ההייטקיסט החדש שולט באריסטו

אוניברסיטת תל אביב מרחיבה את גבולות לימודי ההייטק

חדש! ההייטקיסט החדש שולט בסינית, ההייטקיסטית החדשה היא גם תותחית במאקרו כלכלה

מה כדאי ללמוד למי שחולם על עבודה בהייטק אך לא מוכן להתפשר על השכלה רחבה? מה הכישורים הנדרשים להייטקיסט לקראת הכניסה לשנת 2020? שאלות אלה מטרידות מתעניינים בלימודים ומעסיקים בתעשיית הייטק כאחד. תוכנית מדעים להייטק, תוכנית חדשנית שנולדה בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, מציעה תשובות טובות לשאלות המורכבות ביותר הנשאלות כיום בתעשייה המובילה בישראל.

 

הנתונים שהדהימו את גוגל

בשנת 2013, גוגל - חברה שהייתה ידועה עד אז בגיוס בוגרים מצטיינים ממדעי המחשב בלבד, החליטה לבחון מחדש את שיטות הגיוס שלה. הם ניתחו את כל המידע שהיה ברשותם בתחום גיוס וקידום עובדים מאז שהחברה התחילה לפעול. התוצאות הדהימו את כולם: מתוך שמונת הכישורים החשובים ביותר בהצלחת עובדים, מומחיות טכנולוגית הופיעה רק במקום האחרון! שבעת הכישורים האחרים אשר מאפיינים הצלחה של עובדים בגוגל הם כולם בגדר "מיומנויות רכות" (soft skills): להיות מאמן טוב, יכולת תקשורת והקשבה, הבעת אמפתיה כלפי עמיתים לעבודה, העברת תובנות לאחר, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות ומציאת קשר בין רעיונות מורכבים. בעקבות המחקר הזה גוגל שינתה את טכניקת הגיוס שלה, כדי לכלול בגיוסים גם בוגרים ממדעי הרוח והחברה, אומנויות וניהול. גוגל לא לבד. לאותן מסקנות הגיעו חברות הייטק נוספות – גם בישראל.

 

האתגר בישראל, הידועה בעולם כ-startup nation, הוא כפול: תעשיית ההייטק הישראלית סובלת מצד אחד ממחסור בעובדים עם הכשרה טכנולוגית, ומנגד לא מוכנה להתפשר ומחפשת בוגרים המשלבים ידע טכנולוגי עם יצירתיות ויכולות בינאישיות גבוהות – אותן יכולות שנמצאו כחשובות ביותר במחקר של גוגל.

 

פרופ' דוד מנדלוביץ', סגן דקאן הפקולטה להנדסה, יזם סדרתי שהטכנולוגיה זורמת בעורקיו (החברה האחרונה שלו, Corephotonics, אחראית למצלמות המתקדמות בטלפונים החכמים שלנו) אוהב בעיות ועוד יותר אוהב לפתור אותן. כמו בכל סטארטאפ הוא התחיל בבדיקת הצורך בשוק, הן בקרב מועמדים ללימודים והן בקרב המעסיקים הפוטנציאליים שלהם לאחר סיום הלימודים. צד המועמדים נראה די ברור: מחקרים רבים שבוצעו באוניברסיטה הציגו שוב ושוב את אותם הממצאים: צעירים רבים רוצים לשלב לימודים של "מה שהם אוהבים" יחד עם הכשרה אקדמית שתפתח להם אפשרויות תעסוקה - גם בעולם ההייטק.

 

בדומה לצעירים גם חברות ההייטק מבינות שבכדי להתמודד עם הצרכים הגואים בכוח אדם איכותי עליהן להרחיב את מושג ההייטקיסט – לצד בוגרי הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב נדרשים הייטקיסטים מזן אחר. לאחר סבב שיחות נוסף עם בכירים בתעשיית הייטק, הגיעה ההארה, ומכאן הדרך להמצאת תוכנית הלימודים החדשה כבר הייתה קצרה.

