שאלות ותשובות
פרופ' בנימין וולוביץ
- מהי שיחת הדרכה על אסתמה?
- האם מצבי קור או יובש יכולים לגרום להתקף אסתמה?
- על מה מעידים חירחורים ממושכים אצל תינוק?
- האם רפואה אלטרנטיבית עוזרת לחולי אסתמה?
- מה הקשר בין סטרידור ואסתמה?
- במה שונה סטרידור מאסתמה?
- מהו סטרידור מלידה?
- מדוע יש ליחה בדרכי הנשימה בזמן התקף של אסתמה?
- מהי הסיבה השכיחה ביותר לדלקות-ריאות חוזרות בילדים?
- מתי מומלץ לנתח פוליפים?
- איך ניתן לאשר או לשלול אבחנה אסתמה בילדים קטנים?
- האם טיפול בסטרואידים הניתנים דרך הפה מזיק?
- האם שימוש ממושך בסטרואידים הניתנים במשאפים בטוח?
- האם שיעול ממושך יכול להיות סימן לאסתמה?
- מה לעשות אם הילד מתנגד לטיפול עם ספייסר?
- מהי אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)?
- האם אסתמה היא מחלה פסיכוסומאטית?
- מתי ומדוע כדאי לפנות לרופא מומחה?
- מה ההבדל בין בריקלין לונטולין?
- איך אפשר לדעת אם לילד יש דלקת ריאות או אסתמה?
1. מהי שיחת הדרכה על אסתמה?
היום ניתן לשלוט שליטה מוחלטת במחלה (גם ללא שימוש בכדורי סטרואידים) וכדי לשלוט במחלת האסתמה צריך להכיר את המחלה ואת הטיפול בה.
כאשר חולה חדש מתקבל אצלי לבדיקה (בכל מסגרת) ההורים נדרשים להשתתף בשיחת ההדרכה על המחלה והטיפול בה הנמשכת כשעה.
במהלך השיחה ההורים מקבלים תשובות לכל השאלות הקשורות באסתמה:
- איך מתחילה המחלה?
- מה קורה בתוך הריאות של הילד בזמן התקף?
- למה הילד משתעל או מצפצף?
- מה על ההורה לעשות כדי למנוע את הופעת השיעול והצפצופים?
- איך אפשר להחליט שאמנם מדובר בהתחלה של התקף אסתמה?
- מה צריך לעשות בתחילת התקף?
- מה עושה כל תרופה?
- מהם סטרואידים הניתנים דרך הפה? מהם סטרואידים-נשאפים?
- האם יש קשר לתורשה?
- מתי המחלה חולפת?
ועוד תשובות רבות לשאלות שההורה צריך לדעת כדי לטפל נכון בילדו ולשלוט על המחלה.
בשיחת ההדרכה ניתנות התשובות לכל השאלות האלו.
2. האם מצבי קור או יובש יכולים לגרום להתקף אסתמה?
מאמץ גופני בתנאי יובש או קור מסתיים בהתקף של קוצר נשימה.
אותו מאמץ בתנאי לחות או חום לא יסתיים בהתקף.
מה שגורם להתקף האסתמטי הוא המעבר ממקום חם ולח למקום קר ויבש, כמו יציאה מאמבטיה חמה ולחה לחדר עם קור ויובש שנגרמו ע"י מזגן בדרגת קירור גבוהה.
או כניסה לתוך מכונית ממוזגת מחוף הים ביום חם ולח ושאיפת אוויר קר ויבש ממזגן המכונית.
או אפילו כניסה הבית ביום חם שעה שבחוץ חם ולח ובבית יש מזגן הגורם למצב של קור ויבש משמעותיים.
כאשר עוזבים את הבית וגרים זמנית בבית אחר כמו במהלך נסיעה לחול, נסיעה אפילו לעיר אחרת, יציאה לנופש או חופש, מעבר דירה, או אפילו מעבר לחדר אחר באותה דירה תמיד יש שיפור במצב הילד בגלל הניתוק מהמקום בו הוא יצר רגישות לגורמים שבסביבתם הוא חי
3. על מה מעידים חירחורים ממושכים אצל תינוק?
