חדשות

המחקר נערך בהובלת פרופ' ח'יתאם מוחסן ופרופ' דני כהן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, פרופ' רון דגן מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נמרוד מימון יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים סורוקה, ועד לאחרונה ראש תוכנית "מגן אבות ואימהות" של משרד הבריאות, וכן אנשי צוות התוכנית עמי מזרחי, עומרי בודנהיימר, בוריס בלינסטקי, בשיתוף עם לאה גאון וצפרירה הילל-דיאמנט מהאגף לגריאטריה במשרד הבריאות. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Internal Medicine.

אוכלוסייה פגיעה במיוחד

"המחקר שלנו השווה בין 24,088 דיירים של מוסדות 'מגן אבות ואימהות' שקיבלו את מנת החיסון הרביעית של חברת פייזר – כלומר את הבוסטר השני, לעומת 19,687 דיירים שחוסנו בשלוש המנות הראשונות ארבעה חודשים או יותר לפני תחילת המעקב, אך בחרו שלא לקבל את הבוסטר השני", מסבירה פרופ' ח'יתאם מוחסן. "מדובר בדיירי מוסדות גריאטריים, בתי אבות ודיור מוגן שנכללים במערך 'מגן אבות ואימהות' של משרד הבריאות, בסך הכול כ-1,000 מוסדות ברחבי הארץ. זאת אוכלוסייה פגיעה במיוחד להדבקה, לתחלואה ולתמותה מנגיף הקורונה, הן בשל אופי ותנאי המחיה במוסדות, הן בשל העובדה שדיירים רבים זקוקים לעזרה בביצוע פעולות יום-יומיות והן בשל מחלות הרקע של רבים מהדיירים".

כשגל האומיקרון התפשט בישראל, בין ינואר למארס השנה, עוד לא היה חיסון רשום וזמין לזן זה, שעבר מוטציות משמעותיות בחלבון ה"ספייק" שמאפשר לנגיף להיצמד ולחדור לתאים אנושיים. מאחר שהחיסונים הקיימים נגד קורונה מכוונים נגד חלבון הספייק, בישראל כבשאר העולם התעורר דיון בשאלת יעילות החיסונים הקיימים נגד זן האומיקרון בכלל, ובפרט בשאלת מתן מנת דחף, או בוסטר, שנייה. ישראל הייתה המדינה הראשונה שאישרה את מנת הדחף השנייה (מנת חיסון רביעית) לבני 60 ומעלה. המחקר הנוכחי מבוסס על נתונים מבסיס הנתונים של אוכלוסיית "מגן אבות ואימהות" שהוו את הקבוצה הגדולה הראשונה לה ניתן הבוסטר השני. פרופ' מוחסן מדגישה כי המחקר החדש הינו מחקר בקנה מידה לאומי, וכי המחקר טיפל בהצלחה בבעיות מתודולוגיות המאפיינות מחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים בנושא יעילות חיסוני הקורונה.

הגנה צולבת גם נגד זן האומיקרון

פרופ' מוחסן: "עקבנו אחר ההדבקות, האשפוזים והתמותה בשתי הקבוצות הללו במשך גל האומיקרון, ומצאנו שהקבוצה שקיבלה את החיסון הרביעי נדבקה בשיעור מופחת של 34% מאשר קבוצת הביקורת, התאשפזה בדרגת חומרה קלה עד בינונית בשיעור מופחת של 64%, התאשפזה עם מחלה קשה ב-67% פחות מאשר קבוצת הביקורת והגיעה לכדי תמותה בשיעור מופחת של 72% פחות מאשר הקבוצה שהתחסנה בשלושת החיסונים הראשונים בלבד. הנתונים האלה משמעותיים כי אוכלוסיית 'מגן אבות ואימהות' שהיא כאמור אחת האוכלוסיות עם התחלואה הקשה ביותר כתוצאה מנגיף הקורונה, בשיעור גבוה בהרבה הן מהאוכלוסייה הכללית. אנו משערים כי מנת חיסון הרביעית גרמה ליצירה ולהגברה של רמת הנוגדנים המנטרלים, שהקנו הגנה צולבת גם נגד זן האומיקרון. המחקר מצביע על התועלת הניכרת ממתן מנת החיסון הרביעית, ומאשר כי המדיניות של מדינת ישראל הייתה נכונה. ההחלטה לחסן אוכלוסיות בסיכון במנה רביעית הייתה החלטה נבונה, שהצילה המון חיי אדם".

"זהו מחקר פורץ דרך וחדשני על בסיס מאגר נתונים של אוכלוסיית הקשישים במוסדות מוגנים. מחקרים קודמים נערכו באוכלוסייה הכללית, ולכן גם באוכלוסיות צעירות יחסית עם ממוצע גילאים של סביב 72 שנים, כאשר הגיל הממוצע במחקר שלנו עמד על 80 שנים. זאת ועוד, באופן כללי אנשים שהולכים להיבדק או להתחסן נגד קורונה נוטים לרוב להפגין התנהגות בריאותית חיובית, לכן קשה מאוד להשוות את רמות התחלואה שלהם לרמות התחלואה בקרב אנשים לא מחוסנים או כאלו שהתחסנו בשלוש מנות. אומנם אין לנו מידע מדוע חלק מהדיירים בחרו שלא להתחסן במנת החיסון הרביעית, אבל שתי הקבוצות במחקר שלנו עברו בדיקות קורונה שגרתיות ו'עיוורות' שנערכו לפי פרוטוקול אחיד של 'מגן אבות ואימהות' – בלי קשר לקבלת החיסון. לכן המחקר שלנו פחות מושפע מ'אפקט המתחסן הבריא', ואפשר להשליך את תוצאותיו גם לאוכלוסיות אחרות, בארץ ובעולם".

לדברי פרופ' דני כהן, "המחקר מבשר על כך שמתן בוסטרים והעלאת רמת הנוגדנים באמצעות חיסון המבוסס על זן נגיף הקורונה המקורי מקנה מיגון משמעותי נגד הופעת מחלה קשה גם אחרי הדבקה בווריאנטים חדשים, ואף רחוקים מהמקור, כמו האומיקרון".

פרופ' נמרוד מימון מוסיף כי "משימת ההגנה על המוסדות לדיור חוץ ביתי היא נדבך חשוב ביותר במסגרת תוכנית 'מגן ישראל' של משרד הבריאות. בסיס הנתונים שנבנה ונצבר בפרויקט לגבי המוסדות והדיירים אפשר להוציא לפועל מבצעי חיסונים יעילים ומהירים, שהניבו תוצאות דרמטיות של בלימת תחלואת הקורונה בקרב דיירי המוסדות. תוצאות מרשימות אלו של תוכנית 'מגן אבות ואימהות' זכו להד בינלאומי נרחב, וכן לפניות מרשויות בריאות במדינות רבות בעולם שביקשו ללמוד מהתוכנית". פרופ' רון דגן מסכם שהתוצאות המוצגות במאמר זה מדגימות שוב את התפקיד הקריטי של החיסונים ,תוך שימוש במערכות מובנות ויעילות בבלימת גלי תחלואה קשה ותמותה באוכלוסיות בסיכון.