אנחנו חלק מהבעיה אבל גם חלק מהפיתרון

אוניברסיטת תל אביב משיקה את מיזם האקלים שמטרתו לאגד פתרונות מעשיים בתחום, לעודד מחקר ולקחת חלק בעיצוב מדיניות

06 יוני 2021

בתחילת חודש יוני הושק בבניין פורטר ללימודי הסביבה באירוע רב משתתפות ומשתתפים מיזם האקלים, שמטרתו לרכז את המאמצים המחקריים, לעודד שיתופי פעולה וגם (אולי בעיקר), לשים דגש על הצד הפרקטי, להנגיש פתרונות, לעודד מחקר ושיח רב תחומי ולקחת חלק בעיצוב מדיניות אקלים שאפתנית ומיידית. המיזם הוקם בשיתוף חוקרות וחוקרים מרחבי הקמפוס, בהם פרופ' קולין פרייס וד"ר אורלי רונן מהחוג ללימודי הסביבה, פרופ' מרסלו שטרנברג מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, פרופ' דני רבינוביץ' מהפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון ועוד. באירוע השתתפו חוקרות וחוקרים מכל תחומי הלימוד, שלאחר הצגת הבעיות הקשות שהעומדות בפני ישראל והעולם כולו - סיפרו בפורמט של הרצאות קצרות לקהל הרחב על פעילותם בתחום הבוער, הציגו פתרונות מעשיים ואף קיבלו את ברכתו של נשיא המדינה היוצא, מר ראובן רובי ריבלין.

 

מרכז רב תחומי, שבו כל תחומי הידע ממוקדים בנושא האקלים

את האירוע פתח פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, שהניע את הפרויקט, הדגיש עד כמה המאבק במשבר האקלים חוצה פקולטות ותחומים: "כשביקשנו מחברי סגל אקדמי לציין מהם שלושת הנושאים שנחשבים בעיניהם לעתיד התחום שלהם, הופתעתי כשהנציגה מהפקולטה למדעי הרוח ציינה את משבר האקלים כאחד מהנושאים. זה היה השלב שבו התחלנו לחשוב שהנושא הזה צריך להיות הכי רחב שאפשר. אין ספק שמדובר באחד האתגרים המשמעותיים ביותר שהעולם צריך לעמוד בפניו בעשרות השנים הבאות, ואני חושב שבהקמת המיזם יש אמירה שאנחנו רוצים להיות חלק מהעניין ולא צופים מהצד. אנחנו יכולים לתרום מהידע שלנו בצמצום הנזקים".

 

עיריית תל אביב גם היא נותנת רוח גבית למיזם. תל אביב, שנמצאת ברשימת הערים הירוקות בעולם והשיקה לפני כשנה את תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים, כבר מזמן הבינה שכדי שיהיה אפשר לחיות כאן בעתיד, עלינו לפעול עכשיו. סגן ראש עיריית תל אביב, עו"ד ראובן לדיאנסקי, שמחזיק בתיק הסביבה והאקלים, בירך על ההשקה של המיזם, וסיפר על חלקה של האוניברסיטה בכתיבת התוכנית העירונית להתמודדות עם המשבר. "לפני קרוב לשנה הפכנו לעיר הראשונה בישראל שהשיקה תוכנית הוליסטית ורצינית להתמודדות עם המשבר. התוכנית הציבה אותנו בשורה אחת עם ערים גדולות בעולם כמו ברלין, אמסטרדם, ניו יורק ופריז, שכבר פועלות מזה זמן בנחישות על מנת להשפיע ולהיערך לטיפול במשבר האקלים. אני גאה על התהליך המקצועי הארוך והמעמיק שהובילה הרשות לאיכות הסביבה וקיימות, בסיוע המקצועי של ד"ר אורלי רונן, לגיבוש תוכנית מקיפה ומקצועית כל כך. חלקים מהתוכנית כבר משולבים באופן קונקרטי בתוכנית העבודה של העירייה לשנת 2021".

