האישה שמכניסה מגוון לפוליטיקה הישראלית

"בוקר טוב לכולם.ן, בהתרגשות רבה, בשבוע אינטנסיבי של בחירות, בחרנו בנו! פתחנו את התוכנית 'נשים אתיופיות מנהיגות במרחב הציבורי, החברתי והפוליטי', ולראשונה ניקח את המושכות לידיים שלנו.אנחנו כאן כדי להגיע לשולחנות שבהם מתקבלות ההחלטות המשמעותיות לחיי היום יום שלנו ושל הילדים שלנו". זהו הפוסט בפייסבוק שהשיק ב-2 בנובמבר 22' את פרויקט 'צהיי' ('קרן אור' באמהרית), שיזמה ישראלה טדלה ברוך, בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית ובעלת נסיון מתחום התקשורת והמגזר החברתי, כשחיפשה איך לממש את התשוקה שלה לפעילות ציבורית משמעותית בתחומים שקרובים לליבה.

חממה לבניית כוח אישי של מנהיגות יוצאות אתיופיה

גם אתם שמעתם אנשים שמדברים על "הדברים הטובים שיצאו ממשבר הקורונה"? אז במקרה של ישראלה, זה באמת קרה. "החלטתי לעזוב את תחום התקשורת שבו עבדתי והייתי פעילה במשך 7 שנים ולהתחיל לקדם את הפעילות החברתית שתמיד רציתי. כאימא לפעוטה ולעוד אחת בדרך - נתקלתי בחומות דווקא במקומות שהכי פחות ציפיתי להן - אצל נשים בדרג ניהולי. הבנתי שאם אני רוצה להצליח אני צריכה לעשות את זה בעצמי, ומפה החלטתי לפנות לדרך עצמאית".

בעידודו של פרופ' איתי סנד, דקאן הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון ומי שזיהה את הניצוץ החברתי שבוער בישראלה, היא השקיעה את האנרגיות שלה באקסלרטור ליזמות חברתית של ההסתדרות הציונית העולמית, וזכתה במענק המיזם המצטיין.  

"רציתי ליצור חממה לבניית כוח אישי של מנהיגות מקהילת יוצאי אתיופיה. תוכנית הכשרה שתיתן להן את הכלים להיכנס לפוליטיקה הישראלית ולגוון אותה. ליצור סוף כל סוף פוליטיקה צבעונית בישראל. אני יודעת שיש נשים כאלה שיש להן פוטנציאל למימוש עשייה ציבורית, נשים אקטיביסטיות ונשים בעלות זיקה להשתלבות במערכת הפוליטית ברמה המקומית או הארצית", היא מסבירה.

^{דיון מרתק על פוליטיקה, משטר וגבולות חברתיים. תמונה קבוצתית מתוך המפגש השני של תוכנית צהיי, עם ד״ר הני זובידה, מומחה למדע המדינה (מתוך דף הפייסבוק של התוכנית)}

ישראלה ערכה מיפוי של כל העמותות הקיימות שמסייעות לנשים אתיופיות, אבל גילתה שכולן עוסקות בתחום הרווחה. "אני לקחתי את זה לכיוון חדש. רציתי שנצליח לרשת את עצמנו בתוך הקהילה שלנו, אבל לא כנשים שזקוקות לעזרה, אלא מתוך מקום של חוזק ועוצמה".

כעת התחילה העבודה האמתית של איסוף ויצירת תכנים למפגשים, גיוס מרצות, מרצים ומנטורים, וכמובן - גיוס משתתפות שיהיו הראשונות לקחת חלק בפרויקט ראשון מסוגו.

דרושות: נשים שמעוניינות לשבור את תקרת הזכוכית השנייה

עבודה עצמית אינטנסיבית ופגישות עם פרופ' סנד הובילו ליצירת מודל לפרויקט ומשם לשיחות עם נשים אתיופיות שכבר עשו את זה והצליחו. "רציתי להבין מהן מה היה חסר להן בדרך לפסגה ובתפקיד שאותו הן ממלאות היום, ודי מהר הבנתי שמדובר בבדידות קולגיאלית. הן רצו לראות נשים נוספות כמותן". היא קיבלה מעטפת תומכת גם מעמותת 'אני אישה' ועמותת עולים ביחד. "השתתפתי בתוכנית מנהיגות שנקראת בית ספר לפוליטיקה 51,שפונה לנשים מכלל המגזרים בחברה שחלק מהמייסדות שלה הן ענת ניר, חן אריאלי סגנית ראש עיריית תל אביב יפו ואור סרי - נשים פוליטיות ויזמיות חברתיות בתחום. לאחר התוכנית פניתי אליהן עם הרעיון ומיד הן תמכו והציעו את אני אישה כגג הארגוני של המיזם וכך גם עמותת עולים ביחד שאני בוגרת שלה", מספרת ישראלה.

לאט לאט נבנה סילבוס התוכנית "וזה היה דווקא החלק הקל", אומרת ישראלה בחיוך. "רציתי להפגיש את הנשים בקורס עם מגוון רחב של נשים וגברים משפיעים ומעוררי השראה, כדי שירחיבו את העשייה הציבורית וייצרו רשת נשים משפיעה וחזקה משל עצמן, וינסו ליצור יוזמות חברתיות חדשות עבור הקהילה. היה חשוב לי לצייד אותן במיומנויות שונות כמו העברת מסרים, עמידה מול קהל ועוד. לשמחתי, ההיענות הייתה חיובית וכל מי שפניתי אליו.ה נענו בשמחה ורצו להיות חלק מהמיזם".

רשימת הנושאים, המרצות והמרצים התמלאה במהרה. נושאים כמו פוליטיקה ומגדר, אתניות, מעמד כלכלי ופמיניזם והכרות עם עולם השלטון המקומי, מצאו את עצמם ליד מפגשים בנושא כוח פוליטי ברשתות החברתיות, סדנת סטוריטלינג, מפגש עם יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית ועוד.

תוך כדי תנועה נולדו עוד ועוד מפגשים, כך למשל ב-15.3.23 תשתתף הקבוצה במפגש בכנסת עם פנינה תמנו שאטה, גם היא בוגרת החוג למדיניות ציבורית, שנבחרה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה.

החלק הקשה היה להביא את הנשים עצמן ולמסמס את החשדנות הטבעית. "חיפשתי נשים שיש להן זיקה חברתית ופוליטית. כאלה שכבר עברו דרך, שאם יש משהו שמפריע להן הן קמות ועושות עם זה משהו", מרחיבה ישראלה.

היא השתמשה בקשרים שיצרה במקומות העבודה הקודמים שלה בתחום התקשורת, בעמותות שאתן היא בקשר שוטף ובחברות קרובות, והצליחה לגבש קבוצה מגוונת מאוד, שכוללת נשים בשלבים שונים של חייהן האישיים והמקצועיים, מכל רחבי הארץ. כאם לשתי בנות צעירות, היא מספרת שלמעשה כל הנשים שאספה סביבה הן אימהות, רובן עובדות במשרה מלאה ולוקחות חלק בפרנסת המשפחה שלהן. "אחת לשבועיים כולן עוזבות הכול ומגיעות לחממה", היא אומרת בחיוך.

איך אומרים 'קרן אור' באמהרית?

הסדנה נפתחה ביום שאחרי הבחירות לכנסת. בזמן שתוצאות האמת זרמו מהקלפיות לתקשורת, 14 נשים חזקות התכנסו למפגש הראשון מתוך עשרה בבניין נפתלי למדעי החברה. "בחרנו לקרוא למיזם הזה צהיי, קרן אור באמהרית", מסבירה ישראלה. "אני רוצה שלילדות שלי, כשיגדלו ויהפכו לנשים בעצמן, ההשתלבות בחיים הפוליטיים והחברתיים תהיה טריוויאלית. היום, לנשים בכלל ולנשים אתיופיות בישראל בפרט - קשה להגיד בקול שהן רוצות פוליטיקה. אני רוצה לשנות את זה".

בקרוב יסתיים המחזור הראשון שהיה בעצם הפיילוט. לקראת המחזור השני שיתקיים באוקטובר 2023, ובעזרת משובי המשתתפות ישראלה תדייק עוד יותר את רמת התכנים, הניהול והציפיות מהתוכנית. "אני לא יודעת אם תוצאות הבחירות האחרונות השפיעו על המוטיבציה של משתתפות הקורס, כי התוכנית התחילה יום אחרי ובשלב ההרשמה עדיין לא ידענו מה יהיה כאן, אבל אין ספק שכל מערכות הבחירות בחמש שנים האחרונות וחוסר המשילות, הביאו לכך שנשים הבינו שהן צריכות להיות בקדמת הבמה. אני יכולה לומר בגאווה שיש מספר נשים בקבוצה שהתלבטו האם לרוץ לבחירות המקומיות ב-2023, ועכשיו הן מוכנות לצאת לדרך עטופות בכלים, מיומנויות, נטוורקינג ומעטפת תומכת של קבוצת נשים חזקה", אומרת ישראלה.

לשאלה מה לקחה איתה לדרך מהתואר השני במדיניות ציבורית היא עונה: "במהלך התואר השתתפתי בקורס בחירה של ד"ר יוסי בולס 'יזמים חברתיים במגזר הציבורי', שתרם לי רבות בבניית המיזם. מעבר לזה, פגשתי א.נשים מעניינים מתחומי עניין שונים שהרחיבו את אופקיי וכמובן הדובדבן שבקצפת פרופ' איתי סנד שתמך, ליווה, ייעץ וחיבר והכי חשוב האמין!"

המסר של ישראלה ליזמיות חברתיות שרוצות להגשים את הרעיונות שלהן הוא "אל תהססו, תאמינו במה שאתן רוצות לקדם, אף פעם אל תחכו לזמן המתאים להגשים חלומות כי הזמן הוא כבר אתמול".

^{"אנחנו כאן כדי להגיע לשולחנות בהם מתקבלות ההחלטות המשמעותיות לחיי היום יום שלנו. לחיים של הילדים שלנו". (מתוך דף הפייסבוק של התוכנית)}