קיימות מספר סיבות לחירחורים גסים ממושכים אצל תינוק. נדון במספר סיבות אפשריות:
- חירחורים גסים הקיימים בזמן שהילד שוכב על הגב ונעלמים כאשר משכיבים אותו על הבטן מצביעים על מצב בשם: Congenital Stridor עקב Flabbiness of the glottis. במצב זה יש חוסר בשלות זמנית של הסחוס של ה"שוער" (Epiglottis) המפריד בין דרכי הנשימה (הטרכיאה) ודרכי העיכול (הושט). מצב אי הבשלות של חלק זה בגוף חולף בדרך כלל לפני גיל שנה (לרוב לפני גיל 9 חודשים) ללא כל טיפול. לאחר שהאבחנה כבר ידועה, כדאי לדאוג לכך שהילד ישכב לישון על הצד או אפילו על הבטן, אך רק בתנאי שהמזרון עליו משכיבים את הילד הוא מזרון קשה.
- סיבה שכיחה אחרת לחירחורים מממושכים אצל תינוק, היא הפרשות (נזלת) בדרכי הנשימה העליונים, במקרה זה כדאי לנסות לטפל בתמיסת מים פיסיולוגיים (מי מלח). לשים 1-2 טיפות מים פיסיולוגיים באף ומיד לאחר מכן להשכיב את הילד על הבטן כדי שהמים ישטפו את האף ויצאו החוצה עם ההפרשות. אם הבעיה היא רק נזלת, אז בעקבות טיפול כזה החירחורים יפסקו (זמנית).
- סיבה אחרת לחירחורים ובעיקר נחירות בלילה הם אדנואידיים (פוליפים) מוגדלים. כדי לקבל אישור נוסף לכך שהאדנואידיים מוגדלים, אפשר לקבל ע"י צילום צוואר צדדי.
בכל מקרה, במידה והתופעה נמשכת צריך לפנות לרופא המטפל או למומחה.
4. האם רפואה אלטרנטיבית עוזרת לחולי אסתמה?
רפואה אלטרנטיבית יכולה לפעמים לעזור במקומות שבהם הרפואה הקונבנציונאלית לא מצליחה לתת תשובות מספקות.
בנושא האסתמה יש היום טיפול טוב שעוזר כמעט בכל המקרים ולכן אין צורך ברפואה אלטרנטיבית.
ילד המקבל טיפול נכון, מצליח למנוע את רוב התקפי האסתמה שלו, מצליח להשתלט מהר על כל התקף, וכאשר הוא מקבל טיפול מונע בדרך נכונה הוא נשאר בריא לחלוטין בלי שיעול חרחור או צפצוף.
מי שלא מגיע לתוצאות האלו בטיפול כדאי שיפנה לרופא מומחה שיעזור לו להגיע לתוצאות אלו.
אני מכיר מעט מאד ילדים שמקבלים טיפול מסודר ונכון בתרופות קונבנציונאלית לאסתמה, ולא מצליחים להשתלט על מחלתם.
אי השליטה על המחלה נגרמת ברוב המקרים בעקבות אי נטילת התרופות או בנטילה שלהם בטכניקה לא נכונה.
כדי שהילד ייטול את התרופות בצורה נכונה, ההורה צריך להיות משוכנע שהטיפול אמנם הינו הטיפול הטוב ביותר עבור ילדו, ואז הוא ידאג שהילד יקבל את הטיפול בצורה מסודרת.
תפקיד הרופא הקונוונציונלי הטוב, לדאוג לכך שההורה ישתכנע שהטיפול המוצע על ידיו מאד עוזר לילד ואינו מזיק והוא הטיפול המתאים ביותר למצב המחלה של הילד.
במידה והורה ישתכנע הוא ייתן את הטיפול לילד בצורה נכונה והילד יהיה בריא.
עבודות מחקר רבות בדקו את השאלה האם הרפואה האלטרנטיבית יכולה להביא לתוצאות טובות בנושא של אסתמה.
אף אחת מהן לא הליחה להוכיח בצורה מדעית שתרופות אלו אכן עוזרות.
רצוי קודם לנסות לקבל טיפול מרופא מומחה קונוונציונלי לפני שמתחילים לנדוד בין הרופאים האלטרנטיביים השונים.
5. מה הקשר בין סטרידור ואסתמה?
סטרידור זוהי מחלה של מיתרי הקול ללא קשר לריאות, ולכן ללא קשר אנטומי-פיסיולוגי עם אסתמה.
יש קשר ישיר בין התקף של סטרידור והתקף של אסתמה כיוון שהוירוס העיקרי הגורם לסטרידור (פרה-אינפלואנזה וירוס) גורם גם להתקפי אסתמה אצל תינוקות.
סטרידור מתבטא בשיעול עם צליל גבוה הדומה לנביחות של כלב.
הסטרידור מתחיל בלילה ונמשך בדרך כלל רק לילה אחד או שנים.
ביום שלאחר הסטרידור יש צרידות.
כל ילד אסתמטי ימשיך להשתעל לאחר הסטרידור עוד כמה ימים.
במידה והילד ממשיך להשתעל (לרוב השיעול בהמשך הוא שיעול עם ליחה) מעבר ליום יומיים לאחר השיעול הנבחני של הסטרידור, מדובר בהתקף ברונכיט/ברונכיט-ספסטית/אסתמה וצריך לטפל בהתאם.
סטרידור זו מחלה של ילדים קטנים אז ברוב המקרים לא מדובר בסטרידור אלא באסתמה.
במקרים נדירים ביותר יש סטרידור אמיתי בגיל מבוגר יותר.
וגם במקרים אלה צריך להיעזר במומחה, כדי לדעת מהי הסיבה לאותו סטרידור בלתי אופייני.
(ראה את התשובה הבאה באותו נושא)
6. במה שונה סטרידור מאסתמה?
אסתמה היא מחלה של דרכי הנשימה.
סטרידור היא מחלה (נפיחות) של מיתרי הקול.
לכאורה אין כל קשר בניהם.
למעשה מה שקושר אותם הוא הווירוס בשם Parainfluenza type 3 הגורם לכ-75% מהתקפי הסטרידור.
וירוס זה יודע לגרום להתקף אסתמה אצל ילד עם נטייה לאסתמה.
הטיפול בסטרידור הוא אדים, קרים או חמים, במקרים הקלים ובמקרים הקשים מתן סטרואידים במנות גדולות (מקרה קשה הוא מצב בו הילד מרעיש בנשימות שלו גם כאשר הוא במצב של מנוחה).
ילד אסתמטי שיחלה בסטרידור יתחיל מיד בהתקף אסתמטי, לכן בכל מקרה של סטרידור אצל ילד אסתמטי צריך מיד להתחיל בטיפול האנטי- אסתמטי שלו.
(ראה את התשובה הבאה באותו נושא)
7. מהו סטרידור מלידה?
סטרידור מלידה, Congenital Stridor, נובע בדרך כלל מחוסר בשלות של הסחוס של ה"שוער" (Epiglottis).
קוראים לכך Flabbiness of the glottis והמצב באמת חולף לרוב לפני גיל שנה.
כדי לאשר שמדובר אמנם בבעיה זו אפשר להשכיב את הילד על הגב להקשיב לחירחורים ואחר כך להשכיב אותו על הבטן ולשמוע אם החירחורים פסקו.
אם החירחורים קיימים בשכיבה על הגב ונעלמים בשכיבה על הבטן סימן שהאבחנה נכונה.
יש סיבות נוספות לחירחור ראה תשובה למעלה "חירחורים ממשוכים" במקרים שהחירחורים נמשכים זמן רב כדאי לפנות לרופא מומחה.
8. מדוע יש ליחה בדרכי הנשימה בזמן התקף של אסתמה?
ליחה היא חלק מתסמיני ברונכיט/אסתמה.
