ממעמקים קראתי אלייך

טל אידן, ביולוגית ימית שגילתה מין חדש של ספוג שלא היה מוכר למדע, בחרה לקרוא לו על שם סבתה ניצולת השואה, שחוגגת השנה 95 שנים

טל אידן במעמקי הים התיכון
טל אידן במעמקי הים התיכון

יש דרכים רבות לשמח סבתא אהובה ביום הולדתה, אבל הדרך שבה בחרה טל אידן, פוסט-דוקטורנטית במעבדת הספוגים של פרופ' מיכה אילן בבית הספר לזואולוגיה ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בהחלט נחשבת למקורית: בזכות האהבה למחקר ולטבע, היא קראה לספוג חדש למדע, שגילתה והגדירה, על שמה של סבתה, ורה.

 

לזהות מחט בערימת שלדי ספוג

אז איך מגדירים מינים חדשים של בעלי חיים? מדובר בעבודה מורכבת וארוכה, ששלב הענקת השם נחשב בעצם לחלק האחרון והכי כיפי בתהליך. טל אידן חוקרת ספוגים מזופוטים בחוף הישראלי של הים התיכון. בין היתר, המחקר שלה כולל גם איתור וזיהוי מיני ספוגים, ביניהם מצאה גם מינים חדשים למדע. "אחד היתרונות בלעבוד בעומק ובסביבות חדשות הוא שפעמים רבות יהיו שם מינים חדשים למדע, פשוט כי אלו מקומות שחוקרים עדיין לא הגיעו אליהם", היא מסבירה. "יש לנו כמה וכמה ספוגים שעדיין לא הצלחנו לזהות, אבל את השלושה האלה אספנו בשנים 2017-2016 ומאז אנחנו מנסים להגדיר אותם".

 

בשנת 2018 השתתף צוות המעבדה בסדנה בינלאומית של מומחי ספוגים ים תיכוניים שעובדים בעומק ובמערות, והתייעץ עם המומחים הגדולים בעולם לגבי הספוגים שמצא. "לשמחתנו, הם אמרו שללא ספק מדובר במינים חדשים. ואז התחלנו את תהליך ההגדרה".

 

לפי טל, זה היה החלק הארוך והקשה. "הקושי עם ספוגים הוא שבעוד שהגדרת בעלי חיים רבים נעשית היום בעזרת בדיקת ההבדלים הגנטיים ב-DNA שלהם, בספוגים זה לא כל כך עובד. מדובר בחיות שיש להן יכולת תיקוןDNA  ממש טובה, ופעמים רבות לא נמצא הבדלים גדולים בגנים המקובלים לשימוש בהבחנה בין מינים. לכן, צריך ממש לאפיין את מבנה הגוף שלהם. השלד של הספוגים בנוי ממחטי שלד בכל מיני צורות מאוד יפות, וצריך לבדוק את מבנה המחטים, למדוד אותן ולהשוות למינים האחרים שקיימים באותו הסוג - תהליך שלקח כמה שנים עד שבאמת הצלחנו לייצר הגדרות ברמה מספיק טובה ושמוכיחות באמת שהמינים האלה שונים ממינים אחרים שמוכרים".

 

ספוג ורה - קווים לדמותו

 

מעניין מאוד את סבתא

כאמור, עד עכשיו הצליח הצוות להגדיר שלושה מינים חדשים למדע, וכאן סבתא ורה נכנסת לתמונה. "אחרי התייעצות עם הקולגות שלי למחקר החלטנו שאחד הספוגים ייקרא Hemiasterella verae, ע"ש סבתי ורה. כשאת בוחרת שם למין חדש יש אפשרות לכתוב את מקור השם, וכך זכיתי לתעד לא רק את שמה, אלא גם להנציח את העובדה ששרדה את השואה באומץ. היה חשוב לי לתת לה את הדבר הזה בעודה בחיים, וגם לכתוב את הפרט החשוב הזה", מסכמת טל.

 

טל וסבתא ורה, במהלך טיול לציון יום הולדתה ה-90

 

מסתבר שהאהבה לים כנראה עוברת בגנים, מפני שוורה מאוד אוהבת את הים. במשך שנים ארוכות נהגו היא ובעלה אוטו, אהוב נעוריה מצ'כיה, ששרד יחד איתה השואה ועלה עמה לישראל, לשחות בים, בכל מזג אוויר. גם לאחר מותו המשיכה ורה להגיע לים בגפה, ממש עד לא מזמן.

 

מצ'כיה לישראל. משמאל: ורה ואחותה הצעירה מרים בימי מלחמת העולם השנייה, מימין - אוטו וורה ביום חתונתם בפראג, ערב עלייתם לישראל

 

לסבתא ורה יש היום שלושה בנים, שבעה נכדים ונכדות ו-11 נינים ונינות, וכולם מתכוונים להגיע לחגיגת יום הולדתה ה-95 שתתקיים בקרוב. ורה תמיד אומרת שהם הניצחון הכי גדול שלה על הנאצים.

 

ארבעה דורות בתמונה אחת. משמאל: סבתא ורה, טל הנכדה, תמר הנינה ומאחור דודיה של טל

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>