 

הסטארטאפ של לימודי ההייטק

עם התובנות האלה, פרופ' מנדלוביץ ודיקן הפקולטה להנדסה, פרופ' יוסי רוזנוקס (שהמציא שלוש שנים קודם לכן תוכנית חדשנית אחרת – "הנדסה ורוח") החליטו ליזום תוכנית שתהיה "הסטארטאפ של ההכשרה האקדמית להייטק": תוכנית שתשלב לימודי הייטק עם לימודים לתואר דו-חוגי מתחומים שונים לחלוטין: מדעי הרוח, מדעי חברה, ניהול, משפטים, וגם מדעי החיים. ומה עם אלה שיש להם כבר "תואר אחר"? הם יכולים ללמוד את התכנית החדשה במתכונת של "חוג לאחר תואר" ולעשות מעין "הסבה להייטק".

 

תוכנית המדעים להייטק מבוססת על לימוד של טכנולוגיות פורצות דרך כגון בינה מלאכותית, טכנולוגיות ענן, תכנות מתקדם ועוד, הנשען על תשתית מתמטית ואלגוריתמית חזקות. התוצאה שאליה מכוונת הפקולטה להנדסה הינה להכשיר סוג חדש של מומחי טכנולוגיה המביאים איתם יידע טכנולוגי מעמיק ביחד עם יישום הסקרנות הפנימית שלהם לנושאים מגוונים.

 

מכיוון שהצורך הגיע מתעשיית הייטק, רוזנוקס ומנדלוביץ שמרו על קשר רציף עם בכיריה לאורך כל הדרך. למעשה, התוכנית החדשה נבנתה בשיתוף עם חברות טכנולוגיות מובילות שרבות מהן נוטלות חלק בתכנית העמיתים של הפקולטה להנדסה. ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום, הינו מייצג אופייני של המעסיקים המשוועים לטאלנטים רב-מימדיים. לדבריו "בקצב ההתקדמות של הטכנולוגיה היום מי שמתחיל בשנה א', כשהוא מגיע לשנה ה' – רוב הדברים השתנו, ובכל מקרה בהייטק, חברות כמו ברודקום עובדות בכל מיני שיטות שמשתנות מחברה לחברה. מה שלא השתנה זה התשתית. המתמטיקה לא השתנתה, האלגוריתמיקה לא השתנתה. ובתוכנית מדעים להייטק יש את הדגש הזה יחד עם הנושא האינטרדיסציפלינרי, הרקע השונה שממנו מגיעים הסטודנטים ותחומי העניין המגוונים שלהם, זה דבר נפלא. באנגלית זה נקרא hyphenated people, האנשים עם המקף. וככל שהמקף יותר גדול, כך הפוטנציאל ליצירתיות יותר גדול."

 

אחרי שקיבלה את ברכתה של תעשיית ההייטק התוכנית החדשנית עברה את המשוכה האחרונה בהצלחה גדולה, כאשר אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט שמכיר את התעשייה מקרוב אמר "התוכנית החדשה מביאה בשורה משמעותית ומתוכננת למשוך עוד ועוד סטודנטים למקצועות המדעיים. מדינת ישראל צריכה להגדיל את כמות הצעירים המוכשרים שבוחרים ללכת לעולם ההיי־טק כדי להמשיך ולהוביל בחדשנות, ביצירתיות ובפריצות דרך שמשנות את המציאות".  (פורסם בישראל היום, 17.8.2018).

 

מעדכנים גרסה

מומחים חוזים שהמגמה הנוכחית בעולם ההייטק רק תלך ותתעצם. לא עוד אנשים בעלי רקע טכנולוגי בלבד. אם פעם ענף ההייטק היה סגור לחסרי הרקע הטכנולוגי, היום יותר ויותר חברות מבינות שמה שחשוב זה לא הרקע אלא ההברקה, ומגייסות אנשים ממגוון של תחומים ותארים. היכולת להסתכל על הצרכן מפרספקטיבות שונות היא זו שעומדת לנגד עיניהן של חברות רבות. אנליסט השיווק למשל, מנהל קמפיין מבוסס דאטה ועליו לדעת לקשר בין האנליזה לבין העסק. מנהלי לקוח הם אלה שמוודאים כי המוצר המוטמע מצליח ונותן ערך ללקוח - והכישורים הנדרשים למקצוע כזה הם יחסי אנוש ומתן שירות ברמה גבוהה, לצד יכולת למידה מהירה. את המוצרים צריך לעצב ולעתים מייצרים שפה שלמה סביב אותו מוצר. לכן, הדרישה לאנשים מתחומים שונים עולה.

