למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים, שנחפרו בשטח הגן הלאומי עיר דוד, חושפות צוהר לחיי היומיום של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה


מחקר
למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים, שנחפרו בשטח הגן הלאומי עיר דוד, חושפות צוהר לחיי היומיום של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה

המדע שופך אור על עברה של ירושלים: חפירות במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים חושפות את מנהגי התזונה של הירושלמים תחת שלטון רומא – רגע לפני חורבן העיר. ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב ניתחו למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו במטמנה הקדומה, שהיום נמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד, ומציגים לראשונה את הרגלי התזונה של תושבי העיר בימי בית שני.
את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד"ר יובל גדות וד"ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירה בגן הלאומי עיר דוד נוהלה על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות. תוצאות המחקר התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה 'Tel Aviv'.
זבל של אחד הוא אוצר של האחר
"במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו", מסבירה ד"ר ספיר-חן. "עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, לא האליטה של העיר. מטבעם של שרידים ארכיאולוגיים כמו מטבעות וארכיטקטורה, אנחנו בדרך כלל יודעים מעט מאוד על חיי היומיום של רוב האנשים שחיו בעבר. במובן הזה, עצמות בעלי חיים מהוות צוהר חברתי ותרבותי נדיר".

מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מצאן – כלומר כבשים ועיזים – מעט מאוד מפרות ותרנגולות, ושמרו על כשרות בהימנעות מבשר חזיר. החוקרים אף ניתחו את הגיל שבו בעלי החיים נצרכו כמזון.
"הראנו שתושבי ירושלים שלא נמנו עם אליטות העיר אכלו בעלי חיים מבוגרים יותר", אומרת ד"ר ספיר-חן. "זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר, שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה, אלו שנמצאות קרוב יותר לבית המקדש. בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר פולחני, כמו במטמנה הקרובה להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים – וגם לא עצמות חזירים".
לדברי ד"ר יובל גדות, גם האשפה שלנו אומרת עלינו הרבה. "גם אם היינו מחטטים באופן מקצועי באשפה שאנו מייצרים היום, היינו יכולים ללמוד המון על מידת הפתיחות התרבותית וקשרי המסחר (ייבוא מול ייצור עצמי), על הדרך בה תפיסות עולם מעצבות את המזון שלנו (כשר/לא כשר, צמחונות, טבעונות) ואפילו על ההבדל בין חברה בזבזנית לחברה ממחזרת".


מחקר
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזהירים: השימוש בסם ובתחליפיו עלול להוות טריגר להתפרצות סכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית מולדת

השימוש בקנאביס עלול להגדיל משמעותית את הסיכון להתפרצות סכיזופרניה בקרב בני נוער המועדים לכך גנטית – כך עולה ממחקר חדש שפורסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Human Molecular Genetics.
את המחקר ערך צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר רן ברזילי ופרופ' דניאל אופן מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. צוות המחקר כלל גם את פרופ' אינה סלוצקי ותלמידת המחקר הדר סגל גביש, גם הן מהפקולטה לרפואה, פרופ' אברהם ויצמן מהמרכז לבריאות הנפש גהה ופרופ' אקירה סאווה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור.
"סכיזופרניה היא מחלה חמורה שמתפרצת בגיל ההתבגרות, כנראה על רקע גנטי ופגיעה סביבתית", מסביר פרופ' אופן, מומחה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה. "לצערנו, מכלול הגנים שעלולים לעורר את מחלת הסכיזופרניה עדיין לא ברור, אולם ידוע על מספר גנים שמוטציה בהם עשויה להעלות את רמת הסיכון להתפרצות המחלה. אחד מאותם גנים נקראDISC-1 . במחקרנו הנוכחי בדקנו האם השימוש ב-THC, החומר הפעיל בקנאביס, עלול להקדים את התפרצות המחלה או להחמיר אותה".
במחקר נבדקו עכברים צעירים בעלי הגן הפגום ,DISC-1שידוע שכאשר מתחוללת בו המוטציה - המחלה עלולה להתעורר. העכברים טופלו במשך מספר ימים בחומר הפעיל בקנאביס (THC) ועברו מבחנים התנהגותיים וביוכימיים. במקביל עקבו החוקרים אחר עכברים בריאים שטופלו גם הם בחומר הפעיל THC.
החוקרים בדקו האם העכברים עם הגן הפגום, שמייצגים את האוכלוסייה בעלת הנטייה הגנטית למחלה, יגיבו אחרת לטיפול ב-THC. הדר סגל גביש, שביצעה את עבודת המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, מסבירה: "בקרב אותם עכברים צעירים עם הגן פגום שנחשפו ל-THC ראינו עלייה משמעותית בסימנים ההתנהגותיים הקשורים לסכיזופרניה, כולל פגיעה בתפקודים מוחיים. ממחקרים אחרים שנעשו בחולים, אנחנו יודעים שגיל ההתבגרות היא התקופה הקריטית להתפרצות המחלה. במחקר החדש מצאנו שבגיל צעיר, השילוב של נטייה גנטית לסכיזופרניה ושימוש ב-THC מחמיר את סימני המחלה".
תוצאות המחקר: נורת אזהרה לשימוש בקנאביס
לדברי ד"ר ברזילי, המשמש גם כפסיכיאטר ילדים ונוער בגהה, המחקר החדש מאשש תצפיות קליניות. "כמי שעובד עם בני נוער, אני רואה הרבה מאוד צעירים בגילאי 25-15 שהמחלה התפרצה אצלם בסמיכות זמנים לשימוש בקנאביס או בקנאביס סינתטי. במחקר הראנו בצורה ברורה שהמחלה לא מתפרצת רק בעקבות נטייה גנטית, אלא להתנהגות שלנו ולנסיבות החיים יש תרומה מכרעת. יש צעירים בעלי פרופיל גנטי מסוים שיכולים לחיות עד 120 בשלום, אבל אם אותם צעירים ייחשפו למריחואנה, לחשיש או ל'נייס גאי', הסיכוי שמחלת הסכיזופרניה תתפרץ אצלם גבוה מאוד. מדובר בנורת אזהרה לגבי השימוש בקנאביס בצורה לא מבוקרת על רקע מגמות הלגליזציה בישראל ובעולם. מבלי להפחית כלל מההיבטים החיוביים של קנאביס – למשל, בטיפול בכאבים כרוניים בקרב מבוגרים – עלינו להיזהר עם חשיפת צעירים בריאים-לכאורה לTHC-".
אמנם המנגנון הביולוגי שזיהו החוקרים יכול לשמש בעתיד למניעת נזקי הקנאביס בקרב בני נוער המועדים גנטית לסכיזופרניה, אך ד"ר ברזילי מעריך שייקח עוד זמן עד שזה יקרה: "אני מציע, כפסיכיאטר, הן לצעירים והן לרשויות, לנקוט במשנה זהירות. צעירים שיש להם עבר משפחתי של מחלות פסיכיאטריות, או צעירים שהגיבו בעבר בצורה קשה וחריגה לסמים, משחקים באש כשהם משתמשים בקנאביס".