חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

חדשות ומחקרים

בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים
פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנט עילם ייני

מחקר

11.04.2021
פריצת דרך במאבק בסרטן המוח

נמצא החלבון שפוגע בפעילות המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה

  • מוח
  • רפואה ומדעי החיים

מחקר פורץ דרך של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לחולל תפנית משמעותית במאבק בסרטן המוח הקטלני GBM. הגליובלסטומה הוא הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן במערכת העצבים המרכזית, והוא מהווה את מרבית הגידולים הממאירים שמקורם במוח. זהו סרטן אלים, פולשני ומהיר, ועל פי רוב, הטיפולים הקיימים אינם עוזרים, והחולים נפטרים כעבור כשנה בממוצע מהתפרצות הגידול. יתרה מכך, הגליובלסטומה מוגדר כ'גידול קר', כלומר שאינו מגיב לניסיונות אימונותרפיים לעידוד מערכת החיסון לפעול נגדו. צוות מחקר בינלאומי בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, העומדת בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן ובראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, גילה כיצד ניתן לבלום את התפשטותו.

 

חלבון אחד שמשבש את תפקוד המערכת החיסונית

במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו תחילה להבין מדוע תאי מערכת החיסון של המוח (מיקרוגליה), אינם מעכבים את הסרטן. בהובלת הדוקטורנט עילם ייני, ערכו החוקרים השוואה בין רקמות מוח בריאות לרקמות נגועות. לצורך כך, החוקרים שיתפו פעולה עם מנתחי מוח מהמרכז הרפואי איכילוב, שסיפקו להם גידולי גליובלסטומה שנכרתו בחדרי הניתוחים, ועם מנתחי מוח מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וממכון ליבר שבארה"ב, אשר סיפקו להם רקמות מוח תקינות מניתוחים לאחר המוות.

 

"רצינו לדעת למה המערכת החיסונית במוח לא עושה את העבודה שלה", מספרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "לכן, בדקנו את האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון במוח לתאי הגליובלסטומה בגידולים שהוסרו זה עתה מחולים. למרבה ההפתעה, מצאנו כי לא זאת בלבד שתאי המיקרוגליה לא פועלים כדי לבלום את התאים הסרטניים, הם משחקים תפקיד שלילי מכריע בחלוקתם, בהתפשטותם ובהתניידותם".

 

מאחר שתאים 'מדברים' אלה עם אלה באמצעות חלבונים, בדקו החוקרים מהם החלבונים שמופרשים כשתאי מערכת החיסון מסוג מיקרוגליה באים במגע עם תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה, ומצאו שישה חלבונים שבאו לידי ביטוי יתר. בשלב הבא, פרופ' סצ'י-פאינרו וצוותה עיכבו כל אחד מהחלבונים, כדי לנסות ולבודד את החלבון האחד שמאפשר לגידול הסרטני "לשעבד" את מערכת החיסון של המוח למטרותיו ולהתפשט. בדרך הזו, מצאו החוקרים כי חלבון בשם SELP הוא שמשבש את תפקודה של המערכת החיסונית ומאיץ את הגידולים מסוג גליובלסטומה.

 

"מדובר בחלבון מוכר, שמסייע לתאים – בעיקר לתאי דם לבנים ולתאי אנדותל המרכיבים את כלי הדם – לנוע בתוך הגוף", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "המפגש בין תאי הגליובלסטומה לתאי המיקרוגליה גורם להם לבטא את חלבון ה-SELP בכמויות משמעותיות. במחקר הצלחנו להראות שה-SELP המוגבר מסייע לתאי הסרטן לנדוד, וכן לחדור לתוך רקמת המוח".