 

עוד סיפר לדיאנסקי כי בכנס ארגון ה-C40 שהתקיים בשנת 2019 בקופנהגן, התחייבה העירייה שעד שנת 2030 יישתלו 100,000 עצים נוספים ברחבי העיר, השימוש בכלי רכב פרטיים בעיר יצומצם מ-54% ל-30%, הטמנת הפסולת תרד באופן משמעותי מ-67% ל-26% והשימוש באנרגיה מתחדשת יגדל, וכי עד שנת 2030 100% ממבני הציבור של העיר יופעלו באמצעות אנרגיה מתחדשת.

 

"אני שמח שאנחנו מקיימים שיתופי פעולה הדוקים עם אוניברסיטת תל אביב בכל הקשור לנושאי אקלים, קיימות, סביבה ואקולוגיה", אמר לדיאנסקי והוסיף "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לגייס את המגזר העסקי ואת הגופים הגדולים שפועלים בעיר ולהפוך אותם למקיימים וסביבתיים. כעת נבחנים מספר נושאים כמו הרחבת פריסת פחי המיחזור בקמפוס, הרחבת פאנלים סולריים על גגות הספרייה, התקנת פס הטענה תת קרקעי עבור אוטובוסים ליד בניין פורטר ועוד. אני משוכנע שמיזם כמו זה שאנחנו משיקים היום יביא לשיח משמעותי יותר, ובעיקר לפעילות אקטיבית ומשמעותית מצד השלטון המרכזי בסוגיית הצורך בהיערכות אמתית נוכח שינויי האקלים".

 

"החובה האזרחית והאקדמית של כל אחד מאתנו"

פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה וחוקרת בבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז קראה לפעולה: "העשור השלישי של המאה ה-21 מתאפיין בהבנה שעל מנת לאפשר לנו ולילדינו חיים בריאים ושיוויוניים אנחנו חייבים להתחשב בטבע ולשמור עליו. ההתחממות הגלובלית מאיימת על קיום החיים על פני כדור הארץ. ההשלכות מורכבות ואנחנו רק מתחילים להבין אותן, ואין ספק שדרוש מחקר רב בנושא. לכן אנחנו חייבים לפתח גם יכולת לחזות את ההשפעות הרחבות של עליית הטמפרטורות מבחינה אקולוגית, כלכלית וחברתית, על מנת שנוכל לפתח דרכים להתמודד איתן במידת האפשר. כל זה דורש מחקר רב ובינתחומי, ומשמח שהאוניברסיטאות מקבלות על כך אחריות ושמות את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהן".

 

פרופ' קרונפלד שור דיברה על הנזקים בתחומים הרבים שפוגעים בנו ובסביבה: זיהום האוויר והאוקיאנוסים, הפגיעה במגוון הביולוגי ובמערכות המזון ומי השתייה, הצורך בתכנון מחדש של הערים שבהן אנו חיים ועוד. היא הזכירה את השינויים שעלינו לעשות בתחום הכלכלי, החברתי והצרכני. "בכל הנושאים האלו האקדמיה צריכה להוביל. זו החובה האזרחית והאקדמית של כל אחד מאתנו, ואני מקווה שהאוניברסיטה מרימה כעת את הכפפה בנושא הזה כך יהיה גם בתחומים אחרים".

 

פרופ' נגה קרונפלד שור

 

פחות מדי מים ליותר מדי אנשים

אם המובן מאליו הוא שרק לחוקרים ולמדענים בתחום הסביבה יש מה לתרום להתמודדות עם המשבר, מיזם האקלים הוכיח שהפיתרון נמצא בכל מקום - החל ממהנדסות שמוצאות פתרונות למצוקת מים, דרך הצעות מתחום הפסיכולוגיה לדרכים הנכונות לפנות לציבור ולרתום אותו לפעילות יומיומית ירוקה יותר, וכלה בקשר החקיקתי והחברתי שיכול להשפיע מאוד על הסיכוי שלנו לעצור את האסון בזמן.

 

פרופ' הדס ממן, ראשת התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, דיברה על חוסר האיזון בכמות משקעים ומי שתייה נקיים שצפוי לאפיין את כדור הארץ בעקבות משבר האקלים ועל הדרכים היצירתיות של המחקר שלה לטפל בבעיה. דבריה על הגידול הצפוי בגודל האוכלוסייה העולמית השתלבו היטב באלו של פרופ' אלון טל מהחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, שהצביע על הקשר ההדוק שבין יציבות דמוגרפית להתמודדות מוצלחת עם משבר האקלים בנושא פליטת גזי החממה, ועל חשיבות האחריות של כל המדינות – גם המדינות המתפתחות – בפתרון הבעיה.

