הישג לפרויקט חדשני בתחום חקר המוח בראשותו של פרופ' מתי מינץ מאוניברסיטת תל אביב
הפרויקט נועד לבחון את האפשרות של שיקום פונקציה ספציפית של המוח באמצעות החלפה של אזור במוח בשבב סינטטי
"מטרת הפרויקט היתה לבדוק את ההיתכנות של החלפת אזור קטן במוח על ידי שבב סינטטי", מסביר פרופ' מינץ. "אם יש חסימה בכלי דם בגוף ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת מעקף, אבל במוח יש זרימה, לא של דם, כי אם של אינפורמציה. רצינו לבדוק האם אפשר לבנות מעקף אלקטרוני שיעביר את האינפורמציה במידה ואחד האזורים במוח פגוע."
"מה שעשינו היה להעתיק דגם של תא עצב לתוך שבב אלקטרוני", ממשיך פרופ' מינץ. "את השבב חיברנו לכניסות וליציאות של המערכת הפגועה ובדקנו, האם אפשר להחזיר לפעילות את הפונקציה שהאזור במוח אחראי עליה. באופן ספציפי בדקנו את "המוח הקטן" (צרבלום) - אזור שקשור ללמידה מוטורית. מדובר על למידה של תנועות קטנות של הגנה כגון מצמוץ של העין לפני שמשהו נכנס אליה או שליחת הידיים קדימה רגע לפני נפילה. האתגר היה גם לקלוט את המידע בכניסה לאזור הפגוע וגם להזרים אותו החוצה ביציאה מן האזור, כשבדרך יש גם צורך לבצע חישוב שלוקח את המידע הנכנס ומתרגם אותו למידע שיוצא."
"בעקבות מחקר של עשרות שנים, חוקרים פיצחו חלק משמעותי של האנטומיה והפיזיולוגיה של האזור כך שיכולנו למעשה להעתיק אותו", מוסיף פרופ' מינץ. "המחקר הסתיים לפני כשנה בהצלחה גדולה. בנינו מעקף והדגמנו שהוא עובד" בשלב זה, הוא מדגיש, היישום עדיין איננו קליני וחשיבותו המרכזית של הפרויקט היא בכך שהוא איפשר לגלות אילו דברים צריך עכשיו לפתח – באילו אלקטרודות ניתן להשתמש, מה ההגנה שיש לספק לאלקטרודות על מנת להבטיח שימוש ארוך טווח וכן הלאה.
וכשזה יקרה, מה יהיה היישום הקליני? "אני מעריך שהיישום הראשון יהיה שחזור או החלפה של אזורי מח קטנים שיש להם פונקציה חיונית מאוד, למשל בליעה," אומר פרופ' מינץ, "כשבעתיד הרחוק יותר יתחילו להחליף אזורי מוח נרחבים יותר."
ומה התחושה שלך עם סיומו המוצלח של הפרויקט ופרסום המאמר? "אין תחושה של לשבת על הכסא ולהתפעל", מציין פרופ' מינץ. "מחקר הוא עבודה יומיומית שמניבה הרבה הנאה והרבה הבנה, ועכשיו אני כבר מסתכל הלאה לעבר הפרויקט הבא."
ידיעות נוספות בנושא
