לתיאום תור התקשרו: 03-6426842

אסתמה בילדים - כל מה שעלייך לדעת - פרופ' בנימין וולוביץ

אבחון אסתמה בילדים - פרופ' בנימין וולוביץ

מבוא מהי אסתמה ומהו התקף אסתמה? היכן נמצאים צינורות-הנשימה ומהי נשימה תקינה? תפקיד ההורים בזיהוי סימני ההתקף הראשונים מה גורם לכל השינויים בצינורות הנשימה בזמן התקף של אסתמה? האם אפשר לתקן את התאים הרגישים? כיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה?

מבוא

ניתן היום להגיע למצב שבו ילד אסתמטי, המקבל טיפול נכון, לא יסבול בכלל מתסמיני המחלה, ויוכל לחיות חיים רגילים, ללא כל הגבלה, כמו שאר הילדים בני גילו. ניתן היום, בטיפול נכון, להשתלט על כל התקף אסתמטי תוך זמן קצר מעת הופעתו. כדי לשלוט במחלת האסתמה, על ההורים והילד (אם הוא בגיל מבוגר, דיו) להכיר את המחלה ואת כל דרכי הטיפול בה. עליהם להיות אלו שמונעים את הופעת ההתקף, הקובעים שאכן, החל התקף, והיודעים ומטפלים בהתקף עד להפסקתו המלאה, באמצעות התרופות והידע שקיבלו מהרופא המומחה.
שיחת ההדרכה נועדה לתת להורים ולילדים את הכלים שבאמצעותם יוכלו לשלוט במחלה.

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


מהי אסתמה ומהו התקף אסתמה?

אסתמה היא מחלה שבה צינורות הנשימה בריאות רגישים במיוחד. לפיכך, כאשר חודרים לתוכם גורמים חיצוניים שונים, הם מעוררים שרשרת של תהליכים, שבסופם נחסמים צינורות הנשימה ומופיע מצב של קוצר נשימה, שיעול וצפצופים. בזמן התקף אסתמה מתרחשים בתוך צינורות הנשימה השינויים הבאים:

  • השרירים המקיפים את צינורות-הנשימה מתכווצים ומקטינים את קוטר הצינורות.
  • הדופן הפנימית של צינורות הנשימה מתנפחת, מה שמגביר את מצב החסימה של צינורות הנשימה.
  • לתוך הצינורות המוצרים מופרשת כמות גדולה של ריר סמיך, מה שמקשה עוד יותר על מעבר האוויר.
  • במצב שנוצר קשה לאוויר להיכנס, ובעיקר לצאת דרך צינורות-הנשימה דבר. התוצאה היא קוצר או קושי בנשימה.

כאשר אוויר זורם בכוח דרך צינורות נשימה צרים הוא משמיע צפצוף.
כאשר אוויר זורם דרך צינור נשימה מלא בריר או בליחה הוא משמיע קול של חרחור.
כמות גדולה של ריר או ליחה בתוך צינורות הנשימה מפעילה את רפלקס השיעול והילד משתעל, בניסיון להוציא את הליחה החוצה.

קוצר נשימה, שיעול, חרחורים וצפצופים הם סימני ההתקף האסתמטי

על רקע הבנת המחלה, נגדיר מחדש את תכניה של שיחת ההדרכה, שבה נלמד:
  • היכן נמצאים צינורות הנשימה שבריאות.
  • מהם כל הגורמים החיצונים המביאים לכך שצינור נשימה יעבור ממצב תקין למצב של התקף, ומה אפשר לעשות כדי שהילד לא יהיה חשוף לאותם גורמים.
  • מה עלינו לעשות בשלב שבו הילד כבר נמצא במצב של התקף, ואיך נוציא אותו מההתקף במהירות.
  • ולבסוף, נלמד על הטיפול המונע הטיפול בתרופות, שתפקידו לשמור את צינורות הנשימה פתוחים, ואיך אפשר לחזק את צינורות הנשימה כך, שאפילו אם יחדרו לתוכם גורמים חיצוניים שונים - התאים לא ייפגעו, ולא יתפתח התקף.

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


היכן נמצאים צינורות-הנשימה ומהי נשימה תקינה?

