בט"ו בשבט: לקט חדשות מן הגן הזואולוגי והגן הבוטני

הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב

קורמורן גדול, צילום: רון אלעזרי

 

אווז ננה, צילום: רון אלעזרי

 

זכר זאב אפור, צילום: רון אלעזרי

 

 

משטח הטלה לטריטונים

נצחה שיחית, צילום: גברי שיאון

 

רומוליאה זעירה, צילום: גברי שיאון

 

אירוס הארגמן, צילום: יובל ספיר

עונת הרבייה בפתח

תקופת ט"ו בשבט מסמנת חג, לא רק לאילנות, אלא לכל הצמחים ובעלי החיים, לקראת סיומו של החורף ובואו הקרב של האביב. בימים אלה מתחילים רבים מהעופות בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב לקנן. אנפיות הבקר החלו לאסוף זרדים ולבנות קינים, ובקרוב יתחילו לקנן גם הלבניות ואנפות הלילה. גם הקורמורנים מראים סימנים שעונת הרבייה מתקרבת: ראשם וצווארם הלבין עקב צמיחת נוצות חוטיות ארוכות ולבנות באזורים אלה, וכתם נוצות לבן הופיע בחלק העליון של הרגל. שינויים אלה בניצוי חלים הן בזכרים והן בנקבות.

 

בגן חיים 13 אווזי ננה, מתוכם קיננו ארבעה זוגות. בתקופת הדגירה, הזכרים מרחיקים בתוקפנות את כל מי שמתקרב לאזור הקן. כעת יש לאווזי הננה אפרוחים, המוחזקים בינתיים במכלאות, כדי להגן עליהם מתקיפות העורבים והשחפים הנמצאים בשטח הפתוח. בשבועיים-שלושה האחרונים מלווה את נקבת הברכייה (מין הברווז השכיח ביותר מכל סדרת האווזאים) מחזר שהגיע אל הגן מן הבר, ונראה שגם הם מתחילים לקנן. הזכר למד מהר שאין לו מה לחשוש מבני האדם בסביבת הגן, ולעתים אפשר לראות את השניים יושבים ללא חשש לצד השביל.

 

להקת הזאבים

להקת הזאבים הקטנה בגן הזואולוגי מונה נקבה אחת ושני זכרים, כולם כעת בפרוות חורף סמיכה וכהה. שינוי הפרווה בולט בעיקר בשני הזכרים, שגידלו רעמה מרשימה. בשנה שעברה התחלף הזכר הדומיננטי, והזכר המבוגר יותר פינה את מקומו לזכר הצעיר יותר. בימים אלה מראה הנקבה התנהגות ייחום. לפני שלוש שנים נקבת הזאב המליטה לראשונה, אך לא טיפלה בגורים והם לא שרדו. באותה שנה הנקבה המליטה בכלוב, והמחשבה הייתה שאם יאפשרו לה להמליט במחילה טבעית, באדמה, יהיה סיכוי טוב יותר שהיא תטפל בהם. בשנה שלאחר מכן הנקבה המליטה במחילה, ועדיין – לא טיפלה בגורים. בשנה שעברה הנקבה התייחמה אך לא נכנסה להיריון, והשנה היא מראה התנהגות ייחום. כולנו מקווים שהשנה היא תתעבר, תמליט ותטפל בגורים. 

 

הטלה במושבת הטריטונים

החלה גם עונת הרבייה של הדו-חיים, והראשונים להטיל בגן הזואולוגי הם הטריטונים. מושבת הטריטונים בגן היא חלק מפרויקט שימור והצלה, שנערך יחד עם רשות הטבע והגנים. בחורף 2013 הובאו לגן ראשני חפריות, קרפדות וטריטונים מאזור בריכת החורף בצ'ק פוסט בחיפה. מטרת הפרויקט הייתה הצלת הדו-חיים בבריכת החורף עקב הצטמצמותה ותכניות הבנייה העתידיות באזור. הטריטונים שחיים היום בגן הם צאצאיהם של הטריטונים מחיפה, והם ממשיכים להתרבות בגן בהצלחה. עקב הרצון להימנע מלהכניס לגן צמחים ממקווי מים טבעיים, העלולים לשאת עליהם תולעים טפילות, מכינים בגן משטחי הטלה מלאכותיים מסלסילות פלסטיק (סלסילות תותים), הקשורות ברצועות ניילון. הטריטונים מתייחסים למשטחים אלה כאל עלים לכל דבר, ומטילים עליהם. בגן מצפים לאלפי ביצים, שמהן יבקעו אלפי ראשנים, ולכן בודקים כבר עכשיו, בתיאום עם רשות הטבע והגנים, אתרים מתאימים לשחרור הראשנים.

