פורסמו שמות מקבלי תואר ד"ר כבוד לשנת 2013

מדענים בעלי שם עולמי, יזמים, אנשי אקדמיה, פילנתרופים ופעילים חברתיים, כמו גם אשת תיאטרון אחת – נמנים עם רשימת מקבלי תארי דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל-אביב, שיוענקו במהלך מושב חבר הנאמנים. טקס הענקת התארים ייערך ביום חמישי 6.6.13 באולם סמולרש באוניברסיטת תל-אביב, בשעה 20:00.

פרופסור רוברט ס' לנגר

פרופסור רוברט ס' לנגר נהנה ממעמד בלתי מעורער בתור המדען הראשון במעלה בתחום הננו-רפואה, המהנדס המצוטט ביותר והביוטכנולוג הפורה ביותר. תואר הד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת תל-אביב מוענק לו "על התגליות פורצות הדרך שלו ששינו את פני עולם תעשיית המכשירים הפרמצבתיים, הכימיים, הביוטכנולוגיים והרפואיים; על החלוציות שלו בפיתוח טכניקות ביו-רפואיות חדשות לגמרי, כגון: ביות לא חודרני של תרופות וכלי דם מהונדסים; ולאות הוקרה מיוחדת על פועלו יוצא הדופן לחיזוק קשרים אקדמיים-תעשייתיים וקידום יזמות בתחום המדע; על הכשרתו הנלהבת של דורות של מומחים בננו-רפואה, ביניהם מדענים ישראלים רבים; ועל ידידותו עם מדינת ישראל ושיתופי הפעולה הפורים שלו עם אוניברסיטת תל- אביב".

פרופ' לנגר מכהן במכון ע"ש דייוויד ה. קוך באוניברסיטת MIT. לנגר סיים תואר ראשון באוניברסיטת קורנל בשנת 1970 ודוקטורט ב- MIT בשנת 1974, שניהם בהנדסה כימית. הוא פרסם כ-1,200 מאמרים מדעיים ורשם כ-800 פטנטים ובקשות לפטנטים, בתחומי הרוקחות, כימיה, ביוטק ומכשור רפואי. לנגר כיהן בעבר כחבר וכיו"ר בוועדה המדעית של מנהל המזון והתרופות בארה"ב. כתב העת פורבס בחר בו בשנת 2002 כאחד מבין 15 מחדשים מכל העולם שימציאו מחדש את העתיד. לנגר נמנה עם קומץ של אנשים שנבחרו לכל שלוש האקדמיות הלאומיות של ארה"ב, ובגיל 43 היה הצעיר ביותר שהחזיק אי פעם במעמד רם זה. פרופ' לנגר זכה השנה בפרס וולף והוא חתן פרס דן דוד לשנת 2005.

פרופסור ריי ג'קנדוף

פרופסור ריי ג'קנדוף מוכתר בתואר ד"ר לשם כבוד בזכות מעמדו כאחד מהבלשנים והפילוסופים החשובים ביותר בעולם; "על המחקר המקורי והמשפיע שלו שהתפרש על פני למעלה מ-35 שנה וקרא תיגר על תיאוריות בלשניות רווחות, בהציגו מערכת מורכבת של יחסי גומלין בין תחביר, סמנטיקה, תפיסה חושית ותרבות; על עבודותיו פורצות הדרך והמצוטטות לרוב, ביניהם ספרו המונומנטלי "יסודות השפה", שהפך לקאנוני; ולאות הוקרה מיוחדת על תפקידו המכריע בהפיכת הבלשנות לענף רב תחומי באמצעות שילובה עם פסיכולוגיה קוגניטיבית והתפתחותית, פילוסופיה של הנפש, ביולוגיה אבולוציונית, מדע המוח ובלשנות חישובית". מעבר לכל אלה, מציין הסנאט של אוניברסיטת תל-אביב את קשריו העמוקים עם מדינת ישראל, הן כחבר קרוב והן כמרצה אורח באוניברסיטאות השונות.