 

תאי גליובלסטומה

 

לשתק את התאים המשתוללים

לאחר שהחוקרים עיכבו את חלבון ה-SELP על דגימות הגידולים מהחולים, הם הבחינו שהגידולים מפסיקים להתחלק, מפסיקים לנוע ומפסיקים להיות פולשניים. את אותן התוצאות החוקרים השיגו גם בגידולים בחיות מודל וגם במודלים תלת-ממדיים. בהמשך בוצעה גם אנליזת ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד, בשיתוף פעולה עם המעבדה של ד"ר אסף מדי מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה. גם שם זוהתה ירידה בתכונות הסרטניות של התאים והפעלה של מערכת החיסון כנגד התפשטות הגידול, במקרים בהם ה-SELP הושתק והקשר בין המיקרוגליה לתאי הגליובלסטומה שובש, מה שהוביל לעיכוב התקדמות הסרטן במוח. תוצאות המחקר פורץ הדרך מתפרסמות בימים אלו בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

 

פרופ' סצ'י-פאינרו מדגישה שלמחקר החדש עשויות להיות השלכות טיפוליות מצילות חיים. לדבריה, בצירוף מקרים, בימים אלה נערך ניסוי קליני בשלב שני לעיכוב SELP למטרה אחרת לגמרי, לטיפול בכאב באנמיה חרמשית. היא מקווה שמשום שהוכח שהטיפול שמעכב את ה-SELP בטוח לשימוש בבני אדם, הוא יסלול את הדרך לאישור מהיר יחסית של ניסוי קליני להתוויה מחדש של הטיפול לגליובלסטומה. "לצערי, חולי גליובלסטומה זקוקים לטיפולים חדשים באופן מיידי. הטיפול שלנו יכול להוות את התפנית הנחוצה כל כך במלחמה בסרטן שמייאש מכולם".

 

המחקר החדש מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), מועצת המחקר האירופית (ERC), קרן קאהן, האגודה למלחמה בסרטן והקרן הלאומית למדע.

 

מחקר

11.04.2021
מחקר חדש מצא שהחיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי

הערכת החוקרים היא שיעילות החיסון פחותה מול הזן הדרום-אפריקאי לעומת הנגיף המקורי והזן הבריטי, אך עדיין משמעותית

  • רפואה ומדעי החיים

מחקר פורץ דרך, ראשון מסוגו, קובע כי זן הקורונה שמקורו בדרום אפריקה מצליח לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה של שתי מנות החיסון של פייזר. לפיכך ההגנה הצפויה של החיסון כ­­נגד זן זה פחותה מההגנה הטובה של החיסון כנגד הזן המקורי של הקורונה וכנגד הזן הבריטי, שהוא השכיח כיום בהדבקות בישראל. יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי והוא מאוד נדיר בארץ.

 

המחקר נערך כשיתוף פעולה בין חוקרים ממכון כללית למחקר ואוניברסיטת תל אביב. את המחקר הובילו פרופ' שי בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית במערך החדשנות בכללית, ד"ר דורון נצר - ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית, ופרופ' עדי שטרן מביה״ס ע״ש שמוניס למחקר ביורפואי וסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברטיסת תל אביב. 

 

החוקרים איתרו מטופלי כללית שנמצאו חיוביים לקורונה החל מ- 14 יום לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה. יצוין כי היעילות הגבוהה של החיסון לקורונה הביאה לכך שמספר נמוך מאוד של מחוסנים נדבקו בקורונה, ולאחר איתורם, לכל מחוסן שנמצא חיובי לקורונה "הוצמד" נדבק שלא חוסן, הדומה לו בגיל, במין, במגזר, באזור המגורים ובמאפיינים נוספים. המחקר התבסס על כ-800 נבדקים (כ-400 זוגות) של מחוסנים ולא מחוסנים אשר נמצאו חיוביים לקורונה, וכל הנגיפים שבודדו נשלחו לריצוף גנטי.

