כדור הארץ מחכה להם

הבוגרים והבוגרות הראשונים של התואר הכפול בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם לימודי סביבה, סיימו השנה את הלימודים ויוצאים להציל את העולם

11 יולי 2019
טמיר פלג, פרופ' ליברזון, פרופ' מרקו ופרופ' מיכאל קריבלביץ
מימין לשמאל: טמיר פלג, פרופ' אלכסנדר ליברזון מביה"ס להנדסה מכנית, פרופ' שמואל מרקו ראש ביה"ס למדעי כדוה"א והסביבה ופרופ' מיכאל קריבלביץ דקאן הפקולטה למדעים מדויקים

טמיר פלג, עומרי סלומון, גל גוטרמן, דניאל בר, ידין כהן ויהונתן פלג הם היחידים בארץ עם תואר מיוחד במינו. כולם סיימו לאחרונה תכנית ייחודית, הקיימת רק באוניברסיטת תל אביב - תואר כפול בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ עם דגש בלימודי סביבה. התכנית מאחדת ידע הנדסי מקיף יחד עם הבנה גיאופיזית מעמיקה. מה זה אומר? שהם יהיו אלה שידעו לתכנן ולבנות מכונות חכמות ואקולוגיות, לקדם פתרונות לשימוש באנרגיה מבלי לפגוע בסביבה, לנצל משאבים בצורה החכמה ביותר כדי לשפר את חיינו על פני כדור הארץ, וגם לחקור ולהבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו מעל ומתחת לפני השטח. כי זה מה שמהנדסים וגיאופיזיקאים עושים הכי טוב.

 

הנדסה אחראית

הרעיון לשלב בין התארים נולד כשאנשי הסגל הבכירים משתי פקולטות שונות ראו שיש להם הרבה במשותף. "שמנו לב שקורסי הבסיס בשנה הראשונה ללימודים כמעט זהים ואפילו חופפים מאוד. אז התחלנו לבדוק איך אפשר להשתמש בזה כדי להכשיר אנשים ששואפים להגיע לרמת ידע כוללת", מספר פרופ' שמוליק מרקו ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר.

 

התואר הכפול נועד להכשיר מהנדסים שיידעו לשלב ידע אקולוגי כשיבנו מכונות חכמות. הוא אמנם ארוך יותר מתואר רגיל ונמשך ארבע וחצי שנים, אך מצייד את המסיימים אותו בכלים חדשים, גם כגיאופיזיקאים וגם כמהנדסים. ויש גם מלגות, אותן מעניק משרד האנרגיה לסטודנטים העומדים בדרישות. "בכך מתבטאת ההשקעה והתמיכה של המדינה במהנדסים האקולוגיים של העתיד", אומר פרופ' ליברזון מבית הספר להנדסה מכנית.

 

"בשום מקום אחר לא יכולה לקום תכנית כזו", מסביר פרופ' ליברזון. "אוניברסיטת תל אביב היא המקום היחיד בארץ שיכול להכשיר סוג כזה של אנשים. התואר הזה שובר את הסטיגמה שאומרת שיש אנשים שנולדו מדענים או מהנדסים. אנחנו הבנו שיש קהל איכותי שמחפש אפשרויות לשלב רבדים נוספים ליכולות, ואלו הם הסטודנטים והסטודנטיות הכי טובים. מדובר בקהל מיוחד שיש לו סוג חשיבה שאין לנו, כזה שלמרות הקשיים והעומס בוחר להישאר".

 

לעזור לכדור הארץ מהחלל

דוגמה ליישום הידע ההנדסי בחקר כדור הארץ הוא פרויקט הגמר של מלודי קורמן-שדמי, שמתחילה בקרוב את הסמסטר האחרון בתואר הכפול. "כל הסטודנטים והסטודנטיות שלומדים הנדסה מכנית לוקחים חלק בפרויקט גמר ומשקיעים בו בין 300 ל-400 שעות. הפרויקט בו בחרתי הוא הננו-לוויין הראשון של האוניברסיטה. מדובר בחוזה בין האוניברסיטה למשרד הביטחון, שבמסגרתו ישוגרו לחלל שני ננו לוויינים", היא מסבירה ומוסיפה כי "כרגע העבודה מתמקדת בראשון שבהם, שהמטען הייעודי עליו הוא מספר ניסויים לחקר השפעות אנרגיית השמש בשיתוף עם המרכז למחקר גרעיני שורק. על הלוויין עובדים צוותים שונים בהם צוות חשמל, תוכנה, בקרת הכוון ועוד. אני ושני סטודנטים נוספים מהווים את הצוות המכני". 

 

איך אפשר לרתום לוויין לחקר איכות הסביבה? מסתבר שדווקא ההסתכלות מבחוץ מכניסה הכול לפרופורציות. "באמצעות הלוויינים אפשר יהיה לחקור בקלות וללא מגע יד אדם אזורים על פני כדור הארץ, שקשה מאוד להגיע אליהם. למשל, לסרוק את כמות הפלנקטון הנמצאת באזור מסוים באוקיאנוס ובעזרתה ללמוד על אוכלוסיית הדגה החיה שם, או לעקוב אחר שינויים בשכבות הקרקע בים המלח מבלי לשלוח אליו חוקרים בסירה. זה דבר שלא היה קיים ואנחנו מאמינים שיוכל לעשות שינוי משמעותי בהבנה שלנו של תהליכים", מסביר פרופ' מרקו.

