שבע חוקרות מאוניברסיטת תל-אביב זכו במענקי המחקר היוקרתיים של האיחוד האירופי (ERC)

ERC, מענקי מועצת המחקר האירופית, מהווה חלק מ-"Horizon 2020", תכנית המחקר והפיתוח הגדולה ביותר אי-פעם של האיחוד האירופי. תכנית זו תפעל עד שנת 2020 ותחלק מענקי מחקר בסך כולל של 80 מיליון יורו. במסגרת זו פועלות תכניות שונות, ובראשן כאמור ERC, שהיא תכנית לחוקרים וחוקרות מצטיינים ופורצי-דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה.

בשנתיים האחרונות זכו שבע חוקרות מאוניברסיטת תל-אביב במענקי ה ERC.

בשנת 2014 זכו במענק שתי חוקרות צעירות מאוניברסיטת תל-אביב.

מחקרה של ד"ר נטע ארז מהפקולטה לרפואה עוסק בתקשורת בין תאים סרטניים לתאים במיקרוסביבה של הגידול. בעזרת שימוש במודלים של סרטן שד ומלנומה, חוקר הצוות כיצד תאים "נורמאליים" של ריקמת חיבור עוברים גיוס ו"מושחתים" על ידי תאי הגידול והופכים למשתתפים פעילים בתהליך התקדמות הסרטן ויצירת גרורות. המטרה העיקרית של המחקר היא להבין את מסלולי התקשורת הללו על מנת שבסופו של דבר יתאפשר לחסום אותם, ובכך לעכב את התקדמות הגידולים ויצירת גרורות.

"מענק ה-ERC", אומרת ד"ר ארז, "יסייע לנו מאוד להתקדם בהבנה של השינויים המוקדמים ביותר בסביבה של הריאות, המקדימים ותומכים ביצירת "נישה" שמאפשרת לתאי סרטן השד ליצור גרורות. קבלת המענק כמובן שימחה אותי מאוד גם בגלל המימון שיאפשר לנו להתקדם, וגם בגלל ההכרה בחשיבות נושא המחקר כמחקר מקורי ופורץ דרך".

זוכה נוספת במענק בשנת 2014 היא ד"ר עירית גת-ויקס, מהפקולטה למדעי החיים, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה.

בשנת 2013 חמש חוקרות מאוניברסיטת תל-אביב זכו במענק ERC על סוגיו השונים:

מחקרה של ד"ר לימור לנדסמן, מהפקולטה לרפואה, המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, עוסק בתפקוד תאי בטא בלבלב, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסכרת. "מענק הERC  מאפשר להתמקד בשאלות המחקר תוך שימוש בכלים חדשניים ומסייע לי לגייס סטודנטים ועובדים מצוינים לקבוצת המחקר שלי. המענק מאפשר לנו לבצע את המחקר שלנו על הצד הטוב ביותר, בתקווה לתרום להבנת מחלת הסכרת, ולפתוח פתח לריפויה."

פרופ' יהודית ברמן, מהפקולטה למדעי החיים, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה, עברה לאוניברסיטת תל-אביב מאוניברסיטה בארה"ב, בה היתה לה מעבדה פעילה ומענקי מחקר גדולים. "מענק המחקר של ה- ERC יחד עם המענק ISF של הקרן הישראלית למדע מספקים לי את המשאבים הדרושים להקמת המעבדה ולביצוע מחקר ברמה גבוהה". מחקרה של פרופ' ברמן עוסק בשינויים מהירים המאפשרים למיקרואורגניזמים מחוללי מחלות (פתוגנים) לשרוד טיפול תרופתי שנועד למנוע את התרבותם.
"כמדענית שהיא גם אישה, אמא, ולאחרונה גם סבתא, אומרת פרופ' ברמן, "ברצוני לעודד מדעניות צעירות לעסוק במחקר. זהו תחום מלהיב ומאתגר הכולל, מעבר לזכות לשאול שאלות מרתקות, גם עבודה חינוכית עם מדענים צעירים שיהוו את דור ההמשך של מדענים טובים. אני מעודדת את כל המדעניות לסמוך על חושיהן ולזכור כי כישלונות הגלומים בעשייה מאפשרים את הצעדים החשובים קדימה. חייו של איש אקדמיה הינם מאתגרים ומאפשרים הזדמנויות נפלאות ללמוד ללא הרף ולגדול. אין זו דרך קלה, אבל זהו עיסוק מלא התרגשות וסיפוק".

פרופ' מיכל פלדמן, מהפקולטה למדעים מדויקים, בית הספר למדעי המחשב, מספרת על תחום המחקר שלה: "בסוף שנות ה-90 נכנס האינטרנט לחיינו והפך במהרה לפלטפורמה חישובית עבור יישומים חברתיים וכלכליים רבים. מהפך זה הוביל להתפתחות של תחום מחקר חדש, הנקרא תורת המשחקים האלגוריתמית. התחום נמצא בממשק של מדעי המחשב, תורת המשחקים וכלכלה, שילוב הנדרש על מנת להתמודד עם האתגרים הרבים שמציב האינטרנט. מפגש זה יוצר תחום מרתק מתמטית ורעיונית, העוסק בתכנון מנגנונים עבור יישומים אינטרנטיים ובוחן את יחסי הגומלין בין מדעי המחשב ומדעי החברה".
"הזכיה במענק היתה מרגשת מאד עבורי", מספרת פרופ' פלדמן. "את הידיעה על העליה לשלב הראיון קבלתי בסמוך ללידת בני, עימו הגעתי לראיון בבריסל. הזכיה בגרנט פתחה בפניי את האפשרות להרכיב קבוצת מחקר גדולה בתחום תורת המשחקים האלגוריתמית בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב".

במעבדתה של ד"ר ענת הרשקוביץ, מהפקולטה למדעי החיים, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה,חוקרים כיצד חיידקים אלימים מצליחים להפוך את התאים שלנו לסביבה נוחה לגידול. לחיידקים יש כלים שמאפשרים להם לחדור לתוך התאים והרקמות שלנו וכן מנגנונים להתחמק מהמערכת החיסונית.

על הזכיה במענק אומרת ד"ר הרשקוביץ: "הזכיה במענק היוקרתי ERC נותן לי את החופש לחקור ללא מגבלות ואת הידיעה שבעצם הכל אפשרי!"

"לחוקרות הצעירות אני רוצה לומר שלנו כנשים יש כוחות אדירים שמנחים אותנו בכל רגע!, המדע והמחקר הם הדרך להגשים חלומות- מניסיוני האישי זה בכלל לא קשה, כל מה שצריך זה להעז ולהקשיב טוב לעצמנו".

המחקר במעבדתה של  פרופ' רונית סצי-פאינרו, מהפקולטה לרפואה, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, עוסק בפיתוח ננו-ביו-תרופות המכוונות באופן ספציפי להפריע לאינטראקציות בין התאים הסרטניים לבין התאים במיקרוסביבה של הגידול. תאים אלה תומכים בגידול והכרחיים לתזונה ולגדילה שלו וכן ליכולתו המוגברת לשלוח גרורות.

"אנו משתמשים בגידולי מח, עצם, שד, שחלות, מלנומה, ערמונית ולבלב היישר מחדר הניתוח ויוצרים מהם מודלים תלת-ממדיים הכוללים את תאי הסרטן של החולה יחד עם תאי המיקרוסביבה שלו הכוללים תאי אנדותל היוצרים כלי דם המזינים את הגידול, תאי רקמת חיבור ותאי מערכת החיסון. מודלים אלה מאפשרים לנו להבין את מערכת היחסים המולקולרית בין התאים השונים ולאפיין מה הסמנים הספציפיים המבוטאים בתאים אלה שיכולים לשמש עבורנו מטרות לאבחון וטיפול מכוון".  

"מענק ה-  ERC consolidator שקיבלתי בשנה שעברה מתמקד ביצירת מודלים של זוגות של גידולים רדומים וגידולים שגדלים במהירות שמקורם בסרטן המח גליובלסטומה. הבנת השינויים המתרחשים בין מח בריא לבין מח עם גידול מחולה ששרד זמן קצר לזה ששרד זמן ארוך יסייעו לנו מאוד בדרך בה נאבחן גידול אגרסיבי זה ונפתח תרופות ממוקדות מטרה בעלות יכולת חיישנית פלורסנטית", מסבירה פרופ' סצי-פאינרו. "קבלת מענק יוקרתי מה- ERC מאפשרת לגייס חוקרים מצוינים, לקנות ציוד חדשני ולקדם מהר רעיונות מקוריים ופורצי דרך בעולם תחרותי".