6 חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב זכו במענקי המחקר היוקרתיים ביותר של האיחוד האירופי (ERC)

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. אוניברסיטת תל אביב מובילה במספר הנשים הזוכות - שלוש מתוך כלל ששת הזוכים.

"אנחנו גאים מאוד בחוקרים והחוקרות שלנו, ומוקירים את עבודתם. אני שמח לראות שאוניברסיטת תל אביב מצליחה לייצר סביבת עבודה בה חוקרינו מצליחים להגיע להישגים משמעותיים ולמחקר פורץ דרך. אני מברך את עבודתם החשובה ובטוח כי הם ימשיכו לעשות חיל במחקרם", אמר פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב.

החוקרות והחוקרים שמחקריהם פורצי הדרך זכו השנה למענק הם:

פרופ' אינה סלוצקי | בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח | מדענית מוח שחוקרת מהו המנגנון השומר על יציבות הפעילות המוחית ברשתות עצביות

ההנחה המרכזית היא שכשל במנגנון זה הוא הגורם המרכזי לירידה הקוגניטיבית במחלת האלצהיימר. המחקר במעבדתה חשף כי שנים רבות לפני הופעת הסימפטומים הראשונים של המחלה, כבר קיימת פעילות מוחית פתולוגית שמופיעה במצבי שינה והרדמה. המחקר מתבסס על שיטות אופטיות, חשמליות ומולקולריות מהמתקדמות בעולם. ממצאי המעבדה עשויים להוות בסיס להבנה טובה יותר של מחלת האלצהיימר ומחלות נוספות ובעתיד לתרום לפיתוח טיפולים חדשים ואבחון מוקדם בתחום.

פרופ' רני שפיגלר | בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס | חוקר בתחום התיאוריה הכלכלית

מחקרו עוסק באינטראקציות אסטרטגיות בין מקבלי החלטות, אשר משתמשים בלמידת מכונה כדי לבנות תחזיות לגבי הסביבה בה הם פועלים. המחקר יבנה מודלים כלכליים פשוטים ששואבים רעיונות מתורת המשחקים ההתנהגותית, ומבוססים על שתי הנחות יסוד: (1) למידת מכונה בסביבה כלכלית מתבססת על נתונים שנובעים מההחלטות האנדוגניות של השחקנים במערכת, (2) למידת מכונה מגלה העדפה למודלים פשוטים שיסבירו את הנתונים, כחלק מהניסיון להימנע מ- overfitting. מטרת המחקר היא לבחון השלכות תיאורטיות של צירוף שתי הנחות יסוד אלה, ואת משמעותן האפשרית עבור מגוון מערכות כלכליות, כגון שוקי אשראי או תמחור אוליגופוליסטי.

פרופ' תמי הרציג | החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאן | היסטוריונית שתחקור את תופעת השעבוד של נשים באזורים האירופיים של אגן הים התיכון, בין השנים 1500 עד 1800

יותר ממיליון בני אדם משועבדים הובאו בכפייה לאזורים אלה מאפריקה, אסיה, ומזרח אירופה, ובמחקר זה הטענה היא שנשים וילדות היוו חלק משמעותי מהאוכלוסייה המשועבדת באירופה הים-תיכונית. המחקר מבקש לבדוק את ההשפעות שהיו לנוכחות המתמשכת של שפחות זרות-מוסלמיות, יהודיות ואחרות, על החברה הנוצרית בשטחי איטליה, ספרד, צרפת ומלטה של ימינו. הוא יתבסס על מחקר ארכיוני רחב-היקף, וכן על ניתוח  של ממצאי תרבות חומרית וייצוגים חזותיים.

פרופ' בני אפלבאום | בית הספר להנדסת חשמל | חוקר בתורת הקריפטוגרפיה עוסקת בחישוב ותקשורת בנוכחות יריב

מחקרו מתמקד בשאלות יסוד, כגון כיצד ניתן לאכסן ולעבד מידע פרטי באופן מבוזר בין מספר רב של משתתפים אשר חלקם מושחתים ואף בעלי כוח חישובי בלתי מוגבל. מטרת המחקר היא להציג פתרונות משופרים לבעיות אלה, ובאופן כללי יותר, להבין מהי העלות, מבחינת משאבי חישוב ותקשורת, הנדרשת כדי להשיג בטיחות מרבית. המחקר תיאורטי בעיקרו ומשתמש בכלים מתמטיים.

פרופ' לילך הדני | בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון | חוקרת בעולם מדעי הצמח שתחקור את הקשר בין צמחים וצלילים

תקשורת בין צמחים לסביבתם חיונית לשרידותם. ידוע שצמחים משתמשים באור, ריח ומגע כדי לתקשר עם צמחים וחיות. אולם מה לגבי קולות? מחקרים אחרונים הראו שצמחים יכולים להגיב לקולות (למשל של מאביקים), ויכולים גם להשמיע קולות, במיוחד תחת עקה. במחקר הזה יחקרו מה צמחים יכולים לשמוע, מה משמעות הקולות שהם משמיעים, ומי מקשיב להם. המחקר ישלב ניסויים בצמחים בתנאים שונים, למידת מכונה לפענוח הצלילים שהצמחים משמיעים, ומודלים אבולוציוניים.

פרופ' גידי בוהק | החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות | חוקר יהדות שימפה ויחקור את הספרות היהודית הלא-רבנית מימיהם של חז״ל, כולל ספרות אסטרולוגית, מאגית, רפואית ועממית

המחקר יזהה טקסטים יהודיים לא-מוכרים, בעיקר מגניזת קהיר, כדי לבחון היבטים רבים של התרבות היהודית בשלהי העת העתיקה, החל בתופעות של תרגום טקסטים מיוונית ומלטינית לארמית ולעברית וכלה בתפילות למלאכים ואמונות בכוחם של גרמי השמים להשפיע על בני האדם. מחקר זה יתרום גם להבהרת מעמדם של חז״ל עצמם בחברה היהודית בשלהי העת העתיקה.