 

פרופ' הדס ממן

 

ד"ר דב חנין, ראש הקליניקה הפרלמנטרית בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, סיפר על תוכנית 'שינוי כיוון', שמכוונת למקבלי ההחלטות ומיועדת לקדם שינוי כיוון מהיר בהתייחסותה של מדינת ישראל לנושא משבר האקלים, ועל שילוב פעילות הקליניקה בקידום חקיקה תוך הצגת תיקי תוכניות העבודה לשנה הקרובה. עורכי ועורכות הדין הצעירים שיצאו עם סיום לימודיהם לתואר לעולם, יוכלו לשנות את עתידנו בישראל ואולי אף במזרח התיכון כולו בזכות העשייה החשובה כבר במהלך הלימודים.

 

ומה בנוגע לאזרחים מן השורה? פרופ' שושי שילה מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, דנה בשאלה מה עושים עם הייאוש העצום של הנתונים הסביבתיים המדאיגים ואיך מתמודדים איתם בצורה שגם יכולה להניע אותנו לפעולה במקום לשקוע בדיכאון משתק. האם דרך ההפחדה נכונה כשמדובר בבעיה כה חמורה? או שישנן דרכים נוספות לפנות לשכנה מהקומה למטה כדי לשכנע אותה להתחיל להפריד פסולת, להוריד את צריכת החלבון מן החי וליהנות יותר מצעידה ברגל מאשר מנסיעה ברכב הפרטי בתוך העיר?

 

אבל כמו שאנחנו יודעים, בישראל השמש לא תמיד מאפשרת לנו לנצל את המרחבים הציבוריים. למעשה, במשך שמונה חודשים בשנה המעלות בארץ עוברות את הממוצע, והחזאים מתריעים בפנינו מפני המשך המגמה. פרופ' אבי קריבוס מבית הספר להנדסה מכנית הציג את פתרונות האנרגיה המתחדשת שמתאימים בעיקר למדינת ישראל, שיאפשרו לנו לנצל בצורה המיטבית את המשאבים שקיימים אצלנו בשפע, למשל אנרגיית השמש, והאיר בזרקור על העשייה שכבר קיימת.

 

פרופ' שושנה שילה

 

מהפכה ירוקה בבניין נפתלי

פרופ' איתי סנד, דקאן הפקולטה למדעי החברה, הציג תוכנית מעשית שכבר קורמת עור וגידים, שעומדת להפוך את בניין נפתלי לבניין הכי ירוק בקמפוס. "הרעיון הוא לשלב את כל מה שנאמר כאן בעזרתה של פרופ' הדס ממן ושל הסטודנטים המוכשרים שלנו, כדי להתמודד עם האתגר העצום הזה של התחממות כדור הארץ, ולהפוך את הבניין הגדול שלנו לסביבה ירוקה".

 

עוד נשאה דברים ליאור חזן, יו"ר אגודת הסטודנטים, שהבטיחה לזרוע את ניצני השינוי בקרב קהילת הסטודנטיות והסטודנטים, הקהל הטבעי לפעילות בנושא, ולקדם את הפיכת הקמפוס לירוק יותר.

 

פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה ומיוזמי המיזם, סיכם את המפגש. "האם גם אנחנו נוכל לתרום למציאת פתרונות? נראה שכן. יש לנו פה מומחיות ומוחים מתשע פקולטות, ובכל אחת יש אנשים שמתעסקים בנושא האקלים ולכן יש לנו מודל בינתחומי שנוכל להשתמש בו. יש לנו גם גופים מחוץ לאוניברסיטה, שותפים, שרוצים לעבוד איתנו. אנחנו צריכים להתחיל מלמטה ולהשפיע על התנהגות הציבור. אנחנו יכולים להראות לממשלה שזה כדאי מבחינה כלכלית לעבור לאנרגיה מתחדשת, אבל זה לא יעבוד לעולם בלי הרצון של הציבור, ולהיפך".

 

פרופ' איתי סנד

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive