Leo Corry The Cohn Institute for History
and Philosophy of Science and Ideas
Tel-Aviv University,
Ramat Aviv, 69978, Israel
   

Home

 

CV

 

Publications

 

Teaching

 

Search this site:


 

הוראה ראשי  *   סילאבוס  *   ביבליוגרפיה  *   מבחן  *   הורדת קבצים  *   קישוריות


תולדות המתמטיקה - עבודת בית מס' 1
מתמטיקה יוונית ואיסלמית  *  סמסטר א' - תשע"ב


עבור לעבודת בית מס' 2

תאריך אחרון למסירת העבודה: יום ב'    02.01.2012

בהמשך תמצאו רשימת טענות היסטוריות הנוגעות למתמטיקה היוונית והאיסלמית. עליכם לבחור טענה אחת ולהכין עליה עבודה. יש להציג נימוקים התומכים בטענה וגם נימוקים השוללים אותה. טיעונים כאלה מופיעים בספרים ובמאמרים המצויינים ליד כל טענה שברשימה.

על מנת להבין את ההקשר היותר רחב של השאלה, יש לעיין קודם כל בפרקים הרלוונטיים מתוך הביבליוגרפיה הכללית ובאתרי האינטרנט הרלוונטיים המופיעים בדף הקישוריות המצורף.

כאמור, על העבודה להיות קצרה, ברורה ותמציתית. היא בוחנת את מידת הבנתכם את הנימוקים ההיסטוריים הרלוונטיים באופן ישיר לשאלה.עליכם מוטלת ההחלטה מה נחשב לנימוק היסטורי רלוונטי באופן ישיר, ואת כל מה שאיננו רלוונטי יש להשאיר בחוץ.

אורך העבודה: בין 7 ל 10 עמודים מודפסים (3000 עד 4000 מילים), פלוס ביבליוגרפיה. לא יותר מזה!

הרעיון הוא שאתם תעבדו קשה לפני ובעת הכתיבה, ולא שאני אעבוד קשה בקריאה.



רשימת הטענות ההיסטוריות שניתן לעסוק בהן, והביבליוגרפיה הרלוונטית לכל פריט ופריט

  1. אין כל הבדל מהותי בין שיטת המיצוי של אאודוקסוס לבין זו של ארכימדס

    [Boyer 1949: 30-38; Dijksterhuis; Euclid Vol. 3: 365-368, 374-378; Van der Waerden: 216-225]

  2. הגדרת הפרופורציה של אאודוקסוס זהה להגדרת החתכים של דדקינד

    [Euclid Vol. 2: 120-126; Fowler 1992; Grattan-Guinness; Unguru 1979; Unguru & Rowe: 1-39]

  3. במחקריו של אפולוניוס על החתכים הקוניים, אין שימוש מפורש בצירים קרטזיים. בכל זאת, תיאוריו בנוגע לתכונות החתכים לא נבדלים כהו זה מאלה שבגיאומטריה האנליטית. מניסוחיו המילוליים אין להסיק שהוא לא היה מודע לתכונות ה"אנליטיות" הללו.

    [Freudenthal; Grattan-Guinness; Saito Unguru & Fried 1996; Van der Waerden: 241-249]

  4. למושג ה"יחס" בפני עצמו אין כל משמעות במתמטיקה היוונית. הוא נועד אך ורק לשרת את מושג הפרופורציה, שהוא השמוג החשוב והמרכזי במתמטיקה הזו

    [Fowler 1980-82; Grattan-Guinness; Unguru 1979]

  5. פתרון כללי של משוואות ריבועיות היא אחת הבעיות שהעסיקו את המתמטיקאים מאז ומתמיד. ניתן לראות רצף בעיסוק בבעיה הזאת, החל מהמתמטיקה הבבלית, דרך האלגברה הגיאומטרית של היוונים, ממשיך בעבודות האלגבריות של דיאופאנטוס ועד המתמטיקה הערבית, במיוחד עם עבודתו של עומאר חיאם (Omar Khayyam).

    [Freudenthal; Grattan-Guinness;Saito  Unguru 1979; Unguru 1986; Unguru & Rowe: 1-39; Van der Waerden: 62-73, 195-199]

  6. גילוי הגדלים האינקונמנזוראבילים על ידי הפיתגוראים מתואר על ידי אריסטו. תיאוריו מראים שהגילוי הזה התבסס על הוכחה בדרך הסתירה, כאשר מניחים שה"שורש של 2" הוא הוא מספר רציונלי  שמוצג כשבר רגיל

    [Grattan-Guinness; Knorr 1975: Chap. 2; Unguru 1986: 23-27; Von Fritz]

  7. עיון בעבודותיו של ארכיממדס מלמד שעניינו במתמטיקה התרכז מכל כל בצדדים השימושיים שלה, ולא בהיבטיה ההתיאורטיים

    [Dijksterhuis; Euclid , Vol 2: 116-119; Knorr 1976]

  8. ארכימדס פיתח חלק מרעיונותיו המתמטיים החשובים דווקא בחיבוריו המכניים

    [Berggren; Dijksterhuis; Knorr 1978]

  9. הספר השני של האלמנטים עוסק בבעיות אלגבריות טהורות. דרך הביטוי הגיאומטרית שבחרו היוונים קשורה לגילוי הגדלים האינקונמנזורביליים

    [Euclid Vol.1: 372-374; Grattan-Guinness; Freudenthal;Saito  Van der Waerden: 106-125; Unguru 1979]

  10. היוונים פיתחו אריתמטיקה רגילה ושלמה של מספרים טבעיים, והאלגברה הגיאומטרית שלהם היא הכללה של האריתמטיקה הזאת

    [Grattan-Guinness; Unguru 1979; Unguru 1986: 23-27; Unguru & Rowe; Van der Waerden: 106-125]

  11. בעבודתו של אפולוניוס אנו מוצאים את כל הכלים הנדרשים להגדרת הגיאומטריה האנליטית. העובדה שאפולוניוס לא מגדיר אותם מפורשות משקפת את מגבלותיה של ה"אלגברה הגיאומטרית" של היוונים, שהיא ריגורוזית מאוד, אם כי לא נוחה לשימוש

    [Grattan-Guinness;Saito Van der Waerden: 241-249; Unguru & Fried 1996]

  12. תיאודורוס מוכיח את האינקונמנזורביליות של גדלים רבים, ונעצר ב"שורש 17". הסיבה לכך היא הדרך הגיאומטרית שבחר להוכחתו, שלא מאפשרת לו לעבור את המספר הזה

    [Knorr 1975: 1-20, 109-193; Van der Waerden]

  13. אאוקליד ידע והוכיח את המשפט היסודי של האריתמטיקה [הערה: יש להתיחס, בין היתר, למשפטים 9.36 ; 7.30 ו- 9.20 באלמנטים]

    [Grattan-Guinness; Knorr 1976a; Mueller: 80-90]


רשימה של טקסטים כללים על תולדות המתמטיקה, המכילים פרק בכל נושא מהרשימה לעיל

  1. Dictionary of Scientific Biography, edited by Charles C. Gillespie, New York, 1970.
  2. Boyer C. [1968] A History of Mathematics, New York.
  3. Fauvell, J & J. Gray (eds) [1988] The History of Mathematics. A Reader, MacMillan Press.
  4. Heath, T.L., [1921] A History of Greek Mathematics, 2 Vols., London: Dover.
  5. Katz, V.J. [1998] A History of Mathematics - An Introduction, 2nd Edition, Reading, MA, Addison Wesley.

רשימה של טקסטים על תולדות המתמטיקה, המתיחסים לנושאים מסויימים מתוך רשימת הטענות לעיל

  1. Berggren [1984] Archimedes' Equilibrium of Planes", Archive for History of Exact Sciences 16: 87-103.
  2. Boyer, C. [1949] The History of the Calculus, New York: Dover.
  3. Dijksterhuis, E.J. [1987] Archimedes, Princeton University Press.
  4. Euclid [Elem] The Thirteen Books of the Elements, 3 Vols.,translated with introduction and commentary by Sir Thomas L. Heath, 2d. ed. unabridged. London: Dover. 1956.
  5. Fowler, D. [1980-82] "Book II of Euclid's Elements", Archive for History of Exact Sciences 22: 5-36 & 26: 193-209.
  6. Fowler, D. [1992] "Dedekind's Theorem: "sqrt(2)*sqrt(3)=sqrt(6)", Am. Math. Monthly 99, 725-733.
  7. Freudenthal, H. [1977] "What is algebra and what has it been in history", Archive for History of Exact Sciences 16: 189.
  8. Grattan-Guinness, I., [1996] "Numbers, Magnitudes and Proportions in Euclid's Elements", Historia Mathematica 23: 355-375. Download from here
  9. Knorr, W., [1975] The Evolution of the Euclidean Elements, Dordrecht: Reidel.
  10. Knorr, W. [1976] "Archimedes and the Measurement of the Circle: A New Interpretation", Archive for History of Exact Sciences 15: 115-140.
  11. Knorr, W. [1976a] "Problems in the Interpretation of Greek Number Theory", Studies in History and Philosophy of Science 7: 353-368.
  12. Knorr, W. [1978] "Archimedes and the Elements", Archive for History of Exact Sciences 19: 211-290.
  13. Knorr, W. [1982] "The Hyperbola Construction in the Conics", Centaurus, 25: 253-291.
  14. Knorr, W. [1982a] "Observations on the Early History of the Conics", Centaurus, 26: 1-24.
  15. Knorr, W. [1986] "Archimedes' Dimension of the Circle", Archive for History of Exact Sciences 35: 281-324.
  16. Mueller, I. [1981] Philosophy of Mathematics and Deductive Structure in Euclid's Elements, Cambridge: MIT Press.
  17. Saito, Ken [2004] "", Book II of Euclid's Element in the Light of the Theory of Conic Sections", Classics in the History of Greek Mathematics, J. Christaianides (ed.). Download from here.
  18. Unguru, S. [1979] "History of Ancient Mathematics: Reflections on the State of the Art", ISIS 70: 555-565. Download from here.
  19. Unguru, S. [1986] "היסטוריה, מתמטיקה, והיסטוריה של המתמטיקה", זמנים 20, 18-27. Download from here.
  20. Unguru, S. & D. Rowe, [1975] "Does the Quadratic Equation Have Greek Roots", Libertas Matematica (ARA) 1: 1-49, 2: 1-62 - Download from here: Part I; Part II.
  21. Unguru, S. & M. Fried [1997] "On the synthetic-geometric character of Apollonious's Conica" Mathesis 12, 148-223. את המאמר הזה יש לבקש ממני ישירות
  22. Von Fritz, K., [1945] "The Discovery of Incommesurability", Annals of Math, 46: 242-264.
  23. Van der Waerden [1963] Science Awakening, New York. Download from here