 

בריצוף הגנטי נמצא שהשכיחות של הזן הדרום אפריקאי נמוכה – כ-1% מכלל הנגיפים אשר רוצפו בקרב כלל הנדבקים. בין שתי קבוצות הנדבקים בקורונה, נמצא כי בקרב מחוסנים בשתי מנות, שכיחות הזן הדרום אפריקאי הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי (פי 8) מבקרב הקבוצה המצומדת מקרב הלא מחוסנים – שבה היו שכיחים יותר הזן הבריטי והזן המקורי. המשמעות היא שהחיסון ב-2 מנות ככל הנראה אינו מקנה הגנה זהה נגד הזן הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה בהשוואה לוריאנטים האחרים. תוצאות אלו מעידות שאמנם לזן הדרום אפריקאי יש יכולת מסוימת לפרוץ את ההגנה מהדבקה שמקנה החיסון של פייזר, אך לאור העובדה שהנגיף לא מתפשט במהירות בישראל, יתכן ויכולת זו מוגבלת.  

 

בנוסף, המחקר בדק עד כמה מצליח הזן הבריטי לפרוץ את הגנת החיסון בהשוואה לזן המקורי של הקורונה. מהנתונים עולה כי בקרב 250 נשאים חיוביים לקורונה שהיו מחוסנים חלקית (משבועיים לאחר קבלת מנה ראשונה ועד שבוע מקבלת מנה שנייה), נמצא שהשכיחות של הזן הבריטי היתה גבוהה באופן מובהק לעומת נשאים חיוביים שלא חוסנו, שבהם שכיחות הזן המקורי של הקורונה היתה גבוהה יותר. המשמעות היא שבקרב נשאים שלא חוסנו ניתן היה לראות יותר מקרים חיוביים של קורונה מהסוג המקורי, אליו כוון החיסון מלכתחילה.

 

חשוב לציין שאחרי שתי מנות של חיסון, שיעור הזן הבריטי בקרב מחוסנים ירד באופן משמעותי. משמעות הדבר היא כי הזן הבריטי מצליח לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה של השבועות הראשונים לאחר מנה אחת של חיסון, אך תופעה זו לא נצפית כעבור חודש, אחרי קבלת המנה השנייה.

 

הצד המעודד: שכיחות נמוכה של הזן הדרום אפריקאי

"בדקנו את עמידות הווריאנטים השונים בישראל – הבריטי והדרום אפריקאי – לחיסון של פייזר", מסבירה פרופ׳ שטרן, מביה״ס ע״ש שמוניס למחקר ביורפואי וסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברטיסת תל אביב, "בדקנו האם רואים יותר הדבקות מזן מסוים בקרב המחוסנים בהשוואה ללא-מחוסנים, ומצאנו שהתשובה לכך חיובית: מצאנו, באופן מובהק, יותר מקרים של הזן הדרום אפריקאי בקרב המחוסנים במנה שנייה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. פירושו של דבר שהזן הדרום אפריקאי יכול לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה החיסונית. יחד עם זאת, יש להדגיש כי הזן הדרום אפריקאי מהווה מיעוט המקרים בקרב אוכלוסיית המחוסנים". לדברי פרופ' שטרן "לא ניתן ללמוד ישירות מהמחקר את דרגת ההגנה המדויקת של החיסון כנגד הזן הדרום אפריקאי, זאת כיוון שהשכיחות של הזן הדרום-אפריקאי בישראל היא מאוד מאוד נמוכה, ומצייגת כ 1% מכלל ההדבקות. השכיחות הנמוכה בכל זאת מעודדת מאוד, כי פירושה הוא שגם אם הזן הזה מצליח לפרוץ את החיסון, הוא לא מצליח להתפשט באוכלוסייה, כפי שעשה הזן הבריטי, שמהווה את הרוב המוחץ של הדבקות הקורונה בישראל”.

 

לדברי פרופ' בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית במערך החדשנות בכללית "תוצאות  מחקר זה ממחישות את החשיבות שיש להרחבת הריצוף הגנטי של הנגיף בקרב נדבקים, וזאת כדי להיות מסוגלים לאתר התפרצות אפשרית של הזן הדרום אפריקאי, כמו גם זנים חדשים בארץ, וכדי לשפר את הבידוד של חולים הנושאים זנים אלה. התוצאות מדגישות שלא ניתן להתייחס למגפת הקורונה כמצב שחלף".

