חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
מוזיאון הטבע
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה וטבע
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס
חוקרים.ות את החדשות

מחקר

04.02.2018
התועלת מתרופות לגמילה מעישון צונחת שנה לאחר תחילת הטיפול

ד"ר לאה רוזן, ראש צוות המחקר: "מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות לעישון היא התרופה הטובה ביותר. יש צורך דחוף בקידום יוזמות למניעת התחלת עישון בקרב בני נוער וצעירים."

  • רפואה
  • רפואה ומדעי החיים

תרופות למניעת עישון נמצאים בסל התרופות בישראל וניתנים למעוניינים להפסיק לעשן, אך האם יעילותן נשמרת לאורך זמן? מחקר חדש בדק את שיעורי הפסקת עישון בנקודות זמן שונות במהלך הטיפול והעריך את הירידה בתועלת מהתרופות לאורך זמן.

 

"עישון סיגריות הינו הגורם הנפוץ בעולם למוות מוקדם שניתן למנוע," אומרת ד"ר לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. "מגוון תרופות לגמילה מעישון אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), ויעילותן הוכחה במחקרים קליניים מבוקרים, שנערכו לאורך תקופת זמן מוגבלת. עם זאת, תועלתן לאורך זמן נותרה בגדר שאלה פתוחה. אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזאת עם דגש על השאלה האם חלה ירידה בתועלת של מתן טיפול תרופתי במשך ההשתתפות בניסוי."

 

החוקרים נעזרו בשיטות סטטיסטיות של מטא-אנליזה (ניתוח סטטיסטי של מספר מחקרים יחד) כדי לבחון את תוצאותיהם של 61 מחקרים מבוקרים מהספרות המדעית הבינלאומית, שהקיפו קרוב ל-28,000 מעשנים שביקשו להפסיק לעשן. המחקרים בחנו את יעילותן של שלוש תרופות נפוצות שאושרו על ידי ה-FDA (תרופות מקו ראשון): זייבן (החומר הפעיל: בופרופיון) , תחליפי ניקוטין, וצ'מפיקס (החומר הפעיל: ורניקלין).

 

בכל המחקרים חולקו המשתתפים לקבוצות באופן אקראי: חלקם קיבלו תרופה פעילה, וחלקם לא קיבלו תרופה פעילה (קבוצת הביקורת). כמו כן, במרבית המחקרים הוצעו לכל המשתתפים – הן בקבוצת ההתערבות והן בקבוצת הביקורת - גם שיחות ייעוץ פנים מול פנים או שיחות טלפוניות.

 

צוות המחקר בהובלת ד"ר לאה רוזן, כלל את פרופ' לורנס פרידמן ממכון גרטנר והחוג לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, ד"ר טל גלילי מהפקולטה למדעים מדויקים, וכן ד"ר ג'פרי קוט וד"ר מארק גודמן, בוגרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. המאמר התפרסם בכתב העת Addiction.

 

כעבור שנה: התועלת מגיעה ל-8% בלבד

המחקר העלה את הנתונים הבאים: כ-40% מהמשתתפים שקיבלו תרופות פעילות לא חזרו לעשן כעבור 3 חודשים. כעבור 6 חודשים שיעורם של הלא מעשנים ירד לכ-25% בלבד. שנה לאחר תחילת הטיפול התמידו בהימנעות מעישון כ-20% ממקבלי התרופות, לעומת כ-12% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. המשמעות היא שאם לוקחים בחשבון את ההפרש בשיעורי הפסקת העישון בין מקבלי התרופות הפעילות לקבוצת הביקורת, רק 8% מהמעשנים שקיבלו תרופות לגמילה מעישון המשיכו להפיק מהן תועלת לאחר שנה מתחילת הטיפול.

 

נכון להיום, הטיפולים לגמילה מעישון כלולים בסל הבריאות הישראלי. קופות החולים מספקות לחבריהן סדנאות בחינם לגמילה מעישון, ומשתתפי הסדנאות זכאים לתרופות לגמילה מעישון במחיר מופחת. התרופות צ'מפיקס וזייבן נחשבות לתרופות קו ראשון להפסקת עישון, ותחליפי ניקוטין נחשבים לתרופות קו שני. בדצמבר 2017 הוכנס לסל התרופות גם ייעוץ טלפוני להפסקת עישון, ומעשנים הנעזרים בקו הטלפוני זכאים אף הם להנחה ברכישת התרופות.

 

"על פי הממצאים שלנו, 8 מכל 100 מעשנים אכן הפיקו תועלת מהתרופות לגמילה מעישון, ועובדה זו מצדיקה את המשך המאמצים בטיפול תרופתי," מסכמת ד"ר רוזן. "עם זאת, ברור שלא די בכך. צריך לעשות הרבה יותר כדי להפחית את העישון בקרב האוכלוסייה, ולצמצם את הנזק העצום שהוא גורם. אנו סבורים כי חובה למצוא שיטות מועילות יותר לסייע למעשנים להפסיק לעשן לתמיד, ומוקירים את מאמצי ה-FDA לפתח ניקוטין רפואי יעיל יותר עבור מעשנים המבקשים להפסיק לעשן. בנוסף, על קובעי המדיניות להיעזר בכל האמצעים על מנת למנוע את התחלת העישון בגיל צעיר. מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות היא התרופה הטובה ביותר."

 

מחקר

28.01.2018
המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה התגלה בישראל

צוות ארכיאולוגים גילה ממצא שמערער את התיאוריה המקובלת על התפתחות האדם המודרני

  • מוזיאון הטבע
  • רפואה ומדעי החיים

מדי כמה שנים מתגלה תגלית שמערערת את כל מה שהיה ידוע לפניה. מאובן אנושי שנמצא בחפירה ארכיאולוגית במערת מיסליה שבכרמל, הוא כנראה אחת מן התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות, ומאיר באור חדש את התאוריה המקובלת אודות התפתחות האדם המודרני ויציאתו מיבשת אפריקה.

 

באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הראו החוקרים שלמאובן - עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים - מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים (או הומו סאפיינס). שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה. תיארוך זה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100,000 שנים לפני זמננו. התיארוך הופך את המאובן מהכרמל למאובן ההומו סאפיינס העתיק ביותר שנמצא מחוץ ליבשת אפריקה.

 

ממצאי התגלית ההיסטורית של צוות חוקרים בינלאומי, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, התפרסמו בכתב העת היוקרתי Science.

 

"הממצא החדש ממערת מיסליה מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני," אומר פרופ' הרשקוביץ, המשמש גם כראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

 

Remains of earliest modern human outside of Africa discovered

 

ארץ ישראל - כור ההיתוך של האדם הפרה-היסטורי

פרופ' הרשקוביץ מסביר, שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן (שני מיליון השנים האחרונות לערך), שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.

 

"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "בנוסף להומו סאפיינס, חיו בו קבוצות שונות של משפחת האדם כמו: ניאנדרטלים ודינסובים, ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם הנבון (ההומו ספאיינס). הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".

 

לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200,000 שנה והיגרו ממנה לפני 100,000 שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

 

פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100,000 שנה לפני זמננו. לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.

 

על פי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה. "תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>