ג'קנדוף מכהן כיום כפרופסור באוניברסיטת טאפטס וכמנהל שותף של המרכז ללימודים קוגניטיביים. הוא מתמחה בחקר המשמעות של שפות טבעיות ובקשר שלהן עם המערכת המושגית האנושית והביטוי הלשוני שלה. ג'קנדוף הוא גם נגן קלרינט ומופיע לעתים קרובות ברסיטלים של מוסיקה קאמרית באזור בוסטון. ב- 1983 כתב יחד עם המלחין פרד לרדל ספר על קוגניציה מוסיקלית בשם "תיאוריה גנרטיבית של מוסיקה טונאלית". הוא כיהן כנשיא האגודה האמריקנית לבלשנות והאגודה לפילוסופיה ופסיכולוגיה. ב- 2003 זכה בפרס ז'אן ניקו לפילוסופיה קוגניטיבית והוא מחזיק בתוארי כבוד מאוניברסיטת קוויבק במונטריאול ומהאוניברסיטה הלאומית למוסיקה בבוקרשט.

פרופסור קרלה ג' שץ

פרופסור קרלה ג' שץ, ביולוגית ונוירוביולוגית, תקבל תואר ד"ר כבוד "על הישגיה כאחת מהניורוביולוגיות המובילות בעולם; על מחקרה המשפיע אודות ההתפתחות המוקדמת של המוח וניורופלסטיות, אשר הוביל לשינוי תפיסתי בהבנת הקישוריות המוחית; ולאות הוקרה מיוחדת על הגישה האינטרדיסציפלינרית הייחודית שלה, המשלבת אנטומיה, כימיה, ביולוגיה מולקולרית ופיזיולוגיה. בצד הפעילות המחקרית, מציין הסנאט של אוניברסיטת תל-אביב את התרומה המכרעת של שץ לחיזוק מעמד האישה בעולם המדע כמפלסת דרך היא עצמה וכמדריכה עבור אחרים".

שץ מכהנת כיום כפרופסור לביולוגיה ונוירוביולגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את התואר הראשון שלה בכימיה ממכון רדקליף ללימודים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד, המשיכה ללימודי ביולוגיה ביוניברסיטי קולג' בלונדון. והשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה ב- 1976 בהנחיית חתני פרס נובל דייוויד הובל וטורסטן ויזל. מחקריה על קישוריות המוח במהלך ההתפתחות זכו להערכת הקהילה המדעית והציבור בכלל, והיא הוזמנה לשאת דברים בנושא בבית הלבן ב- 1997. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים, בחברה האמריקנית לפילוסופיה ובמכון לרפואה, ומכהנת בשורת מועצות רפואיות מייעצות.

לן (ליאונרד) בלבטניק

לן (ליאונרד) בלבטניק, יליד ברית המועצות שהתאזרח בארה"ב ויסד שם את תעשיות אקסס (Access Industries), השלים תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה ותואר שני במנהל עסקים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד. בלבטניק והקרן המשפחתית שלו עוסקים בפילנתרופיה ותומכים למגוון מוסדות חינוך, מדע, תרבות ויהדות ברחבי העולם, כולל תרומה לייסוד בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלבטניק באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2008 ולייסוד בית הספר לממשל ע"ש בלבטניק באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2010.

בנימוקי הסנאט של אוניברסיטת תל-אביב להענקת תואר ד"ר לשם כבוד לבלבטניק, מודגשים במיוחד "המחויבות העמוקה שלו למדינת ישראל, הן כמשקיע והן כנדבן; והתפקיד הפעיל שהוא ממלא בקידום מצוינות בהשכלה הגבוהה ובמחקר במוסדות אקדמיים מובילים בישראל וברחבי העולם, ביניהם: אוניברסיטת הארוורד, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה למדעים של ניו-יורק".

בלבטניק הוא נאמן של אוניברסיטת תל-אביב ושל האקדמיה למדעים של ניו יורק, וחבר בוועדת אוניברסיטת הרווארד למשאבי האוניברסיטה.