ליחה נוצרת בדרכי הנשימה במקביל לשאר התסמינים המופיעים בזמן התקף אסתמטי כמו: התכווצות דרכי הנשימה ונפיחות הדופן שלהם, כאשר דרכי הנשימה מקבלים גירוי ע"י גורמים חיצוניים שונים: אבק, וירוסים (הצטננות), מאמץ גופני או שינויים במזג אוויר.
מאחר ומדובר בסימן של ברונכיט/אסתמה הטיפול צריך להיות טיפול הנועד להשתלט על המחלה.
מטרת הטיפול היא למנוע את יצירת הליחה ולא רק לדלל אותה (מה שאמורות לעשות התרופות המכייחות).
יש לפנות לרופא המומחה אשר ידריך כיצד ניתן למנוע את יצירת הליחה ע"י טיפול נכון באסתמה בעזרת תרופות כמו סטרואידים בשאיפה או סינגולייר.
9. מהי הסיבה השכיחה ביותר לדלקות-ריאות חוזרות בילדים?
הסיבה העיקרית לדלקות-ריאות חוזרות בילדים היא אסתמה.
כאשר מטפלים נכון באסתמה לא חוזרות ככל דלקות-הריאות.
במיוחד אותן דלקות ריאה שמופיעות לאחר הצטננות, ללא חום, ועם תסנינים במקומות שונים בריאות.
במידה וטיפול אנטי-אסתמטי טוב לא עוזר צריך להמשיך בברור לסיבות נוספות נדירות לדלקות ריאות.
צילומי חזה חוזרים ברוב המקרים מיותרים, ויכולים לגרום לנזק מצטבר של קרינה.
יש להיעזר בצילומי החזה רק במקרים שתרומתם נחוצה.
התמונה הקלינית וגם התמונה הרנטגנית יכולים להטעות כיוון שבאסתמה מדובר בצינורות-נשימה מלאים בריר ובדלקת ריאות מדובר בשלפוחיות-האוויר המלאות בריר.
יש לזכור שלכל צינור נשימה סופי מחוברות כ-100 שלפוחיות-אוויר.
בשעת בדיקת הרופא באמצעות סטטוסקופ, לעתים קרובות, לא ניתן להבדיל בין לייחה בצינורות-הנשימה (אסתמה) או בתוך שלפוחיות-האוויר (דלקת ריאות).
ולכן האבחנה קשה.
הסיבות הנוספות העיקריות לדלקות ריאה חוזרות הן:
- שאיפה של גוף זר לדרכי הנשימה - אך כאן יש לרוב סיפור קליני של השתנקות וחנק פתאומי אצל ילד בריא ובנוסף לכך דלקות-הריאות מופיעה תמיד באותו מקום (לרוב מימין).
- סיסטיק פיברוזיס (מחלה נדירה ומופיעה בעיקר במשפחות עם מחלה זו).
- קיימות סיבות נדירות נוספות שאותן צריך הרופא לדעת לאבחן.
- ברוב המקרים במידה ונותנים טיפול יעיל לאסתמה וכל דלקות הריאות חולפות סימן שהאסתמה הייתה הסיבה היחידה לאותן דלקות-הריאות ולא צריך להמשיך בבירור. אך במקרה והטיפול לא עוזר צריך להמשיך בבירור בחיפוש אחרי סיבות אחרות לדלקות הריאה. כמעט כל הילדים שסבלו מדלקות ריאות חוזרות שהגיעו למרפאתי הגיבו טוב לטיפול האנטי-אסתמטי, וזאת מהרגע שבו התחילו לקבל את הטיפול בצורה נכונה, ומאז לא חזרו לסבול מדלקות-הריאות.
10. מתי מומלץ לנתח פוליפים?
מומלץ לנתח אדנואידיים (פוליפים) במצבים הבאים:
- ירידה משמעותית בשמיעה (יותר מ -30 דציבל בשתי האוזניים).
- עצירות נשימה תוך כדי נחירות בשינה.
- דלקות אוזניים חוזרות (לא כסיבה בודדת ללא הסיבות הנוספות).
- צילום צוואר צדדי המראה אדנואידיים מוגדלים עם הקטנה במעבר האוויר.
נזלת קשה, שיעול וליחה אינם מעידים בהכרח על קיום אדנואידיים מוגדלים. לפני שמנתחים את הילד, כדאי לבצע צילום צוואר צדדי כדי לוודא שאמנם האדנואידיים מוגדלים.
11. איך ניתן לאשר או לשלול אבחנה אסתמה בילדים קטנים?
אין בדיקות מיוחדות הנחוצות לאבחון אסתמה בילדים קטנים.
האבחנה מתבססת על העובדה שיש לילד סיפור של שיעול ממושך (יותר מכמה שבועות) ציפצופים או קושי בנשימה, (בדרך כלל צרוף של כמה תסמינים).
וכאשר הוא מקבל טיפול מתאים (במרחיבי סמפונות כמו בריקלין או ונטולין) כל התופעות חולפות, וכאשר הטיפול מופסק התופעות חוזרות.
כל הבדיקות הקיימות כולל צילום חזה חשובות בעיקר לשלול אבחנות אחרות ויש לבצען רק במקרים מיוחדים.
תוצאות בדיקות דם (כולל בדיקות דם לאימווגלובולין E) לא משנית את הטיפול בילד.
מבחן זיעה יש לעשות רק במקרים שבהם יש במשפחה חולה עם ציסטיק פיברוזיס (CF) או יש חשד קליני לקיום ציסטיק פיברוזיס. שאר הבדיקות עוד פחות רלוונטיות.
בכל מקרה צריך להתייעץ עם רופא או מומחה כדי להחליט איזה בדיקות לבצע או אם בכלל צריך לבצע אותן.
12. האם טיפול בסטרואידים הניתנים דרך הפה מזיק?
הטיפול המקובל בהתקפי אסתמה קשים כולל שימוש בסטרואידים בכדורים דרך הפה.
התרופה שנחקרה ביותר היא הפרדניזון (פרדניזולון) המופיעה לאחרונה גם בצורה של תמיסה.
בגלל הטעם היחסית לא טוב של התרופה, משתמשים בתרופות אחרות כמו בטנזול ובטפרד.
תרופות אלו נמסות במים וטעמם יחסית סביר יותר.
חסרונן הוא בזה שהן גורמות לתופעות-לוואי מיידיות קשות כולל עצבנות, אי שקט, פנים נפוחות ושינויים בתיאבון.
מתן סטרואידים דרך הפה (בטהפרד/בטנזול, פרדניזון/פרדניזולון/פרלון) למשך כמה ימים מאד יעיל ולא גורם לנזק מצטבר, ואפשר לקחת את הטיפול ללא חשש.
נטילת סטרואידים דרך הפה לתקופות ארוכות (יום יום למשך ימים רבים) יכולה לגרום בין השאר לפגיעה בגדילה לגובה של הילדים.
ילדים שסובלים מאסתמה ממושכת ומקבלים טיפול בסטרואידים נשאפים (משאפי בודיקורט /פליקסוטייד או אינהלציות של בודיקורט/פליקסוטייד) יכולים (לאחר שהילד וההורים קיבלו הדרכה מתאימה) להשתמש בתרופות אלו הניתנות במשאפים באמצעות ספייסרים לתוך הריאות עם יעילות טובה מאד ללא תופעות לוואי.
הרופא המטפל או המומחה צריכים להדריך את ההורים איך לקחת נכון את הטיפול, באילו זמנים, ובאיזו טכניקה.
13. האם שימוש ממושך בסטרואידים הניתנים במשאפים בטוח?
מאחר וכעת יש הוכחות ברורות רק לגבי משאף הבודיקורט נתרכז הפעם בתשובה רק על בודיקורט.
אפשר לקבל טיפול בבודיקורט במנות המקובלות (עד 400 מיקרוגרם ליום) זמן רב (אפילו שנים) ללא תופעות לוואי בעלות משמעות.