 

צורך בניטור מתמיד אחר זנים חדשים

לדברי ד"ר דורון נצר, מנהל אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית "מדובר במחקר ראשון בעולם, חשוב ביותר, המתבסס על נתוני "עולם אמיתי", המוכיח כי החיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי לעומת הנגיף המקורי והזן הבריטי. התוצאות מלמדות על חשיבות והצורך בריצוף וניטור מתמיד אחר זנים חדשים ושימוש באמצעים משלימים, לרבות ריחוק ומסיכות בחללים סגורים, למניעת הדבקה ולמניעת התפרצות נוספת של קורונה בישראל".

 

פרופ רן בליצר, ראש מערך חדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר, מוסיף "שיטת המחקר אשר יישמנו במחקר ראשון מסוגו זה, שבמסגרתה שלחנו לריצוף 400 צמדים מזווגים מראש של מתחסנים ולא-מתחסנים בעלי מאפיינים דומים שנדבקו בקורונה, מאפשרת להתגבר על הטיות ולהסיק מסקנות. אף כי המספרים אינם גדולים ויש להמשיך ולהרחיב את היקף המעקב, הפער המשמעותי בשכיחות הזן הדרום אפריקאי בין המתחסנים שנדבקו למרות החיסון ללא-מחוסנים מצביע בסבירות גבוהה על יעילות פחותה של החיסון במניעת הדבקה בזן זה. הדיווחים עד כה בנושא זה מהעולם לא היו חד משמעיים, אך בכל הזהירות הנדרשת ניתן לומר כי ההתאמה של ממצא זה לממצאים מעבדתיים של מבחני נטרול שפורסמו בעולם ובישראל מחייבת תשומת לב, ומדגישה את הצורך במאמץ ממוקד להרחבת הניטור האפידמיולוגי-ריצופי וההתערבות להקטנת המשך התפשטות הזן הדרום-אפריקאי בישראל".

 

תוצאות המחקר מפורסמות כטיוטת מאמר באתר medrxiv.com לאחר שנשלחו להערכת עמיתים.

 

מחקר

04.04.2021
מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לשחזר באופן ייחודי את תזונת האדם בתקופת האבן

  • רוח

מה הרכיב את התפריט של האדם הקדמון ומה היה היחס בין המרכיב הבשרי והצמחי בארוחה? השאלה הזאת עולה לא פעם במהלך שיחות סביב שולחן האוכל על צמחונות וטבעונות ומסקרנת גם חוקרים רבים. "הניסיונות לשחזר את תזונת האדם בתקופת האבן התבססו עד היום בעיקר על הקבלה לתזונה בחברות ציידים-לקטים מהמאה ה-20. אלא שאין טעם להשוואה הזאת, כי חברת ציידים-לקטים לפני שני מיליון שנה ניזונה משפע פילים ובעלי חיים גדולים אחרים – בשעה שלחברות ציידים-לקטים היום אין שפע כזה. כל המערכת האקולוגית השתנתה ואינה בת-השוואה." מסביר ד"ר מיקי בן-דור מהחוג לארכיאולוגיה ע"ש יעקב מ.אלקוב באוניברסיטת תל אביב. 

 

במאמר שהתפרסם בספר השנה של האגודה האמריקאית לאנתרופולוגיה פיזית, ד"ר בן-דור ופרופ' רן ברקאי מהחוג לארכיאולוגיה, יחד עם רפאל סירטולי מפורטוגל, מראים שהאדם היה טורף-על במשך כשני מיליון שנה. רק בעקבות היכחדות החיות הגדולות (המגהפאונה) בחלקים שונים של העולם והתדלדלות מקורות המזון מן החי בסוף תקופת האבן, חלה עלייה הדרגתית בחלק הצמחי של התזונה, עד שלבסוף לא נותרה לאדם ברירה אלא לביית צמחים ובעלי חיים – ולעבור לחקלאות.

