כוח נשי 2020

אוניברסיטת תל אביב חוגגת את יום האישה הבינלאומי

יום האישה הבינלאומי, שנקרא במקור "יום הפועלות הבינלאומי", מצוין מדי שנה ב-8 במרץ. זוהי אמירה פוליטית הקוראת לעולם לעצור רגע ולהתמקד בהישגים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של נשים, לצד הפניית תשומת הלב לאפליה שקיימת עדיין כלפי נשים ברחבי העולם.

 

את יום האישה הבינלאומי מציינים ברחבי העולם מתחילת המאה ה-20. אף על פי שהתקדמנו מאז לאין שיעור, אי שוויון מגדרי הוא עדיין המציאות של רוב הנשים. נשים מהוות מחצית מאוכלוסיית העולם, אך עדיין ממלאות פחות מ-23% מהתפקידים הפרלמנטריים במדינות השונות, ומרוויחות כ-30% פחות בממוצע מגברים באותו התפקיד.

 

"אפליה נגד נשים בשוק התעסוקה פוגעת בנשים, במשפחות שלהן, בעסקים, ובמשק כולו." אומרת פרופ' דפנה הקר, מהפקולטה למשפטים ומהתוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
 

"נשים נתקלות באפליה בקבלה לעבודה בגלל התפקיד האמהי שהן ממלאות, לא זוכות לגמול שלו הן ראויות עבור העבודה שהן מבצעות, ונתקלות בתקרת הזכוכית שמונעת מהן להגיע לעמדות ניהול; המשפחה כולה נפגעת כאשר כושר ההשתכרות של האשה לא ממוצה ויש פחות כסף להוצאות משק הבית; העסקים נפגעים כי הם לא נהנים מכח העבודה הטוב ביותר ומהגיוון שהנשים מביאות עמן למקום העבודה; והמשק כולו מדשדש במקום כשנשים לא מורשות לממש את עצמן בכל מגוון המקצועות והעיסוקים."

 

כל אחת ואחד למען השיוויון

בכל שנה נבחר נושא לקמפיין הבינלאומי של יום האישה, והשנה הפוקוס נובע מתוך הרעיון של "אינדיבידואליזם קולקטיבי": הפעולות, השיחות, ההתנהגויות האישיות שלנו יכולים להשפיע על כלל החברה. ביחד, אנו יכולים לגרום לשינוי לקרות.

 

"בואו נבנה עולם שווה מגדרית. שוויון הוא לא נושא שבלעדי לנשים, זהו נושא עסקי לכל דבר. שוויון מגדרי חיוני כדי שכלכלות וקהילות ישגשגו. עולם שווה מגדרית יכול להיות בריא, עשיר והרמוני יותר - אז מה לא נהדר בזה? נמשך המירוץ לממשלה שווה מגדרית, לסיקור תקשורתי שווה מגדרית, למקומות עבודה שווים מגדרית, לסיקור ספורט שווה מגדרית, ליותר שוויון מגדרי בבריאות ובעושר... אז בואו נגרום לזה לקרות. בואו נהיה #EachforEqual." קורא הקמפיין.

 

 

בנו לכם רשת מקצועית נשית

בעולם התעסוקה, אחת האסטרטגיות החשובות ביותר לניהול קריירה בכלל וחיפוש עבודה בפרט היא נטוורקינג אפקטיבי, שיכול להשפיע בין השאר על השגת משרה נחשקת, שכר גבוה יותר או קידום מהיר. פעילות כזו כוללת פיתוח קשרים עם אחרים שיש להם את הפוטנציאל לספק עבודה או לסייע בקריירה. לדוגמא, הצטרפות לאגודות מקצועיות, חיפוש אחר מטלות בעלות נראות גבוהה, השתתפות בפעילויות חברתיות ועוד. כאשר הנתונים מראים שגם בישראל של 2020 נשים מרוויחות פחות ונמצאות פחות מגברים בתפקידי ניהול, יש נשות מקצוע שחושבות שנשים יכולות להשתמש בכלים החברתיים האלו כדי להילחם על מקומן בשוק תחרותי מאוד.

 

"נטוורקינג נחשב לקריטי במיוחד עבור נשים מאחר והוא אסטרטגיה שהן יכולות לנקוט בה על מנת לשבור את תקרת הזכוכית", מסבירה מירב האובן, יועצת קריירה אישית במרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת תל אביב. "היכולת לבנות קשרים עם אחרים עשויה לסייע לנשים להרחיב את טווח ההגעה שלהן לעמדות בכירות בארגון. אך מחקרים שונים מראים כי גברים ונשים לא פועלים באותו אופן ביצירת ותחזוקת קשרים והבדל זה מקנה לגברים יתרון משמעותי".