צינורות הנשימה נמצאים בריאות.
מערכת הנשימה מתחילה בפה ובאף. האוויר חודר דרכם לקנה הנשימה (צינור הנשימה המרכזי), שמתפצל לשני צינורות נשימה גדולים (ברונכים) - ימני ושמאלי. כל צינור נשימה כזה מתפצל לשני צינורות קטנים יותר, וכך ממשיכה התפצלות צינורות הנשימה עד אשר לאחר כ-23 התפצלויות, מגיעים לצינור הנשימה הקטן ביותר. כל צינור כזה קשור לכ-100 שלפוחיות אוויר. כל שלפוחית-אוויר מוקפת בכלי דם, שאליהם חודר החמצן מתוך השלפוחיות, ומתוכם יוצא הפחמן הדו-חמצני לשלפוחיות-האוויר, ודרכן החוצה, באמצעות אותה מערכת של צינורות נשימה.

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


תפקיד ההורים בזיהוי סימני ההתקף הראשונים

לאסתמה בילדים יש שמות רבים: רגישות-יתר של דרכי הנשימה, תגובתיות יתר של דרכי הנשימה, ברונכיט, ברונכיט ספסטית, אלרגיה של דרכי הנשימה, אסתמה או אסתמה של ילדים. בכל המצבים הללו מתרחשים השינויים בצינורות-הנשימה (בניגוד, למשל, לדלקת ריאות, שבה מתרחשת המחלה בשלפוחיות האוויר בריאות). יחד עם זאת, במהלך התקף אסתמה, כאשר חלק גדול מצינורות הנשימה נסתם על ידי ריר סמיך, עלולות גם שלפוחיות האוויר להיסתם, ועלולה להיווצר גם דלקת ריאות.
בתחילת ההתקף האסתמטי, כאשר קוטר דרכי הנשימה מוקטן רק באופן חלקי, הרופא שבודק את הילד לא שומע צפצופים בריאות, ואין ביכולתו לדעת אם מדובר בהתחלה של התקף אסתמה. גם לאחר כמה ימים, כאשר הרופא שומע גם צפצופים וגם חרחורים בריאות, קשה לו לדעת מהבדיקה על ידי הסטטוסקופ, האם מדובר באסתמה או בדלקת ריאות. גם רופא הרנטגן הבודק את צילום החזה בשלב זה, לא יכול, ברוב המקרים, להבחין אם מדובר במצב של ליחה בצינורות הנשימה (התקף אסתמה) או בדלקת בתוך שלפוחיות האוויר (דלקת ריאות).
הרופא הרנטגנולוג יעדיף לתאר בתשובתו את מה שהוא רואה כ-"תסנינים בשתי הריאות". הרופא שיקבל את התשובה, שאין באפשרותו לדעת בוודאות אם אחד ה"תסנינים" אינו מעיד על התחלה של דלקת ריאות, יעדיף לתת כיסוי אנטיביוטי - למרות שהסיכוי לדלקת ריאות הוא קטן ביותר.

מי שצריך להחליט שהילד התחיל התקף אסתמה הם ההורים או הנער/נערה הבוגרים
על ההורים להכיר את התהליך שעובר הילד שלהם:
ברגע שהילד מפתח נזלת ומתחיל להשתעל, כשהשיעול מזכיר להורים התחלה של התקף אסתמה, ובמיוחד אם הוא חוזר מספר פעמים ביום (יותר מ-5 פעמים באותו יום), עליהם להסיק שהילד מפתח התקף אסתמה, ולהתחיל מיד בטיפול, לפי תכנית הפעולה שצריכה להיות מוכנה אצלם מראש - גם מבלי לחכות לאישור הרופא!
כאשר ההורים מתחילים בטיפול מוקדם, לפני שצינורות הנשימה נסגרים באופן ניכר, התרופות יכנסו טוב יותר לריאות וההתקף יעבור מהר.
אם ההורים יאחרו לתת טיפול, וצינורות הנשימה יגיעו לדרגת חסימה גדולה, התרופות (הניתנות במשאפים) לא יצליחו להיכנס לריאות, ויהיה קשה יותר להתגבר על ההתקף. במצב כזה, צריך יהיה להשתמש בתרופות במנות גדולות יותר ולפרקי זמן ממושכים יותר, כדי להתגבר על ההתקף.

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


מה גורם לכל השינויים בצינורות הנשימה בזמן התקף של אסתמה?

מקור השוני בין ילד שיש לו רגישות בדרכי הנשימה לבין ילד שאין לו רגישות כזאת - נמצא בדופן צינורות הנשימה.
בתוך הדופן הפנימית (הרירית) של צינור הנשימה נמצאים תאים מסוימים (תאי מאסט), הקיימים אצל כל האנשים. אצל חלק מהאנשים תאים אלה רגישים במיוחד (כלומר: חלשים ושבירים), כך שכאשר פוגע בהם גורם חיצוני (רשימת הגורמים תפורט בהמשך), הם נהרסים, ומפרישים לתוך חלל צינור הנשימה חומרים פעילים (מדיאטורים = מתווכי דלקת), הגורמים לכל התופעות שהוזכרו קודם (התכווצות השרירים סביב צינורות הנשימה, נפיחות הדופן והפרשת הריר, הגורמים לתופעות של קוצר נשימה, שיעול וצפצופים).

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


האם אפשר לתקן את התאים הרגישים?

כתוצאה מקלקול פנימי מתחיל הגוף לייצר תאים רגישים (שהם למעשה ביטוי של אלרגיה):

  • לפעמים יוצר הגוף תאים מאוד רגישים, וכל גורם חיצוני הנמצא בסביבה מפעיל אותם (פירוט הגורמים המעוררים התקף בהמשך). במקרה זה, הילד כל הזמן חולה.
  • לפעמים יוצר הגוף את התאים הרגישים רק במידה קלה, כך שרק גורם חיצוני בכמות גדולה מאוד (כמו: שינוי קיצוני במזג האוויר) יפעיל אותם, אולם כאשר הגורם החיצוני קיים רק במידה קטנה - הוא לא יגרום לכל בעיה.
  • לפעמים יוצר הגוף סדרה של תאים תקינים לחלוטין, והילד בריא.

כשם שהגוף מייצר תאים רגישים, כך יש לו מנגנון בקרה, האחראי על תיקון תאים רגישים אלה:

  • כאשר הקלקול בתאים הוא קל - תהיה גם המחלה קלה. במצב זה יגלה מנגנון ההגנה של הגוף את התקלה במהירות, יתקן אותה והילד יבריא.
  • ככל שהתקלה קשה יותר, תהיה המחלה קשה וממושכת יותר. אך בסופו של דבר ימצא מנגנון ההגנה של הגוף את רוב התקלות, יתחיל לייצר תאים תקינים, והמחלה תחלוף.

אין באפשרותנו לעצור את תהליך יצירת התאים הרגישים, אך בעזרת הניסיון הנצבר והכרת המהלך הטבעי של המחלה, אפשר להעריך כמה זמן תמשך המחלה אצל כל ילד.

יש לציין שכל התיאור של התאים הרגישים נועד לנסות ולפשט מנגנונים פנימיים מאוד מסובכים,
ואין הוא תיאור מדעי מוכח בכל שלביו.

טיפול מונע לחיזוק דופן התא
קיימת אפשרות לחיזוק דופן התא, על ידי טיפול מונע. זהו תהליך מתמשך, מכיוון שבכל יום נוצרים בגוף תאים חדשים, וצריך לחזק אותם מידי יום ביומו.
מכאן, שאם מפסיקים את הטיפול המונע ולו גם ליום אחד בלבד, הרי שהתאים שנוצרו באותו יום לא קיבלו את החיזוק, והגורמים החיצוניים, הנמצאים כל הזמן בסביבה, יכולים להפעילם ולגרום להם להתחיל לייצר ולשחרר לסביבה את החומרים הפעילים הגורמים להתקף.

עד מתי, איפוא, צריך להמשיך בטיפול המונע?
יש להמשיך בטיפול עד שהגוף יתחיל לייצר בעצמו תאים חזקים ולא רגישים. מתי קורה הדבר?
בהתאם לחומרת האסתמה, יש תחנות יציאה שונות ממצב המחלה:
תחנת יציאה ראשונה מתרחשת בגיל 3-2 שנים. בגיל זה מבריאים כל הילדים שאינם אסתמטיים, אשר כל בעייתם הייתה למעשה, העובדה שנולדו עם צינורות נשימה בעלי קוטר קטן. בזמן הצטננות (זיהום ויראלי של דרכי הנשימה) נסתמים צינורות הנשימה הקטנים על ידי הריר הסמיך שבתוכם, והילד "מצפצף", משתעל, ומתקשה בנשימה. כאשר הילד גדל, גדל גם הקוטר של צינורות הנשימה.
לקראת גיל 3-2 שנים קוטרם גדול דיו, כך שגם אם הדופן של צינור הנשימה מתנפח - צינור הנשימה לא ייסתם, ולא יתפתח התקף של קוצר נשימה וצפצופים.

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


כיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה?

גורמים רבים ושונים יכולים לחדור לדרכי הנשימה, להפעילם ולגרום לכך שתאי הדלקת שבתוכם יפרישו חומרים פעילים, אשר יגרמו להתכווצות דרכי הנשימה, לנפיחות הדופן שלהם ולהפרשת ריר סמיך לתוכם.
הגורמים החיצוניים החשובים המעוררים התקפי אסתמה ניתנים לחלוקה ל-5 קבוצות עיקריות:

שינויים במזג אוויר הצטננות מאמץ גופני אבק וחומרים אלרגניים מצבים נפשיים ו-גורמים נוספים

בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


שינויים במזג האוויר

כאשר אוויר קר או אוויר יבש חודר לדרכי הנשימה, הוא פוגע בתאים הרגישים וגורם להתקף אסתמטי.
כיצד לשמור את הילד מפני חשיפה לאוויר קר או יבש?

  • קירור הבית באמצעות מזגן גורם גם לקור וגם ליובש.
    • אם מוציאים ילד מחדר אמבטיה שבו יש חום ולחות לתוך חדר קר ויבש (חדר שעבר קירור ניכר על ידי מזגן) - הילד יקבל התקף.
    • אם ביום חם ולח נכנס ילד הביתה, כשבבית פועל מזגן, הגורם לקור ויובש - הוא עלול לקבל התקף.
    • אם ילד נכנס למכונית אחרי בילוי על חוף הים והוא יושב מול מזגן המכונית - יחדור אוויר קר לדרכי הנשימה שלו והוא עלול לקבל התקף.
    רק על ידי קירור הדרגתי של החלל שאליו נכנס הילד, לדרגת קור לא גבוהה, תימנע פגיעה בריאות.
  • חימום החדר בחורף גורם ליובש. חדירה מהירה או ממושכת של אוויר יבש לדרכי הנשימה של הילד עלולה לגרום להתקף אסתמה. לכן, כאשר מחממים את החדר, צריך לדאוג ללחות - על ידי שימוש במכשירי אינהלציה קרים או חמים (עד שהאדים הנפלטים מהמכשיר מגיעים לאף, הם מגיעים לאותה טמפרטורה, בין אם המכשיר פולט אדים קרים ובין אם חמים).

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


הצטננות

מרגע שהילד אובחן כסובל מרגישות-יתר של דרכי הנשימה, הרי שבכל פעם שהוא נדבק על ידי וירוסים של דרכי הנשימה - הוא עלול לקבל התקף של שיעול, צפצופים וקוצר נשימה.
זיהומים ויראליים של דרכי הנשימה הגורמים להצטננות, הם הגורמים העיקריים המעוררים התקפי שיעול וצפצופים בילדים, במיוחד בילדים מתחת לגיל 3 שנים. כאשר הווירוס חודר לאף, הוא גורם לנזלת (שאותה אנחנו יכולים לראות), אך בה בעת חודר הווירוס גם לתוך הריאות, ושם הוא גורם, בין השאר, לליחה שמתבטאת בשיעול, ובהמשך לשאר תסמיני האסתמה, כולל צפצופים וקוצר נשימה.

איך אפשר להגן על ילד קטן מפני הצטננות?

  • מומלץ לשלוח את הילד לגן שבו רק מעט ילדים
    • אם נשלח ילד קטן (מתחת לגיל שנתיים) לגן עם 40 ילדים, הוא יהיה חשוף להידבקות מכל אחד ואחד מהם, ולהצטנן פעמים רבות. ככל שיהיו פחות ילדים בגן, יקטנו מכפלות הסיכון להידבקות.
    • מומלץ לשלוח את הילד לגן ילדים בגיל מאוחר ככל האפשר כיוון שמתחת לגיל שנה-שנתיים, קוטר צינורות הנשימה אצל ילד עם רגישות בדרכי הנשימה קטן מאוד, הרי שבכל הצטננות – ובגן הילדים, כאמור, חשוף הילד להידבקות - עלולים צינורות הנשימה הקטנים הללו להיסתם על ידי הליחה והילד יתחיל להשתעל ולצפצף. אחרי גיל 3-2 שנים, כשקוטר צינורות הנשימה גדל במידה כזו שאין סכנה שייסתם בזמן הצטננות, רק אז כדאי לשלוח את הילד הרגיש לגן הילדים.
  • מומלץ לבחור גן מרווח ומאוורר היטב
    ככל שהגן יהיה גדול יותר ומאוורר טוב יותר, כך יהיה נפח הפיזור של הווירוסים גדול יותר (בזמן התעטשות, מתפזרים הווירוסים עד למרחק של כ-4 מטר מהמתעטש), והסיכון להידבק יקטן. מומלץ שלא לשלוח את הילד הרגיש לגן הנמצא בחדר קטן (כמו חדר במרתף), ללא חלונות או עם חלון בודד הסגור כל החורף, כי אז הסיכון להידבק ולהצטנן גדול בהרבה. בקיץ, כשהילדים נמצאים שעות רבות בחצר, הם פחות מדביקים זה את זה.
  • מומלץ למנוע מגע בין הילד הרגיש לילדים או למבוגרים מצוננים
    בכל פעם שילד או מבוגר משתעל בקרבת הילד הרגיש, חודרים הווירוסים מהמצונן לילד הרגיש, ועלול להתפתח התקף.
    • צריך להשתדל להתרחק מילדים וממבוגרים מצוננים.
    • לא לשלוח את הילד הרגיש לביתו של חבר מצונן, ולא להזמין אל הילד הרגיש חבר מצונן.
    • כמו כן, לא לתת לאח הגדול החוזר מהגן כשהוא מצונן, לישון באותו חדר שבו ישן הילד האסתמטי.
    • אם האם או האב מצוננים, במיוחד אם מדובר בתינוק קטן, צריך לשים מסיכת מנתחים על הפנים, כדי שלא להדביק את הילד.
  • ביום הראשון להצטננות מומלץ להישאר בבית
    אם הילד התעורר בבוקר עם נזלת חזקה ומתחיל להשתעל, והאם מרגישה שהוא עומד לפתח התקף - רצוי שלא לשלוח את הילד באותו בוקר לגן, ויש להתחיל מיד בטיפול התרופתי נגד התקף, לפי ההוראות הרשומות בטבלת ההוראות לטיפול בהתקף (בהמשך).
    ביום הראשון, יש לתת את הטיפול מידי 3 שעות. אם אין אפשרות להשאיר את הילד בבית באותו יום, יש להגיע לגן מידי 3 שעות, ולתת לילד את הטיפול בגן.

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


מאמץ גופני

מאמץ גופני לאורך זמן יכול לגרום להתקף של קוצר נשימה ושיעול.
בדרך כלל, מאמץ גופני עם הפסקות אינו גורם להתקפים. מאמץ גופני (כמו ריצה ממושכת) באוויר קר ו/או יבש עלול לגרום לקוצר נשימה ניכר, ואילו ריצה באוויר חם ולח תגרום להרבה פחות שיעול או קוצר נשימה.
מומלץ לאפשר לילד לבצע פעילות גופנית (כולל פעילות גופנית במאמץ) במסגרת בית הספר או בחוגים, אבל חשוב להיערך בהתאם:

  • לפני מאמץ ניכר (כמו ריצה ל-2,000 מטר) מומלץ ליטול 2 לחציות ונטולין או בריקלין, ואז ברוב המקרים אפשר יהיה לסיים את הריצה כמעט ללא שיעול או קוצר נשימה.
  • לפני ריצה ל-500 מטר, כאשר לא ברור אם הדבר עלול לגרום לילד לקוצר נשימה, אפשר שלא לקחת תרופות לפני הריצה, אולם צריך שיהיה ברשותו משאף בריקלין או ונטולין, שיוכל להיעזר בהם אם יתפתח התקף לאחר הריצה.

יש להרשות לילדים הגדולים (בתיכון) לנסוע לטיולים במסגרת בית הספר, בכפוף ל-3 תנאים:

  1. הנער לוקח איתו את המשאפים לטיול והוא יודע להשתמש בהם נכון (יש לצייד אותו בהנחיות מדויקות מה לעשות במקרה ומתפתח התקף, אילו תרופות ליטול ובאיזה סדר).
  2. מדריך הטיול יודע שמדובר בילד עם בעיות בנשימה, ואם הילד יתלונן על קושי בנשימה - על המדריך להתחשב בדבריו, ולאפשר לו להימנע מלהשתתף במאמץ המתוכנן.
  3. לילד או למדריך יש טלפון נייד, שבאמצעותו יוכלו להתייעץ עם ההורים מה לעשות בזמן החמרה במצב, או להזמינם לקחת את הילד מהטיול אם המצב מחמיר עוד יותר.

יש לציין שבדרך כלל אין כל בעיות לנערים ולנערות, והמשאפים נלקחים רק ליתר ביטחון.

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


אבק וחומרים אלרגניים

גורמים רבים ושונים יכולים לעורר התקף אצל ילדים רגישים, חלקם נמצאים בתוך הבית (נבגים, עובש, פטריות, קרדית האבק וכו') וחלקם מחוץ לבית (אבקני פרחים).

  • קרדית אבק הבית
    הגורם האלרגני העיקרי הגורם להתקפים בתוך הבית הוא חרק זעיר בשם קרדית אבק-הבית.
    קרדית אבק הבית הוא חרק זעיר, הקטן פי 500 מנמלה, הזקוק ללחות לשם קיומו. הקרדית ניזונה מעובש וכן מקשקשים הנושרים מהעור.כאשר חרק זה או חלקים הקשורים באותו חרק חודרים לדרכי הנשימה - יופיע התקף.
    כדי להקטין את כמות קרדית אבק הבית בתוך הבית, צריך לנקוט באמצעים הבאים:
    • מאחר שהקרדית יכולה להתפתח רק בתנאים של לחות, צריך לגרום לכך שהמצעים יהיו כל הזמן יבשים. זאת ניתן לעשות על ידי חשיפת המצעים לשמש, החלפת הסדינים, הציפות והציפיות (לשמיכה ולכרים) לעיתים קרובות, וכן על ידי שאיבה של האבק מהחדר לעתים קרובות.
    • קיים בשוק תרסיס מיוחד נגד קרדית אבק הבית, בשם "אקרדאסט", שמחסל את הקרדיות. אפשר לרסס את חדרו של הילד אחת לכמה חודשים (לפני שמחזירים את הילד לחדר, צריך להמתין 3 שעות לאחר הריסוס ולאוורר את החדר היטב).
    • יש כיסויים מיוחדים העשויים מחומר בלתי חדיר לקרדיות, לציפוי הציפה, הסדין או המזרון, כך שקרדית אבק הבית לא תוכל לצאת מתוכם לחדר.
  • עישון סיגריות
    עשן סיגריות החודר לתוך צינורות הנשימה גורם לגירוי המביא להתכווצות של צינורות הנשימה. במיוחד רגישים ילדים קטנים, שקוטר צינורות הנשימה שלהם צר במיוחד והם נסתמים כשהם באים במגע עם עשן סיגריות. לאמהות מעשנות יש סיכוי גדול יותר ללדת ילד עם אסתמה. לילדים גדולים כדאי לא לעשן, ולא להימצא בקרבת ילדים מעשנים.
  • שערות של בעלי חיים
    מגע ממושך (שעות רבות) עם שערות של כלב או חתול (או מגע עם רוק של חתול) יגרום לילד שיהיה אלרגי לכלבים ולחתולים. אם הכלב היה בבית לפני שהילד נולד, אפשר להשאיר את הכלב בבית, כיוון שבגיל צעיר הילד יכול להתאים את מערכת החיסון שלו לשערות של הכלב או החתול ולהתחסן נגדן. אך אם מכניסים כלב או חתול לבית אחרי שהילד נהיה רגיש - הוא יפתח רגישות לשערות של הכלב אם הוא יהיה במגע ממושך איתו, ובכל פעם שיפגוש כלב - יהיה לו התקף.
  • אבקת פרחים
    מחוץ לבית מומלץ לא לשבת מתחת לעץ בעונת הפריחה בשלב שבו העץ עמוס באבקת פרחים. ילד שיישב מתחת לעץ פקאן, זית, ברוש וכד', יפתח רגישות נגד האבקות של אותם עצים, ובשנה שלאחר מכן, כאשר יבוא במגע עם אותן אבקות, יופיע בעקבות המגע התקף של שיעול וקוצר נשימה.