 

הגוף זוכר

"הרעיון שלנו היה להשתמש בשיטות אחרות כדי לשחזר את תזונת האדם בתקופת האבן: להשתמש בזיכרון המוטבע בגוף שלנו, במטבוליזם, בגנטיקה, במבנה הפיזי. הרי ההתנהגות שלנו משתנה מהר, אבל האבולוציה איטית. הגוף זוכר". אומר ד"ר בו דור. במהלך שלא נעשה עד היום בהיקף הנוכחי, ד"ר בן-דור ועמיתיו אספו כ-25 עדויות מתוך כ-400 מאמרים מדעיים מתחומים מדעיים שונים, שעוסקים בשאלה האם האדם התמחה כטורף (קרניבור) או כאוכל-כל (אומניבור) בתקופת האבן. רוב העדויות נמצאו במחקרים על הביולוגיה הנוכחית של האדם, כולל גנטיקה, חילוף חומרים, פיזיולוגיה ומורפולוגיה.

 

"דוגמה בולטת היא חומציות הקיבה של האדם", אומר ד"ר בן-דור. "החומציות בקיבה שלנו חזקה מזו של אוכלי הכול, ואפילו מזו של טורפים אחרים. ייצור ושמירה על חומציות חזקה עולים באנרגיה רבה, וקיומה מעיד על התמחות בצריכת מזון מן החי. חומציות חזקה עוזרת בהגנה מפני חיידקים מזיקים בבשר, והאדם הפרהיסטורי, שצד חיות גדולות שבשרן הספיק למספר ימים ואפילו לשבועות, התקיים במקרים רבים על בשר ישן ומרובה חיידקים – ולכן נזקק גם לשמור על רמת חומציות גבוהה. דוגמה נוספת להימנות האדם על קבוצת הטורפים היא מבנה תאי השומן בגופנו. השומן בגוף של אוכלי-כל אצור במספר קטן יחסית של תאי שומן גדולים, ואילו אצל הטורפים, כולל האדם, התמונה הפוכה: לנו יש מספר גדול פי כמה של תאי שומן קטנים יותר. עדויות משמעותיות לאבולוציה של האדם כטורף נמצאו גם בגנום שלנו. למשל, גנטיקאים הגיעו למסקנה שהאדם סגר אזורים של הגנום כדי לאפשר תזונה עתירת שומן, בעוד שהשימפנזה פתחה אזורים בגנום שמאפשרים תזונה עתירת סוכר".

 

לעדויות מהביולוגיה של האדם צירפו החוקרים עדויות ארכיאולוגיות. למשל, מחקר איזוטופים יציבים בעצמות בני אדם קדומים ודפוסי צייד ייחודיים לאדם מראה שהאדם התמחה בציד חיות גדולות ובינוניות בעלות תכולת שומן גבוהה. השוואת האדם, שצד חיות גדולות, לטורפים חברתיים גדולים בני זמננו, שכולם מתמחים בטריפת חיות גדולות וכולם צורכים מעל ל-70% מהאנרגיה מן החי, חיזקה את המסקנה שהאדם התמחה בציד חיות גדולות והיה היפר-קרניבור כמותם.

 

התמחות בציד חיות גדולות

"ציד חיות גדולות אינו הובי לאחר הצהריים", אומר ד"ר בן-דור. "הוא דורש המון ידע, וגם אריות וצבועים מגיעים ליכולות אלו רק כעבור שנים רבות של לימוד. מכאן ברור שהחיות הגדולות שאנו מוצאים באתרים ארכיאולוגיים רבים מספור הם תוצאה של התמחות האדם בציד חיות גדולות. חלק ניכר מהחוקרים את היכחדות החיות הגדולות מסכימים שלציד החיות הגדולות בידי האדם היה תפקיד מרכזי בהיכחדותן – ואין הוכחה טובה מזו להתמחות האדם בציד חיות גדולות, ובהתאמה לטורפים בני זמננו, בציד עצמו כפעילות מרכזית של האדם במשך רוב תקופת התפתחותו. עדויות ארכיאולוגיות נוספות, כמו הופעתם של כלים לעיבוד והשגת מזון צמחי רק בשלבים מאוחרים של האבולוציה האנושית, תומכות גם הן במרכזיותם של בעלי החיים הגדולים בדיאטה האנושית לאורך רוב ההיסטוריה האנושית".

