הישג לאוניברסיטת תל אביב: דורגה ראשונה בישראל ושלישית באירופה במספר מענקי המחקר לחוקרים צעירים

מועצת המחקר האירופית ERC)) פרסמה לפני ימים אחדים את רשימת הזוכים במענקי המחקר היוקרתיים לחוקרים צעירים לשנת 2015. מהנתונים עולה, כי מתוך 291 מענקים הניתנים במסגרת התכנית, 24 יוענקו לחוקרים ישראלים, ושמונה מהם יינתנו לחוקרים ולחוקרות צעירים מאוניברסיטת תל אביב. בכך זכתה האוניברסיטה להישג נכבד ביותר, ודורגה ראשונה בישראל ושלישית מבין 162 מוסדות אירופיים, שחוקריהם זכו במימון ERC.

ההישג משמעותי אף יותר, כיוון שבשני המקומות הראשונים זכו תאגיד מכוני המחקר בצרפת ,CNRS שמאגד בתוכו עשרה מכוני מחקר גדולים, ומכון מקס פלנק בגרמניה, המורכב אף הוא מרשת של מכוני מחקר הכוללת אלפי מדענים,  וכך אוניברסיטת תל אביב היא למעשה האוניברסיטה הראשונה במספר מענקי ה-ERC באירופה.

מענקיERC  ניתנים במסגרת "הורייזן 2020" – תכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח. מענקים אלה הם מן הגדולים והיוקרתיים בעולם ועשויים להגיע עד ל-2 מיליון יורו למחקר. ישראל ממוקמת במקום החמישי באירופה במספרים מוחלטים אחרי בריטניה, גרמניה, הולנד וצרפת - וכאשר בוחנים את מספר המענקים ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל מדורגת במקום הראשון. בסך הכול זכו במענקים חוקרים מ-23 מדינות. עובדה זו מציבה את אוניברסיטת תל אביב במקום הראשון מבין האוניברסיטאות.

גם בשנת 2014 זכו במענק שמונה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והציבו אותה במקום השלישי. שיעור הזכייה הכללי של אוניברסיטת תל אביב הינו 26% לעומת ממוצע של 10% בכל האיחוד האירופי.   

מחלוקה לפי תחומי המחקר, עולה כי במדעי החיים וברפואה כמות המענקים שהתקבלה היא הגבוהה ביותר, גם ביחס לשאר הקהילה האירופית:

• במדעי החיים ורפואה: 40% באוניבסיטת תל אביב לעומת  10.1% בקהילה האירופית
• במדעים מדויקים ובהנדסה: 27.3% באוניברסיטת תל אביב לעומת 9.9% בקהילה האירופית
• במדעי הרוח ובמדעי החברה: 10% באוניברסיטת תל אביב ו-9.8% בקהילה האירופית.

ברכות חמות לזוכים במענק:

ד"ר שירה דביר גבירצמן על מחקרה בתחום מדעי החברה, בנושא "זרם החדשות החדש: איך רשתות חברתיות משנות אירגוני חדשות והתנהגות פוליטית של אזרחים"

פרופ' אסף נחמיאס על מחקרו בתחום המתמטיקה, בנושא "גאומטריה רנדומלית"

ד"ר משה פארנס על מחקרו בתחום הרפואה ומדעי המוח, בנושא "האם חיות מפיקות מידע מתזמון מדויק של אותות? השימוש בצופן על בסיס זמן"

פרופ' רון פלד על מחקרו בתחום המתמטיקה בנושא "תופעות לוקליזציה וסידור בפיסיקה סטטיסטית, תורת הסתברות וקומבינטוריקה"

ד"ר נתן שקד על מחקרו בתחום ההנדסה הביורפואית, בנושא "אינטרפרומטריה אופטית היברידית לאבחון כמותי של תאי סרטן"

ד"ר ערן סטארק על מחקרו בתחום הרפואה ומדעי המוח, בנושא "מכניזם של רשת אותות בבסיס זיכרון לטווח קצר"

ד"ר רועי ויינשטיין על מחקרו בתחום מדעי החיים, בנושא "גישה ישירה רב-צדדית לחקר רגולציה מרחבית של הורמוני צמח: מקרה הג'יברלינים"

ד"ר יוסי יובל על מחקרו בתחום מדעי החיים ומדעי המוח, בנושא "קבלת החלטות לשיחור מזון בעולם האמיתי - חשיפה מנקודת מבט של עטלף באמצעות גלאים זעירים נישאים"

אמונה והכרה בדרכם של החוקרים

ד"ר שירה דביר, אחת משמונת הזוכים במענק מספרת שהידיעה על הזכייה התקבלה אצלה בתדהמה. "זו הפעם הראשונה שחוקר בתחום התקשורת זוכה במענק מסוג זה," היא מספרת, "ההרגשה היא שהזכייה הזו הגיעה כנגד כל הסיכויים, במיוחד לאור הידיעה שנושאים חשובים רבים בתחום היו מועמדים לזכות במענק, כמו זכויות אדם, דיפלומטיה וסחר בבני אדם. העובדה שתחום המחקר שלי בתקשורת פוליטית זכה במענק מרגשת מאוד. את ההודעה קיבלתי באמצע סדנה. צרחתי באמצע ההרצאה, ונאלצתי לעזוב את החדר".