האם אפשר להתחסן נגד הגורמים המעוררים את ההתקף האסתמטי?
לצערנו, במקרים רבים החיסון נגד הגורמים השונים המעוררים התקף אסתמטי אינו יעיל.
לרוב, כשבודקים בעזרת טסטים אלרגיים למה הילד רגיש, מוצאים רגישות נגד קרדית אבק הבית ועוד מספר גורמים. ככל שבודקים יותר דברים - מוצאים רגישויות ליותר חומרים. רק לחלק מהגורמים יש חיסון יעיל. הטסטים האלרגיים נעשים כנגד חומרים המוכרים כגורמים להתקף, והם אינם כוללים בהכרח אותו חומר מיוחד הנמצא בתוך ביתו של הילד הנבדק, אשר כנגדו ייתכן והילד פיתח רגישות.
כל ילד מפתח רגישות כנגד החומרים שאיתם הוא בא במגע. רוב החומרים שהילד מפתח כנגדם רגישות נמצאים בתוך הבית שבו הוא גר. לכן, כשנכנסים לדירה חדשה עם רהיטים חדשים (ולא חשוב באיזה מקום) יש תקופה שבה הילד ירגיש טוב יותר, ולא יהיו לו התקפים, עד אשר יפתח רגישות לגורמים החדשים הנמצאים בבית החדש.

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


מצבים נפשיים

בכי, כעס, רוגז או צחוק יכולים, כל אחד בנפרד, לגרום להתקף של קוצר נשימה. רצוי למנוע מהילד להיקלע למצבים בהם הוא בוכה, כועס או מתרגז בעוצמה שעלולה לעורר התקף. באשר לצחוק, כדאי לתת לילד לצחוק ככל רצונו, גם אם כתוצאה מכך יתפתח שיעול.

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


גורמים נוספים

גורמים רבים נוספים יכולים לגרום להתקף אסתמה. להלן מס' דוגמאות:

  • דברי מאכל
    • אצל ילד בעל רגישות מוכחת לחלב, גם כאשר תגיע לפיו טיפה אחת של חלב – הוא מיד יקיא, ישלשל, ותופיע אצלו פריחה ונפיחות בפנים. אם לילד יש גם אסתמה - יופיע אצלו קוצר נשימה. מי שאין לו רגישות מוכחת לחלב, יכול לשתות חלב כמה שהוא רוצה, והדבר לא יחמיר את מצב האסתמה שלו.
    • ילד הרגיש לחמאת בוטנים יגיב בצורה דומה, ואם יש לו גם אסתמה - יופיע התקף אסתמה. בניגוד למצב השורר בחו"ל, יש בארץ רק מעט ילדים הרגישים לבוטנים. מי שידוע כרגיש לבוטנים ויש לו גם אסתמה - צריך להימנע מלאכול כל דבר המכיל בוטנים, כולל במבה.
    • יש החושבים שאכילת ה"במבה" בישראל כבר בגיל מאוד צעיר, גרמה לילדי ישראל להיות מחוסנים כנגד בוטנים. אך ככל הנראה, הסיבה היא שהבוטנים הנמצאים בבמבה נהרסים בתהליך הייצור ולכן אינם גורמים לאלרגיות.
    • יש גם רגישות לצבעי מאכל, בעיקר לצבע הצהוב, אך גורם זה איננו מהוה גורם חשוב כמעורר התקפים.
  • ריח של בושם.
  • ריח של צבע.
  • עשן של מדורות.

בחזרה לכיצד למנוע מגורמים מעוררי התקף לחדור לצינורות הנשימה? בחזרה לאבחון אסתמה בילדים


לתחילת הדף