 

פורחים כעת בגן הבוטני

רבים מהסוקולנטים פורחים בקיץ (צמחים בעלי עלים וגבעולים עבים ובשרניים המכילים תאים אוגרי מים, כגון קקטוסים), אך יש גם סוקולנטים הפורחים דווקא בסוף החורף או ראשית האביב. בתקופה זו פורחים באוסף הסוקולנטים בגנים הבוטניים מינים שונים של נצחה (Aeonium spp.). משמעות השם הלטיני והעברי של הסוג הוא "חסר גיל", או "בעל חיי נצח", וזאת בשל המראה הרענן ועמידותם של צמחים אלה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. אפשר להבחין בתפרחות הצהובות של הנצחה מחוץ לסככת הסוקולנטים, לאורך שביל האספלט הראשי של הגן.

 

בחלקת צמחי המים פורח בימים אלה הצמח רומוליאה זעירה (Romulea columnae) – צמח פקעת (גיאופיט) קטנטן, בעל פרח סגול קטן ועדין. זהו מין בסכנת הכחדה, הנדיר מאוד בארץ. לפני כשנה קיבלו חוקרי הגן כ-5,000 פרטים ממין זה. איתרע מזלו של המין הנדיר והנחבא אל הכלים הזה לצמוח באלפיו דווקא על קרקע העתידה להפוך לאזור תעשייה בגבעת אולגה, ופעולה מהירה של רשות הטבע והגנים הביאה להעתקת הצמחים. השנה החליטו בגן לבצע ניסוי העתקה והשבה לטבע. הניסוי נערך בשיתוף עם אביב אבישר - האקולוגית העירונית בנתניה, רוני שושן - מורה בכפר הנוער הכפר הירוק, ומרכז גן מקלט ומרכז הפצה לצומח שרוני (מאזור השרון) בסכנת הכחדה. הניסוי מתבצע בשוליהן של שתי בריכות חורף - בריכת דורה בנתניה ובריכת חורף משוקמת בכפר הירוק. בגן מקווים ללמוד על המיקום המועדף של מין זה ולבסס אוכלוסיות יציבות בשני האתרים.

 

בחלקה שמול הכניסה לגן החלו השבוע לפרוח אירוסי הארגמן (Iris atropurpurea) – מין בסכנת הכחדה, אנדמי (ייחודי) לישראל ומוגן. זוהי חלקת מחקר שנועדה לבדוק הבדלים גנטיים בין אוכלוסיות שונות של מין זה. במחקר זה, המתבצע מזה כמה שנים במעבדתו של ד"ר יובל ספיר, נבחנות הסכנות הנובעות מבידוד גנטי, הנגרם כתוצאה מקיטוע בתי הגידול הטבעיים של אירוסי הארגמן לאורך מישור החוף.

 

פריחת האמורפופאלוס קוניאק

בחממה הטרופית צומח צמח פקעת (גיאופיט) גדול ומיוחד בשם אמורפופאלוס קוניאק (Amorphophallus konjac), המכונה באינדונזיה, שם הוא גדל באופן טבעי, בשם "לשון השטן". לצמח עלה יחיד הצומח לגובה רב (מעל מטר) והפריחה היא תפרחת המכילה פרחים רבים. הפרח מתאפיין בריח המזכיר ריח גוויה, אשר מושך אליו בעיקר זבובים. לרוב, הצמח  פורח רק אחת לכמה שנים, אך למרבה הפתעתנו, הצמח שפרח אצלנו בשנה שעברה, החל לפרוח גם השנה. לפני כמה חודשים החל להופיע ניצן הפריחה, וכעת הפריחה מתנשאת לגובה של מטר. הפרח נפתח בתחילת השבוע ואמור לפרוח במשך כשבוע.

 

תודות לדפנה לב, לד"ר רון אלעזרי ולטל לבנוני

                                                                             

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>