 

השחזור הרב-תחומי שערכו חוקרי אוניברסיטת תל אביב במשך קרוב לעשור מציע שינוי פרדיגמה בהבנת האבולוציה של האדם. בניגוד להשערה המקובלת לפיה האדם חייב את התפתחותו ואת הישרדותו לגמישות תזונתית בין הסתמכות על ציד בעלי חיים ותזונה צמחית, התמונה המצטיירת היא של התפתחות האדם כמי שהתמחה בעיקר בטרף בעלי חיים גדולים. "עדויות ארכיאולוגיות לא מטילות ספק בכך שהאדם צרך גם צמחים בתקופת האבן", מוסיף ד"ר בן-דור, "אך לפי ממצאי המחקר הנוכחי הם לא היוו את החלק המרכזי בתזונה עד לקראת סוף התקופה".

 

עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של הדיאטה – בהתאם לתנאים האקולוגיים. העלייה הזו מלווה בעליה בייחודיות המקומית של תרבות כלי האבן ודומה לגיוון התרבות החומרית בקרב חברות ציידים-לקטים של המאה ה-20. בניגוד לכך, בשני מיליון השנים שבהם הסיקו החוקרים שהאדם היה טורף-על, היה דמיון והמשכיות בכלי האבן ללא קשר לתנאים האקולוגיים המקומיים.

 

"המחקר שלנו מתפרץ אל ויכוח גדול מאוד – מדעי ולא-מדעי", אומר פרופ' רן ברקאי. "התזונה הפליאוליתית היא בנפשם של הרבה אנשים, לא רק בקשר לעבר אלא גם בקשר להווה ולעתיד. קשה לשכנע אדם שדוגל בצמחונות שאבות אבותיו לא היו כאלה, ויש נטייה לערבב כאן בין תפיסה אישית למציאות מדעית. המחקר הנוכחי שלנו הוא מולטי-דיסציפלינרי ואינטר-דיסציפלינרי. אנחנו מציעים תמונה רחבה ומקיפה באופן חסר תקדים, שמראה בבירור כי האדם היה קודם כל טורף-על, שהתמחה בציד בעלי חיים גדולים. כפי שמצא דרווין, התאמה של מינים להשגה ועיכול של תזונתם היא המקור העיקרי לשינויים אבולוציוניים, ולכן הקביעה שהאדם היה טורף-על במשך רוב תקופת התפתחותו עשויה להוות בסיס נרחב לתובנות מהותיות לגבי האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם".

מחקר

25.03.2021
צמודים לסלולרי? יתכן שתסבלו מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה

שימוש גובר בסמארטפונים וברשתות החברתיות עשוי להוביל לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפנים

  • רפואה ומדעי החיים

מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות. המחקר נערך במסגרת עבודת הגמר של ד''ר יצחק הוכהאוזר ובהובלת ד"ר אלונה אמודי-פרלמן, ד''ר פסיה פרידמן-רובין, פרופ' אילנה אלי ופרופ' אפרים וינוקור. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת Quintessence International.

 

מי שמשתמש יותר - סובל יותר

"בעידן של היום אנשים חיים בתחושת FOMO (fear of missing out), והם רוצים להישאר כל הזמן מעודכנים ולדעת בכל רגע 'מה חדש'. הצורך הזה יוצר באופן טבעי גם תלות גוברת בנייד שגורר בעקבותיו תחושות של לחץ וחרדה – 'מישהו עשוי לכתוב משהו ברשתות החברתיות ואני אפספס או לא אהיה בעניינים'", מסבירות ד''ר פסיה פרידמן-רובין ופרופ' אילנה אלי.

 

במחקר, הראשון מסוגו שנערך בארץ, החוקרות והחוקרים השוו בין שתי קבוצות (סך הכל כ-600 משתתפים): קבוצת אנשים חילונים משתמשי סמארטפון, וקבוצת אנשים חרדים שמרביתם משתמשים בטלפון "כשר" ללא חיבור לאינטרנט. במחקר הנשאלים התבקשו להתייחס למספר היבטים המאפיינים שימוש יתר בטלפון, בהם תחושת לחץ ומתח לאורך היום, נטייה להתעורר בלילה, צורך בזמינות בנייד, ותופעות  של חריקות שיניים וכאבים במפרק הלסת.