מרים זוהר-גלבלום

השחקנית מרים זוהר-גלבלום, כלת פרס ישראל, זוכה בתואר בהוקרה "על הרב גוניות שהיא מגלה בעודה מפיחה חיים על הבמה בשלל דמויות קלאסיות ומודרניות כאחד, בהפקות של התיאטראות הנודעים ביותר בישראל, ביניהם: הבימה, בית לסין ותיאטרון הקאמרי".

זוהר נולדה בצ'רנוביץ שרומניה, וכילדה שרדה את השואה יחד עם אימה ואחיה; אביה נספה במחנות המוות. אחרי מלחמת העולם הפליגה בספינת המעפילים "קיבוץ גלויות", נעצרה על ידי הבריטים ונשלחה למחנה מעצר בקפריסין – שם החלה מתעניינת במשחק. עם הגעתה לישראל הייתה שותפה להקמת קבוצת תיאטרון יידי לעולים. מאז מבחן הבמה הראשון שלה ב"הבימה" בשנת 1951 שיחקה זוהר-גלבלום בתיאטרונים הגדולים בארץ בהפקות דרמטיות קלאסיות ומודרניות, ביניהן "קליאופטרה" של שו, "מי מפחד מווירג'יניה וולף" של אלבי ומחזותיו של מילר "ציד המכשפות" ו"מותו של סוכן". היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס קלאוזנר, פרס גנסין ופרס ורד הכסף.

תואר הד"ר לשם כבוד מוענק לה "בהוקרה מיוחדת על מסירותה לקידום המצוינות בפרשנות וביצירה האומנותיות ולהעשרת החברה והתרבות הישראלית; ועל מחויבותה הנלהבת להכשיר דורות חדשים של אנשי במה ישראלים באמצעות לימוד, תמיכה והדרכה".

מוריס לוי

איש הפרסום והתקשורת הדיגיטאלית מוריס לוי מקבל את תואר הדוקטור לשם כבוד "על מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות ביותר בצרפת ובתעשיית המדיה העולמית; על החריפות השכלית והחוש היזמי שלו בהפיכת פובליסיס גרופ ממשרד פרסום מקומי לענקית התקשורת השלישית בגודלה בעולם ולמובילה בתחום החדשנות והטכנולוגיה; על חזונו הראוי לציון בזיהוי הצורך במודל עסקי בינלאומי עוד טרם ה'כפר גלובאלי' הפך למציאות חיים; על קידום הסובלנות והשוני כערכי ליבה בתרבות העסקית שלו, שזיכה אותו בפרס המנהיגות הבינלאומי של הליגה נגד השמצה; ולאות הוקרה מיוחדת על מחויבותו לטיפוח שלום בר-קיימא במזרח התיכון באמצעות פיתוח כלכלי".

לוי הצטרף לקבוצת פובליסיס הצרפתית ב- 1971, מונה ליו"ר ומנכ"ל ב- 1987, והפך את החברה למעצמה עולמית של תקשורת משולבת ודיגיטלית. הוא חבר במועצת הייסוד של הפורום הכלכלי העולמי בג'נבה ובמועצות המפקחות של לה קומפאני פיננסייר אדמונד דה רוטשילד. הוא נשיאה לשעבר של מועצת הקהילה הכלכלית האירופית לדיגיטציה של המורשת התרבותית האירופית, ושל ההתאחדות הצרפתית של חברות במגזר הפרטי. היה ממייסדי המכון הצרפתי להפרעות במוח ובעמוד השדרה (ICM) ושותף לחיבור "דו"ח הכלכלה הבלתי-מוחשית". לוי זכה בתואר מפקד לגיון הכבוד הצרפתי ובתואר קצין בכיר במסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת. הוא ממלא תפקיד פעיל באגודת הידידים הצרפתים של אוניברסיטת תל-אביב מזה עשרות שנים,