"הערך של קבלת מענק כזה וההשפעה שלו על המשך המחקר הוא הבדל של שמים וארץ, לא פחות. בתחום מדעי החברה אין דבר שקרוב לסכום ולאופי המענק הזה, שמאפשר לך לעשות דברים גדולים בתחום המחקר שלך. מעבר לכך, קבלת המענק מסמלת שמאמינים בך כחוקר, ברעיונות שלך ובעשייה שלך עד כה. זה מעניק הכרה ונותן את הכלים להמשיך בדרך שלך, ולהרגשה הנפלאה הזו אין מתחרים."

"הרעיון למחקר שזכה במענק התבשל כבר לפני שלוש שנים, בעקבות שיחות עם סטודנטים, אז הבנתי שצריכת החדשות בחיינו השתנתה בעקבות הרשתות החברתיות, וזה התחבר לי עם המחקר שעבדתי עליו בזמנו שעסק בצריכת חדשות אונליין. סטודנטים סיפרו שהם קוראים את החדשות דרך פייסבוק, כבר בשנת 2011, ובשנים האחרונות מגמה זו הולכת וגוברת. אנשים מחפשים לשמוע חדשות שמתאימות לעמדות הפוליטיות שלהם, וזה מעלה הרבה שאלות, בין היתר - מה קורה כשאנשים סומכים על חברים שלהם בהעברת החדשות במקום על בעלי מקצוע כמו עורכי חדשות? ואיך זה משנה את הסביבה הפוליטית בה אנו חיים? במקביל מעניין לדעת איך זה משפיע חזרה על התעשייה עצמה, האם יוצרי החדשות מסתכלים על כמות הלייקים שקיבלו על ידיעה שפרסמו? האם זה משפיע על החלטות שלהם בעריכה? כמות האינפורמציה האדירה הזו משפיעה בחזרה על כל התעשייה ועל דרך ייצור החדשות בתעשייה."

תוצאות מרשימות לחוקרים הצעירים

לאה פאיס, מנהלת רשות המחקר של האוניברסיטה, מסבירה כי מענקי ה-ERC מחולקים לשלושה מסלולים: מסלול לחוקרים צעירים (עד שבע שנים מסיום הדוקטורט), מסלול לחוקרים בשלב הביניים (בין שבע ל-12 שנים מסיום הדוקטורט) ולחוקרים בוגרים (מעל ל-12 שנים). הנתונים שפורסמו כעת הם אלה הנוגעים לחוקרים צעירים. בקרוב צפויים להתפרסם הנתונים הנוגעים לחוקרים בשלב הביניים.

"זוהי תוצאה מאוד מרשימה עבור ישראל, שמקבלת למעלה מ-8% מסך כל המענקים האירופיים", אומרת פאיס, "והתוצאות מחמיאות לאוניברסיטת תל אביב באופן מיוחד. זו השנה השנייה שאנחנו במקום הראשון מבין המוסדות בישראל ובמקום השלישי מבין המוסדות האירופיים שזכו למימון. במחזור של שנת 2014 קיבלנו 13 מענקים במסלול החוקרים הצעירים. בתכנית המסגרת השביעית של הקהילה האירופית, שהסתיימה בשנת 2013, דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-27 מבין המוסדות שזכו במענקים בתכנית ERC. נכון להיום במענקים של ERC לחוקרים מתחילים, זינקה אוניברסיטת תל אביב למקום השלישי באירופה בתכנית 'הוריזן 2020'".

איך את מסבירה את ההישגים הללו? "דבר ראשון, אנו קולטים חוקרים צעירים מצטיינים", מציינת פאיס, "ומעבר לכך, האוניברסיטה הקצתה משאבים מיוחדים לסיוע לרשות המחקר ולחוקרים להגשת הצעות מחקר מעולות, ובהכנה מיטבית לראיונות האישיים בבריסל. המאמצים של החוקרים ושל העובדים המקצועיים ברשות המחקר הניבו את התוצאות המרשימות".