נרתמים לעשות את ההבדל

על פי תורת הרשתות, שום דבר בעולם לא פועל בוואקום. כדי להבין איך פועל גורם אחד, צריך להבין את רשת הקשרים שלו - אחרת, כמדען או כמדענית, לא תוכלו לתת תחזיות רלוונטיות. יוזמה חדשה באוניברסיטת תל אביב שואפת להתבסס על תורת הרשתות ולשלב את חוכמת ההמונים עם חוכמת המדענים. תחת יוזמת TAU Collective Impact, קבוצות מדענים מתחומים שונים בקמפוס התאגדו יחד (וירטואלית! לא לדאוג, כללי משרד הבריאות נשמרו במלואם), במטרה להתמודד עם סוגיות שונות הקשורות למשבר הקורונה, ולנסות לתקוף את אותה סוגייה מכיוונים שונים, כדי שביחד יוכלו להעביר תחזיות או המלצות שיהיו בעלות ערך למקבלי החלטות.

TAU Collective Impact הוא למעשה תהליך שאוניברסיטת תל אביב מניעה כבר זמן מה, ומטרתו למקד את ההשפעה החברתית של אוניברסיטת תל אביב – על החברה בכלל ובקרב מקבלי ההחלטות בפרט, כדי לאפשר להם קבלת החלטות מתוך ידע מדעי. פריצתו של משבר הקורונה הייתה הזדמנות להוציא לפועל, מהר מאוד, תשתיות ותהליכי עבודה שתוכננו בתהליך זה. בתהליך מזורז הוקמה ועדת היגוי אקדמית ומקצועית, שמטרתה לרתום את הקמפוס לתהליך.

בפגישת זום עם 150 משתתפים מכל תחומי המחקר, ובהשתתפות נשיא האוניברסיטה והרקטור שגם ברכו על היוזמה, הושק הפרויקט ב-26.3. בפגישה וירטואלית זו גם הוגדרה מהי שאלה שמתאימה לקבוצות הדיון בפורום החדש: כזאת שצריך חוכמה של מספר אנשים לענות עליה, ושאפשר להשיב עליה בזמן ובמשאבים סבירים. המדע התיאורטי יחכה – מטרת הפורום היא לספק כיווני מחשבה ומחקרים שיוכלו להיות לעזר אמיתי לגופים בשטח ולמקבלי ההחלטות.

איחוד מוחות בתקופת המשבר

אחרי כמה ימים של עבודה משותפת, החליטו שותפי ה"קולקטיב" שאין סיבה להגביל את ההשתתפות בקבוצות החשיבה לאוניברסיטת תל אביב בלבד, ושלטובת התקדמות מהירה יש הרבה היגיון באיחוד כוחות עם אוניברסיטאות אחרות בארץ. סיעורי המוחות הווירטואליים נפתחו למשתתפים נוספים, וכיום בקבוצות החשיבה נמצאים גם חוקרים מאוניברסיטאות בארץ. בהתאם, שם הפרויקט שונה ל-Academia IL Collective Impact – פלטפורמה שבה חוקרים מכל המוסדות האקדמיים בארץ יוכלו לקחת חלק ולתרום מתחומי הידע שלהם.

פרופ' עדי פוזנר מבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס מרכז קבוצה שהתמקדה בפיענוח אחוזי התמותה האמיתיים מווירוס הקורונה. "הבעיה העיקרית היא שמספר הנבדקים קטן משמעותית ממספר החולים. מחשבים את אחוז התמותה מתוך אחוז הנבדקים שבדיקתם יצאה חיובית, אבל יש הרבה מאוד חולים שלא יודעים עליהם. אם באמת אחוז התמותה קטן בהרבה ממש שחושבים מקבלי ההחלטות, אז אולי הצעדים שנוקטים בהם, כגון סגר ועוצר, לא מידתיים. מטרת הקבוצה שלנו היא לחפש דרכים למצוא נתונים אמיתיים, ומתוך זה להמליץ על מדיניות."

קבוצה נוספת של חוקרות וחוקרים מכל רחבי הקמפוס, מתעניינת גם ביום שאחרי הסגר. איך ישפיעו על כולנו שבועות ארוכים של חיים במצב משבר, ואיך ניתן כבר היום ליישם את הידע המדעי בנושא הרגלים והתנהגות לטובת הציבור? האם ניתן, לדוגמא, להמליץ על דרכים שיעזרו למנוע יצירת הרגלים רעים, שאותם יהיה קשה מאוד לשנות גם כשהחיים יחזרו למסלול רגיל, סביב ספורט ותזונה למשל?

צוות נוסף בהובלת פרופ' יובל אבנשטיין, ראש מרכז היזמות, וד"ר תום שינברג מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז ומבית הספר סגול למדעי המוח הצליח ליצור שת"פ עם אתר המספק מידע על מסלולי חולי קורונה, שהטמיע באופן מיידי סקרים של חוקרות וחוקרים מרחבי הקמפוס, שאוספים מידע מהציבור על אורח חייו בתקופה זו, כדי לנסות ולגבש המלצות ועצות המבוססות על נתונים בזמן אמת. ניתן להשתתף במחקר ולמלא שאלון קצר על חיי היום יום בתקופה האחרונה.

נכון להיום, חברים ביוזמה הייחודית כ-750 חוקרים וחוקרות מתחומים שונים ומגוונים, בכ-30 ערוצים וקבוצות שונות, העוסקות בצדדים שונים של משבר הקורונה והשפעתו על חיינו: עבודה ותמרוץ המשק, הריון ולידה, התנהגות ואורח חיים בריא, אקולוגיה ועוד.

המטרה העיקרית של יוזמת  Academia IL Collective Impact היא לעבוד עם חוקרים וחוקרות אחרים, מדיסיפלינות שונות, סביב שאלה שהתשובה עליה יכולה לעזור למקבלי ההחלטות או לקובעי המדיניות לתפקד טוב יותר לטובת הציבור והפרט. חוקרים וחוקרות המעוניינים להצטרף לקבוצות דיון סביב שאלות שיכולות להיתרם ממידע שיתופי ומחשיבה בסיעור מוחות, עם יכולות יישומיות, מוזמנים ומוזמנות להצטרף לאחת מקבוצות המחקר והדיון בלינק זה: .http://ac-il-impact.slack.com