 

הממצאים במחקר חד משמעיים: 54% מהחילונים משתמשי הסמארטפון מרבים להתעורר בלילה ברמה בינונית עד גבוהה לעומת 20% בלבד בקרב החרדים. בנוסף, מחצית מהחילונים חשים תחושות של לחץ בגלל הטלפון הנייד ברמה בינונית עד גבוהה לעומת 22% בלבד בקרב החרדים. הפערים בין הקבוצות באים לידי ביטוי גם בשאלת הצורך בזמינות של המכשירים הניידים: 45% מהחילונים השיבו שהצורך שלהם לזמינות של המכשיר הנייד הוא בינוני עד גבוה, לעומת 20% בלבד בקבוצת החרדים.

 

 

מקרי התעוררות בלילה

תחושת לחץ בגלל הטלפון

שימוש יתר בטלפון הנייד

 

חרדים

חילוניים

חרדים

חילוניים

חרדים

חילוניים

נמוך

80%

46%

78%

50%

80%

55%

בינוני

17.5%

39%

21%

43%

12%

26%

גבוה

2.5%

15%

1%

7%

8%

19%

 

 

פערים אלו אף מתחדדים יותר כאשר בוחנים את הפגיעה בשרירי הלעיסה ומפרקי הלסת: 45% מהחילוניים הצביעו על תסמינים של חריקות שיניים (24% ביום ו-21% בלילה), ו-29% מתוכם טענו לכאבים בשרירי הלסתות, לעומת כ-14% בלבד מהחרדים שסובלים מתסמינים אלו (13.5% - חריקות שיניים ו-14% כאבים בשרירי הלסתות). בין הגורמים התורמים להתפתחות כאבי השרירים ושחיקה השיניים ניתן לזהות את רמת השימוש בטלפון הנייד במהלך הלילה והלחץ הנגרם בגלל הטלפון הנייד.

 

 

חריקות שיניים בלילה

חריקת שיניים ביום

כאבים בשרירי הלסתות

חרדים

6%

7.5%

14%

חילוניים

21%

24%

29%

 

 

החסרונות של מהפכת הטכנולוגיה

ד''ר פסיה פרידמן-רובין הסבירה שעל אף ההבדלים בתפיסות החברתיות בין קבוצות האוכלוסייה, שיכולים להשפיע על מידת הלחץ שבו הם שרויים, המחקר הצליח לבודד את השפעת הסמארטפון ולהצביע עליו כמקור מייצר חרדה. "למהפכת הסמארטפון יש אומנם יתרונות רבים בכל הקשור לנגישות וזמינות למידע, אך הרצון להתעדכן בפוסטים החדשים שעלו ברשתות החברתיות, או בכתבה החדשה שפורסמה באתר כזה או אחר, והצורך להיות זמינים כל הזמן - גם יוצר בקרב המשתמשים תחושה של לחץ וחרדה".

 

"במחקר הנוכחי מצאנו בפעם הראשונה קשר בין שימוש גובר בסמארטפונים המאפשרים גלישה באפילקציות חברתיות, לבין התגברות משמעותית של מקרי התעוררות בלילה (שגורמים לעייפות במהלך היום), כאבים באזור הפנים והלסת ושל הידוק לסתות ביום וחריקת שיניים בלילה – תסמינים פיזיים שנובעים לעתים קרובות ממתח וחרדה, ואף עשויים להוביל לפגיעה פיזית כגון שחיקת השיניים ופגיעה במפרקים. אנחנו אומנם בעד ההתקדמות הטכנולוגית אך כמו בכל דבר בחיים, גם שימוש רב מדי בסמארטפונים עשוי לעורר תסמינים שליליים וחשוב שהציבור יהיה ער להשלכות שיש לכך על הגוף והנפש".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive