו עד כה היא כי ממשלת ישראל חייבת להקצות משאבים למחקר ולפיתוח של טכנולוגיות קלינטק "ירוקות". חברות פרטיות לא יעשו זאת, לדבריו, כיוון שמחקר כזה, המניב ידע שהוא במהותו מוצר ציבורי, לא יהיה רווחי עבורן. רק שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, בתמיכת הממשלה, יאפשרו למדינה לתכנן ולבנות מערכת חשמל ארצית שתהיה בחלקה הגדול סולארית ונקייה.
פרופ' טישלר מציין מספר אתגרים טכנולוגיים עיקריים: ראשית, על מדינת ישראל להשקיע בפיתוח טכנולוגיות סולאריות שיוזילו את מחיריהם של התאים הפוטו-וולטאיים ושל תחנות הכוח התרמו-סולאריות, שממירים את אנרגיית השמש לחשמל. רק הוזלה משמעותית, שתבוא בעקבות פיתוח הטכנולוגיות החדשניות, תוכל להגביר בהדרגה את השימוש בהן. בנוסף, יש צורך במחקר ובפיתוח של שיטות מתקדמות ויעילות לאגירת חשמל בקנה מידה גדול. כיום, בהיעדר אמצעים כאלה, החשמל מיוצר ונצרך כמעט בו-זמנית. במערכת חשמל עתידית, שחלק גדול ממנה יהיה סולארי, תיווצר בעיה מהותית: ייצור החשמל יקטן משמעותית בשעות הלילה ובימים עם שמש חלקית או חסרה, בעיקר בחורף. הטכנולוגיות החדשות שיפותחו יאפשרו למערכת לאגור חשמל בשעות השמש, שהן רבות מאוד בארצנו, ולהשתמש בו בשעות החשיכה ובימים מעוננים.
מכוניות חשמליות כמאגר אנרגיה
לצד הפיתוחים הטכנולוגיים, מציעים פרופ' טישלר ואנשי אקדמיה אחרים בישראל ובחו"ל גם מגוון פתרונות תכנוניים חכמים. אחד הרעיונות הללו מעניין ויצירתי במיוחד: מכוניות חשמליות, שהן עצמן תחנות כוח קטנות בעלות סוללה גדולה למדי, יוכלו בעתיד לשמש כמאגר אנרגיה למערכת חשמל ארצית שחלק גדול מהקיבולת שלה הוא סולארי. כך, בעוד כ-15 שנה, כשיהיו בישראל לפי הצפי כ-200,000 מכוניות חשמליות, אפשר יהיה להיעזר במצבריהן כגיבוי לתקופות עומס בביקוש לחשמל. שיטה חכמה זו עשויה לחסוך את בנייתן של שתי תחנות כוח מזהמות, אך יישומה מותנה בהיערכות נכונה: יש לתכנן מודל כלכלי שיעודד את בעלי המכוניות החשמליות לפרוק חלקית את הסוללות כאשר הם אינם משתמשים ברכב. במילים אחרות: צריך להציע לבעלי המכוניות תמריץ כספי שיהפוך את הפריקה למשתלמת עבורם.
בנוסף, סבור פרופ' טישלר, יש לקבוע תעריפי חשמל גמישים שישתנו על פני היממה ועונות השנה, באופן המשקף את העלות השולית הכוללת של ייצור וחלוקת החשמל. תעריפים חלקיים כאלה כבר קיימים בישראל, אולם יש לשכלל אותם: עליהם להביא בחשבון גם את עלות הנזק הסביבתי שגורם ייצור חשמל על-ידי פחם וגז, ולעודד ייצור חשמל באמצעות טכנולוגיות סולאריות וטכנולוגיות אחרות של אנרגיה מתחדשת.
לנהל נכון פתרונות מושכלים
פתרונות מושכלים אלה ואחרים הם פירותיו של מחקר בתחום מנהל העסקים. תחום זה נעשה חיוני יותר ויותר עבור מפתחי טכנולוגיות, המגלים כי לא תמיד די בטכנולוגיה חדשנית, חכמה ואיכותית. הפעלה כדאית של טכנולוגיה זו מחייבת גם למצוא ו/או לקיים את השוק המתאים. הצלחתה תלויה בייצור יעיל, מבנה שוק נכון, תעריפי חשמל מושכלים, כניסה נכונה לשוק, המשך נאות של תהליך המחקר והפיתוח, והמשך העצמתו של הגוף שמפתח את הטכנולוגיה. הגוף המפתח עצמו חייב להיות בנוי נכון ומנוהל היטב, עליו לטפח את ההון האנושי שלו, ולהשתלב באופן מושכל בשווקים בהם הוא פועל. למעשה, ניהול מושכל ונבון מהווה את ההבדל בין רעיון טוב לבין שיפור מהותי ברווחת החיים של כולנו.
מתוך החוברת "מחליפים כוח" בעריכת דוברת האוניברסיטה >>