 

תוכנית ההייטק פלוס, אם כן, "מעדכנת גרסה" לאלפי צעירות וצעירים שחשבו עד היום, או שאמרו להם, שכרטיס הכניסה להייטק עובר רק דרך לימודי הנדסה או מדעי המחשב. לאלה ששומעים בתקשורת, או ברשתות החברתיות על האקזיט של וייז ומובילאיי ובראשם חולפת המחשבה "אני רוצה חלק מהדבר הגדול הבא", ושבא להם להיות חלק מ"אומת הסטרטאפ" המאפיינת כיום את ישראל.

 

הנתונים מוכיחים שאוניברסיטת תל אביב היא מקום מצוין להתחיל בו את הסטרטאפ הבא. הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב מדורגים במקום ה-8 בעולם ((PitchBook, 2018, והראשון מחוץ לארה"ב, במספר חברות ההזנק (סטארטאפ בעברית) שגייסו הון, והם נמצאים שם זו השנה החמישית ברציפות. על-פי חברת פיצ'בוק שעורכת את הדירוג הזה, נמצאים ביניהם לא רק בוגרי הנדסה ומדעי המחשב, אלא גם בוגרי ניהול, משפטים, כלכלה, פילוסופיה, חינוך, ביולוגיה ועוד תחומים רבים.

 

"אם המוח שלך קודח בניסיון להבין את הצרכים של אנשים ולמצוא את הפתרונות לבעיות שלהם; אם יש לך רעיונות מבריקים אבל חסר לך הידע כדי להפוך אותם למציאות; אם טכנולוגיה בוערת בך וההבנה שלה מרתקת אותך; אם קראת על מיזם חדש וחשבת שביכולתך לעשות את זה לא פחות טוב - אנו מזמינים אותך להצטרף אל תלמידים מצטיינים נוספים במסלול חדש שנועד לפרוץ דרכים בדרך לכיבוש פסגת ההייטק", אומר פרופ' רוזנוקס. "הלימודים במסלול הייטק פלוס ילמדו אותך את היסודות הנדרשים כדי לעבוד ולהתפתח בעולם ההייטק אך גם יסייע לך להבין את הטכנולוגיה הקיימת כדי להיעזר בה לפיתוחים שרצים לך במוח".

 

איך לומדים הייטק?

התוכנית החדשנית מעניקה לסטודנטים רקע מתמטי חזק יחד עם התמקדות במחשבים ובמערכות מידע, והיא מסתיימת בפרויקט באחת מהחברות במשק.

  • קורסי תשתית: מבוא למתמטיקה בדידה, שיטות מתמטיות 1 (חדו"א), שיטות מתמטיות 2 (אלגברה), מבוא להסתברות, תכנות בפייתון.
  • קורסי ליבה: מבני נתונים ואלגוריתמים, תכנות 2 – שפת C, מבוא לחומרה, ניתוח נתונים סטטיסטי, למידת מכונה.
  • קורסים מתקדמים: פרויקט גמר בשיתוף עם התעשייה, מבוא לתכנות מערכות, מערכות מידע ובסיסי נתונים, שני קורסי בחירה מתוך מגוון נושאים כגון תקשורת מחשבים, עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת, אבטחת מערכות מידע, ועוד.

 

ללימודים אלה מצטרף חוג נוסף, הנתון לבחירתם של הסטודנטים: פילוסופיה, היסטוריה, מזרח אסיה, לימודים קלאסיים, אומנות, ניהול, פסיכולוגיה, סוציולוגיה כלכלה ועוד עשרות אפשרויות נוספות.

 

תלמידים שייקחו את התוכנית כחוג לאחר תואר, יכולים להשלים את לימודיהם תוך שלושה סמסטרים בחלוקה הבאה. סמסטר א': קורסי תשתית, סמסטר ב': קורסי ליבה, סמסטר ג': קורסים מתקדמים. בחלוקה כזו העומס הממוצע לסמסטר הוא כ-20 שעות שבועיות.

 

למידע נוסף על התוכנית >

כל מה שמעניין - ישר למייל

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>