על אף הקונוטציה השלילית: לטפילים יש השפעה חיובית על המגוון הביולוגי ותפקיד מכריע בשמירה עליו

כשאנחנו חושבים על טפילים בדרך כלל יש לנו קונוטציות שליליות כלפיהם: איך הם פוגעים בפונדקאי שלהם או כמה הם מזיקים למי שנגזר עליו לשאת אותם? מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה שהנוכחות של הטפילים בטבע אינה בהכרח שלילית ולפעמים הם אף עוזרים לבעלי חיים אחרים לשרוד. 

המחקר נערך בהובלת פרופ' פרידה בן-עמי וד"ר סיגל אורלנסקי מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ופורסם בכתב העת Frontiers in Microbiology. "במחקר שערכנו אנחנו מראות שלטפילים ישנה דווקא השפעה חיובית על מבנה החברה, ויש להם תפקיד מפתח בעיצוב בית הגידול והעצמת המגוון הביולוגי," אומרות החוקרות.

עניין של איזון

החוקרות מסבירות כי בחברה אקולוגית בריאה יש לרוב מגוון רחב של מינים החיים זה לצד זה. מינים קרובים יוכלו להתקיים באותה החברה בתנאי שהם משפיעים ומושפעים באופן שונה, ממשאבים ומאויבים טבעיים. ללא הפרדה ואיזון בין אותם מינים, לא תהיה להם אפשרות להתקיים במקביל, כלומר, אחד המינים ייכחד. עקרון זה נקרא competitive exclusion principle או חוק Gause.

ד"ר סיגל אורלנסקי: "טפילים ומחוללי מחלות הם חלק בלתי נפרד מכל חברה אקולוגית. על אף שמם הרע, טפילים ממלאים תפקיד מפתח בעיצוב דינמיקת האוכלוסייה, מבנה הקהילה והמגוון הביולוגי, בזכות השפעתם על איזון בין המינים באותה החברה".

המחקר נערך על סרטנים זעירים מסוג דפניה, שבארץ ניתן למצוא בעיקר בבריכות חורף. גודלה של הדפניה כשלושה מילימטרים והיא ניזונה מאצות חד-תאיות ומחיידקים והן עצמן משמשות מזון לדגים. בריכות חורף הן בית גידול סגור שבו התחרות בין המינים מאוד משמעותית בהשפעתה על המגוון הביולוגי בבריכה. מינים אקווטיים שחיים בבריכות החורף לא יכולים לעזוב או לנדוד למקום אחר באופן עצמאי, ולכן תוצאות התחרות מאוד קריטיות להישרדותן. המינים הללו הם גם פונדקאים או נשאים של טפילים ונדיר למצוא מין שעמיד לטפילים בצורה כמעט מוחלטת.

פרופ' בן-עמי מוסיפה: "באוכלוסיית סרטני הבריכות בארץ מצאנו מין אחד ששמו Daphnia similis שהכינוי שלו במעבדה היה "סופר דפניה" בשל יכולת עמידות כמעט מוחלטת לטפילים. למרות כל זאת ה"סופר דפניה" שלנו לא מצליח להיות מין הדפניה הנפוץ ביותר בבריכות. המין הנפוץ הוא דווקא Daphnia magna אשר פגיע מאוד למגוון רחב של טפילים".

פרופ' פרידה בן-עמי במעבדה

מה יאפשר דו-קיום של מינים?

כדי להבין למה חסינות אימונולוגית לא מהווה מקפצה לתפוצה רחבה בבריכה, החוקרות הקימות במעבדה מיקרו-קוסמוס ביולוגי, שבו שני המינים חלקו את אותו בית גידול בנוכחות או בהיעדר טפילים. התוצאות הראו די מהר שבבית גידול ללא טפילים, המין הרגיש לטפילים, שהינו המין מסוג דפניה הנפוץ ביותר בטבע, הוא זה שגם ניצח בתחרות ואף גרם להיעלמות של ה"סופר דפניה" העמידה לטפילים. אולם בבתי גידול עם טפילים, השרידות של הדפניה הרגישה ירדה באופן דרמטי, ואוכלוסיית ה"סופר דפניה" התבססה, דבר שיאפשר דו-קיום בין שני המינים.

ד"ר סיגל אורלנסקי: "תוצאות ניסויים אלו מדגישות את התפקיד החשוב של טפילים בעיצוב המגוון הביולוגי, ככאלה שיכולים לתווך תחרות בין מיני דפניה. בכך מתאפשר דו-קיום של מין שהוא אמנם עמיד לטפילים אבל יכולת התחרות שלו לוקה בחסר וללא טפילים הוא היה כנראה נכחד כאשר הוא חולק את אותו בית גידול עם מין רגיש לטפילים, שהוא מין הדפניה השכיח ביותר בישראל, כלומר, בעל כושר תחרותי גבוה. המחקר שלנו מראה שדו-קיום של שני מיני דפניה אלו אפשרי רק בתיווך טפיל".

פרופ' בן עמי מסכמת ומדגישה את ההשלכות המשמעותיות של תוצאות ניסויים אלו להבנה טובה יותר של מערכות שבהן מתקיימים במקביל מינים רגישים לטפילים ומינים פחות רגישים. ההשלכות הללו עשויות להשפיע על התמודדות עם פלישות ביולוגיות ואף לסייע בהפחתת האיום על מינים בסכנת הכחדה.