"סייבר מאניה" - כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר?

כך ישראל הפכה למעצמת סייבר: ספרם החדש של פרופ' אביתר מתניה מאוניברסיטת תל אביב ועמיר רפופורט מספר איך תוך עשור ישראל הפכה לאחת המדינות המובילות בתחום הסייבר, ובין הראשונות בעולם שזיהו את גודלה וחשיבותה של מהפכת הסייבר . פרופ' מתניה, לשעבר מייסד וראש מערך הסייבר הלאומי של ישראל וכיום ראש התוכנית הבינלאומית לסייבר, פוליטיקה וממשל באוניברסיטת תל אביב, ועמיר רפפורט, מייסד כתב העת "ישראל דיפנס" וכנסי "סייברטק", חושפים בספרם כי 40% מסך כל ההשקעות הפרטיות בסייבר בעולם מושקעות בישראל, וכי שליש מחברות ה"יוניקורן" – חברות הזנק פרטיות ששוויון עולה על מיליארד דולר – הן ישראליות. הספר "סייברמאניה:  איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות" ראה אור בהוצאת כנרת זמורה-דביר.

"הספר מספר בשפה קריאה את הסיפור של מהפכת הסייבר של העשור הקודם שבו הסייבר הפך לחלק משמעותי בחיינו, ושל הפיכתה של ישראל בעשור ההוא למעצמת סייבר", אומר פרופ' מתניה. "זו תופעה ייחודית. ישראל מובילה במדדים שונים בעולם הטכנולוגיה והביטחון, אבל תמיד באופן יחסי, כלומר לנפש או לגודלה. למשל, ישראל חזקה בפרסומים אקדמיים לנפש, או באחוז ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח, שם היא מובילה עולמית יחד עם דרום קוריאה. אבל כאשר מסתכלים במספרים מוחלטים, ברור שמדינות אחרות כמו ארה"ב וסין עוקפות אותנו בפער ניכר בהשקעה המוחלטת במחקר ובפיתוח. בסייבר, לעומת זאת, ישראל היא מעצמה גלובלית במספרים מוחלטים: 40% מכל ההשקעות הפרטיות בעולם בסייבר מגיעות אלינו, וכל חברת יוניקורן שלישית היא ישראלית. הסייבר תופס היום נתח של 15% מייצוא ההייטק הישראלי, שהוא כמחצית מסך כל הייצוא של מדינת ישראל, וזה רק ילך ויגדל. אלה מספרים מדהימים, וגם הם לא מראים את כל התמונה. הרי יש מדדים שלא ניתן למדוד אותם, כמו יכולות הגנה. ישראל הפכה בתוך עשור לשחקן משמעותי ביותר בזירת הסייבר החדשה, ביטחונית וכלכלית".

הספר מבוסס בין היתר על התנסותו האישית של פרופ' מתניה, אשר הקים וכיהן כראש מטה הסייבר הלאומי ובהמשך כראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה החל משנת 2012 ועד ל-2018.

"ישראל התחילה את המסע להפיכתה למעצמת סייבר לאחר ביקור של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ביחידת 8200 ב-2010", מספר פרופ' מתניה. "נתניהו נדהם ממה ששמע מהחיילים. הוא הבין שהעולם החדש של הסייבר מהווה סיכון יוצא דופן לישראל, שכן היא תהיה חשופה למתקפה מכל מקום. צריך להבין שבסייבר כולם שכנים של כולם – ישראל שכנה לא רק של סוריה ומצרים אלא גם של רוסיה וסין. במקביל, נתניהו השכיל לראות את ההזדמנות הטמונה בסייבר למדינה קטנה כמו ישראל, המתמחה הן בטכנולוגיה והן בביטחון, לנקוט יוזמה".

 תוכנית סייבר לאומית כוללת

עם תום הביקור פנה נתניהו למזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, וביקש ממנו לתכנן מערך סייבר משולש, שבקודקודו עומד הביטחון ובשני בסיסיו – האקדמיה והתעשייה. לוקר פנה לאלוף במיל' פרופ' יצחק בן-ישראל, אז ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח וכיום ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, והטיל עליו את הובלת המיזם הקיברנטי הלאומי של ישראל, שתכליתו גיבושה של תוכנית סייבר לאומית כוללת, ביטחונית וכלכלית, ראשונה מסוגה בעולם. נתניהו הציב למיזם יעד מוחשי: שישראל תהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר המובילות בעולם – אבל התוצאה הייתה אף טובה מכך.

"מערך הסייבר הלאומי שעמדתי בראשו היה הראשון מסוגו בעולם", אומר פרופ' מתניה. "זהו גוף שכפוף ישירות לראש הממשלה, כמו השב"כ למשל. הייתה הבנה ממשלתית עמוקה שבשביל בניית אקו-סיסטם לאומי מוביל בעולם, לא מספיק להמתין לשוק החופשי שיעשה את שלו – והושקעו תקציבים רבים באקדמיה ובתעשייה ובבניין יכולות הגנה ייעודיות בסייבר. כך לדוגמה הוקמו שישה מרכזי מחקר סייבר באוניברסיטאות, גם באוניברסיטת תל אביב, והמדען הראשי כיוונן השקעות בסטארטאפים לכיוון הסייבר. בשילוב פרויקטים ממשלתיים של השקעות בביטחון, שמהם השתחררו חיילים שהקימו עוד ועוד סטארטאפים. ישראל הקדימה את כל העולם. הבריטים היו השניים בעולם אגב, וגם זה רק משום שהשגריר הבריטי דאז בישראל, מתיו גולד, למד את המבנה ואת האסטרטגיה הישראלית – ולאחר מכן חזר ללונדון ומונה לאחראי הסייבר במשרד ראש הממשלה שם".

לדברי פרופ' מתניה, יכולות הסייבר של ישראל – בשוק הפרטי, בממשלה ובמערכת הביטחון – ממונפות על ידה גם להישגים מדיניים. "כאשר ישראל חותמת על ברית הגנת סייבר עם קפריסין ויוון, היא לאו דווקא זקוקה לקפריסין או ליוון לשדרוג הגנת הסייבר שלה – אבל בתמורה להגנה אנחנו מקבלים תמורות בתחומים אחרים. ישראל הפכה לשם נרדף לסייבר, עד כדי כך שהיום אנחנו נשענים על הסייבר בזירה הבינלאומית".