יהודית יובל רקנאטי

יהודית יובל רקנאטי היא פעילה חברתית בולטת, ובין השאר היא המייסדת ויושבת הראש של נט"ל – המרכז הישראלי לנפגעי טראומה על רקע לאומי, המסייע מאז 1988 להחלמתם של קורבנות טראומה שמקורה במלחמה ובטרור. תואר ד"ר לשם כבוד מוענק לה בזכות "היותה מנהיגה מן השורה הראשונה בתחומי הפילנתרופיה, הסנגוריה הציבורית וההתנדבות האזרחית... והרוח ההומניטרית הנדיבה שלה בתמיכה במגוון יוזמות תרבותיות, רפואיות וחברתיות בתחום הרווחה, שמשפרות את איכות החיים בישראל", ולאות הוקרה מיוחדת על מסירותה, מעומק הלב, לחיזוק מרקם החברה הישראלית; ועל כך שהקדישה את חייה לסייע לאלו שלא שפר מזלם.

יובל רקנאטי זכתה באות הנשיא למתנדב (2008). יחד עם ילדיה ובעלה המנוח, ד"ר ישראל יובל, היא ייסדה בשנת 2004 את קרן גנדיר. כיום היא חברה פעילה בקבוצת "יכולים, נותנים" – יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל, ומכהנת במועצות המנהלים של כמה ארגונים חברתיים.

איש העסקים גיירמו סוורדלין כיהן כנישא קרן היסוד בארץ מולדתו מקסיקו לפני שעלה לישראל בשנת 1984. הוא חבר פעיל בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב, וכיושב הראש של אגודת ידידי האוניברסיטה דוברי הספרדית הצליח לגייס תומכים רבים באוניברסיטה מקרב קהילת דוברי הספרדית בישראל. לפני חמש שנים חנך סוורדלין את מכון סוורדלין ללימודי אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל-אביב, והוא ממשיך לתמוך במכון ובפעילויותיו. בתו היא בוגרת החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ונכדתו לומדת עתה בתכנית לתואר ראשון במדעי הרוח בבית הספר הבין-לאומי של האוניברסיטה.

סברדלין זוכה בתואר בהוקרה מיוחדת על הידידות החמה וארוכת השנים שלו עם אוניברסיטת תל-אביב, הן כחבר הנהלה והן כנדבן; על חזונו בהקמה במשותף את חוג ידידי אוניברסיטת תל-אביב דוברי הספרדית ועמידתו בראשו בעשור האחרון; ועל הקדשתו, ברוחב לב, יחד עם אישתו, מרים, של מכון סברדלין ללימודי היסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, לזכר בנם, נורמן.

ג'רמי קולר

היזם הבריטי ג'רמי קולר הקים את קולר קפיטל (Coller Capital), בשנת 1990, מנהל באמצעותה כיום נכסים בשווי 10 מיליארד דולר סביב העולם, ומחזיק ביותר מ-2,500 חברות. קולר נחשב לחלוץ בפיתוח קטגוריות חדשות של נכסים, ובמיוחד בשיפור וקידום הנזילות באמצעות סחר משני בנכסי הון פרטיים. הוא בעל תואר ראשון במדעי הניהול מאוניברסיטת מנצ'סטר, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת סאסקס ודיפלומה בתרבות צרפת מהסורבון. ב- 2011 התקבל כעמית כבוד בבית הספר לעסקים של לונדון, וב- 2008 זכה בתואר "בוגר השנה" של אוניברסיטת מנצ'סטר. בספר שחיבר, "חייהם, אהבותיהם ומותם של ממציאים בלתי הגיוניים להפליא" – המנתח את דמותם של 30 ממציאים ששינו את העולם.

הנימוקים להענקת תואר הד"ר לשם כבוד, מתמקדים במיוחד במחויבותו ללמד ולעסוק במחקר יזמות וחדשנות ברחבי העולם כאמצעי לחיזוק הכלכלה; ועל פועלו לפיתוח קרנות הון סיכון גלובאליות באמצעות הידוק הקשר בין הקהילה האקדמית לקהילה העסקית, בין השאר בהקמתו לאחרונה את מרכז קולר ליזמות וחדשנות באוניברסיטת תל-אביב