במחקר שערכתי בארץ נמצא שטיפול רצוף בבודיקורט במשך 5 שנים, לילדים קטנים, לא היה מלווה בכל תופעת-לוואי, בעיקר לא נמצאה כל פגיעה בגדילה של הילדים במשקל ובגובה (המאמר פורסם בעיתון Journal of Medicine, New England).
יש ניסיון של חוקרים אחרים בעולם שנתנו טיפול בבודיקורט לילדים במשך 10 שנים והראו כי לא היתה לילדים כל פגיעה בגדילה.
יחד עם זאת כאשר יש תרופה שאינה מכילה סטרואידים (כמו סינגולייר) המצליחה להשתלט על המחלה באותה מידה כמו הסטרואידים, עדיף להשתמש בה לטיפול.
14. האם שיעול ממושך יכול להיות סימן לאסתמה?
ילד לא צריך להשתעל.
ילד המשתעל יותר מכמה שבועות,יש אצלו בעיה בדרכי הנשימה.
אצל ילדים מעל גיל חצי שנה הסיבה העיקרית לשיעול ממושך קשורה ברגישות יתר של דרכי הנשימה.
אפשר לקרוא לבעיה זו בשמות שונים כמו: רגישות יתר של דרכי הנשימה, תגובתיות יתר של דרכי הנשימה, אלרגיה של דרכי הנשימה, ברונכיוליטיס, ברונכיט ספסטית או אסתמה.
השם לא קובע מה שחשוב הוא שצריך לדאוג לכך שהשיעול הממושך יפסק, לפני שהמצב יתפתח להתקפים קשים יותר של אסתמה.
יש היום טיפול מצוין היכול להפסיק שיעול ובהמשך למנוע את הישנות השיעול.
מאחר ויש ברשותנו טיפול שאינו מזיק אין הצדקה לתת לילד להמשיך להשתעל.
ילד שמשתעל הרבה צריך להגיע לרופא או לרופא מומחה שיאבחן אצלו את הסיבה לשיעול, ובמידה ומדובר במצב של רגישות יתר של דרכי הנשימה יציע לו טיפול מונע (בסינגולייר או במשאפי סטרואידים) שתפקידו למנוע את השיעול.
במידה והרופא המטפל לא מביא את הילד למצב שהוא מפסיק לגמרי להשתעל צריך לפנות למומחה.
15. מה לעשות אם הילד מתנגד לטיפול עם ספייסר?
הטיפול באמצעות ספייסר יעיל מאד וברוב המוחלט של המקרים אין לו תחליף.
כל ילד נורמלי מתנגד לכך שישימו לו מסיכה על הפנים עם תרופה שלרוב יש לה גם ריח לא נעים.
כדי שההורה יהיה מסוגל לתת את הטיפול לילד.
ההורה צריך להיות משוכנע שהטיפול אמנם יעזור לילד שלו, ושאין טיפול אחר טוב באותה מידה או אפילו קצת פחות טוב ממנו.
תפקידו של הרופא המומחה לשכנע את ההורים בחשיבות הטיפול ולהדריך אותם כיצד להתגבר על התנגדות הילד.
הילד עצמו עובר 4 שלבים בקבלת הטיפול:
- שלב ראשון - התנגדות לטיפול כדבר חדש, מפחיד ולא מוכר.
- שלב שני - הסכמה לטיפול לאחר שהוא נוכח שהמכשיר נסבל ובעיקר עוזר לו.
- שלב שלישי - שלב המרד שבו נמאס לילד לקבל את הטיפול יום יום.
- שלב רביעי - שלב ההסכמה. בו הילד מקבל את הטיפול כחלק מסדר היום הרגיל שלו ומשתף פעולה יפה.
כדי שהילד יקבל את הטיפול הוא צריך להיות משוכנע שההורה עצמו מאמין שהטיפול עוזר, שההורה נחוש בדעתו לתת לו את הטיפול, ושההורה לא ייכנע להתנגדות שלו לטיפול.
רק לאחר שההורה מבהיר לילד בצורה חד משמעית (מתמיד לתת את הטיפול בהחלטיות למרות הבכי של הילד) שהטיפול ימשך למרות ההתנגדות שלו הילד יקבל את הטיפול ויפסיק להלחם בו
16. מהי אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)?
השם "אסתמה של העור" אינו שם נכון.
מדובר באלרגיה של העור שנקראת "אטופיק דרמטיטיס".
אין קשר למילה "אסתמה" שפרושה קושי בנשימה.
מה שמשותף לשתי המחלות הוא, ששתיהן אלרגיות יחסית שכיחות בילדים, וכאשר לחולה יש את שתי האלרגיות כל אחת מהן תהיה יחסית יותר קשה וממושכת, כיוון שמדובר באדם אלרגי.
באטופיק דרמטיטיס העור יבש ולכן נפגע בקלות ע"י גורמים שונים וכתוצאה מכך מופיעה פריחה וגרד.
מדובר בתופעה ממושכת וכדאי להיות בקשר עם הרופא המטפל או רופא עור כדי לקבל הנחיות כיצד לנהוג.
עקרונות הטיפול הם:
- שמירה על ניקיון העור.
- שמירה על לחות העור.
- מניעת גרד.
- טיפול באזורים האדומים.
- טיפול בפצעים המופיעים באופן משני לגרוד.
הטיפול העיקרי, מלבד קרם לחות, היה עד לאחרונה, סטרואידים במשחה.
לאחרונה הגיעו לארץ שתי תרופות חדשות לטיפול באטופיק דרמטיטיס ללא סטרואידים (הלידל ופרוטופיק).
17. האם אסתמה היא מחלה פסיכוסומאטית?
אסתמה אינה נגרמת כתוצאה מגורמים פסיכוסומאטיים, ואינה נחשבת למחלה פסיכוסומאטית
יחד עם זאת גורמים פסיכוסומאטיים כמו: בכי, צחוק, כעס, צער או עצב יכולים לעורר התקף אסתמטי אצל ילד שיש לו כבר אסתמה.
בעבר כאשר לא היה טיפול יעיל באסתמה, או כיום אצל ילד שלא מקבל טיפול נכון ומחלתו לא מאוזנת, יכולות להתפתח בעיות פסיכוסומאטיות ובעיות התנהגותיות כתוצאה מסיבות רבות:
- פחד אמיתי ממצב של חנק עקב חוסר אוויר.
- חשש לבצע פעילות גופנית בגלל קוצר נשימה שמופיע לאחר כל מאמץ.
- פחד להימצא במקומות שבהם עלול להתפתח התקף.
- פחד בגלל שההורים מאד מודאגים.
כתוצאה מגורמים אלו ואחרים הילד עלול למנוע מעצמו להשתתף בפעילות חברתית (ריקוד, טיול, משחק-כדורגל וכו') ואז להיות עצוב ומתוסכל עם בעיות המתבטאות בתופעות פסיכוסומאטיות.
התופעות הפסיכוסומאטיות המופיעות בהעדר טיפול, נעלמות כאשר הילד מתחיל לקבל טפול תרופתי נכון ומסודר, אז הוא גם מרגיש טוב, ויכול לבצע כל הפעילויות ללא הגבלה.
18. מתי ומדוע כדאי לפנות לרופא מומחה?
אם ילדכם סובל מהתקפי קוצר נשימה, שיעול או ציפצופים ואם אתם רוצים להבין מדוע הוא משתעל, איך למנוע את ההתקפים ואיך להשתלט עליהם, או אם יש לכם שאלות נוספות בקשר למצב בריאותו כדאי שתפנו לרופא מומחה שייתן לך כל התשובה לשאלותיכם
המומחה צריך להסביר לכם מהי מחלת האסתמה, איך היא מתחילה, מה קורה בריאות, איך משתלטים על התקפי האסתמה, מהן התרופות המשמשות לטיפול באסתמה, מה עושה כל תרופה, מהן תופעות הלוואי האפשריות של כל תרופה , מתי המחלה תעבור מהן היתרונות (והחסרונות) בטיפול בסטרואידים נשאפים ועוד.