 

מה שהנחה את מלודי להירשם לתכנית היה הרצון הבסיסי שקיים בכל אחד מאתנו - להציל את העולם. "אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו לא חושבים על ההשלכות של הפיתוחים הטכנולוגיים שלנו, ואם נבין טוב יותר כיצד הטבע עובד ומה הבעיות שאותן יצרנו, נוכל להמשיך להתקדם מבחינה טכנולוגית יחד עם שמירה על הסביבה שמקיימת אותנו", היא אומרת. "אני באמת עוד לא יודעת מה אני מתכננת לעשות בעתיד, אני מאוד מתלבטת בין כיוון החלל ובין כיוון הקיימות והסביבה. אני בעיקר מנסה למצוא דרך לשלב ביניהם". 

 

ככה בונים ננו-לוויין. מימין לשמאל: אופק כץ, אירינה ציגנוב ומלודי קורמן-שדמי

 

חבורה של אכפתניקים

מעבר לדאגה לסביבה ולכדור הארץ שהובילה אותם להירשם לתואר הכפול, אחד הדברים שמאפיינים את הסטודנטים והסטודנטיות בתכנית היא הדאגה שלהם להצלחתה. "מדובר בחבורה של אכפתניקים, שלקחו על עצמם אחריות על מבנה התכנית", מספר פרופ' מרקו בחיוך. "הם באים אלינו עם הצעות לשינוי ולסידור שונה של מערך הקורסים כדי להקל על הסטודנטים של שנה א'".

 

פרופ' ליברזון ממשיך את דבריו של עמיתו: "המחזור השני כבר נהנה מהפידבק ומהמעורבות של המחזור הראשון. בכלל, זה יפה לראות את הקשר בין השנתונים. הם מבינים את חשיבות ההצלחה של כל זה ולכן מאוד מעורבים ומרגישים בנוח לפנות אלינו עם רעיונות לשיפור".

 

מילה של בוגר

טמיר פלג, שהיה בין מקבלי התואר הראשונים בחודש האחרון, הגיע לתכנית בעקבות הרצון להשפיע ולתרום מיכולותיו לעולם הקלין-טק, עם דגש על אנרגיות מתחדשות. "כמי שרוצה להוביל פיתוח, הטמעה או הקמה של טכנולוגיות נקיות לייצור אנרגיה, חיפשתי תואר שבו אוכל לרכוש בסיס טכנולוגי לצד העמקת הידע על ההשפעות של האדם על הסביבה. הכלים והידע מהנדסה מכנית לצד ההבנה הרחבה יותר המוענקת במסגרת לימודי מדעי כדוה"א, יוצרים שילוב שמתאים מאוד למטרות שלי, וכמו כן יש לי עניין רב בתחומים אלה", הוא מסביר.

 

טמיר ממליץ בחום על התואר למי שרוצה לעסוק בתחום בהיבטים טכנולוגים הקשורים בהנדסה מכנית, ויש לו גם טיפים חשובים: "פנו למשרד האנרגיה לקבל מלגה; קיימו קשר ישיר עם המזכירות על מנת לתכנן את המערכת לסמסטרים ולשנים הבאות (השילוב בין הפקולטות מצריך לוגיסטיקה ויצירתיות); השתדלו לצאת לסמינרים לימודיים כקורסי בחירה, כמו למשל "פיתוח בר קיימא". אלו קורסים עם חווית למידה אחרת שנותנים ערך מוסף". הדבר הכי חשוב שקיבל מהתכנית: "חברים טובים שחולקים איתי את האהבה לסביבה ואת הגישה הטכנולוגית לפתרון הבעיה הסביבתית".

 

רואים את העולם אחרת

נכון לעכשיו, מספר הסטודנטים שנמצאים במסלול התואר הכפול עדיין בצמיחה, ויש לכך את כל היתרונות של מה שמכנים הפרופסורים "תכנית בוטיק", בה כולם מכירים את כולם. אם שואלים את מנהלי התכנית למי היא מתאימה, הם מחייכים ועונים מיד: לאלה שמעוניינים להבין איך האנושות שבונה דברים כל כך מתקדמים משפיעה על הסביבה, ורוצים לעזור לה.

 

"הסטודנטים האלה באים ולוקחים בשתי ידיים את מה שיש לנו להציע להם, ומראים לנו איך הם משפרים את זה", אומר פרופ' ליברזון. "הקהל שלנו הוא מי שיש שלא מפחד מקושי, אכפתי ויוזם", ממשיך אותו פרופ' מרקו. "כשאני עומד מול כיתה, את השאלות הכי חכמות וענייניות שואלים הסטודנטים שמשתתפים בתכנית הזו. זה לא מפסיק להפתיע ולהרשים אותי".

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive