אדריכלות בקמפוס

אדריכלות בקמפוס בראי השנים: מהבית הירוק בסגנון שייח' מוניס ועד בנייה ירוקה במאה ה-21

אדריכלות בקמפוס
ערב רב של סגנונות עיצוב ואדריכלות בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, על גניו המטופחים, על פסלי החוץ הנטועים בין שביליו, ועל המוזיאונים ומרכזי התרבות הפועלים בו, הוא גם מוזיאון פתוח לאדריכלות הישראלית המודרנית של ארבעים השנים האחרונות: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הניאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.

 

ארבעה מבנים השואבים כל אחד את השראתו ממקום אחר ומזמן אחר, מעניקים טעימה מן המגוון העשיר של סגנונות התכנון, העיצוב והבנייה של בנייני הקמפוס.

 

הבית הירוק – קשר עם העבר

מתכנני תכנית האב של קמפוס אוניברסיטת תל-אביב האמינו כי ישנה חשיבות רבה לאזכור העבר באמצעות יצירת קשר ארכיטקטוני בין המקום והתקופה. הבית הירוק נבנה בסממנים ארכיטקטוניים המזכירים את הכפר הערבי הקדום – שייח מוניס. את הבית בנו האדריכלים קאמילו מנפרידני וארנולד תג'ר בשנת 1991. האדריכלים שמרו על הסגנון האוריינטלי של האדריכלות הערבית המקומית במאה ה-19, בשילוב עם תכנון עכשווי. הבית הירוק בולט ביופיו ובייחודו ופועל כמועדון הסגל האקדמי של האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון, כגן אירועים ומסעדה וכמרכז לכנסים ולפעילות חברתית.                

 

מרכז צימבליסטה - מסורת בעיצוב לא מסורתי    

מבנהו המרשים והמפואר של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה מעוצב כשני מגדלים זהים בגובהם ובצורתם – בסיס מרובע המתעגל בהדרגה אל-על. צבעו האדמדם של הציפוי החיצוני של המבנה בולט למרחוק ועשוי אבן מהרי הדולומיטים באיטליה, והציפוי הפנימי – אבן זהבהבה דמוית עץ מטוסקנה. המבנה, שהוקם בשנת 1997, משקף את סגנונו הייחודי של מריו בוטה, אדריכל שוויצרי בעל שם עולמי, והוא הראשון שתכנן בוטה בישראל. בית הכנסת שבתוך המבנה מעוצב אף הוא בצורה חדשנית ובלתי שגרתית, המעניקה לו, כמו לשאר החללים הפנימיים במבנה, אווירה מיוחדת במינה.

 

הגלריה האוניברסיטאית – אמנות מודרנית

הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר מעוצבת כך שכל פרטיה פועלים בהרמוניה. המבנה בנוי מצירוף של שני גופים גאומטריים פשוטים, מלבן ואליפסה, החודרים אחד לשני. האזור המלבני הקשיח מכיל חללי תצוגה גדולים, מרווחים ובעלי תקרה גבוהה, המזמינים שיטוט איטי, התבוננות והתעמקות. האזור המעוגל כולל את הפואיה, מקום המפגש והדינמיקה של הקהל. גרם מדרגות, קושר בין שני חלקי המבנה ויוצר זרימה ויזואלית ופיסית. המבנה תוכנן על ידי הארכיטקטים ברכה ומיכאל חיוטין ודן איתן והוקם בשנת 1988. בתכנון המבנה ניכרת השפעה גדולה של זרמים באמנות המאה ה-20, ובפרט של הזרם המודרני.

 

כמו בניין מיטשל השכן לה (בניין אגודת הסטודנטים), פונה הגלריה האוניברסיטאית אל העיר ופתוחה לקהל הרחב. בנייתה בצורה זו אפשרה לבטל את גדר הקמפוס שהייתה במקום בעבר, וליצור חיבור והמשכיות בין כניסת הגלריה לכיכר העירונית–ציבורית, הלוא היא כיכר אנטין המקבלת את באי הקמפוס מרחוב חיים לבנון.

 

בניין בית הספר ללימודי הסביבה – חושבים על העתיד

משכנו של בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר הוא הבניין הירוק הראשון באוניברסיטת תל-אביב, ואחד הראשונים מסוגו בארץ. הבניין משמש כמעבדה ייחודית ונגישה לאדריכלות ירוקה ולחקר הסביבה, ומשלב טכנולוגיות סביבתיות כגון יצור אנרגיה ומחזור מים ושפכים. בנוסף, משמש הבניין כפלטפורמה לניסויים בטכנולוגיות מתקדמות ובמערכות מבנה ידידותיות לסביבה.

 

המופע הצורני הדינאמי של הבניין נוצר באמצעות מתח בין שני אלמנטים צורניים בעלי אופי ייחודי - הקיר האקולוגי המתוכנן כסבכת מתכת אוורירית, והמסה העיקרית של המבנה המתוכננת כגוף אטום ה"מרחף" מעל קומת הקרקע. בין שני גופים אלו נוצר חלל מרכזי למפגש ופעילות ציבורית. הבניין תוכנן על-ידי אקסלרוד-גרובמן אדריכלים עם האדריכל יוסי קורי (סטודיו גאוטקטורה) וחן אדריכלים.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
Developed by
UI/UX Basch_Interactive