כדאי ללכת לרופא מומחה שיהיה מוכן להסביר לכם מה בדיוק יש לילד שלך, איך קוראים למחלה שלו, מתי המחלה שלו יכולה לעבור, מה אפשר לעשות כדי לשפר את מצבו.
כתוצאה מהטיפול שמציע הרופא המומחה הילד שלכם צריך להיות בריא לחלוטין ללא התקפים.
הרופא המומחה צריך בנוסף ללמד אתכם כיצד להשתלט תוך זמן קצר על כל התקף.
כדי לענות על כל השאלות האלו בצורה טובה, כל חולה הפונה אלי לטיפול מתבקש להשתתף ב"שיחת הדרכה" שבה במשך כשעה הוא מקבל מידע על כל הנושאים שהוזכרו ושאותם הוא צריך לדעת כדי לשלוט במחלה (ראה תשובה לשאלה 16).
לאחר שיחת ההדרכה כל חולה נבדק באופן אישי , סיפור המחלה שלו נלקח בחשבון, ההורה מקבל הערכה באשר למצב המחלה של ילדו ומהו הטיפול המוצע לו.
הילד וההורה מקבלים הדרכה אילו תרופות לקחת ובאיזה סדר וכיצד להשתמש נכון במשאפים ובמכשירי העזר המאפשרים לתרופות לחדור טוב לריאות.
ההוראות ניתנות בכתב והילד והוריו מוזמנים לביקורת.
19. מה ההבדל בין בריקלין לונטולין?
בריקלין או ונטולין הן שתי תרופות שונות הפועלות בדרך דומה ומשמשות לאותה מטרה.
שתיהן תרופות הפותחות (מרחיבות) את דרכי הנשימה המוצרים, לכן הן משמשות בזמן התקף של שיעול וצפצופים.
זמן קצר לאחר שהתרופה נכנסת לגוף וגורמת לפתיחת דרכי הנשימה הגוף מפרק את התרופה ודרכי הנשימה נסגרות שוב.
לכן תרופות אלו נחשבות לתרופות סימפטומאטיות - תרופות המשפיעות רק על סימני המחלה ולא על המחלה עצמה (דוגמא נוספת של תרופה סימפטומאטית היא אקמול המוריד את החום אך לא מרפא את המחלה שבגללה נוצר החום).
במידה ולאחר שפתחנו את דרכי הנשימה באמצעות בריקלין או ונטולין, ולא נעזרנו בתרופה אחרת שתפקידה לשמור את דרכי הנשימה פתוחים (כמו בודיקורט או פליקסוטייד), דרכי הנשימה יסגרו שוב והמצב יחזור לקדמותו.
בודיקורט או פליקסוטייד הן תרופות המונעות את המחלה.
הן שומרות את דרכי הנשימה פתוחות ולכן נותנים אותן רק אחרי שנותנים את התרופות הפותחות את דרכי הנשימה.
20. איך אפשר לדעת אם לילד יש דלקת ריאות או אסתמה?
כאשר רופא בודק ילד במהלך התקף אסתמטי, קשה לו מאד לקבוע בוודאות שאין לילד גם דלקת ריאות.
כאשר רנטגנולוג או רופא בודקים צילום חזה של ילד בזמן התקף אסתמטי ברוב המקרים לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר רק בהתקף של אסתמה או יש מרכיב של דלקת ריאות.
באסתמה, צינורות-הנשימה מלאים ליחה, ובדלקת ריאות שלפוחיות-האוויר מלאות ליחה.
על כל צינורית נשימה סופית יש כ-100 שלפוחיות אוויר.
הרופאים נוטים לחשוד בדלקת ריאות בהתקפי אסתמה ממושכים ולתת טיפול אנטיביוטי.
צריך לפנות לרופא מומחה שילמד את ההורה איך להשתלט על כל התקף של שיעול מבלי שההורה יצרך להגיע לרופא או לבצע צילום ריאות, ולגרום לכך שהרופא או הרנטגנולוג יצטרכו להתלבט אם לתת לילד אנטיביוטיקה (שברוב המקרים לא עוזרת לילד).