 

"אנו רואים היום ששיעור השתתפותן של נשים בשוק התעסוקה מתקרב לשיעור השתתפותם של הגברים, אך התפקיד המשפחתי עדיין מצוי באחריותה המרכזית של האישה, והרבה מאוד תלוי ביכולתה לשלב בין תפקידי עבודה למשפחה. לעיתים רבות, נשים עשויות לחוות קונפליקט בין תפקידים אלו. כך למשל, אם אני מעוניינת לאכול צוהריים עם בכירים במשרד, אך עדיין מוטלת עליי האחריות למהר ולהוציא את הילד מהגן - לא אוכל לקחת חלק בפעילות נטווריקנג חשובה".

 

"יש לעודד נשים להתבונן ולבחון את מיקומן ברשתות החברתיות שבנו, את הערך שהן מביאות איתן לרשת ואת האופן שבו הן נוטות להשתמש בה על מנת להשיג את מטרותיהן המקצועיות. בעת חיפוש עבודה, כל אישה צריכה לעסוק באופן פרואקטיבי ביצירת ותחזוקת הקשרים באופן שמשרת את המטרות המקצועיות שלה, ולהיעזר גם בקשרים החלשים ולא רק בקשרים החזקים שלה, ולהתגבר על חסמים רגשיים שעלולים לצוץ בשימוש ברשת הקשרים. לבסוף, חשוב שגם ארגונים ימשיכו לעודד שיוויון הזדמנויות, יקלטו ויקדמו נשים למשרות בכירות, אשר יהוו מודל חיקוי ורשת קשרים משמעותית לנשים אחרות".

 

יחד עם זאת, בשנים האחרונות אנחנו כבר רואים ניצנים למגמה ברוכה לפיה מעסיקים מעודדים גברים וגם נשים לתת חשיבות לחיי משפחה ולאיזון בין בית ועבודה, דבר שידוע כמגביר את שביעות הרצון ממקום העבודה וגם את הפריון של העובד. בהולנד למשל, עובדים 29 שעות בשבוע בלבד בממוצע, לעומת 40.6 שעות בישראל. גם דנמרק ונורבגיה נמצאות ברשימת המדינות עם שעות העבודה השבועיות הנמוכות בעולם. לאחרונה החלו חברות הייטק בארץ לאפשר לעובדים לעבוד מהבית בחלק מימות השבוע, אבל הדרך למציאת איזון מושלם בין טיפוח חיי משפחה וגידול ילדים לבין פיתוח קריירה עוד ארוכה.

 

אסור לוותר עליו - ה'מינגלינג'. אחת הדרכים המצוינות להרחבת הנטוורקינג

 

לקרוא, לחקור ולהגות מגדר

וירג'ינה וולף אמרה: 'אשה זקוקה לכסף ולחדר משלה, אם היא מעוניינת לכתוב ספרים'. פרופ׳ חנה נווה ופרופ' חנה הרצוג מאוניברסיטת תל אביב חשבו שאשה זקוקה להוצאת ספרים משלה כדי שתוכל לפרסם ספרים, והקימו את סדרת "מגדרים" - סדרת ספרי מחקר והגות בכל תחומי לימודי נשים ומגדר ותיאוריות פמיניסטיות, שהן עורכות מזה עשרים שנה.

 

מופעיה של דמות אם החייל בספרות העברית החדשה, העיסוק בריקוד בקרב ילדות ונערות בישראל, רומן החניכה הנשי במאה ה-19 ועוד עשרות נושאים סביב מגדר ונשיות מרכיבים רשימת כותרים מרתקת, שכל אחת יכולה למצוא בה את תחום העניין הקרוב ללבה. בסדרה פורסמו מעל שלושים ספרים מאז שנת 2000, בהם ספרים פורצי דרך ואף רבי מכר, ורובם הפכו לטקסטים מרכזיים ומעצבי החשיבה הביקורתית באוניברסיטאות בישראל. חוקרות וחוקרים מישראל הציגו בסדרת ״מגדרים״ מחקרים מקוריים וחדשניים, וביניהם: דפנה הקר, שרון גבע, רוני הלפרן, טובה כהן, אורית קמיר, מיכאל גלוזמן, נסים גל ועוד. באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד תוכלו למצוא את כל הספרים.

 

מציפות את הרשת

באוניברסיטת תל אביב החוקרות מרקיעות שחקים ופורצות דרכים במדע ובמחקר. רוצים להכיר עוד חוקרות מוכשרות ולקרוא על תחומי עבודתן? כל השבוע הרשתות החברתיות של האוניברסיטה יתנו להן את הבמה, בסטוריז בחשבון האינסטגרם telavivuni ובחשבון הפייסבוק tau2go, בהאשטג tau_wmn#.

 

כל מה שמעניין - ישר למייל

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>